ראש הממשלה שרון הציג את ממשלתו החדשה בכנסת | 1383 | ||||||||
|
ראש הממשלה שרון הציג את ממשלתו החדשה בכנסת | 1383 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
תגובה 131765 |
|
||||
|
||||
שרון הבטיח ושרון קיים. הוא רצה ממשלה רחבה ככל האפשר וקיבל את שאול יהלום וטומי לפיד, אנשים רחבים. הוא הבטיח שמונה עשרה שרים, וכמעט הצליח לו. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שהוא הבטיח 18 משרדים (ולא שרים), וקיים 19, שזה די קרוב, אבל זה רק נדמה לי, כאמור. אבל, יש משהו הרבה יותר חשוב. לראשונה מזה יותר מדי שנים, החרדים מנותקים מעטיני השלטון. משרד הפנים עבר מידיהם, ונמצא היום בידיים של שינוי. אין יותר מקוואות תמורת מענקים. "חוק משפחות ברוכות ילדים", שהוא בעצם עשיית עסק כלכלי מהולדת ילדים, המתגמל מגזרים שלא עושים דבר למען המדינה (במקרה הטוב), על חשבון משלם המיסים המסכן גם ככה, הולך להתבטל. ובזה דיינו, גם אם בשביל לשמור על המצב הפוליטי הבעייתי הזה היו ממנים 48 שרים. |
|
||||
|
||||
תחזיות: עד סוף הקדנציה, שינוי תצא מהממשלה והחרדים והעבודה יצטרפו אליה. חוק משריצות לא יבוטל. יהיה יותר גרוע. ביבי ישמש בתפקיד 'חתרן בלתי נלאה' בדרכים שפרס לא היה מדמיין אפילו. יהיה הרבה יותר גרוע. |
|
||||
|
||||
א) חוק משפחות ברוכות ילדים יבוטל באופן מיידי, מכיון שצעד זה נתמך על ידי כל מרכיבי הקואליציה, ללא צורך בפשרה ביניהם, ואף על חלק ניכר מהאופוזיציה. במצב הכלכלי הנוכחי אין הרבה קיצוצים עליהם יסכימו כולם. ב) אם מפלגת העבודה תצטרף לממשלה שתמשיך בסחטנות דתית, בבחירות הבאות היא תיאבק על מעבר אחוז החסימה. ג) לממשלה הקודמת נתנו חודשיים, ושרון הוכיח את עצמו בתור קוסם פוליטי. לכן גם הממשלה הזו תחזיק מעמד הרבה זמן. ד) לא בעיה להיות פסימי כל הזמן ולהגיד "יהיה גרוע". לפעמים ישנם מהפכים חיוביים במדינה. זריקת החרדים מהמדרגות היא אחד מהם. יש ! |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
ואת קים ז'ונג איל כבר הפילו? |
|
||||
|
||||
אלה כלובים, לא בריכות. ולא, מביתי שבאילת, עד יום שלישי, לפחות, ניתן היה לראות את המארה הזו באמצע הים האדום, כמעין אישון מוגלתי וחולה, צופה בכעס על המזרח התיכון החדש. |
|
||||
|
||||
האם הוא קוסם, או שמא פארש? בתפקיד שר האוצר אין חוכמות ואין ערפאת להאשים אותו. אם המצב יורע, נתניהו יאבד פופולריות. |
|
||||
|
||||
אני מתקשה לקבל את ההנחה, שאם המצב יורע בגלל X, X יאבד פופולריות. יש מספיק דברים/אנשים להאשים כשנהיה רע ועראפת הוא רק אחד מהם. תמיד אפשר להשתמש בטיעון - "עכשיו רע? אני מחזיק לכם את הראש מעל המים! אין לכם מושג כמה רע היה פה אם אני לא הייתי פה". זה בדיוק הטיעון (בין אם הוא נכון ובין אם לא) ששיכנע את הבוחר הישראלי להשאיר את הממשלה הקודמת בשלטון. |
|
||||
|
||||
אבל למרות הצלחתו הרבה של שרון בשכנוע הבוחר הישראלי, שר האוצר לא הצליח. התחום היחיד שבו הבוחר לא מרוצה, לפי כל הסקרים, הוא הכלכלי. ושר האוצר זוכה לציונים הנמוכים ביותר מכל השרים, עד כדי כך ששרון נאלץ להעבירו מתפקידו (יש לי תחושה שתפקיד שר האוצר הוא אחד התפקידים שיש בהם הכי הרבה תחלופה!) יחי קים ז'ונג איל! |
|
||||
|
||||
למר נתניהו יש כמה יכולות רטוריות (לגבי שיכנוע ההמונים) שלסילבנוש לא היה. אבל, כמו שאומרים, כדור הבדולח שלי התקלקל - נחיה ונראה. ואל התוצאות במחצית: כליל: בערך 27 תגובות כנגד ז'ונג. רודי: 2 תגובות לשבחו. כנראה שעדיין את משטרו העריץ של קים ז'ונג איל יש להפיל. |
|
||||
|
||||
מישהו מוכן להסביר לעלמה לא מעודכנת במצוקה1 מה בדיוק קורה פה? או במילים אחרות: מה הקטע לעזאזל?2 1יש צבא. קורה. 2והאם יש סיבה שהיא לא מבינה. _________ העלמה עפרונית, לא באמת במצוקה. |
|
||||
|
||||
כליל תוקף את ז'ונג איל, אומר שאותו יש להפיל. רודי, בחור בעל טעם, מגיב בחמת זעם, ומסית להפיל גם את כליל. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
סקר שביצע מכון א. הראשון סטטיסטיקות, גילה שרק שני שרי אוצר הגיעו מתישהוא אחרי מילוי התפקיד לעמדת ראשות הממשלה (ושניהם מהמערך: אשכול ופרס). הוא גם מצא שהמשותף לפנחס ספיר, יהושע רבינוביץ, שמחה ארליך, יגאל הורביץ ויצחק מודעי מלבד היותם שרי אוצר הוא שהם לא הגיעו לזקנה ושיבה, ואחדים מהם מתו די בפתאומיות. שרי חוץ לעומת זאת הגיעו לרוב לזקנה ושיבה, ולראשות הממשלה הגיעו לאחר מילוי תפקיד זה: גולדה מאיר, יצחק שמיר החי איתנו עד היום, שמעון פרס, וגם, לאחר ישיבה באופוזיציה באמצע, אהוד ברק ואריאל שרון. מלבד תיק החוץ, גם תיק הבטחון הוא מקדם אבל לא מושלם כל כך 1. אני לא יודע אם גם לשרון יש את אותן סטטיסטיקות, אבל הוא בהחלט בונה על כך שתפקיד זה בנוי להפוך את נושאו לאדם השנוא ביותר במדינה, גם אם הוא לא ביבי שממילא יש לו כשרון הישנאות טבעי המוכר לכולנו עוד מתקופת כהונתו הקודמת כראש הממשלה. בקיצור, שרון יודע שאם בדרך זו הוא לא ישרוף את ביבי, בשום דרך אחרת הוא כבר לא יוכל. ומעבר לכך, צריך היה להחליף את הפרחה שהיא אשת שר האוצר בפרחה אחרת. 1 פרס ורבין (אחרי אופוזיציה באמצע) הגיעו לראשות הממשלה אחרי כהונה במשרד הבטחון, אבל תיק זה הוא קצת בעייתי לפי הסטטיסטיקות שלי: אשכול מת מהתקף לב שנתיים אחרי שדיין בכוח "רצון העם" שדד ממנו את התפקיד בימי ההמתנה של 1967, וגם דיין עצמו מת צעיר, אמנם תפקידו האחרון היה כשר חוץ, דבר שלכאורה סותר את הסטטיסטיקה שלי, אבל ברור שאם מותו קשור למשהו פוליטי, הוא קשור לתוצאות מילויו בתפקיד שר הבטחון עד 8 שנים לפני כן. (זמן לא רב אחרי שסאדאת, שהתחיל את "קבורתו", נרצח). גם שרון לא יתגעגע במיוחד לימיו כשר בטחון, שבסופם כמעט ונגמרה קריירתו הפוליטית. ומי שרוצה יכול להוסיף גם את יצחק מרדכי, שרצה להגיע מתיק הבטחון לראשות הממשלה, וגמר בגמירה אחרת תרתי משמע. |
|
||||
|
||||
אני מעדיף את שרה נתניהו על פני ג'ודי ניר-שלום-מוזס. (וגם על פני פנינה רוזנבלום, עירית לינור ואפילו טלי ליפקין-שחק.) |
|
||||
|
||||
ג'ודי ניר-מוזס-שלום, אני מבקש. שומעים את השם הזה מאה פעמים ביום באמצעי התקשורת, לפחות אמרו אותו בסדר הנכון. ואת משטרה העריץ של מוזס שלום ניר יש להעביר. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
או, במה להפליל אותי? זה אני רוצה לשמוע. |
|
||||
|
||||
בכך שאתה מתחזה לאביב ועונה על התגובות שלך עצמך. הנה, אתה רואה?! ממש חסר בושה. |
|
||||
|
||||
אין תגובה. אם יש לכם עוד שאלות, עליכם לפנות לעורך הדין שלי, ברגע שאמצע לי אחד. |
|
||||
|
||||
ולהתראות |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
ואם לא בא לנו להגיד (לומר) אותו בסדר הנכון? |
|
||||
|
||||
ביקשתי. לא רוצים, לא צריך. |
|
||||
|
||||
עכשיו כשפתחו סוף סוף מחדש את רחוב בלפור, זו הזדמנות להיזכר. |
|
||||
|
||||
בייגה שוחט, שר אוצר נצחי משהו, אינו שנוא על הציבור. הוא גם לא מועמד לראשות הממשלה, אבל זה בגלל שחסרה לא אמביציה, כך נראה, ובכלל עושה רושם שהוא אוהב להיות שר אוצר, כשנותנים לו. |
|
||||
|
||||
כן, בייגה שוחט הוא יצור מזן אחר, נראה שיש לו עור עבה והוא גם אינו נושא עיניו לשום תפקיד פוליטי אחר מלבד שר אוצר (כנראה בגלל חוסר האמביציה). כנראה שהוא האדם היחיד ש"נולד לתפקיד שר האוצר" ולכן זה מתאים לו כמו כפפה ליד והולך לו עם זה גם כלפי הציבור. יש להזכיר גם את יורם ארידור, שעד לנפילה הגדולה שלו היה אהוב הציבור מס'1, בגלל המתנות שנתן. |
|
||||
|
||||
אני מצהיר בזאת שאני שונא את בייגה שוחט. |
|
||||
|
||||
למה? |
|
||||
|
||||
אני מתנגד מאוד לכביש מס' 6, הוא תומך גדול מאוד של כביש מס' 6. פרט לכך, תמיד הייתה לי הרגשה שרוב התוכניות הכלכליות שלו מיועדות יותר לעשירון העליון ואילו שאר התוכניות היו לטווח הקצר בלבד ועם אפקט שלילי לטווח הארוך. אבל עזוב, זו הרגשה חסרת ביסוס (אני זוכר שהיו לה סיבות בתקופתו אך נהייתי סנילי בשנים האחרונות) )-: |
|
||||
|
||||
כן, אבל למה אתה שונא אותו בגלל זה? אתה יכול שלא להסכים איתו, אבל מדוע הוא מעורר בך, בנוסף לאי-ההסכמה, גם רגש של שנאה? |
|
||||
|
||||
לא להסכים איתו בקשר לחוצה ישראל?! הכביש כבר נבנה, הוא כבר העביר אליו כספים, מה אתה רוצה שאני לא אסכים איתו?! רטרואקטיבית?! וכשאני אומר שונא אותו זה כמו שבתגובה שאליה הגבתי שבה נאמר שאוהבים אותו, זה לא בכזו איבה כמו שזה לא באותה תשוקה. ( איך אני אוהב להגיב לדיוני החולין הללו \-: ) |
|
||||
|
||||
אפרופו שנאה, בדיוק היה לי דיון מעניין 1 על השאלה איך בדיוק מוגדרת שנאה לעומת "לא לסבול מישהו" אני טענתי שאם אני מגיעה למצב שבו אני שונאת מישהו, אני רוצה שיהיה לו רע. כשאני לא סובלת מישהו, אני פשוט לא רוצה שהוא יהיה לידי. הייתכן? 1הכל יחסי כשמדובר באמצע הלילה. ________ העלמה עפרונית לא שונאת אף אחד. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
עפ''י נאום מצנע נראה שהוא מתכוון להוות אופוזיציה אמיתית לממשלה (כפי שהיה צריך להיות גם בממשלה הקודמת, ובעצם בכל ממשלה.) הבעיה היא האנשים הקטנים בסיעתו, ובראשם פואד ורמון, שימצצו את דמו על כך שמנע מהם את מנעמי הכיסא. (מה שכמובן לא ימנע מהם לטעון שתמיד התנגדו לישיבה בממשלה כאשר זו תיכשל ותיפול.) אופוזיציה נוספת צפויה מכיוון הסיעות החרדיות שזועמות על שרון שהשאירם בחוץ. כמו שאמרתי, יהיה מענין. |
|
||||
|
||||
מה תעשה האופוזיציה כל עוד יש פחות מ61 ח"כים? מלבד לדבר כמובן? הרי אם יפעל בדרך ימנית אין מי שימנע ממנו, ואם ילך בדרך שמאל אין לה מה להפריע לו. מעניין יהיה לראות אם הנבואות של השנה או שנה וחצי יתממשו או שהרבה כובעים יעוכלו לאחר מכן. |
|
||||
|
||||
סליחה? אז אין שום טעם לאופוזיציה? אני לא מסכים. מבחינת העבודה ומרצ, החוליה החלשה בקואליציה החדשה היא שינוי. שרון אמר שכל המפלגות יצאו כשידן על העליונה, אבל מבין כולן, שינוי (שהציגה את הדרישות הכי קיצוניות) נאלצה להתקפל הכי הרבה. יתר על כן - זו מפלגה עם חוסר הסכמה בסיסי בנושא המדיני. לפיכך, האופוזיציה משמאל תפעיל מכבש לחצים עצום על חברי הכנסת השמאלניים-יותר של שינוי, כדי שיתנגדו למהלכים מדיניים של הממשלה. הייתי אומר אותו דבר לגבי המפלגות החרדיות והמפד"ל, אבל אני לא מכיר את מערכת היחסים בתוך הציבור הדתי, ולכן אינני יודע עד כמה זה עשוי להשפיע. אבל בכל מקרה - בניגוד למה שנוטים לחשוב בישראל, תפקידה של האופוזיציה הוא לזכות בשלטון בבחירות, ולאו דווקא להפיל את הממשלה במהלך כהונתה. בין כה וכה החוק החדש פחות או יותר פוסל מראש כל סיכוי להצלחת הצבעת אי אמון בכנסת הקרובה. האופוזיציה צריכה לעשות את המוות לקואליציה, להצביע על כשלים, להציג תוכניות חלופיות. אמנם "צוות התגובות" של העבודה (בראשות דליה איציק) אינו אלא פארסה מתמשכת, אבל אין זה בלתי הגיוני מצד העבודה ומרצ להקים "ממשלת צללים", ולהציג תוכניות חלופיות לתוכניות הממשלה. |
|
||||
|
||||
"החוק החדש פחות או יותר פוסל מראש כל סיכוי להצלחת הצבעת אי אמון בכנסת הקרובה" - פרטים? |
|
||||
|
||||
החוק החדש גורם להפלת ממשלה ע"י הצבעת אי אמון אך ורק אם לאופוזיציה יש אפשרות להקמת ממשלה חליפית ברוב של 61 ח"כים לפחות. חוק אנטי-דמוקרטי בעליל זה התקבל בזכותן של שתי המפלגות הגדולות ומהווה עוד מסמר בארון הקבורה של הרפובליקה הישראלית ההולכת ומאבדת עצמה לדעת. |
|
||||
|
||||
הסיעות יכולות להציע, במקום אי-אמון, הצעת חוק לפיזור הכנסת (שגוררת גם אי-אמון בממשלה), לא? |
|
||||
|
||||
לגביי פיזור הכנסת אני לא יודע, אבל לדעתי ממילא מפריזים במשמעותו של החוק הזה. אם תיווצר "קואליציה אופוזיציונית" של יותר מ61 ח"כים שירצו בבחירות חדשות, אך לא יוכלו להקים ממשלה חלופית, הם יכולים פשוט להפוך את חייה של הממשלה לבלתי נסבלים (לא לאפשר לה להעביר את התקציב למשל), עד שזאת ממילא תעדיף להתפזר. אגב, נדמה לי ש"האי אמון הקונסטרוקטיבי" קיים גם בגרמניה, לא? |
|
||||
|
||||
כפי שכבר צויין, החוק הזה אינו המצאה ישראלית (בניגוד להרבה חוקים גרועים שהם דווקא כן המצאה שלנו). הוא הועתק מגרמניה, ואם זכרוני אינו מטעני, הוא קיים גם במדינות נוספות. עוד צויין גם כבר שהחוק אינו מונע את פיזור הכנסת בחוק. בכך יש בחוק אלמנט מסוים שניסו לשלב אל תוך שיטת הבחירה הישירה - חברי הכנסת לא ששים לפזר את עצמם וללכת לבחירות. בחוק הבחירה הישירה דבר זה נוצל ע"י קביעת רף גבוה להפלת ראש הממשלה לבדו, ורף נמוך יותר (רוב של חברי הכנסת) לפיזור הכנסת כולה. זה לא ממש עבד. אבל עדיין יש צורך בייצוב המשטר. הצעות אי אמון הפכו למכת מדינה, ויותר מדי פעמים הצעות שכאלו הביאו להפלת ממשלה, לבלאגן גדול, ואז להקמה מחדש של אותה הממשלה ממש, או לפחות בראשות אותה המפלגה (התרגיל המסריח הוא דוגמא מצוינת למקרה כזה). אז מה עושים? דואגים שהאופוזיציה לא תוכל להפיל את הממשלה סתם כך בלי שתוכל להרכיב ממשלה חדשה. משמעות הדבר? לא כל כמה חברי קואליציה זועמים יוכלו לסחוט את הממשלה ע"י איום בתמיכה בהצבעת אי אמון. אתם זועמים על הממשלה? הואילו בטובכם להצטרף למפלגות האופוזיציה להקמת ממשלה אחרת. אין לכם ממשלה אחרת שאתם מעדיפים? אז על מה אתם מלינים? או שתפזרו כבר את הכנסת, או שתבליגו. אין שום הגיון בהפלת הממשלה אם אין קואליציה חלופית. אין שום הגיון בהכנסת המדינה לטלטלה פוליטית אם ידוע מראש שבסופו של דבר תקום אותה הממשלה ממש. לפי החוק החדש, הצבעת אי האמון בממשלה היוצאת היא בו בזמן הבעת אמון בממשלה החדשה. אין שום בלאגן, אין שום תקופה של חוסר בהירות. שקיפות מלאה. אין פתח לסחיטות, ומצד שני - אין פגיעה בדמוקרטיה. האופוזיציה, באם היא מצליחה להפוך לרוב מהפרלמנט, יכולה בקלות ובזריזות להחליף את הממשלה הנוכחית. אם היא לא מצליחה, או אם היא מפולגת ואינה יכולה להרכיב ממשלה חלופית - בכל מקרה אינה יכולה להחליף את הממשלה, אז בשביל מה לבלגן סתם? בקיצור, כהרגלך אתה מלהג סתם בלי לחשוב בכלל על משמעות דבריך, ממהר להספיד לפני שתבדוק את המנוח כבר בר מינן, ומטיל אבנים לכל עבר לפני שתבחן אם במקרה הבית שלך בנוי מזכוכית. |
|
||||
|
||||
''הצעות אי אמון הפכו למכת מדינה, ויותר מדי פעמים הצעות שכאלו הביאו להפלת ממשלה, לבלאגן גדול, ואז להקמה מחדש של אותה הממשלה ממש, או לפחות בראשות אותה המפלגה (התרגיל המסריח הוא דוגמא מצוינת למקרה כזה).'' כמדומני התרגיל המסריח הוא הדוגמה היחידה למקרה כזה (תקן אותי אם אני טועה). |
|
||||
|
||||
בדרך כלל זה לא מגיע עד לשלב הזה, אלא מפלגה יוצאת מהממשלה ומאיימת להצביע אי אמון, ואז נכנסים לטלטלה של הצעות והצעות שכנגד לאותה מפלגה סוררת כדי לתמוך בכל אחד מהצדדים. החרדים עשו זאת מספר פעמים, אבל לא רק. |
|
||||
|
||||
האם אתה שואל לגבי מה בחוק הוא הגורם לכך, או מה בקונסטלציה הפוליטית הנוכחית גורם לכך? בחוק, מדובר ב"אי האמון הקונסטרוקטיבי" - יחד עם הצעת אי האמון בממשלה, חייבת להכלל הצעת אמון בממשלה החלופית שמציעה האופוזיציה. בקונסטלציה הנוכחית - האופוזיציה מורכבת כרגע משני סוגי מפלגות - שמאל+ערבים, וחרדיות. לאופוזיציה יש 52 מנדטים סה"כ. כדי שהאופוזיציה תגדל מעבר ל-61 יכולים לקרות אחד מכמה דברים: א. שינוי פורשת מהקואליציה (והחרדיות לא נכנסות במקומה) ב. האיחוד הלאומי והמפד"ל פורשות מהקואליציה (והעבודה לא נכנסת במקומן) ג. מפלגת הליכוד עצמה מתפרקת וחלקים ממנה פורשים מהקואליציה. ברור מאליו שכל אחת משלוש האפשרויות הללו היא בלתי סבירה בעליל, אבל נניח שאחד מהם באמת קורה. א. יש לנו אופוזיציה נאה של 67 מנדטים, מהם 15 שינוי ו-16 חרדיות. מכיוון שאין סיכוי ששני הגושים הללו יסכימו על ממשלה חלופית משותפת, לא תוכל האופוזיציה להפיל את הממשלה. ב. יש לנו אופוזיציה נאה של 65 מנדטים, מהם 13 של הימין ו-36 של השמאל+ערבים. ראה א'. ג. התסריט הכי בלתי סביר, לדעתי. הסיכוי שבנוסף לקיומו של תסריט זה, אותה קבוצה של פורשים גם תסכים להקים ממשלה בראשות העבודה, שתסמך על קולות הערבים והחרדים, הוא, איך לומר, לא שווה את הבייטים. זהו. יש לי הרגשה שלא חידשתי לך פה שום דבר, אז אני אשתוק כעת. |
|
||||
|
||||
ומה אם יחליטו להציע בתור ראש ממשלה את ביבי? - יתמכו במהלך זה גם החרדיות וגם הימניות ורוב הליכוד - זה הסיכוי היחידי לפי דעתי להפלת הממשלה |
|
||||
|
||||
אפשרות שחשבתי עליה, אבל לא מצאתי לנכון לציינה. הבה נבחן את הנושא: חרדיות+ימין: 11+5+6+7=29. 61-29=32. כלומר: 32 ח"כים של הליכוד (מתוך 40, כולל ישראל בעליה) צריכים להסכים להפיל את שרון ממושבו *בהצבעת אי אמון* כדי להמליך תחתיו את נתניהו. מה הסיכוי שזה יקרה? אינני מתיימר להכיר את המחנאות של הליכוד טוב במיוחד, אז אולי מישהו אחר יוכל לעזור: כמה אנשי שרון מובהקים ישנם כיום בסיעת הליכוד? |
|
||||
|
||||
מתוך הנחה שאנשי ליכוד המרוצים בתפקידם הנוכחי לא ישושו להפיל את שרון(בלי קשר לשייכותם למחנה זה או אחר), אני חושב שהסיכוי הוא אינפנטיסימלי. |
|
||||
|
||||
לפי http://www.knesset.gov.il/mk/heb/mkindex_current.asp... יש בליכוד 38 חברי כנסת: אריאל שרון (מחנה שרון, תיקונים לסיווגים יתקבלו בברכה) בנימין נתניהו (מחנה נתניהו) צחי הנגבי (מתנגד לשרון מדינית) סילבן שלום (מתנגד לשרון מסיבות אישיות) דני נוה (מחנה נתניהו) לימור לבנת (מחנה לבנת) ישראל כץ (מחנה נתניהו) גדעון עזרא (מחנה נתניהו) נעמי בלומנטל (מתנגדת לשרון מסיבות אישיות) עוזי לנדאו (מתנגד לשרון מדינית) גילה גמליאל (?, מתנדנדת) יובל שטייניץ (מחנה נתניהו) ציפי לבני (מחנה שרון? בעיה מדינית) מיכאל איתן (מחנה שרון?) מאיר שטרית (מחנה שרון, מתנגד מדינית מהצד המתון, רואה עצמו כראוי לירושה, מתקרב לנתניהו) דוד לוי (מחנה שרון, לא יציב) רוחמה אברהם (מחנה נתניהו) גדעון סער (מחנה שרון) דניאל בנלולו (?) מיכאל רצון (?) מגלי והבה (?) יעקב אדרי (מחנה נתניהו?) אהוד יתום (מחנה שרון?) אלי אפללו (?) משה כחלון (?) עמרי שרון (מחנה שרון) מיכאל גורלובסקי (?) גלעד ארדן (מחנה נתניהו) רוני בר-און (מחנה נתניהו) ענבל גבריאלי (מתנגדת לשרון מדינית, גדלה על ברכי זאבי) יחיאל חזן (?) אהוד אולמרט (מחנה שרון, יכול להיות שקצת נעלב וחושב לעבור מחנה, לא סביר שיעבור) זאב בוים (מחנה נתניהו) אברהם הירשזון (מחנה נתניהו) לאה נס (הח"כית הדתיה המפורסמת, יכול להיות בעית דת) ראובן ריבלין (מחנה שרון) חיים כץ (מחנה נתניהו) איוב קרא (מחנה שרון, נעלב משרון אישית) שני חברי הכנסת של ישראל בעליה מעדיפים את נתניהו על שרון, ובעלי עבר קואליציוני לא יציב. שימו לב, משבר בליכוד יכול להיווצר מנימוקים כלכליים/ מדיניים/ דת ומדינה/ או מסיבות פוליטיות, ולפי קו השבר יאספו האנשים כל אחד לצד אחר, אבל המשבר הסביר ביותר, לדעתי, יהיה כתוצאה ממשבר משפטי (כתב אישום נגד אחד מבניו של שרון) בצירוף עם משבר פוליטי. |
|
||||
|
||||
מג'לי והבה - עד כמה שאני יודע שייך למחנה שרון, ושימש כיועץ שלו לענייני מיעוטים. |
|
||||
|
||||
מאיר שיטרית - מחנה נתניהו מובהק, ואאל''ט היחיד מבין שרי הליכוד שהודיע בפומבי על תמיכה בנתניהו, בעת ההתמודדות לפני מספר חודשים בפרימריס מול שרון. |
|
||||
|
||||
לא כל כך מובהק, בזמן נתניהו הוא היה ממתנגדיו, ותמיד דואג למקם את עצמו בצד המתון מדינית, בזמן שלאחרונה נתניהו ממקם את עצמו בצד הפחות מתון. |
|
||||
|
||||
ועדיין אין בכך סתירה. יכול פוליטיקאי לחלוק על מנהיג (או הטוען למנהיגות) מפלגתו בנושא זה או אחר, אך לתמוך בו לראשות המפלגה. כך לדוגמא אחד מתומכיו הראשונים של עמרם מצנע לראשות מפלגת העבודה היה מתן וילנאי, למרות דעותיו הנציות (יחסית למפלגת העבודה, ובוודאי שיחסית למצנע). |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
שינוי אם מה שקיבלה כולל את מה שרצתה ולא קיבלה הרוויחה יותר ממה שחלמה בחלומות הטובים ביותר שלה. היא יכולה לעשות אם הרבה מאוד כסך על מנת שלא יגיע לחרדים ולהציג זאת כך בפעם הבאה, היא יכולה להיות הצד השמאלי של המפה ולתמוך באותו זמן מתוך זה שאם היא יוצאת החרדים ניכנסים. היא ממש לא התקפלה יחסית לכוחה וכאשר באותו הזמן המפלגות החרדיות משתוות לה במספר מנדטים. ואף עולות עליה באחד. היא יכולה להשפיע על נושאי המיסים ושאר ההבטחות שלה בהמשך ה4 שנים הקרובות. אין לשינוי שום סיבה לצאת כיוון ששרון יצר ממשלה שעובדת מול מצב כלכלי ולא רק מצב בטחוני, למרות ששוב ושוב מנסים לדחוף את נושא הביטחון קדימה למרכז המפה. ללא נושא הביטחון לאופוזיה לא תהיה כמעט סיבת קיום. מבחינה כלכלית היא לא ממש מתנגדת לדרך של שרון, נתניהו ידוע בתור כלכלן שאפילו למד כלכלה. אין סיבה להצביע מיצנע נשאר באותו מצב כיוון שגם היום אחרי הבחירות העבודה עוד לא הציגה שום דרך טובה יותר משל הליכוד בנושא הכלכלי. |
|
||||
|
||||
איזה כסא הוא מנע מרמון? |
|
||||
|
||||
אבל רמון היה מתומכי ממשלת האחדות. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אכן, דברים כדורבנות. אבל אם לעם היה שכל, לא היינו מגיעים לצורך לכתוב אותם. אני לא יודע מה יכול לשנות את הצריבה של העם הזה, הנכונה להאשים את השמאל בכל מצב כולל העובדה שהשמש שוקעת בלילה ובחורף קר. הן ברור שבכל פרוטה שהולכת להתנחלויות ובכל החלטת קיצוצים אומללה שבאה ושתבוא עם ביבי כשר האוצר, מצנע אשם. כתב האישום היה מוכן מראש. |
|
||||
|
||||
לא מזמן (בתגובה 128420, ליתר דיוק) תהיתי על הקלישאה הזו, שבהכל מאשימים את השמאל. ציפיתי לקבל מבול של ציטוטים שמראים איך בארבע שנים הקשות האחרונות האשימו בהכל את העבודה. להפתעתי מי שענה לי שם דיבר רק על האשמות של "אוסלו". אוסלו הוא אמנם "חטא" של השמאל, אבל רק אחד, ומפעם. בפרט, לא הביאו לי (אתה מוזמן) ציטוטי האשמות של בן-אליעזר, או של פרס כחתרן בממשלתו של שרון, נניח. האשמת אוסלו תהיה עוד פחות האשמה כלפי מצנע. שים לב גם שכשאתה מדבר על האשמת השמאל בכך שהשמש שוקעת בלילה, אתה מדבר על איזה אבסורד נורא, או "צריבה" כדבריך. לעומת זאת, לומר שהסכם אוסלו אחראי למצבנו הקשה היום - ואפילו להמשיך לומר זאת עשר שנים אחרי ההסכם - אפשר להתווכח אם זה נכון או לא, אבל זה בוודאי לא אבסורד. |
|
||||
|
||||
מוצא, ש-%75 מהציבור מאשימים את מצנע באחריות לכך שלא קמה ממשלת אחדות. וכבר מהרגע הראשון הציג שרון את הדברים כך שמצנע יהיה אשם אם לא תקום ממשלת אחדות. כאילו זאת אשמה, לרצות לשמור על ביטוי עצמי באופוזיציה. אם אמצא דוגמאות כתובות נוספות, אשתדל לזכור ולהביאן כאן, אבל את ההאשמה בעל פה כלפי "השמאלנים" הרווחת ברחוב, אני מכיר לא מאתמול וגם לא מאז הסכמי אוסלו. |
|
||||
|
||||
עצם השאלה לא הוגנת. היא נשענת מראש על הנחה שממשלת אחדות היא הדבר ה''נכון'' וה''רצוי''. לא פלא שהמדינה לא זזה לשום מקום. |
|
||||
|
||||
שרון בנה קואליציה להמשך הלחימה עם הפלסטינאים. נתניהו עם קצת מזל , ועם שבירה של רוח הלחימה הפלסטינאית לאחר עירק 2003, יוכל אולי להביא ליציבות כלכלית ברמה נסבלת שתאפשר את המשך החזקת השטחים. שרון ינצח עוד מלחמה אבל יפסיד שוב את השלום. ויקים את המסד לאינתיפאדה 3 |
|
||||
|
||||
נתניהו בונה קואליציה כלכלית להמשך הלחימה עם אלה שהורדה במס לא תעזור להם (כי הם ממילא לא מרוויחים). שרון, עם קצת מזל ועם שבירת רוח הלחימה של החלשים (הנראית כשבורה ממילא), יוכל אולי להביא ליציבות בטחונית ברמה נסבלת שתאפשר את החזקת השטחים. שרון ינצח עוד מלחמה אבל יפסיד את ראשות הממשלה לביבי ''הקוסם''. אלא אם כן תהיה אינתיפאדה שאף אחד לא מדבר עליה. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח שירדתי לסוף דעתך בעניין ה''אינתיפאדה שאף אחד לא מדבר עליה'' אבל אם זה מה שאני חושב, ברצוני להזכירך כי הליכוד זכה בנצחון משכנע מאד בבחירות, כך שלא נראה לי שההמונים קרובים להסתערות על הבסטיליה. |
|
||||
|
||||
ההמונים, אכן, רחוקים מהסתערות על הבסטיליה. בינתיים, הימנים מסתערים על הבסטיליה של השמאל. החילונים — על הבסטיליה של ש"ס. החרדים — על הבסטיליה של החילונים (למשל, הפגנת הענק שקיימו כנגד בתי המשפט). רעבי כיכר הלחם — על הבסטיליה של העשירים בכיכר המדינה (עד שפקחי העירייה יסתערו בסופו של דבר על הבסטיליה שלהם), מפוטרים — על הבסטיליה של שערי המפעל שלהם (שם מחכה להם הסתערות נגד של אנשי בטחון עם גאז מדמיע). ו"צבא העם" או מה שנשאר ממנו — מסתער מפעם לפעם על הבסטיליה של ערפאת, בעיר שעל גגותיה האדומים מגדלי אייפל רבים. הפרד ומשול + עם טיפש. אבל גם טיפש מגיע לסף הרעב — והעתיד תלוי ביכולתה של הממשלה להמשיך ולספק את אמצעי ההרדמה שסיפקה עד כה. נראה לי שהיכולת הזאת מאד ירדה. |
|
||||
|
||||
אבל "נראה לי שהיכולת הזאת מאד ירדה"?! איפה, מה, מי, למה ומתי? |
|
||||
|
||||
מחמוד עבאס, איש משכמו ומעלה. או לפחות, כך ניתן ללמוד מן הביוגרפיה הקצרה שלו באתר הבי.בי.סי.: שימו לב, כי אמנם הם מזכירים את הדוקטורט של מר עבאס מאוניברסיטת מוסקבה, אבל הם לא מזכירים את נושא הדוקטורט - שיתוף פעולה בין התנועה הציונית לנאצים. |
|
||||
|
||||
קראתי היום שגם באתר דו''צ מיהרו לשפץ את הביוגרפיה של הנ''ל. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |