 |
42 מנדטים למפלגת העבודה! לא פה, אמנם, אבל במצב של מצנע כיום, צריך לדעת לשמוח עם מה שיש.
|
|
| דו''ח תעמולה • דובי קננגיסר • יום ה', 23/1/2003, 22:49 |
|
| |
בפני מצנע כיום עומדות שתי אופציות: או שהוא יכול לשמוח את שמחתה של מפלגת העבודה ההולנדית שהתחזקה באופן משמעותי בבחירות אתמול, או, אם הוא מאלו שמעדיפים "צרת רבים", הוא יכול להתנחם בכך שגם הם הפסידו, ולא יעמדו בראש הממשלה הבאה. אבל חוץ מטיפות קטנות של אושר מחו"ל, אין למצנע הרבה על מה לחייך. הסקרים שהתפרסמו היום ממשיכים את מגמת הגלישה האיטית של המפלגה, ולפחות על פי הסקר של ידיעות אחרונות, יש סיכוי שמפלגת העבודה תהפוך למפלגה השלישית בגודלה בישראל.
האמת היא שהסקרים הופכים את מערכות הבחירות למאוד מבאסות. אין אקשן, אין הפתעות. אין התמודדות: כולנו יודעים מי תהיה המפלגה הגדולה ביותר, כולנו יודעים מי יהיה מקום שני (למרות מה שאומרים בידיעות), כולנו יודעים מי מקום שלישי. הדבר היחיד שמפתיע הוא שלמרות עשרות הסקרים שנערכים כאן כל הזמן, אף אחד עוד לא שאל אותי, ואף אחד אחר שדיברתי איתו על הנושא. מי הם כל האנשים הללו שנסקרים כל הזמן? מאיפה הם באים ולאן הם הולכים?
חזית נוספת שנפתחה בבורסת ההימורים של הבחירות היא דווקא מטאורולוגית: האם יהיה גשם, או לא? גם כאן, כמו בסקרים, תלוי מי שואלים: יש חזאים שאומרים שבטוח ירד גשם, יש מי שאומר שלא בטוח, ודני רופ בישר הערב שבטוח לא יהיה. הימור שלי: ירד שלג. רגע לפני שמצנע ינצח.
אבל גם תשדירים היו היום. די מוזר, אם לומר את האמת. כלומר, זה מדהים לראות שהם עוד טורחים. בליכוד הטריחו את שרון(!) כדי להגיד לנו, שימו לב, שהבחירות הן משאל עם בין דרכו של הליכוד לדרכה של העבודה, בין שלום לויתור ונסיגה תחת אש. אז, שרון, ברצינות, תגיד - אם לא היית בטוח במאה אחוז שאתם הולכים לרמוס את העבודה, גם אז היית אומר את זה? כי אתה יכול גם לעלות על המסך ולהגיד שהבחירות הן משאל עם בשאלה מי יותר רזה, אתה או מצנע. זה לא אומר שכשהליכוד ינצח זה באמת אומר שאתה רזה יותר. בכל מקרה, שרון גם הבטיח לנו ש"לא אנהל חשבונאות", והוא מתכוון בכל מקרה להזמין את העבודה לממשלת אחדות. על רקע תצלום קבוצתי של ראשי הליכוד, חזר שרון על המנטרה: "חייבים ליכוד גדול וחזק".
בעבודה, מצנע מנסה את הגישה הרכה. על רקע תמונות ילדות שלו (הידעתם? כשמצנע היה ילד, לא היה לו זקן!) מספר "יו"ר מפלגת העבודה ומועמדה לראשות הממשלה": "אני גדלתי במדינה שהייתה בה המון תקווה. אני רוצה להחזיר את התקווה. אני מביא איתי ניסיון עשיר: אלפי חיילים הסתערו בעקבותיי, כי הם האמינו שאני מוביל אותם. אנחנו יודעים להיות אמיצים בקרב. עכשיו אנחנו צריכים להיות אמיצים גם בסיכוי לשלום". גם פואד הופיע היום בתשדירי העבודה, וסיפר לנו על "תיקו משתק בין שמאל לימין". הוא מסביר שהוא הצטרף לממשלת אחדות משום שחשב שהיא תקדם את מדינת ישראל. "ראינו שזה לא עבד", והסביר שממשלה בראשות שרון רק תגרום למדינה "לשקוע יותר ויותר בבוץ. תעזבו את מה שכתוב בעיתונים, אפשר למנוע הקמת ממשלה ימנית בראשות שרון," הוא הבטיח, וביקש שנצביע לעבודה. בסוף, איש מנומס שכמותו, לא שכח גם להגיד "תודה". על לא דבר.
בשינוי (מקום שלישי, למה שלא נכניס אותם לסקציה של הגדולים?), כהרגלם, לא מפתיעים. נורא קל לדעת מה יהיה בתשדירים של שינוי. באופן עקבי, מה שלפיד אומר בתשדיר בערב, זה מה שהיה כתוב במודעות בעיתונים בבוקר. היום, למשל, הוא אמר, שאין טעם להצביע לעבודה ולליכוד. לא משנה במי אנחנו תומכים - מדובר בבזבוז של קול, כי הכל צפוי מראש, ולכן "רק הצבעה בעד שינוי תשנה באמת את המצב". המצביע מחפש משמעות.
קו מנחה בתשדירים היום: פחד ואימה. בש"ס הציגו ריאיון טלוויזיוני עם ראש "מפלגת הברית הסלאבית", שהסביר בעברית צחה ש"הסוג הראשון זה ארים, הסוג השני זה פולס־דויטש, והשאר זה לא בני אדם". אני לא יודע מה מקור הריאיון הזה, אבל הרמיזות החוזרות ונשנות של ש"ס שהעולים מברה"מ שיהדותם מוטלת בספק הם לא פחות מאשר אנטישמים ונאצים צריכות מאוד להטריד את אוכלוסיית העולים בארץ - ולא רק אותם. אלי ישי גם סיפר שעולים מרוסיה באו אליו וביקשו שישראל תקצה להם שטח ("במרכז הארץ") ותכיר בהם כאוטונומיה נפרדת. ב'מת, אלי? ככה, בלי בושה באו ואמרו לך? עובדיה יוסף המשיך בקו ההסתה כנגד העולים והכניס גם את המפלגות החילוניות לקלחת: "הם בכוונה מביאים גויים", הוא הזדעק, כדי שאלו יוכלו להצביע להם, וכך הם יוכלו להשאר בשלטון. כמו שאמרתי - פחד ואימה. רק שאני לא לגמרי בטוח מי אמור לפחד - תומכי ש"ס, או כל השאר.
עוד בתשדירי האימה של היום - להב"ה, שפתחה את התשדיר שלה בטקסט שכלל שורות כמו "הבנקים הם ששולטים במדינת ישראל", "הם רוצים להפוך אותך לשפחה" או "כל מובטל מחזק אותם". אם כל זה לא הספיק כדי להבהיל אתכם, התשדיר הסתיים בכמה עשרות שניות במהלכן כל מה ששמענו זה מעין רעש מאיים, וכל מה שראינו זו גולגולת חלולה מסתובבת. תהרגו אותי אם אני מבין מה הם רוצים.
בצומת, אני מצטער, אבל הפסקתי לכתוב באמצע. זה הלך ככה: רפול התייחס להערות בעקבות "התשדיר עם הסוס", והסביר: "אני אוהב חיות" (וילדים, ועוד כמה דברים, אגב). אגב חיות, הוא גם סיפר ש"חיות יודעות לזהות פחד, ואז הן תוקפות". ואז, שימו לב: "לכן אנחנו צריכים להזהר". מהפלסטינאים, כמובן. אני רוצה לחזור על זה, ברצף, למי שפספס מה נאמר כאן: חיות יודעות לזהות פחד, ואז הן תוקפות, ולכן אנחנו צריכים להזהר מהפלסטינאים. כן. אין ספק. טוב, אני מניח שזה אומר שהם השתפרו, הפלסטינאים. בפעם האחרונה שהוא דיבר עליהם, הם היו סתם ג'וקים מסוממים.
לא מאיים, אבל סתם אידיוטי, רציתי לציין שהג'ינגל של האיחוד הלאומי נשמע מאוד מטופש כשהם שרים בעליזות ש"אסור לתת מדינה לטרור". גם הצחוקים המעושים בתשדיר שמראה איך קול לליכוד הופך למצנע הם משהו שאפשר בקלות לוותר עליו.
אבל היו גם כמה תשדירים קצת יותר סטנדרטיים. למשל, התשדיר של דוד מגן, עם הגילוי המדהים שבסקר שנערך עבור המפלגה, חמישה אחוזים מהמצביעים אמרו שהם שוקלים להצביע לדוד מגן. אך לא איש כמגן יתבשם מהסקרים המלטפים: "אין לנו שישה מנדטים בכיס", הוא מיידע את הצופים המופתעים. "כתלמידו של מנחם בגין אני מעיד - הליכוד קם על יסוד ערכי תנועת החרות של צדק חברתי", הוא קרא, והוסיף כי "בממשלה הקרובה אין אף גורם שמחוייב לשכבות החלשות". מלבדו, כמובן. לכן, הוא מבקש מכל מי ששוקל להצביע למפלגת המרכז - "אל תהססו!" נתראה בממשלה, דוד.
עם אחד, שמרגישים כנראה מאויימים על־ידי התשדיר מאתמול של מפלגת זכויות הגבר, חשפה היום את ראש מטה נהגי המוניות(!) יהודה בר־אור, שסיפר לנו שגם האנשים שנוסעים אצלו במונית יודעים - "מי שדואג לנו באמת זה רק עמיר פרץ. רק לעמיר פרץ יש קבלות". כן, אבל האם הוא הפעיל מונה?
במפלגת זעם, האיש שאומר שלא חשוב מי הוא ואיך קוראים לו נחשף. אם רציתם לדעת, קוראים לו חן בלאיש. איש אחר שהופיע בתשדיר אמר ש"כל אלה אזרחי המדינה. בואו נחלק את העוגה שווה בשווה", ואחד אחר אמר ש"עכשיו אוספים את הגופות של החברים שלנו, מהמלחמה החברתית". טוב, בעצם גם התשדיר הזה שייך לחלק של תשדירי האימה.
לבסוף, בבל"ד ניסו לבלבל אותנו קצת. ד"ר ג'מאל זחאלקה הופיע ואמר לנו "אני מציע שלא תקשיבו למזרחנים ולערביסטים. בל"ד היא מפלגת שיוויון - חלופה דמוקרטית למצב הקיים". ולראיה: "בל"ד היא היחידה שלא תמכה בקמפ דיוויד" והתנגדה "לכפות תכתיב על העם הפלסטיני". הגיון ברזל. אין לי מה להוסיף לזה.
בכלל, מתחיל להגמר לי מה להגיד. ככל שאנחנו מתקרבים לבחירות, מוותרות המפלגות על סיכוי לשנות את מצבן. אל מעגל הממחזרות מצטרפות עוד ועוד מפלגות: מרצ, האיחוד הלאומי, חד"ש, ישראל בעליה - שלא לדבר על הממחזרים הקבועים: עלה ירוק, דע"מ, ישראל בעליה, אזרח ומדינה, אהבת ישראל... אפילו לידר בזבזה עוד שתיים וחצי (מדדתי) דקות מזמנה המוגבל לתשדיר המייגע שבו הלאומן הרוסי ז'ירינובסקי יושב ומדבר באיטיות.
עוד שני מקבצים נותרו עד לבחירות - ביום שבת וביום ראשון - ואיתם עוד שני דו"חות. אם עד עכשיו עוד לא החלטתם למי אתם מצביעים, לא התשדירים ולא הדו"חות יעזרו לכם. ובכל זאת, אנחנו נשארים אתכם עד הסוף. נתראה ביום שבת.
צפייה מהנה.
|
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש