שריפה במפעל ''חיפה כימיקלים'' | 1277 | ||||||||
|
שריפה במפעל ''חיפה כימיקלים'' | 1277 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
הידיעה הזאת מתקשרת אצלי 1 (כנראה בגלל האסוציאציות המפותלות שלי) לפרשת יוסי גנוסר (אגב, לאן היא דעכה?): מפעלים כימיים מועדים מטבעם לפיצוצים. זוהי אמת ידועה ובנאלית, ומכיוון שכך, ישנן שיטות מוכרות וידועות כדי למנוע את התרחשותם של אותם פיצוצים. אלא מה, כל אותן שיטות דורשות סדר, משמעת והקפדה על נהלים, וכמובן שהן מייקרות את עלויות הייצור - לא ישירות, אלא בייקור התקנת ואחזקת המתקנים, ובהגדלת זמן ההשבתה במקרה של תקלה. מפעל חיפה כימיקלים במפרץ חיפה (להבדיל מחכ"ד - חיפה כימיקלים דרום) הינו יעד ידוע ומוכר של אירגוני איכות הסביבה בארץ ובעולם (אני משוכנע שעמית מנדלסון יוכל להרחיב). מפעל חיפה כימיקלים למד שחוקים, תקנות וצווים הם בגדר המלצות, שאפשר לעגל פינות, ושלמען המטרה הטובה אפשר (ואולי אפילו הכרחי) להעלים עין מחריגה מנהלים ומתקנות. וכאן אנו מתקשרים למקרה יוסי גנוסר: כנראה שמי שרגיל להעדיף מטרות על הקפדה על הדרך אליהן, מתרגל לסטות מהדרך. ____________ 1 כל האמור לעיל הינו בהסתיגות שאינני יודע לאשורה את סיבת הדלקה הספציפית, אבל נכון עקרונית גם אם יתברר כי הארוע המסוים מהיום היה בלתי נמנע לחלוטין. |
|
||||
|
||||
שכמדיניות רשמית, לחיפה כימיקלים זול יותר לשלם את הקנסות על זיהום הקישון, מאשר לדאוג לאמצעי טיהור הולמים. |
|
||||
|
||||
השאלה האם זול יותר לשלם את הקנסות על זיהום הקישון, מאשר לדאוג לאמצעי טיהור הולמים היא שאלה חשבונאית פשוטה, ואינה נוגעת למדיניות (רשמית או לא). התשובה עליה תלויה לא רק בעלות אמצעי הטיהור, אלא גם בגובה הקנסות (ותדירותם), וזה כבר תוצאה של מדיניות. לא של חיפה כימיקלים, אלא של מדינת ישראל. אי לכך יש להניח, שלמפעל חיפה כימיקלים, להבדיל ממפעלי חמצן (הקודמים אשר עצרו את התנועה בין חיפה לעכו), לא יוצא צו סגירה מנהלי. |
|
||||
|
||||
אפרופו גינוסר. זה סיפור אחר ששמו: ערפאת טוב ליהודים. עובדה שכל הפעמים שהוא היה תחת היד הכמעט קפוצה של ישראל, היא לא סגרה אותה עליו. חומר למחשבה. |
|
||||
|
||||
חנקת האשלג (KNO3) זה כנראה הדשן הנפוץ ביותר, בין השאר בגלל השילוב המנצח של מחיר נמוך ויעילות גבוהה. מה שלא מספרים לכם בידיעה, זה שאם תקחו 4-5 טונות של החומר במשאית, תרוו אותו בהרבה סולר רגיל, תחנו את המשאית ליד בניין הממשל הפדראלי באוקלהומה סיטי ותפוצצו אותו, הבניין יקרוס. לא מאמינים? תשאלו את טימותי מק'קוי. (או את מק'גיוור) |
|
||||
|
||||
חצי כמות חנקת אשלגן וחצי כמות סוכר, מערבבים טוב ויש פצצת עשן חביבה. רק לא להשאיר את התערובת על השולחן-אוכל, היא נראית באופן מסוכן כמו מלח בישול. |
|
||||
|
||||
אחת הסיבות לכך שכרגע אין נפגעים היא השעה המוקדמת של השריפה. רוב עובדי המפעל עוד לא הגיעו ורק משמרת הלילה המצומצמת נמצאת במפעל. הערה נוספת: ברדיו תיארו עשן שמכסה את המפרץ. אני לא רואה זאת. יש עשן אבל לא מוגזם כתיאורו ברדיו. די לקשקשת. |
|
||||
|
||||
זו לא פעם ראשונה, ואפילו לא פעם שנייה השנה - אירועים דומים בחומרתם היו לנו בפי גלילות ובמפעל החמצן בצומת קרית-אתא, ואני חושב שהיו עוד. בעוד שאינני עוקב באופן שוטף אחרי הסיפור, אין ספק שריכוז המפעלים הגדול במפרץ חיפה, יחד עם צנרת מנדטורית ישנה, אזור בסיכון גבוה לרעשי אדמה וסמיכות לאוכלוסייה צפופה, מהווה איום ראשי על תושבי חיפה והקריות. אחת הבעיות היא שמפעל חיפה כימיקלים הוא מפעל רווחי, והאזור כולו מהווה מוקד תעסוקה, כאשר לווועדי העובדים באזור יש כוח פוליטי משמעותי. אינני רואה ראש ממשלה בישראל שיעז לסגור מפעל מזהם גדול ורווחי כמו חיפה כימיקלים, משיקולים סביבתיים. קיימת כאן ברית לא קדושה בין וועדי העובדים והנהלת מפעלים מזהמים, ששניהם שואפים לשמר את הקיים בלא להתייחס לשיקולי איכות הסביבה. באותו אופן, באזורי - תע"ש רמת השרון ממשיך לפעול וללא ספק לזהם, למרות שכבר לפני 25 שנים גודר שטח עצום ברמת נוקד (לשעבר בקע) בנגב לקליטת המפעלים. תע"ש בנוף ים נסגר רק לאחר שהמפעל התפוצץ ב-1992, שלושה עובדים נהרגו (כמדומני), נגרם נזק רב למקום ובמרחק ק"מ וחצי ברשפון נהרסו גגות רעפים. גם אז, הסגירה בפועל לקחה עוד 6 שנים, והיום המתחם נטוש בלי שטופלו זיהומי הקרקע לאחר עשרות שנות פעילות. במתחם פי גלילות, הגורם האמיתי (בעיני) לפינוי המתחם הוא כוונה לבנות שם פרוייקט מגורים של אלפי יחידות דיור, ושוב ספק אם ידאגו כמו שצריך לנקות את זיהומי הקרקע - כמו שהיום משווקות דירות יוקרה על שטח מפעל תע"ש לשעבר בנחלת יצחק בת"א, שגרם לזיהום חמור של מי התהום בכל הסביבה. ככל הידוע לי, מעולם לא נסגר מפעל כלשהו בישראל בגלל שיקולים סביבתיים בלבד, ואפילו לא מחצבה. מחצבת ציפורית בגליל התחתון, שגרמה מטרד אבק קשה לתושבי רומת הייב, נסגרה רק כאשר היא הפריעה לתוכניות אזור התעשייה בנצרת עילית, ולמעשה מנעה הקמת מפעלים לייצור ציוד אלקטרוני מתוחכם עקב חדירת אבק לאזור התעשייה. מחצבת רווייה בגלבוע, הגיעה לפני כשלוש שנים לגבול השטח המאושר לחציבה והיתה אמורה להיסגר שכן השטח מסביב מיועד לשמורת טבע. בעלי המחצבה ניהלו מסע מתוקשר היטב נגד סגירת המחצבה (למרות שאותרו שטחי חציבה אחרים), ורשות הטבע והגנים התקפלה - שטח המחצבה הורחב על חשבון השטח המיועד לשימור בעתיד. אינני צופה שום שינוי במצב זה בעתיד הנראה לעין - התושבים (העובדים) שאתרע מזלם לגור ליד מפעל מזהם, ייאלצו להמשיך ולסבול בשל כוחם הפוליטי של העובדים במפעל ובעליו. |
|
||||
|
||||
לא מזמן עברתי בנחלת יצחק (ת''א - לא רחוק מעזריאלי) וראיתי כתובות גרפיטי שבאותו זמן לא הבנתי. הכתובות האשימו את תע''ש בזיהום האזור, ודרשו ''גן ציבורי לתושבי האזור'' על חשבון תע''ש. כעת הכתובות הנ''ל מתקשרות אצלי לדברייך. האם אתה יודע אילו ארגונים פועלים כנגד תכניות הבנייה במתחם, אם בכלל, או שמא הכתובות הם פרי עטם של מפגינים מקומיים. זו נראית לי דוגמא של שילוב מעניין בין מאבק חברתי (שכונות תל-אביביות זנוחות) ומאבק סביבתי. |
|
||||
|
||||
אדם טבע ודין פעלו נגד התוכניות, ללא הצלחה - אך הגרפיטי קרוב לוודאי שהוא יוזמה מאולתרת של מקומיים. זה מה שמצאתי באתר אט"ד: אינני יודע מה קורה שם כיום. באתר אט"ד מופיעות גם 2 עתירות של העמותה לבג"ץ בעניין, אך לא ברור מה השורה התחתונה. ההודעה בדף הראשי מדברת על חיפה כימיקלים מלפני כ-3 שבועות: |
|
||||
|
||||
את הפיצוץ ההוא הרגשנו טוב גם ברעננה. מאז אחת הדלתות בבית לא נסגרת מי יודע מה. |
|
||||
|
||||
שריפה הלילה במפעל מגנזיום במפרץ חיפה. כבישים נחסמו, עומסי תנועה, השריפה טרם כובתה במלואה בעת כתיבת שורות אלו. מעריב: http://images.maariv.co.il/channels/1/ART/465/811.ht... |
|
||||
|
||||
אפשר לכבות שריפה כזו? אני חושב שפשוט מחכים שהכל יישרף, ומוודאים שהחום והלהבות לא יגיעו קרוב מדי לחומרים דליקים אחרים בסביבה. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |