 |
הרוצה את הרב - יבוא אליו | 124 |  |
|||||||||
 |
|
 |
||||||||||
 |
 |
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
מה האלטרנטיבה? איך היה נראה המאמץ לשלום עם "הבולדוזר" כשר חוץ, למשל? |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האלטרנטיבה היא ממשלת שמאל-מרכז, עם המפלגות הערביות ועם שינוי. רק שמשום מה, ש"ס, שהיא המפלגה המושחתת ביותר במדינה, המסוכנת ביותר לדמוקרטיה הישראלית, נחשבת ללגיטימית, בעוד חד"ש נחשבת ללא לגיטימית מפני שרוב בוחריה ערביים. וכמו שאמרו השבוע במפלגת העבודה: "צריך שמשאל העם יוכרע בקולות לא-ערביים". זו אותה הגזענות, והיא אפילו לא מנסה לשנות אדרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני נמנה עם חוג מעריציו של אריק שרון, אך אסור להתעלם מהיתרונות הגלומים בשותפות שכזו: א. כפי שאריק שרון הוכיח כבר בהסכם וואי ובקמפ-דיוויד, עמדותיו המדיניות מגמישות באופן מפליא ככל שהתפקיד בו הוא נושא הוא בכיר יותר וקרוב יותר למעגל ההחלטות המדיניות. לגיטימציה של הבולדוזר להתקדמות בתהליך השלום, בכל חזית בה היה בוחר אהוד ברק, יכולה לעשות את ההבדל בין מנהיג שנרצח בכיכר לבין מנהיג שלוחץ ידיים על מדשאות קמפ-דיוויד. ב. אסד היה צריך להזיע יותר בשביל לזכות בתמיכתו של אריק שרון, ואז אולי גם אזרחים שלא השתכנעו עדיין בכנות כוונותיו של אסד ו/או בתבונה שבהחלטה לעקור שבעה עשר אלף מתיישבים מבתיהם (ובכללם גם כותב שורות אלה) היו משתכנעים. ג. החשוב מכל - שלטון החוק, חיזוק הדמוקרטיה, יחסי חילונים דתיים ודת ומדינה, חברה וכלכלה - שכרגע מוזנחים או נרמסים, היו זוכים לטיפול נאות יותר. לא בשביל זה עבדנו כל-כך קשה למען בחירתו של ברק. לא בשביל שהוא ישקר לנו, שיזלזל באינטלגנציה שלנו וימכור אותנו לדתיים. היה לנו כבר ראש-ממשלה כזה, כזכור. והמהדרין יוסיפו: אם כבר ראש-ממשלה שקרן, מוטב אחד עם אנגלית של MIT מאשר אחד עם אנגלית של קיבוצניק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מסכים איתך. הייתי מקבל את הליכוד אילו עמד בראשו אדם אחר. שרון פסול לכל כהונה. מדובר באדם שהונה את הממשלה, הוביל אותה למלחמת לבנון, הביא למצב העגום בו אנו נמצאים - ויש לו את החוצפה להמשיך ולככהן בממשלות ישראל, ואיש אינו מוחה. ועל סברא ושתילה עוד לא דיברתי בכלל. גם לא על ההסתה שהנהיגו הוא וצחי הנגבי (עוד אדם פסול) ושהביאה לרציחתו של אמיל גרינצוויג. אמיל גרינצוויג, מישהו זוכר? פעיל שמאל שנרצח כשהפגין נגד המשך כהונתו של שרון על ידי בריון מוסת? זכרו את אמיל גרינצוויג, כשמישהו מזכיר את שמם של שרון או של הנגבי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכל זאת - אם צירופו של שרון לממשלה הוא שהיה מביא לכדי השגת הסכם שלום עם סוריה בקונצנזוס רחב, הרי שהיה בכך כדי לכפר (במקצת) על מעלליו של שרון (תחשוב על זה - האיש שהכניס אותנו ללבנון הוא שיסייע להוציא אותנו משם). אני גם לא מת על שרון, אבל מה ששרון יכול להביא לממשלה שווה הרבה יותר ממה שאלי ישי הביא איתו, ויזיק הרבה פחות. הליכוד, בכל מקרה, הוא מפלגה הרבה יותר לגיטימית בדמוקרטיה אמיתית מאשר מפלגה דוגמת ש''ס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אדם הנאמן לדמוקרטיה לא יכול לקבל את שרון בשום תפקיד רשמי, ולו של לוכד כלבים. את הליכוד בלי שרון אפשר היה, אולי, לקבל - אבל איכשהוא נראה לי שהם לא בדיוק יתמכו בנסיגה מהשטחים הכבושים (מהרמה הסורית ומהגדה המערבית, אם כי הם כנראה יתמכו בנסיכה מדרום לבנון). גם ש"ס לא יתמכו, זה די ברור לי, ולא ברור לי איך אדם אינטיליגנטי בעיני עצמו כמו ברק נפל למלכודת הזו. מה הוא לא למד שום דבר מממשלת רבין? הוא לא זוכר איך ש"ס סחטה, סחטה, סחטה - ונמנעה או הצביעה נגד הממשלה בכל הצבעה חשובה? מה גורם לו לחשוב שעכשיו ישתנו הדברים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה העיקרית שהשלום נהפך למשיח השקר של השמאל כאילו שזה יפתור את כל בעיותינו. אנו צריכים שלום פנימי . בין דתים לחילונים , אשכנזים ספרדים , עניים ועשירים ,שמאל וימין , ועוד. הרבה לפני השלום עם הסורים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נמאס לי מהדיבורים השטוטיים על שלום פנימי. נחוץ לא שלום פנימי אלא פתרון אמיתי של הבעיות. היות ואילו בעיות קשות וכואבות גם הפתרון לא יהיה קל ויהיה לו מחיר. לדוגמה: לפי השקפתי אין מקום לקצבת ילדים מדורגת ואת הכספים הללו יש להפנות ישירות לטובת הילדים בצורת גני ילדים ומעונות במחירים זולים בהרבה מהיום, ארוחות בבתי הספר + יום לימודים ארוך (באם הכספים לא יספיקו יש להקצות לכך כספים נוספים) כמו כן אני בדיעה שיש לבטל את משרד הדתות והרבנות הראשית,ולבטל את את ההקצבות לאברכי הישיבות. סל צעדים זה פוגע קשות בציבור החרדי שעבורו יהיה צורך לדאוג למקומות עבודה. ברור לי שהטלת "גזרות" אלא תלווה בהפגנות ענק ומהומות. לבד מהחרדים קיים גם כל המגזר ה"חקלאי" שחלקים גדולים ממנו זוכים אף הם להטבות ענק. כל ביטול ה"פרוטקציות" הללו יתקל בהפגנות ומהומות ו"קרע" בעם על מנת שישראל תצליח להפוך למדינה מערבית מתוקנת אילו הם רק חלק מה"גזרות" שחייבים להטיל אחרת ישראל תמשיך את דרכה מטה ותחדל מלהיות בצמרת מדינות העולם שלישי ותדרדר לתחתיתו תשדר חולשה ותתחסל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קל יותר לעשות שלום עם הסורים, כי הסכסוך עם הסורים הוא סכסוך חיצוני, נקי מאידיאולוגיות. הסכסוך הפנים-ישראלי חריף הרבה יותר, מפני שהציבור הישראלי קרוע בין אידיאולוגיות נוגדות. יש המעדיפים את התרבות ההלכתית, המבוססת על גזענות, על פני התרבות האנושית. יש המעדיפים את תרבות המזרח על תרבות המערב. יש המעדיפים את התרבות הרוסית על פני כל תרבות אחרת. יש אנשים שרוצים שלום ויש אנשים שרוצים להרגיש אימפריה. ויש אנשים שפשוט מפחדים להחליט בין כל הברירות הללו. בקצרה, המכשולים בפני ''תהליך שלום פנים ישראלי'' רבים הרבה יותר מאלו הניצבים בפני תהליך שלום ישראלי-סורי. מה גם שכמה מן המנהיגים (במיוחד אלו במחנה הדתי) גורמים לפארוק א-שרע להראות כמו חנה בבלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שרון לא לגיטימי. אך אם ברק היה מקים קואליציה אחרת היה נאלץ לפתור חלק מבעיות היסוד בתוך ישראל, עתה כל שעליו לעשות כדי לשטות במצביע ה''שמאל'' הוא להמשיך ולנהל משה ומתן עם הסורים עד קץ הדורות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את אריק שרון, מחרחר המלחמות, השקרן הפתולוגי, הפאשיסט המגלומן, הייתם מוכנים לראות בממשלת שלום? אתם מקשיבים למה שאצבעותיכם מתקתקות? אריאל שרון? אינסטנקטיבית גם אני צעקתי את אותם דברים נגד שיתופה של ש"ס בממשלה, בעיקר מתוך שיקולים אמוציונאליים לחלוטין. מאוחר יותר הבנתי שאין לנו ברירה. אנחנו נחשוק ונחרוק בשינינו, ניתן להם את כל הכסף שירצו, ננשק להם את הזקנים, נתחתן כמו שיגידו, נאכל מה שירצו, נתפלל כשיבקשו ונעשה ככל אשר ייצוו רבניהם, כדי להביא סוף סוף את השלום הזה. מה שצריך להחזיק אותנו הוא המחשבה על ימים של שלום ועל שנים של ייבוש לו הם יזכו כשאנחנו נטייל בדמשק, על כל השנים שבהם הם התעללו בנו, השפילו אותנו ורמסו את כבודנו העצמי וזכותנו הטבעית לחופש והגיון. עד שברק ואסד לוחצים ידיים, עובדיה יוסף הוא המלך הבלתי מעורער שלי, ואני מוכן לעשות ככל העולה על רוחו, רק בבקשה, אהוד, תעשה את זה מהר, הזקן שלו מסריח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואולי הגיע הזמן להרהור מחודש באריק שרון ובפועלו. בניגוד למזכרות של ביבי, לעמותות של ברק , למתנות של עזר וייצמן ולחשבונות הבנק של לאה רבין אריק שרון (עד עכשיו לפחות) לא נחשד ולא הורשע במתן ולא הורשע בשום עבירה על רקע אישי, או במלים פשוטות יותר - אריק שרון לא לקח לכיסו גרוש מקופת הציבור שלא כצדק או כדין. על מלחמת לבנון אפשר לנהל סימפוזיונים ארוכים. ייתכן שהרעיון לפתות במלחמה לא היה גאוני, אבל מצד שני אי אפשר לומר שנתנו לאריק שרון לסיים את העבודה כמו שצריך, ולכן אי אפשר לומר בודאות שטעה. אילו היו נותנים לו לסיים את המלחמה לפי דרכו, כלומר בכיבוש ביירות, ייתכן מאוד שגם הבעיה הפלסתינאית וגם בעית הגולן לא היו עולות היום על סדר היום, וישראל היתה הופכת למעצמה אזורית. ייתכן שאני טועה, אבל מכיוון שהשמאל לא נתן לשרון להשלים את מלאכתו (ולא כדי להגן על חיילינו חס וחלילה אלא כדי להגן על מחבלים פלסתינאים אותם כינו "לוחמי חופש") אי אפשר לומר בודאות כי טעה. בעזה, בשנת 1970 אגב, שרון הצליח לעצור את הטרור האש"פי מבלי להסגיר חלקי מולדת יקרים. לסיום, גם אם חטא שרון במלחמת לבנון הרי שכוונתו היתה טובה, ואחרי כמעט 20 שנה ראויים גם פושעים נחותים בהרבה מאריק להזדמנות חוזרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. "אריק...לא לקח שום דבר לכיסו". לא ממש מדויק. חוות השקמים הועברה לו על ידי המדינה, כשהיה שר החקלאות. מקרה? אני סקפטי. אבל זה קרה בתקופה שבה היו סלחנים הרבה יותר כלפי גיבורי מלחמה (בטרם מלחמת לבנון). ב. "לא הורשע בשום עבירה על רקע אישי" - לא ממש מדויק. נאמרו עליו מילים קשות מאד. במשפט דיבה בו הפסיד. למי ששכח, בית המשפט קבע שאריק שרון שיקר לראש הממשלה ולממשלה כולה. בן גוריון, בשנות החמישים, כתב עליו ש"הוא יוכל להיות קצין מעולה, אם יחדל ממנהגו לומר אי אמת". ג. "הרעיון לפתוח במלחמת לבנון לא היה גאוני" - לשון המעטה. שרון הורה לצבא לבצע תוכנית _שהממשלה דחתה_ תוך שקרים בלתי פוסקים לממשלה, ונסיון לבנות התנחבלויות בלבנון. בשלב מסוים הממשלה נטלה משר הבטחון, בצעד חסר תקדים, את הסמכות להפעיל את חיל האוויר, מפני שהבינה ששר הבטחון שלה לא חרג ממנהגו לומר אי אמיתות. ד. "אילו היו נותנים לו לכבוש את ביירות..." - ביירות נכבשה, חביבי. איפה אתה חושב נמצאות סברה ושתילה? אולי כדאי שתקרא משהו על המלחמה, במקום להקשיב למה שאומרים בהפגנות הימין? מעבר לכך, אנא הסבר כיצד כיבוש ביירות היה פותר את הבעיה הפלסטינית. ובאותה הזדמנות, איך כיבוש ביירות היה פותר את הבעיה הסורית. ולמה, מאחרוביירות נכבשה, הבעיות הללו לא נפתרו. ה."השמאל לא נתנן לשרון להשלים את מלאכתו..." - צה"ל היה בבירות תוך פחות משבוע מתחילת המלחמה. השמאל התחיל להתעורר ביולי, שבועים לאחר מכן (ראה ארכיוני "ידיעות אחרונות" ו"מעריב" מהתקופה). מה זה החרטא הזה? אולי תקרא קצת, ולא תקשקש? ו. "..ולא כדי להגן על חיילינו חס וחלילה..." - עלילת דם. אני מקווה שיש לך הוכחות. תתקשה למצוא כאלו, כי שלום עכשיו הכירה באש"ף כפרטנר למשא ומתן רק בשנת 92', ורצ עשתה זאת רק בשנת 88', כלומר, שש שנים לאחר תחילת המלחמה. אתה הוזה, ידידי. ז. "בשנת 1970 הצליח שרון לבלום את גל הטרור.." - בשנת 1970 שרון הרג הרבה פלסטינאים בעזה. הפלסטינאים הפנימו את הלקח, והעבירו את הטרור מעזה לתחומי ישראל. תעבור על עתוני שנות השבעים, מצפה לך קריאה מעניינת מאד. ח. "...בלי להסגיר חלקי מולדת יקרים" - ממתי ע\ה היא "חלק מולדת יקר"? איפה אתה חי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה באמת תמים, יש אנשים שמוכנים אפילו לפשוע בשביל המדינה שלא לדבר על להילחם ןלמות ומה שאתה עושה לאיש הזה זה מה שילדים בגן עושים אחד לשני, אני אמרתי אתה אמרת הוא לקח לי אני נתתי..... כל זה לא חשוב חשובה התוצאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא משנה , אריק שרון הינו בראש ובראשונה יהודי גאה לוחם ומנהיג ולא משנה כמה ערבים הוא הרג ,מישהו הרי צריך להרוג את כל הפנאטים הללו ,הברברים חסרי לב אכזריים וכל מטרתם היא להגיע השמיימה ותפקידו של אריק שרון להטיס אותם במהירות לגן עדן היכן ששבעים בתולות מחכות להם בקוצר רוח. אני בן אדם ליברלי אך איך אפשר להיות איש רחום וחנון כלפי אלה שרוצים את השמדתינו. לכן אני ממליץ לכל יפי הנפש תנו לאריק לעשות את העבודה שלו בשקט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במה, בדיוק, מתבטאת הליברליות שלך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסכסוך עם סוריה יכול, במידה רבה, להיפתר במחי הסכם אחד. אבל האם זה ישחרר אותנו מש"ס? הרי תישאר הבעייה הפלשתינאית, וזו, חוששני, לא תגיע לקיצה כל כך מהר. כמה זמן עוד נצטרך לדחות את הטיפול בתחלואינו הפנימיים, ואף להחריף אותם (ע"ע ש"ס)? הגישה שלך מפתה, אבל אני לא קונה אותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע עליך, אבל אני לא הצבעתי ל"ממשלת השלום". אני הצבעתי עבור תוכנית כלכלית לכאורה מפורטת, אני הצבעתי /נגד/ נורמות הנהגה קלוקלות דוגמת אלו של נתניהו, אני הצבעתי עבור אדם שהאמנתי בו כי לא יתעוור מהסיכוי לשלום עד כדי הפקרת כל שאר ענייני המדינה. איך אמרו בתשדירי התעמולה של הירוקים? "בסוף יהיה שלום. זה רק עניין של זמן. אבל מה בינתיים?" - אז האג'נדה של הירוקים לא בדיוק זהה לשלי, אבל השאלה בעינה עומדת - מה בינתיים? האם אנחנו צריכים לחיות במדינה תיאוקרטית בשביל הזכות לשלום? לא תודה. לא שווה לי את זה. אני מעדיף למות בהגנה על מדינה דמוקרטית מאשר לחיות בשלווה במדינה שכופה עלי חוקי דת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בספק אם תוכל לחיות בשלווה במדינה תיאוקרטית. תיאוקרטיה היא הזמנה למלחמת אזרחים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השלום הוא אמצעי, לא מטרה בפני עצמו. השלום הוא אמצעי לאיכות חיים גבוהה יותר, לסביבה חברתית נעימה יותר, לחיים חופשיים ובטוחים יותר. להקריב את מהות, איכות וחירות חיינו על מזבח השלום משולה בעיני להורדת המים עם התינוק. במה הועילו חכמים בתקנתם? לשם מה נלחמנו על חיינו כאן, אם אלה אינם שווים את הטרחה ממילא? אז יש כאלה שמחכים לרגע שיוכלו "לייבש" את מוסדות ש"ס. יש גם כאלה שמחכים לרגע שיוכלו לסגור חשבון עם כל המיליונרים שמתעשרים עכשיו על חשבון הציבור, בין השאר בגלל שלראש הממשלה יש אינטרס שלא להרגיז אותם כרגע. אבל יש גם כאלה שפשוט רוצים להנות, עד כמה שאפשר, מהחיים כאן. מאיר שטרית אמר פעם, שהוא מחכה ליום בו יושג השלום כדי שממשלות ישראל לא תוכלנה להשתמש בדגל הבטחון והשלום כעלה תאנה להסתרת ערוותה בתחום הכלכלי-חברתי (אמר, ורץ כשר האוצר, לטלוויזיה לנקר עיניהם של מאתיים אלף מובטלים עם מעיל הורסאצ'ה של הכלבה שלו) הגיע הזמן שגם עד בוא השלום, יפסיקו הדוברים מן השמאל ומן הימין להשתמש בסוגיות השלום והביטחון כעלה תאנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי צודק מר אדמוני וככל שתפקידו רם יותר הוא גמיש יותר. לגמישות שיא הגיע אריק שרון ב 1982 כשנשא בתפקיד הרם של שר בביטחון. יש ביננו שעוד זוכרים... אולי כשיגיע לתפקיד ראש הממשלה תגבר גמישותו עוד יותר והחברה הטובים יסעו לביקור בבגדד. ואולי יש בנו געגועים לאנגלית של MIT אולי של סוכן CIA, גם להם יש אנגלית לא רעה. אם מר אדמוני מתגעגע לימים של קיפאון מדיני ולבנימין נתניהו הוא אכן ניחן בזיכרון קצר מאוד, אם הוא מתגעגע לימי אריק העליזים או לימי ממשלת האחדות (1984-1990) אפשר לזקוף גבה בתימהון. אכן מר אדמוני ניחן בזיכרון קצר. קצר מידי. ודבר זה הוא המפריד כ ח ו ט ה ש ע ר ה בין תקומתנו ובין אסוננו. ט"ו בשבט שמח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האלטרנטיבה היא החלטה גורלית של מדינת ישראל (הסכם שלום) לאחר מאמץ רב יותר במהלך המו''מ, אך החלטה שתונח על בסיס רחב של הסכמה רבתי מצד אזרחים רבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יום לפני היומהולדת שלך בעשר בלילה אתה יושב על האינטרנט וכותב תגובות פילוסופיות? חסר לך מה לעשות בחיים??? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם כל הכבוד לדיון על אריק שרון, יש בעיה לא פשוטה כשמגיעים לשאלה "האם ש"ס תתמוך בשלום". מזה 50 השנה האחרונות, הבחירות בארץ סובבות סביב מנושא הביטחוני. כשזה מגיע לפתק בקלפי, רוב בציבור החילוני שוכח את בעיות הפנים ומצביע למפלגה שקרובה לאידאולוגיה הבטחונית שלו. מה יקרה בבחירות הראשונות אחרי השלום? בפעם הראשונה, הבחירות יתמקדו בנושאי פנים, ואז יש סכנה שהציבור החילוני ישאל את השאלה המרכזית: "לאן הכסף הולך?". זו השאלה שסביבה נסובות רוב מערכות הבחירות בעולם המערבי. התוצאות יכולות להיות כל דבר - החל מקמפיין אנטי-חרדי נרחב וכלה בהתקרבות למלחמת אזרחים, וראשי ש"ס יודעים את זה, וזה בדיוק מה שהם לא רוצים. הנושא הביטחוני הוא מבחינתם חיוני כדי שרוב הציבור בארץ ימשיך להתעלם מבעיות פנים. לכן, שרון או לא שרון, אני תמה אם הבחירה בש"ס כתומכים בשלום תצדיק את עצמה ביום פקודה. אם שלום הוא המטרה המרכזית, אולי זו לא הבחירה הטובה, למרות הכל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאשה פתיה ובורה בתורה, אני מניחה שאני פסולה מלהעיד בכל הנוגע לחשיבותה הבטחונית של הרמה או בדבר גדולתו בתורה ובגבולות של הרב עובדיה. מה שאני יכולה לומר - כנקבה מטומטמת - זה שלא נהוג להכנע לאנס חלוש וחולה. לא ברור לי למה זה קורה עם מר אסאד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו אמר משהו על נשים כשלא שמתי לב? מאיפה הגישה הצינית הזו? מי בכלל אמר משהו על "נקבות מטומטמות"? נו, מילא... אם כך את מעידה על עצמך, מי אני שאשבור לך את המילה. לעניין - ההתייחסות אל אסאד כאל "חלוש וחולה" היא מסוכנת עבורנו, ובכלל. היא גם מיותרת. אין כאן עניין של כניעה יש כאן עניין של צדק - על מה אנחנו מוכנים לוותר, ומה אנחנו מקבלים בעד זה. אני אישית מתנגד להחזרת הגולן עבור "הסכם הפסקת אש" דליל. גם ברק, כך נראה לי, מתנגד לזה. אבל אנחנו כן מעוניינים בנורמליזציה של היחסים בין סוריה לישראל, ובתמורה, אנחנו מוכנים לויתורים בגולן. ולמה זה? הדמוקרטיה והקידמה היא כמו תוכנת אינטרנט טובה - היא עוברת מפה לאוזן, ומי שיכול להשיג אותה - ישתמש בה. ככה אפשר "לגנוב את השוק" ל"חברות" דיקטטוריות שמנסות להשליט את התוכנה שלהן בכוח הזרוע (טוב, אולי בתור אדם שכותב את הדברים הללו באקספלורר אין לי זכות לדבר...). מרגע שסוריה תפתח לישראל, תגדל המשיכה של הסורים לכיוון הקידמה המערבית, ויתכן שסוריה תתחיל לנוע לכיוון דמוקרטיזציה. הייתי היום ביום הפתוח של אונ' ירושלים, ואחד הדברים שנאמרו שם, בהרצאה על יחב"ל, נחרט בזכרוני - "מנסיוננו, מדינות דמוקרטיות לא נלחמות אחת בשניה". זה נכון. בגלל זה הדמוקרטיה היא דבר שחובה להתעקש עליו במדינה הפלסטינאית, ובגלל הסיכוי לדמוקרטיזציה של סוריה - כדאי לנו להחזיר את הגולן. ולא נכנס כאן לתאוריה המופרכת משהו שלי על התפוררות העולם למדינות לאום, שלאחריה יבוא איחוד מאסיבי של המדינות למדינת על אחת או שתיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה מופרכת? אני צופה שהאיחוד האירופאי יהפוך לאיחוד מלא (עם "ממשלה פדרלית" – "ארצות הברית של אירופה", אם תרצה - אהש"א בקיצור) תוך 200 שנה אם הם *ממש* איטיים, 10 עד 20 שנה אם הם מהירים. אל תחיו באשליות: הסיכוי שישראל תהיה מדינה באהש"א אפסי. איחוד לברית כלכלית במזרח הרחוק אינו בלתי מתקבל על הדעת (יפן – טיוואן – סינגפור ושאר המדינות המערביות או נאורות יחסית באיזור). התוצאה תהיה עולם שלישראל יהיה הרבה יותר קשה לשרוד בו, כלכלית. התחרות תהיה עזה הרבה יותר. רמת החיים *מחוץ* לאיחודים הללו תרד פלאות. אל תבנו על "תעשיית ההיי-טק הפורחת" שתהפוך את ישראל לפרח במדבר. היא לא. תעשית ההיי-טק הישראלית פורחת ארה"בה (ולכיוון אהש"א, בהמשך). איפה, אם כן, *יש* לנו סיכוי? בחלום המופרע של פרס. "מזרח תיכון חדש". נכון, איחוד מדינות המזרח התיכון. כרגע זה נראה מופרע. אבל מי היה מאמין, לפני 150-200 שנה, שבריטניה וצרפת, היריבות המרות משכבר הימים, תעמודנה על-סף איחודן למדינה אחת? מי היה מאמין, לפני *50* שנה, שבריטניה וצרפת תעמודנה על-סף איחוד עם גרמניה ואיטליה, יריבותיהן מהמלחמה הנוראה ביותר בהסטוריה? אם שכינותינו תהפוכנה לדמוקרטיות, איחוד כלכלי (ומטבע איזורי אחד) אינו בלתי אפשרי בעוד 50-100 שנה. (איחוד מדיני, עם "ממשלה פדרלית", יקח וודאי יותר זמן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, נתחיל מכך שהתעלמת מהחלק הראשון של התאוריה שלי - ההתפוררות המוחלטת למדינות לאום (או אפילו למדינות של קבוצות אתניות. אולי חזרה לפוליס הוותיק?), שרק מהן תצמח פדרציה שתאפשר לכל קבוצה לשמור על אוטונומיה תרבותית מבלי להלחם כל הזמן, וזאת תוך הכרה בערכים דמוקרטיים משותפים. אבל אולי אני אשוב לזה אחרי שאתעמק קצת יותר במדע המדינה. אגב - שם יותר מוצלח ל_א_רצות _הב_רית של _א_ירופה: אהב"א. איזה מסר חיובי לעתיד! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיימת רק בעיה אחת בתאוריה שלך (טוב, האמת שקיימות יותר, אבל זה ביטוי) - האנגלים אף פעם לא חשבו שהצרפתים נחותים מהם. הגזענות האירופית המפורסמת הופנתה רק החוצה, אל האדם השחור, האדום, הצהוב והירוק. תמיד, בתפיסה של בני העמים הלוחמים, האויב היה שנוא, כופר, טועה, מסוכן, אך בכל זאת אנושי. דמות הערבי בעיני הישראלי לעומת זאת, מראה אדם גס, טיפש, בור, פרימיטיבי, אלים וחסר כל צלם אנושי. מתוך היקש הגיוני, בהיעדר כל מקור אחר, אני מניח שכך גם נראה הישראלי בעיני שכניו. מלבד המחסום הפסיכולוגי, קיים מחסום נוקשה לא פחות, ומציאותי אף יותר - המסורת הדמוקרטית, אמנם קצרת היומין, ואמנם המעורערת, הישראלית, עומדת בניגוד מוחלט למסורת הדיקטטורית הערבית. הציבור הרחב עודנו בור ואינו יודע אפילו קרוא וכתוב, ואינה מסוגלת לעמוד בחובות הנלווית לזכות ההצבעה, קיימות יותר מדי משפחות ''אצולה'' אשר יסרבו, בכוח, לקבל את הדמוקרטיה, ובנוסף, מתוקף האינרציה החברתית, נהנים השליטים מפולחן אישיות מקיף, שמעודד את הרוב המדוכא לסרב להשתחרר. אני אומר זאת בנסיון כנה להמנע מגזענות, אך התקדים היחיד בהסטוריה של מונרכיה המקבלת על עצמה מרצונה את הדמוקרטיה (לאלו שמפלבלים בעיניהם, בריטניה), התרחש בקרב אוכלוסיה שגם לפני כמה מאות שנים היה מתקדמת יותר, לפחות חברתית, ממצרים של היום. וגם שם, התהליך היה ארוך והדרגתי, עד שהוקמה הדמוקרטיה ה(כמעט)מלאה שהיא בימינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דקלה היקרה, בואי נניח רגע בצד את השאלה האסטרטגית ונניח ששלום זה טוב. זאת לפחות הנחת היסוד שרה"מ ברק יוצא ממנה. השאלה כאן היא האם ש"ס תעזור או לא להשגת מטרה זו. לדעתי יש כאן סכנה גדולה כי ש"ס עלולה להילחם דווקא על השארת הנושא הבטחוני על סדר היום כדי למנוע בחירות עם דגש חברתי-כלכלי. ובבקשה אל תזלזלי בעצמך. אם יש לך דעה את יכולה לעמוד עליה גם בלי ציניות. אחרי הכל, זה הרעיון של "האייל", לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני סבור שהציניות של דקלה איננה במקומה, אבל אני די מפקפק ביכולתו של הסכם שלום עם סוריה להביא שם לדמוקרטיזציה. לפני למעלה מ-20 שנה חתמנו על הסכם שלום עם מצרים, מדינה שאיננה דמוקרטית, והנה בחלוף שנות דור מצרים עדיין איננה דמוקרטית. זאת ועוד, לפני עשרים שנה היו מדינות רבות יחסית באסיה ובאפריקה ללא דמוקרטיה, והנה בעוד העולם השלישי מתקדם לדמוקרטיה נשארו המדינות הערביות מאחור. גם בבלגיה ובאנגליה יש בית מלוכה סמלי אבל רק בירדן, בסעודיה ובמרוקו יש עדיין מלכים אבסולוטיים שאלוהים ומוחמד בחרם לשלטון. בסוריה אסאד זוכה בבחירות לתשעים ותשעה פסיק תשע אחוזי תמיכה, יותר אפילו משהיו לסטאלין בימים הלא כל כך יפים ההם אין לצערי מנוס מהעובדה המצערת שדמוקרטיה וערבים לא הולכים טוב ביחד. מי שירצה לקרוא לי גזען - סחתיין, אבל שיראה לי טעות בעובדות. בכווית, אגב, דחו לא מזמן הצעה לאפשר לנשים להשתתף בבחירות מוניציפליות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפילו אני, חרד שכמותי לא חשבתי על זה כך. אבל אתה יודע מה? יש בזה משהו. וקח את זה בסבבה, כי גם היום הגנרלים לא קובעים והמלצותיהם לא מתקבלות. ע"ע צד"ל, כשאהוד ברח שוב. אבל אין מה לדאוג, "חכה ותראה שבעצם הכל בסדר". ובישראלית מדוברת: "סמוך". |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |