סגנית שר הבטחון התפטרה: מאוכזבת מהממשלה | 1084 | ||||||||
|
סגנית שר הבטחון התפטרה: מאוכזבת מהממשלה | 1084 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
לפי מה שכתוב ב- YNET, על פי מקורביה של רבין-פילוסוף, הסיבה העיקרית להתפטרות היא קריסתו של מרכז רבין. לדברי הגורמים, רבין פילוסוף החליטה לפרוש כדי להשקיע את מירב זמנה לשיקום המרכז ולגיוס התרומות הנחוצות להפעלתו. |
|
||||
|
||||
מהו תקציבו השנתי של מרכז רבין, ואיזה חלק ממנו מגיע מממנת המדינה? |
|
||||
|
||||
נראה לי שלא רק מרכז רבין קרס כלכלית. גם ''מורשת רבין'' בתוך דעת הציבור קרסה. ייתכן שיש קשר בין שני הדברים. אולי בעתיד יחזור בית החולים רבין להיקרא שוב בלינסון וכך גם עוד מוסדות גשרים ורחובות שיחזרו לשמותיהם המקוריים שנגזלו בצורה מעליבה, חסרת נימוס וטעם. |
|
||||
|
||||
יגאל עמיר יכול להתחיל להכין טבלת יאוש. |
|
||||
|
||||
ואנחנו חוזרים לשאלה הראשונה, האם יגאל עמיר צריך לשבת בכלא יותר מכל רוצח אחר? ובאופן עקרוני, האם רצח על רקע אידאולוגי חמור יותר מרצח על רקע אחר? האם הוא חמור יותר מרצח ללא כל סיבה? מי צריך לשבת בכלא יותר זמן, יגאל עמיר או רעי חורב? |
|
||||
|
||||
לדעתי, ברמה האישית של רוצח-ונרצח אין הבדל בין רצח פוליטי ורצח מסוג אחר. אבל בהשלכות האפשריות יש הבדל, רצח עלול להביא במדינות שונות לשינוי בשלטון, הפיכה, מלחמה, ומי יודע מה עוד. זה גם רצח וגם פגיעה ביציבות המשטר, ובמקרה של שלטון דמוקרטי זו גם פגיעה בדמוקרטיה. |
|
||||
|
||||
אני מניח, שעמדה בפני הפרקליטות האפשרות להגיש כתב אישום נגד יגאל עמיר, הכולל בין השאר גם נסיון הפיכה ופגיעה באושיות השלטון. במידה והיו עושים כך, יתכן שהיה מקום לגזור עליו (במצטבר או במקביל) עונש נוסף, כפי שהוטל עליו עונש נוסף על הפגיעה במאבטח של רבין ז"ל. בכל אופן, השאלה היא מה צריך להיות יחס המערכת החוננת (שר משפטים + נשיא) בקבלה (אם וכאשר) את בקשת החנינה של יגאל עמיר. |
|
||||
|
||||
אכן זו אפשרות שלדעתי צריך היה לשקול ברצינות ואולי חבל שזה לא נעשה. עדיין, לשופט ישנו שיקול דעת באשר לחומרת המקרה ושם הוא יכול להכניס את השיקול שהזכרת. הבעייה היא עדיין אפשרות החנינה. |
|
||||
|
||||
רעי חורב אובחן כפסיכופט אם אינני טועה. ברוב המקרים, הטיפול בפסיכופטים מבחינה שיקומית, אם מתאפשר הוא יקר מאוד ולאורך זמן. הפתרון הפשוט ביותר הוא להרחיק אותם כמה שאפשר מהחברה. את יגאל עמיר חשוב להרחיק מאור הזרקורים, מהתקשורת ומהפעילות הציבורית. בניגוד לחורב, עמיר מרצה עונש שנגזר עליו לא רק כי רצח אלא כי עורר סערה חברתית ופגע ברגשות הציבור. חורב, גם הוא רוצח אך למעשה לא שונה מכל רוצח אחר. לדעתי? חורב צריך לשהות בבידוד מוחלט עד יומו האחרון, את עמיר רצוי להגלות לאי בודד. |
|
||||
|
||||
אני שואל על הצד העקרוני. תחליפי את רעי חורב באלוני או באיבגי. (רוצחי דרק רוט) מה ההבדל בין בידוד מוחלט עד יומו האחרון ובין הגליה לאי בודד? תנאי המאסר? איזה עונש יותר קל? ושוב, יגאל עמיר לא הואשם (ולא הורשע) בפגיעה ברגשות הציבור ובפגיעה בסדר הציבורי. (למרות שהיה ניתן להאשימו בכך) עונשו נקבע כמו לכל רוצח אחר. האם הוא צריך לשבת יותר או פחות מכל רוצח אחר? בידי מי צריכה להיות ההחלטה העקרונית? שר המשפטים? הנשיא? |
|
||||
|
||||
אלוני ואיבגי הם שני ילדים טיפשים מאוד שחסרו הרבה מאוד תשומות הוריות בילדותם. רעי חורב הוא פסיכופט. (ואני חוזרת על זה סתם כדי להציק) אי אפשר להחליף ביניהם. הגליה לאי בודד לא נועלת את האדם בתא חשוך ומסריח ומאפשרת חופש יחסי. התפיסה של אותו אדם את כלאו, היא בעיניו בלבד (שיתחבר שם עם וילסון הכדורגל מצידי) הרעיון הוא לא לשמוע את רעיונותיו של אותו פושע. זאת כמובן אחרי שיסיים לרצות את עונשו בכלא. בידוד מוחלט ובכלל זה, העונש שמגיע לחורב על מעשהו השפל, כולל התייחסות ספציפית לעובדת היותו פסיכופט. הפסיכופט נוהג ''לבלוע'' את האחר על מנת להגיע למטרתו. הוא אינו בוחל בשום אמצעים ולפיכך, אם אין אפשרות להרוג אותו כשהוא קטן, יש צורך להרחיק אותו ככל האפשר מהחברה. גם האופנובנק להזכירך, לא הואשם ב''פגיעה ברגשות המשטרה'' ועדיין עונשו כבר יותר מכל עבריין אחר בתחומו בגלל אותה פגיעה. העונש אמנם קבוע בחוק אך משתנה בהתאם למעשה, לעושה ולסיטואציה. אני לא חושבת שצריך לחון את עמיר או אפילו לקצר את עונשו בשליש אך מעבר לעונש, צריך לא לאפשר לו פתחון פה וחיוך (שזה לדעתי אחד העונשים הגדולים ביותר בשבילו). |
|
||||
|
||||
את לא עונה לי. בסדר, פסיכופטים צריך לבודד מהחברה עד מותם. נעזוב אותם. מה לגבי סתם רוצחים (שפויים) ללא מניע או עם מניע טפשי (הוא צפר לי ואמר "דיר באלאק" על המכונית) לעומת רוצחים אידאולוגים. ושוב, אני לא מדבר על העונש, שנקבע בבית המשפט. בית המשפט מפעיל שיקול דעת ומתרשם מכלל הראיות והעדויות, כמו גם מההד הציבורי סביב הפשע עצמו. השאלה היא מה הלאה, 20 שנים מאוחר יותר. בהנחה, שגזרי הדין הם זהים, (מאסר עולם) האם שיקולי החנינה תלויים במניע (או העדרו) לרצח? |
|
||||
|
||||
א. עניתי לך בראש ובראשונה בכך שהדוגמא שלך לא מתאימה. ב. האופן שבו אתה משתמש במונח "רוצחים אידאולוגים" לקוי. אידיאולוגיה משתנה עם התקופה. אבי ליכודניק מתוך אידיאולוגיה, לא מסוגל היום להצביע למפלגות ימין, בדיוק כמו שהיום נוצר מעין "שמאל חדש" ששונה מתומכי השמאל בבחירות הקודמות. לפיכך, אותו "הלאה" בכלל לא רלוונטי בעוד 20 שנה. כל הדיון הוא בן זמננו ודיון אחר יקום בזמן אחר. נכון לעכשיו, כל עוד האיש מחייך אני מחווה דעה. עוד 20 שנה מישהו כבר ימות - היהודי, הפריץ או הסוס. |
|
||||
|
||||
אני לא מצליח להבין ממך, האם רצח אידאולוגי חמור יותר או פחות מרצח לא אידאולוגי. |
|
||||
|
||||
רצח הוא רצח הוא רצח. עכשיו הבנת? לא. רצח אידאולוגי הוא לא חמור, בעיני, יותר מרצח לא אידיאולוגי. ההשלכות לרצח הן שמשנות. |
|
||||
|
||||
איך את יכולה לקבוע כבר עכשיו שלא צריך לקצר את עונשו של עמיר בשליש? לא שמעתי שהיו תלונות על התנהגותו בכלא. ייתכן שיתנהג היטב, וייתכן שהגורמים המקצועיים יחוו דעתם (בבוא העת) שאינו מסוכן לציבור. |
|
||||
|
||||
הוא קיבל מאסר עולם. אם הנשיא לא יקצוב את עונשו (25 שנה, בד"כ, אם אני לא טועה), הרי ששהותו בבית הכלא אינה מוגבלת בזמן, ולכן אי אפשר לנקות שליש. מכיוון שהנשיא הוא דמות ציבורית, ולא שיפוטית, הרי שהחלטתו אם לקצוב את עונשו או לא תלויה ברחשי הציבור, ובעמדותיו שלו, ואינה קשורה במידת הצדק, אלא במידת הרחמים. מידת הרחמים, כמובן, היא עניין סובייקטיבי. אני, סובייקטיבית, חושב שלא מגיע לעמיר אפילו טיפה. |
|
||||
|
||||
אם הנשיא לא יקצוב את עונשו, הוא יעתור לבג"ץ ויטען לאפליה. צבי גור (הרוצח של אורון ירדן) אמר שיעשה זאת, הנשיא (ויצמן) קצב את עונשו ל45 שנים. צבי גור עתר לבג"ץ וטען לאפליה, שכן רוב הרוצחים מקבלים 25 שנים. בג"ץ דחה את העתירה וקבע, שאין מקום להתערב בשיקול הדעת של הנשיא. |
|
||||
|
||||
וזה בדיוק מה שבג''ץ יעשה אם עמיר יעתור על אפליה - מדובר פה, במפורש ובלי מקום לפרשנות נוספת, על שיקול דעתו המוחלט של הנשיא בשאלה אם לקצוב או לא לקצוב. בג''ץ לא יכול בכלל לחייב את הנשיא לקצוב עונש. עתירה שכזו תהיה דומה לעתירה של מחתרת יהודית עתידית שלא תקבל חנינה, ותטען לאפליה לעומת מחתרות יהודיות קודמות. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח. אם הנשיא יקצוב את עונשו ל100 שנים או יסרב לקצוב, נראה לי שבג"ץ יטען, שההחלטה לוקה בחוסר סבירות קיצונית ויורה לנשיא לשקול זאת מחדש. עצם האיום בעתירה כזאת גרם לויצמן לקצוב את עונשו של צבי גור. (נכון, אין לי הוכחה לזה) אני מסכים, שלפחות מבחינה חוקית, אין לבג"ץ סמכות לחייב את הנשיא לקצוב את עונשו של פושע זה או אחר. |
|
||||
|
||||
אין לא יכול. יש לא רוצה. |
|
||||
|
||||
וילסון היה כדוריד (או כדורעף, אני לא ממש יודע להבדיל). (אני אומר את זה סתם כדי להציק) |
|
||||
|
||||
אבל עם וילסון הכדוריד מישהו אחר כבר דיבר, נכון? הוא ידבר עם וילסון הכדורגל. מי מציק יותר? |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שווילסון מייצרים כדורגל. ת'אמת, במקור, אם אני זוכר נכון, הם תכננו להשתמש בכדורסל של ספולדינג, אבל אז מישהו אמר שווילסון יהיה יותר משעשע, והם מייצרים רק כדורי-יד (או כדורעפים, אני אף פעם לא מבדיל). |
|
||||
|
||||
וילסון הוא כדורעף, לא כדורגל. |
|
||||
|
||||
אפשר לחשוב כמה היא הייתה צריכה לעבוד במסגרת תפקידה כסגנית שר הבטחון... אני לא רואה סיבה שהזמן שהיא צריכה להשקיע במוסד ישפיע על החלטתה להתפטר או לא להתפטר. |
|
||||
|
||||
ח''כ רבין-פילוסוף משתייכת לסיעת ישראל אחת, לאחר שעברה אליה מסיעת המרכז. |
|
||||
|
||||
סיעת העבודה. אין דבר כזה סיעת ישראל אחת - זו הייתה רשימה אחת, אבל הסיעות בה נפרדות. |
|
||||
|
||||
מה ז"א "הסיעות בה נפרדות"?! לאחר הבחירות היתה סיעת "ישראל אחת". ככה זה: מכל רשימה, המועמדים שנכנסים לכנסת מהווים סיעה. האם ועדת הכנסת אישרה לאחר מכן לסיעה לשנות את שמה או לקבוצת ח"כים להתפלג ממנה? |
|
||||
|
||||
לפי אתר הכנסת, ישנה סיעת ''גשר'' וישנה סיעת ''העבודה-מימד''. |
|
||||
|
||||
ח"כ רבין פרשה מהמרכז, הקימה את סיעת "דרך חדשה", וממנה עברה לסיעת העבודה. |
|
||||
|
||||
דרך חדשה להצטרף לסיעת העבודה, מסתבר. באמת יותר קל מהפריימריז. |
|
||||
|
||||
להיות הבת של רבין באופן כללי זו דרך לא רעה להיכנס לפוליטיקה. כל היתר זניח. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
כלנתריזם, כפי שתיקן מר לבשן, על שם רחמים כלנתר שהיה חבר במועצת עריית י-ם וערק ממפלגתו כשזו פרשה מהקואליציה העירונית. ככל הידוע לי, אין חוק נגד כלנתריזם, ולכן עריקה פוליטית היא חוקית, אם כי לא אתית. קיימות מס' תקנות (חוקים?) שמטרתן "לדכא" עריקות פוליטיות, כמו תקנה האוסרת על ח"כ שערק למפלגה אחרת בזמן כהונתו לרוץ בתוך המפלגה הזו בבחירות הבאות, או משהו כזה. בזמנו הייתה בעיה כזו עם ח"כ דוד לוי, ששקל לפרוש מ"ישראל אחת" ולחזור לליכוד. איני זוכר את הפרטים, אבל נדמה לי שהנושא ירד מהפרק בשל האיסור לרוץ עם המפלגה אליה הוא ערק. |
|
||||
|
||||
מה קרה עם מימון המפלגות? |
|
||||
|
||||
ועכשיו ח''כ ויצמן הודיע שהוא מוכן לקבל על עצמו את התפקיד. איזו גדלות. באמת. |
|
||||
|
||||
מה, עד עכשיו היא חשבה שהיא *כן* משפיעה במשהו?? |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |