 |
צה''ל מתחיל לגייס מילואים | 1041 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
בתור סטודנט אני חושב שזה ממש פשע שמגייסים עכשיו מילואים ממש לפני תקופת המבחנים. הצבא צריך להתחשב במילואימניקים, ויש המון סטודנטים שהם מילואימניקים. |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
היו הייתה פעם, בארץ רחוקה רחוקה, אוניברסיטה בה עשו הסטודנטים רק מועד א'. היום אחד, גוייסו מילואימניקים בתקופת הבחינות, וכשחזרו גילו כי פספסו את כל הבחינות. זעקו המילואימניקים אל השמיים, עד שבאה הפיה הטובה והביאה להם מועדי ב', והמילואימניקים שמחו. חלפו להן שנים רבות ומאושרות בממלכה, ויום אחד בא סטודנט אל הפיה הטובה ואמר לה "למה רק למילואימניקים מותר לעשות מועד ב'? אם להם יש בחירה בין השניים, למה לא לתת לכל השאר?" חשבה הפיה וחשבה, ומשלא יכלה לענות לסטודנט, העניקה לו את משאלתו, ומאז כל סטודנט יכול לבחור בין מועד א' או מועד ב', בלי קשר לנסיבותיו המסוימות. בא שוב יום בו גויסו הסטודנטים למילואים, ופיספסו את מועד א', ובבואם לעשות מועד ב' הביטו סביבם וראו כי האולם מלא באנשים שעשו מועד א'. "מדוע באתם למועד ב'?" שאלו המילואימניקים בפליאה. "כי במועד א' קרעו לנו את התחת ובאנו לשפר ציון", אמרו הסטודנטים. זעקו המילואימניקים אל השמיים - "גם אנחנו רוצים אפשרות לשפר ציון!" צעקו, ותבוא הפיה הטובה ותעניק להם מועד ג', אך מועד ג' היה מאוחר - כבר בסוף הסמסטר הבא, ויתעצבו המילואימניקים אל ליבם. הסוף. או, בקיצור - כל העסק של המועד ב' התחיל כדי לעזור למילואימניקים. עכשיו, בגלל שלכל הסטודנטים יש אפשרות לקחת מועד ב', המילואימניקים לא מוכנים להתגייס בזמן הבחינות בכלל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תקופת המבחנים בשביל כל סטודנט לא עוברת בד"כ את השבועיים. אני חושב שזה סביר לדרוש שלא יגייסו אותם (!!!אותי!!!) *דווקא* באותה תקופה מסכנה כשהחומר עדיין טרי בראש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלי דווקא נמשכת חודש. אתה בטוח שעושים לך דווקא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחו"ל אין מועדי ב ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמר בשבת לקול ישראל כי "עלינו לפעול בהיקף רחב יותר מאשר עד כה. אם פרושו של דבר שעלינו להיכנס לשטחים ולהישאר שם זמן ממושך יהיה עלינו לשקול זאת." ירון תיאר את פוטנציאל הפעולה הנוכחית במילים "מתקפה מוחצת". אותו עמוס ירון, שנמצא נושא באחריות (חלקית) לארועי סברה ושתילה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומעניין לעניין- ראיתי ידיעה בפא"צ על כך שבריטניה השיגה לחייליה חסינות מפני תביעות בהאג. חשבתי לעצמי שזה נשמע טוב, ולמה רק הם?... אבל הידיעה לא היתה מספיק ברורה ולכן חיפשתי, ומצאתי את זה- סיכום הידיעה- ארה"ב רוצה חסינות לחייליה במשימות שלום מטעם האו"ם, אך מדינות אירופה מתנגדות לכך. על כך עונה ארה"ב שכמה ממדינות אלה- בריטניה, צרפת וגרמניה- הגיעו בינואר להסכם עם ממשלת אפגניסטן, לגבי כוחותיהם בארץ זו. בהסכם נאמר שחייליהן לא יימסרו להאג בלי הסכמתן. האמריקנים טוענים שיש בכך משום מוסר כפול מצד מדינות אלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוויכוח שהתגלע בין ארה"ב לאירופה בעניין שפיטת חיילים בבין הדין הבינלאומי הוא צוהר להבדלים בין דרך הפעולה האמריקנית לביסוס הגמוניה בזירה הבינלאומית לבין הדרך האירופית. ארה"ב, כמעצמת-העל היחידה, נוהגת להפעיל כוח צבאי ברחבי העולם. תקציב הביטחון האמריקני גדול מזה של רוסיה, סין, בריטניה, צרפת, גרמניה, יפן והודו גם יחד. רק היא יכולה לפעול בכל מקום כמעט לבדה כמו בקוסובו ואפגניסטן. אולם, כפי שציין לפני זמן מה פרופ' מורבסיק מהארוורד, האירופים אינם טומנים ידם בצלחת, והם מפעילים מה שהוא מכנה "כוח אזרחי". לדוגמה, משטרים שהתנגדו לדמוקרטיזציה ולרפורמות כלכליות ברומניה, בולגריה, סלובקיה וסרביה, הפסידו בבחירות כתוצאה מאיום האחוד האירופי שאם לא יחולו שינויים לא יצורפו מדינות אלה לאיחוד. חוויר סולנה, נציב המדיניות האירופית, הצליח בהדרגה ליצור מדיניות אירופית מאוחדת בעלת כוח השפעה רב (אין זה מקרה שהוא מאוד מעורב כל העת בסכסוך שלנו עם הפלסטינים. זהו מקרה מבחן שבו הוא מצליח לגבש מדיניות אירופית אחידה). במשך השנים נוצרה מן חלוקת עבודה כזו: האמריקנים שולחים את צבאם לאזורי סכסוך בעולם ואחרי כן האירופים שולחים למקום כוח לשמירה על השלום (בקוסובו הם 84% ובאפגניסטן כבר כ-50%). כמו כן האירופים מגישים סיוע כספי ומסחרי למדינות במצוקה (כמו הסיוע לפלסטינים). מדינות אירופיות גם אינן נרתעות מקיום קשרים עם מדינות כמו אירן ואינן מפעילות עליהן לחצים ואיומים בשימוש בכוח כארה"ב. הן מפעילות קשרים אזרחיים באמצעות ביורוקרטים אפורים למראה. זהו איפוא הבדל מהותי בין האחוד האירופי לארה"ב. לשתיהן שאיפות הגמוניות אולם בעוד האמריקנים מפעילים כוח צבאי האירופים מפעילים כוח אזרחי.לפיכך גם ברור מדוע האירופים תומכים בבית דין בינלאומי עם סמכויות נרחבות ואילו האמריקנים חוששים מבית דין כזה. בעצם קיומו הוא יניע אינספור ארגונים אירופיים להתחיל בהפעלת הליכים נגד חיילים אמריקניים, ויתקע מקלות בגלגלי המדיניות האמריקנית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם אני חולק על האבחנה הנפוצה בחוגי המהפכה על שאיפתה של ארה''ב להגמוניה עולמית, מעבר לטבעי וההכרחי. ארה''ב ניסתה ושואפת פעם אחר פעם להסתגר ולהתעלם מן העולם, אך העולם הוא שמתדפק על דלתה, לעיתים בתחינה ולעיתים בנסיון להכותה. גם איני יודע על נסיונה של אירופה בכיוון זה, מלבד נסיון חלקים בה שלא להותיר עולם חד קוטבי, אך בין זה לבין נסיון ליצור הגמוניה חד קוטבית משלה, המרחק רב. לא חסרים להם עניינים אחרים להתעסק בהם. בכל זאת, בגלל המאמץ האירופי בכיוון האיחוד, דבר הנעשה באמצעים אזרחיים (בעיקר חקיקה ואכיפה), נטייתם, עקב אינרציה וגם בגלל נסיונם הרב בהסדרת היחסים זה עם זה, היא להרחיב אמצעים זה ולנסות להחילם גם במקומות ובמצבים בהם הדבר מופרך על פניו. כוונתי כאן למשטרים וקבוצות הבזים לחוק, סדר ומוסר. לאירופים גם אין תחושת אחריות כלפי העולם (לבד מהאשמת ארה''ב ברוב העוולות) וגם נכונותם לסכן חיילים למען שלומו נמוכה מאוד (הרי בסוף, אמריקה השנואה והמתנשאת תציל אותם בין כה וכה). נראה כרגע שבסופו של דבר, ההסטוריה, שהתקרבה בצעדים גדולים מדי לכיוון סופה, הוחזרה לנקודה קדומה ואפלה ומעדיפה כרגע את הגמוניית הכח על פני הגמוניית החוק והסדר המזוייפים ושלום האינטרסים הכלכליים. אך האירופים עוד לא יודעים זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש המשך לסיפור שבתגובתי לעיל על המחלוקת האמריקנית-אירופית בנוגע לבית הדין הבינלאומי ול"כוח האזרחי" שמפעיל האחוד האירופי. ארה"ב פנתה למדינות אירופיות להגיע להסכם חסינות בינן לבינה על אי-הסגרה לבית הדין האמור. ארה"ב הודיעה שעל פי חוקיה מדינות שלא ייענו לבקשתה לא יוכלו לקבל ממנה סיוע צבאי. בינתיים חתמו על ההסכם החסינות עם ארה"ב רק ישראל ורומניה. בתגובה הודיע פרודי, נשיא הנציבות האירופית, שיש להצטער על ההסכם שחתמה רומניה עם ארה"ב, והוסיף שעל כל המדינות האירופיות האחרות המעוניינות להצטרף לאחוד להימנע מצעד כזה. זו עוד דוגמה להפעלת לחץ אירופי שכונה "כוח אזרחי" בתגובתי לעיל: הסיפור המלא ב"וושינגטון טיימס": |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצבא, לבוש מדים, יוצא למלחמה... ובראש הגדוד צועד, מופז אצבעוני המפקד... (ע"פ: זהבי עצבני, עם כיבוש טול-כרם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"טרגדיה מתוכננת- ניתוח סטטיסטי של הנפגעים בסכסוך הישראלי-פלסטיני, ספט.2000-יוני 2002 " מאת המרכז הבין תחומי בהרצליה כמה מהנתונים: הרוגים פלסטינים- מס, כולל כ 1450 ; הרוגים שלא היו לוחמים- כ 568 מספר הלוחמים אינו כולל מיידי אבנים, ומוות מסיבה לא ידועה; הפלסטינים עצמם אחראים למותם של כ- 185 מאנשיהם. הרוגים ישראלים- מס' כולל כ 525; הרוגים שלא היו לוחמים- כ 420 ההרוגים הפלסטינים 50 אחוז לא היו לוחמים; 5 אחוז נשים ההרוגים הישראלים 80 אחוז לא היו לוחמים 30 אחוז נשים בהמשך יש ניתוח גילים, שמראה שטווח הגילים של ההרוגים הישראלים רחב, ואילו אצל הפלסטינים הוא מתמקד ברצועה צרה של צעירים ובני נוער. הסיכום: ההרג בצד הישראלי, עם האחוז הגבוה של נשים, וטווח הגילים הרחב, אופייני לפעולות טרור. ההרג בצד הפלסטיני, שם מרבית ההרוגים הם צעירים וגברים, אינו מעיד על פגיעה מכוונת של ישראל באוכלוסיה האזרחית, כטענת הפלסטינים. הניתוח המלא, כולל גרפים: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי מוזר שהמחקר מתייחס להבדלים בהתפלגות הגילאים בין ההרוגים ללא התייחסות להבדלים הגדולים בהתפלגות הגילאים בין האוכלוסיה הישראלית לפלסטינית. הגיל החציוני בגדה הוא 17 וברצועת עזה הוא 14, לעומת 28 בישראל (30 בקרב האוכלוסייה היהודית). מה שהופך רבות מהאמירות על התפלגות הגילאים בין ההרוגים למגוחכות למדי, למשל: More than twice as many Israeli noncombatants aged 40 and over have been killed as Palestinian noncombatants 40 and over (see Graph 1.8).
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי לא חובבנות, אלא נסיון להטות את התמונה. והנקודה שהעלית נכונה. אם יש לך עוד כאלה, תביא. עדיין- הסה''כ אכן מצביע על פגיעה פלסטינית מכוונת באוכלוסיה אזרחית ישראלית (כאילו שלא ידענו), ועל פגיעה לא-מכוונת באוכלוסיה פלסטינית אזרחית מצד ישראל. הראשון מביניהם הוא מה שמוגדר בד''כ כטרור. והבאתי זאת כתשובה להשוואות המופרכות שעולות פה מדי פעם, בין פעולות שני הצדדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה קרה לכול מדינות הסגר הכתר והשב''חים לאורך רוב העימות הנוכחי הנחת היסוד שלחץ מסיבי על האוכלוסיה הפלסטינית תביא מצדה התמתנות. אפשר לחפש מדדים סטטיסטים שיבדקו את ההשפעה שיש לעימות הנוכחי על רמת החיים הישראלית והפלסטינאית. התוצאה סביר לודאי תראה שבעוד הישראלים כמעט ולא נפגעו בסכסוך הנוכחי הפלסטנאים משלמים יום יום באורך חייהם את החשבונות שלו. יש מדיניות של פגיעה מכוונת בכל אושיות החיים הפלסטינאים.כחלק מן הפעולות הצבאיות הנתפסות כלגיטמיות בציבור הישראלי. נכון גם שאת החופש לבחור במות הראוי אנחנו משאירים להם למימוש הרצון החופשי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף אחד לא טוען שישראל משתמשת במחבלים בתחנות אוטובוס ומסעדות. לעומת זאת נשמעו למשל טענות על דיכוי אכזרי של הפגנות. באופן טבעי, פרופיל ההרוגים מדיכוי אכזרי של הפגנות יהיה דומה לזה של המשתתפים בהן, כלומר זכרים צעירים (לפחות כך זה נראה בטלוויזיה). אין התייחסות לזה במאמר, אפילו לא לצורך פסילת הטענה. אין התייחסות לתקדימים היסטוריים, למשל השוואה לפרופיל ההרוגים באינתיפדה הקודמת או, לפרופיל ההרוגים בזמן דיכוי השחורים על ידי משטר האפרטהייד. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |