למעלה מ- 1.1 מיליון אנשים מתחת לקו העוני | 805 | ||||||||
|
למעלה מ- 1.1 מיליון אנשים מתחת לקו העוני | 805 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
קודם כל, התמונה אינה מלאה מאחר והיא אינה מתיחסת לישובים גדולים שאינם ערים כמו כפר מנדא, רהט, כפר קאסם ועוד ישובים ערביים לרוב. ברור לכל מי שעיניו בראשו שהמגזר העני ביותר בארץ הוא הערבים ובעיקר המוסלמים. שנית: למישהו יש ספק בדבר הקורלציה בין ריכוזי חרדים וריכוזי עוני? בניגוד לערבים שלפחות חלק מהסיבות שהורידו אותם אל מתחת לקו העוני קשורות לקיפוח, החרדים הם עניים מתוך בחירה. משפחות גדולות, המנעות מעיסוק בתחומים יצרניים (ספק שירותי דת אינו מגזר יצרני לרוב) וחינוך אנטי טכנולוגי הם מתכון בטוח לעוני, מסתבר. הבעיה היא שהמחיר נגבה (על פי שיטת נפתלי ויששכר) משאר הציבור שבעיקרו הוא חילוני או מסורתי אבל אין לו אידיאולוגיה של אי-התפרנסות. |
|
||||
|
||||
יששכר זבולון, ולא נפתלי יששכר. ישנם קווי דמיון שונים בין החברות הנ"ל (והבדלים מהותיים בצידם) אולם נראה שההתנסחות שלך היא בגדר אפליה, מתקנת כלפי הציבור הערבי. אולי תבחר ללכת על מיזם משותף עם התנועה האיסלאמית, תרשו לי להציע לכם את השם: "טכנולוגיה, שלום ושוויון". |
|
||||
|
||||
היום נר שני ולא ראשון, לשפצר את האייל במתוטא. (אני מבקש כי... נולדתי בנר שני) |
|
||||
|
||||
תודה. |
|
||||
|
||||
א. מזל טוב. ב. מה פשר ההודעה דווקא בסיפור הזה? ג. במטותא ולא במתוטא. ד. חשפת כאן בעיית אייל בטיפול בסימני '>' ו-'<' רצופים. לאחר שטל ייתן לכך את דעתו, לא יוכלו קוראי האייל להבין במה מדובר. בינתיים הם עדיין יכולים. |
|
||||
|
||||
מהי משמעות הידיעה? "קו העוני נקבע על-פי 50% מההכנסה החציונית". אז מה? האם יש מדדים מקובלים המשקפים עוני בפרמטרים של איכות חיים? אם יש מדדים כאלה - מהו היקף העוני במדינת ישראל? וכיצד ממוקמת ישראל יחסית למדינות אחרות בעולם בפרמטרים של עוני ("קו העוני" או מדד אחר)? |
|
||||
|
||||
קו העוני נקבע ע"פ התפלגות גובה ההכנסות ברוטו באוכלוסיה. התפלגות גובה ההכנסות ברוטו לא משקף באופן יחסי, את התפלגות גובה ההכנסות נטו. את זכויות המובאה של הקטע הבא המתייחס לשווין בישראל אני חב לשחר נתניהו (שלדבריו נלקח ממחקר של מכון אמריקני. אין לי קישור או משהו שמחזק את אמינותו של הציטוט): while the economic income of the lowest decile equals only 8% of the income
of the highest decile (a slight improvement as compared with 6.6% 40 years ago), the payments that they receive and the fact that their income tax and national insurance payments equal less than 2% of that of the highest decile, raise their disposable income to 19% of that of the highest decile. When one also takes into account the services that are provided directly by the government, the inequality is reduced even further, raising the lowest decile's actual income (financial plus the value of services provided) to 27% of that of the highest decile. This is 3.4 times more than before government intervention |
|
||||
|
||||
לדעתי האישית והבלתי מקצועית בעליל, יותר משקו העוני מצביע על ממדי העוני - הוא מצביע על מעמד בינוני גדול. הרי במדינה בה 80 אחוז מהאוכלוסיה מרוויחה 1500-2000 לחודש, ו- 20 אחוזים נוספים מרוויחים 1000000 לחודש, לא יהיה אף אדם מתחת לקו העוני - והרי ברור לכל שאי השיוויון חוגג. על כן המדד הזה, לדעתי האישית וגו', אינו מספק, ויש צורך בבחינת פרמטרים אחרים לקביעת מצב העוני. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שהתכוונת לומר : "... והרי ברור לכל ש*העוני* חוגג." קו העוני לא מעיד על מצב העוני אבסולוטית. אני מניח שהוא מתיימר להעיד על מצב העוני(או העושר, תלוי אם נולדת בלוכסמבורג, או בתימן) *היחסי* בין העשירונים. אני מניח שהוא יכל היה להיות הרבה פחות דמגוגי, אילו היו מחשבים אותו על פי ההכנסה נטו (אחרי ניקוי מס הכנסה וביטוח לאומי ומס בריאות). וגם אני חייב לסייג: לדעתי הלא מקצועית. איפה רן בר-זיק, ושאר הכלכלנים, כשצריך אותם? |
|
||||
|
||||
אולי מישהו שמבין בזה יוכל להסביר, בהזדמנות זו, למה מחשבים את קו העוני לפי רמת ההכנסה בלבד, ולא מתייחסים גם לצד ההוצאות, כלומר לגובה סל ההוצאות המינימלי למשפחה? הרי מה שמשנה הוא לא רק כמה כסף משתכרים, אלא מה אפשר לקנות בכסף הזה, לא? |
|
||||
|
||||
מה אם הכנסות על הון? לא שלחלשים ביותר יש נגישות להון אבל הפער בין החזקים לחלשים הוא הרבה יותר עמוק. |
|
||||
|
||||
איך? לפי חשבוני במצב שתיארת (או, אם נפשט אותו למצב בו 80 אחוז מרויחים בדיוק 2000), הממוצע הוא יותר מ 2000, כך ששמונים אחוז מהאוכלוסיה הם *מתחת* לקו העוני. איפה הטעות שלי? |
|
||||
|
||||
הטעות שלך טמונה בהבדל שבין ממוצע לבין חציון. חציון הוא הערך שמעליו יש 50% מהתוצאות ומתחתיו יש 50% מהתוצאות. ממוצע הוא התוצאה המתקבלת מחלוקת סכום התוצאות במספר הפרטים שבאוכלוסיה הנבדקת. בהתפלגות גאוסית קלאסית (פעמון סימטרי) אין הבדל בין הערכים האלה. בדוגמא המתוארת יהיו 80% מהאוכלוסיה מתחת לממוצע, אך איש לא יהיה מתחת לחציון. היות שקו העוני הוא פונקציה של החציון, לא יהיה איש מתחת לקו העוני. יש הרבה הגיון בחישוב על פי חציון. צורת חישוב זו גורמת לכך שההשפעה של עמירם סיון על קו העוני זהה לזו של אחרון המובטלים. |
|
||||
|
||||
כמובן. לרגע נשכח ממני שקו העוני נקבע עפ"י החציון. אני מניח שבעיטה וירטואלית באחורי תסדר את זה. ובאותו עניין: מישהו יודע עד כמה התפלגות השכר בישראל היא אכן גאוסיאנית? האם אין לפעמון המדובר זנב לא זניח בכוון ההכנסות הגבוהות? |
|
||||
|
||||
יש הגיון, אמנם, אבל זה תלוי במה בודקים. כדי לבדוק אי-שיוויון, הדגמתי מדוע "קו העוני" הוא מדד גרוע. מדד ג'יני, למשל1 הוא מדד מצויין לכך, ולדעתי הוא הרבה יותר רלוונטי. כפי שכבר אמרתי, אגב, מדד קו-העוני מצריך קיומו של מעמד בינוני רחב. מצבו של המעמד הבינוני, למרבה המוזרות, הוא הקובע העיקרי לגבי "מימדי העוני" - אם המעמד הבינוני עולה, עולה גם מספר העניים (כי השוליים העליונים של המעמד הנמוך נכנסים פתאום מתחת לרף של חצי החציון). אם המעמד הבינוני יורד - פתאום יש פחות עניים. האם מצבו של המעמד הבינוני צריך להיות בעל השפעה כה רבה על שאלת מצב העניים? 1 מדד ג'יני הוא גרף שמראה איזה אחוז מהממון במדינה מוחזק ע"י איזה אחוז מהאוכלוסיה. קו ישר בזוית 45 מעלות לצירים משמעותו שיוויון מלא - ל-10 אחוז מהאוכלוסיה יש 10 אחוזים מהממון, ל-50 אחוזים יש 50 אחוזים מהממון וכן הלאה. אי-שיוויון מוחלט יהיה קו שצמוד לציר ה-X עד כמעט 100 אחוזים, ואז יזנק למעלה. משמעותו של גרף כזה הוא שלמרבית האוכלוסיה אין ממון בכלל, וכל הממון מרוכז אצל בודדים בלבד. בישראל מדד ג'יני הוא מעוקל משהו, כאשר הוא הרבה יותר קרוב למצב אי-שיוויון מלא מאשר למצב השיוויון המלא. |
|
||||
|
||||
מסקר שהשתתפתי בו באחרונה . הובהר לי שההכנסה הממוצעת הישראלית *למשפחה* עומדת על 9000 ש"ח !!! הכצעקתה? |
|
||||
|
||||
ברוטו או נטו? |
|
||||
|
||||
וזה בסביבות 4500 ש"ח לאדם. שזה שכר עדיין נמוך מאוד. גם עם הוא ברוטו וגם נטו. לאותה משפחה ממוצאת יש להזכיר שני הורים מפרנסים, שלושה ילדים, רכב משכנתה ושאר הוצאות קבועות. לכל מקרה זה לא הרבה מעל שכר מינימום. (בשביל שני אנשים)עם אני זוכר נכון שכר המינימום היום הוא מעל 3300 ש"ח. |
|
||||
|
||||
השכר הממוצע ברוטו למשרת שכיר נע בסביבות ה7000 ש"ח. |
|
||||
|
||||
האם החישוב מתחשב באנשים העובדים במשרה חלקית, ואם כן אז כיצד? |
|
||||
|
||||
לא, אין התחשבות. לא בחישוב של הביטוח הלאומי. ועל כך ועוד http://www.snunit.k12.il/seder/share/mid_salary.html |
|
||||
|
||||
מאכזב מאד, אין חישוב או הערכה מתוקנים שמשקפים תמונה מציאותית יותר? |
|
||||
|
||||
יש את סקרי ההכנסה של הלמ''ס הנערכים אחת לכמה זמן. אבל אני מבין שהשכר הממוצע במשק נקבע על ידי נתונים של הביטוח הלאומי, המועברים ללמ''ס לצורך החישוב. |
|
||||
|
||||
לא כל קווי העוני בעולם נקבעים בשיטה הנהוגה בישראל. בארה"ב ובבנק העולמי מדברים על מדידת עוני בצורה אבסולוטית. דהיינו, כמות הצריכה הרצויה. העוני בארה"ב מוגדר כאי-מספיקות תזונתית, ומסתמך על סטנדרט תזונתי שפותח במועצה הלאומית למחקר. בבריטניה ובקנדה, לעומת זאת, משתשמים במספר של נתמכי הסעד. השיטה הישראלית - שיטה יחסית - מקובלת גם על האיחוד האירופאי. שם לא מדובר ברמה של חצי מההכנסה החציונית כמו בישראל, אלא של 60% ממנה. בתוך האיחוד האירופאי לא כולם נוהגים אותו דבר. בהולנד השיטה היא כמו בבריטניה ובאירלנד מדובר על חצי מההכנסה הממוצעת (ולא החציונית). המדד הוא יחסי, כלומר שיעור מסוים מההכנסה ש50%- מהאוכלוסייה מקבלת פחות ממנה, כך שככל שהעשירונים העליונים ומעמד הביניים הופכים לעשירים יותר (חמשת עשירוני ההכנסה הראשונים של האוכלוסייה), גם אם כוח הקניה של חמשת העשירונים התחתונים נשאר בדיוק אותו דבר, יעלה שיעור העניים. 17.6% משפחות עניות מקרב כלל המשפחות בישראל. 18.8% נפשות עניות מקרב כלל הנפשות בישראל. האחוזים הללו מדברים על הכנסה לאחר תשלומי העברה ומיסים, כמובן. שאם לא כן, המצב היה 32% ו30% בהתאמה. נתונים ראויים לציון הם: 28% מהמשפחות העניות בישראל, הן משפחות ערביות. או בצורה שונה - 42.9% מהמשפחות הערביות הן משפחות עניות. כל ילד רביעי בישראל מוגדר כעני. הביטוח הלאומי פרסם רשימת המלצות לצמצום העוני בישראל, כל זאת על פי אוכלוסיות יעד. רשימת ההמלצות מכובדת, והלוואי אם משהו ממנה ייושם. אין טעם לכתוב את ההמלצות של הביטוח הלאומי - אפשר לקרוא לבד. מה שכן, אציין את המשמעותיות ביותר לדעתי - השקעה בתשתיות, הקלת נטל המס על בעלי שכר נמוך ואכיפת חוקי עבודה כמו חוק שכר מינימום. הדגש הוא על עידוד העבודה. הפיכת העבודה - ואפילו בשכר מינימום - לכדאית יותר מקבלת דמי אבטלה וקיצבת ילדים. עוד ראוי לציין כי לבעיית העוני ישנן שתי כתובות מרכזיות - המגזר החרדי והמגזר הערבי. צריך לטפל נקודתית בשני המגזרים הללו. |
|
||||
|
||||
כשהייתי סטודנט תפרן גרתי אצל ההורים. נסעתי באוטובוס לאוניברסיטה, בסופי שבוע לקחתי את המכונית, לא היו לי הוצאות כלל, ועבדתי פעמיים בשבוע באיזו עבודה זניחה במשכורת זניחה עוד יותר. למעשה - חיים של תיכוניסט המתבגר באיחור (עתודאי, אלא מה?) אני מבין שמבחינה סטטיסטית נחשבתי לעני מרוד (שכר נמוך אצל אדם שאינו קטין), אלא אם אני מחמיץ כאן משהו בסיסי. יותר ויותר נראה לי שלמונח "קו העוני" אין ערך מעשי רב. |
|
||||
|
||||
בשביל זה יש את החלוקה ל''משקי בית'' (או משפחות). |
|
||||
|
||||
היכן החלוקה הזו? בידיעה עצמה לא נאמר שום דבר חד משמעי. אינני חושב שהלמ"ס ידעה באם אני מתגורר אצל ההורים. |
|
||||
|
||||
זהו מדגם של 13,485 משקי בית. |
|
||||
|
||||
אותן משפחות המוגדרות כעניות לא משלמות מסים בדרך כלל, מכאן שההקלה לא תועיל. ולגבי המשפחות הערביות והחרדים חשוב לאבחן גם את סל ההוצאות ולא רק את ההכנסה. ככלל חשוב לדעת שהוצאות הקיום של הערבים נמוכות יותר משל היהודים: אין שרות בצבא, אין מילואים הפוגעים בהכנסות, אין כמעט תשלומי מס, והתחמקות מתשלומי ארנונה, וביטוח לאומי, עלות הבניה והדיור שהנה סעיף עקרי בהוצאות משפחה יהודית הנו זול להפליא אצל הערבים מאחר ועלויות הקרקע הנן נמוכות, (חלק גדול מהבניה הנו בלתי חוקי - ועל אדמות לא להם), ותקני הבניה אינם נאכפים. אין מודדים את הכנסות הערבים מפעולות בלתי חוקיות אחרות גניבת מכוניות וכדומה, וקבלת תמיכות של ארגוני טרור למיניהם. לערבים יש את האפשרות לנצל את המחירים הנוחים של המוסך או הנגר הפלשתיני, מה שעבור היהודי יכול להסתיים בלינץ'. וכך הלאה. לעומת זאת אצל החרדים, יש את ההוצאות הכבדות הקשורות להקפדה על מצוות הדת, החגים, הכשרות ומעשי הצדקה והתרומות. כדי לערוך השוואה נכונה בין קבוצות אתניות שונות יש איפוא להכליל בחישוב גם את הצרכים וההכנסות היחודיים של אותו מגזר. ולגבי נושא העוני ומשמעותו: כדאי לציין שרוב רובן של המשפחות בישראל של שנות השישים לא יכלו להרשות לעצמן את סל הצריכה הניתן לרכישה כיום בסכום המוגדר של "קוו העוני'. |
|
||||
|
||||
האם ייתכן שהקטנת נטל המס תעלה משפחות אל מעל קו העוני? אתה אומר שהעניים לא משלמים מסים *בדרך כלל*. זה נכון, אבל אולי העשירון העליון של העניים כן משלם מס, ואם תוריד אותו אז הם לא יהיו עניים? אני לא יודע אם כן או לא, אבל זה נראה לי מספיק ברור כדי שהביטוח הלאומי לא יעשה טעות או שקר גסים כאלה. אתה אומר שהוצאות הקיום של הערבים נמוכות יותר משל היהודים, אבל אחרי הנקודתיים אתה מונה בעיקר דברים ששייכים לצד ההכנסות, ולא לצד ההוצאות: שרות בצבא (שזה משפיע איך?), מילואים, תשלומי מס וביטוח לאומי (שנובעים ישירות מגודל ההכנסה), גניבת מכוניות וקבלת תמיכות של ארגוני טרור. (קבלת תמיכות של ארגוני טרור? תמיכות כספיות? לערביי ישראל? סיפרת לשב"כ?) גניבת מכוניות (ובכלל, עברינות רכוש) היא אכן הכנסה שיש להניח שאינה נכללת בחישובי העוני. אבל יש בכך צדק, שהרי אחת הטענות היא שהעוני מוביל לפשע (והפשע לא מוציא מהעוני, להוציא כרישים מעטים). אני לא מתייחס כאן לטענה שלפיה ערבים גונבים יותר מיהודים. נחמד שהבאת דווקא את החרדים, וזאת אחרי שציינת שהערבים לא עושים צבא ומילואים, ולא משלמים ארנונה, ומקבלים כספים שאינם הכנסה מעבודה. הייתי מפליא בך את מכותי האינטלקטואליות, אבל יש כאן אנשים שיהנו מזה יותר ממני, אז אני אשאיר זאת להם. אני רק אציין את הכשל הפחות בוטה - ציון מעשי צדקה ותרומות כחלק מהוצאותיה של משפחה חרדית. ובכן, אם אני מבין נכון זוהי הוצאה שמושתת על המשפחות הפחות עניות, ולמשפחות היותר עניות מדובר בהכנסה. |
|
||||
|
||||
אולי השוליים העליונים של העשירון התחתון יעלו קצת, אבל הרבה יותר יעלו העשירונים הבינוניים - וכאמור, הם אלו שקובעים כשמדובר בתזוזת קו העוני. עלייה שלהם דווקא תעלה את קו העוני למעלה, ויותר אנשים יכנסו מתחתיו. פלאי הטכנוקרטיה... |
|
||||
|
||||
למעשה אין מס הכנסה על משפחות מתחת קוו העוני, וצודק הכותב בהמשך כאשר מציין שניתן היה לעשות משהו גם בתשלומי הביטוח הלאומי ולהקל עוד יותר, אך משקלו של הנושא פעוט. ולגבי הערבים: כל מי ששלח בן לצבא יודע שיש הוצאות לא מעטות באחזקתו בשירות צבאי, וכן הוצאות שירות מילואים, וזאת בנוסף להפסד ההכנסות. ולגבי הגניבות, מעבר לגניבה כעסק שגם זאת קיים ובשפע, הרי לגבי הערבים יש גם חסכון בהוצאות כאשר לא צריך לקנות צמיג כדי להחליף את השחוק, פשוט גונבים אותו ממכונית היהודי החונה לא רחוק, וכך גם לגבי תוצרת חקלאית, הכנסת עדרים לחלקות מעובדות, חמרי בנין, מים, חשמל ועוד הוצאות רבות. וארגוני הטרור בהחלט מעבירים כסף לאוכלוסיה הערבית בישראל, איני צריך לספר זאת לשב"כ, הוא מספר זאת, אלא שהתקשורת ממעיטה לדווח על כך, ומעדיפה לראיין את אבו עלה או יוסי ביילין. ולגבי החרדים: בניגוד לפרסומים הרעשניים רוב החרדים כן משרתים בצבא, וחלק החרדים המשרתים במילואים בפועל, גדול מחלקם של החילוניים - שנוהגים להשתמט משירות זה. התרומות לצדקה אכן עוזרות לעניים, אך אצל החרדים גם העניים תורמים ולפעולות שאינן מקטינות מצוקה אלא מגדילות הוצאה למשל: תרומה לרכישת ספר תורה, לבניית בית כנסת, מקווה, מצבה מפוארת לקברו של הרב וכדומה. החרדים כן משלמים ארנונה, ולרשויות הגביה אין סכנת חיים בכניסה לשכונות החרדיות, |
|
||||
|
||||
רוב החרדים עושים שרות צבאי מקוצר בגיל מבוגר לצורכי זכאות לקצבאות השונות. מדגם קצר ביחידות מילואים שונות יגלה ששני ציבורים נושאים בנטל המילואים חילונים ובעלי כפה סרוגה התפלגויות פוליטיות בהתאם. |
|
||||
|
||||
"הורדת השיעור המופחת של דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות והעלאת השיעור הרגיל. מדיניות זו תבוצע מבלי לפגוע בהיקף הגבייה לענפי הביטוח הלאומי או למערכת הבריאות (הורדת השיעור המופחת מ 5.76% ל4% והעלאת השיעור הרגיל מ 9.7% ל11%)" מתוך הדו"ח האחרון של הביטוח הלאומי. יש גם שם מתן זיכויי מס לבעלי שכר נמוך שניתן לממשם גם אם אין בפועל חובת מס. תקרא שם, יש המשך. |
|
||||
|
||||
מבין המשפחות העניות בעלות ילדים בישראל, לכ1/3 יש 4 ילדים ומעלה. לכ2/3 יש בין 1-3 ילדים. וע"ע חוק קצבאות ילדים. |
|
||||
|
||||
א. 1-3 זה לא משפחה מרובת ילדים, זו משפחה ממוצעת למדי. למעשה קשה להיות משפחה עם ילדים עם פחות מזה. ב. האם ידוע לך מהו שיעור המשפחות העניות בקרב המשפחות בנות 4 ילדים ויותר? |
|
||||
|
||||
אפשר למצוא את הנתונים אם מאוד רוצים אצל הלמ"ס - אני מסתמכת על "הארץ" (נו, לפעמים אני מאמינה לעתונות. אבל ניקח את זה בכ"ז בערבון מוגבל?) מה שניסיתי לאמר הוא שלאו דווקא רוב המשפחות העניות הן מרובות ילדים. להיפך הוא הנכון - יש יותר משפחות עניות שלא מוגדרות כך מאשר כאלו שכן, ומי יקבל תוספת על ילודה?.. נכון, מי שיש לו ארבעה ילדים ומעלה. בכל אופן, אפשר להניח שהעתון כיוון קמעא את ההבנה הזו, כשחושבים על זה. או שמא אני חושדת בכשרים, והחלוקה בין משפחות בעלות ארבע ילדים ומעלה לבין בעלות 1-3 ילדים נעשתה בתום לב? |
|
||||
|
||||
בזמנו מרכז אדוה העיר שיש שתי בעיות בקו העוני. האחת, שמספר העניים גדל עם הצמיחה. כלומר ללא שינוי במצבו של הפרט העני (שכר או כוח קניה), עצם העובדה שחבריו מקבלים יותר מעלה את קו העוני ומצרף חברים עניים נוספים. הערה שניה היא שהנתונים המספריים נושאים מימד של מלאי ולא מתארים מימדים של שינוי. האם אנשים עוברים אפיזודות עניות בנות מספר שנים ויוצאים מהן? האם העוני הוא תורשתי? במילים אחרות, עד כמה קיימת באמת מוביליות חברתית בישראל (בין-דורית ואחרת). |
|
||||
|
||||
מבין היהודים העניים ב1983 נותרו 25% עניים גם ב1995, אצל הערבים השיעור הוא 41%. מצד שני יתכן וחלק מהזקנים כבר נפטרו, והמוביליות שלהם היא רק לכיוון המוות. |
|
||||
|
||||
מאיפה הנתונים? האם אין נתונים על "אנשים שהיו עניים ב-83 ועדיין בחיים כיום"? |
|
||||
|
||||
הנתונים הם ממנהל הכנסות המדינה. מה שאומר שמדובר רק על עניים עובדים. הביטוח הלאומי לא עוסק ב*ניעות* העניים שאינם בשוק העבודה. |
|
||||
|
||||
בהקשר של מוביליות חברתית בכלל (ולא רק של עוני) אני מציע לעיין בספר חדש - ''מגמות בחברה הישראלית'', בעריכת אפרים יער וזאב שביט. הספר הוא אסופת מאמרים, כאשר הנושאים החמישי והשישי הם ''אי שוויון חברתי בישראל'' ו''כלכלה חברתית ופוליטית''. |
|
||||
|
||||
אוטובוס הותקף בכניסה לעמנואל בנק"ל ומטען-צד כנראה. גדודי אל-אקצא של הפתח' קיבלו אחריות על הפיגוע. אני מניח שתתפרסם על כך ידיעה נפרדת. מתי כבר יזיינו את ערפאת תגידו לי? (יובל, כאז כן עתה - אני מתייחס תחת הידיעה החדשותית האחרונה.) |
|
||||
|
||||
לא מספיק הנשק שהעבירו לו עד עכשיו? את רוצה שיזיינו אותו עוד יותר? |
|
||||
|
||||
תגידו לי?" בתור אדם שניהל כמה חילופי תגובות איתך ושדווקא התרשם לחיוב מרמתך ומהתנסחויותך באמת שהתאכזבתי לקרוא את השורה המצוטטת. נראה לי שפגיעת הטרור הקשה ביותר בנו, (לאחר הקורבנות שמאבדים את חייהם, הפצועים שנפגעים בבריאותם והאוהבים שמאבדים את יקיריהם) הוא הניבול שהוא גורם לנו. חלילה אני לא מתכוון לבקר אותך אישית זה פשוט שאתה הדגמת את התופעה הכללית בשורת מחץ קולעת אחת. |
|
||||
|
||||
ולחשוב שהוא התכוון למשמעות הוותיקה יותר של השורש ''ז.י.נ.'' |
|
||||
|
||||
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |