|
אם ראיתם לאחרונה אדם שמדבר אל עצמו, וחשבתם שהוא סובל מפיצול אישיות, ביבי קננגיסר רוצה לתקן אתכם.
|
|
מדע • ביבי קננגיסר • שבת, 20/11/1999, 0:03 |
|
| |
בקרב הציבור הרחב נהוג לבלבל בין שתי הפרעות פסיכיאטריות לגמרי שונות זו מזו. כיוון שנוהג זה מטריד את מנוחתי מזה זמן רב, ראיתי לנכון להעמיד דברים על תיקונם.
מצד אחד ישנה המחלה הקרויה סכיזופרניה. את שמה טבע פסיכיאטר בשם בלוילר בשנת 1911. מקורה בשפה היוונית ומשמעה schizo = פיצול, ו- phrene = מח, דעת. כוונתו היתה לתאר את החשיבה המפורקת ממנה סובלים החולים הללו. זאת בניגוד לדעה הרווחת, שמדובר בריבוי או פיצול אישיות. מאז זמנו של בלוילר, ניסו חוקרים רבים להעמיק את ידיעותינו לגבי מחלה איומה זו, אך כיוון שעד ליום זה לא ידועים גורמיה המדוייקים, הסיווג נעשה רק על בסיס האבחנה שקבוצת סימפטומים (תסמינים) מסויימת נוטה להופיע ביחד.
סכיזופרניה נוטה להופיע בגיל 15-25 בגברים ו- 25-35 בנשים, אך למעשה יכולה להופיע בכל שלב בחיים. תסמיניה מגוונים וכוללים לפחות אחד מהבאים:
1. דלוזיות - הכוונה היא שהחולה מחזיק באמונות שאינן נכונות, כמו הרגשה שאנשים עוקבים אחריו או רוצים לפגוע בו, שיכולים לקרוא את מחשבותיו או אמונה שיש להם כוחות או יכולות מיוחדים.
2. הלוצינציות (הזיות) - אלה בדרך כלל מתבטאות כשמיעת קולות שאינם קיימים במציאות, אך הן יכולות להופיע גם כראיית, הרחת, טעימת או הרגשת דברים לא אמיתיים. פעמים רבות מופיע "Blocking", כלומר החולה קוטע את שטף דיבורו ובוהה, כביטוי לכך שבאותו הרגע הוא חווה הלוצינציה.
3. התנהגות משונה, הנראית בלתי מתאימה או תמוהה לאנשים אחרים.
4. דיבור בלתי מאורגן וקשה להבנה. למשל, משפטים בלתי הגיוניים, מעוף מחשבות, כלומר שינוי נושא השיחה ללא קשר בין המשפטים.
כל הנ"ל נחשבים לסימפטומים "חיוביים".
5. סימפטומים "שליליים" - אלה כוללים העדר מוטיבציה, תפקוד מנטלי לקוי וביטוי ריגשי ירוד. חולה כזה יראה מוזנח ויראה עניין מועט בסביבתו.
בנוסף, החולה הסכיזופרני סובל מהדרדרות ברמת התפקוד שלו, המתבטאת בקשיים עד חוסר תפקוד בכל מישורי החיים, כולל בחיי המשפחה, עם חברים ובעבודה או בלימודים.
אם ברצונכם להכנס בעובי הקורה - הקריטריונים המדוייקים לאבחנת המחלה מופיעים ב-DSM-IV, ה"תנ"ך" הפסיכיאטרי.
מצד שני, ישנה המחלה ששילהבה ומשלהבת את דימיונם של אנשי הוליווד, "פיצול האישיות", או בשמה המקצועי - "הפרעה דיסוציאטיבית".
המדובר במצב נדיר ביותר, אם הוא בכלל קיים, שבו קיימות בקרב אדם אחד שתי פרסונות (או יותר) נפרדות ושונות לגמרי, שאינן מודעות זו לקיומה של זו.
פסיכיאטרים רבים מאמינים שמדובר למעשה בתסמונת התנהגותית איאטרוגנית (כלומר, שנגרמה כסיבוך של טיפול רפואי), הנוצרת על ידי סוגסטיה, נסיבות חברתיות ונאמנויות קבוצתיות, ומגיבה לטיפולים סטנדרטיים. פיצול האישיות נוצר על ידי המטפלים, שתוך כדי ניסיונותיהם "להוציא" אישיות אחרת שואלים את המטופל שאלות עקיפות, בעזרתן "נוצרת" אישיות חדשה.
הגורם לפיצול האישיות אמור להיות טראומה מינית בילדות, שהיתה כל כך נוראית עד שנאלצה להתפצל (לעבור דיסוציאציה) מההכרה ולהשתכן באישיות נפרדת. החולה והמטפל מחפשים אחר אישיות אחרת שזוכרת את הטראומה ויכולה לזהות את האחראי לה. כך מחוזקת אבחנת פיצול האישיות על ידי הצורך בפענוח פשע ובהשכנת צדק. הדבר נותן לחולה עניין רב יותר בהמשך קיום פיצול האישיות.
ההתמקדות בסנסציה במקום בבעיותיו של החולה, שהביאו אותו לטיפול, גורמת לכך שהטיפול בסובלים כביכול מפיצול אישיות מתמשך עד לאין סוף.
הפסיכיאטרים השוללים את קיום ההפרעה הדיסוציאטיבית מחוץ לספרות ולסרטי הקולנוע מאמינים שבידוד החולה מחולים דומים לו, התעלמות מהפרסונות הנוספות שלו, התייחסות לבעיות ולקונפליקטים האמיתיים הקיימים בהווה ולא לפנטזיות, יגרמו עד מהרה להעלמות פיצול האישיות ויביאו להתחלת טיפול פסיכותרפי הולם.
להבדיל מהפרעת פיצול האישיות, שכאמור עצם קיומה שנוי במחלוקת, מחלת הסכיזופרניה הינה מחלה אמיתית ולא לגמרי בלתי שכיחה (יש הטוענים שהיא קיימת בקרב 1% מאוכלוסיית העולם!).
כיוון שאיננו יודעים את הסיבות למחלה ואת הפיזיולוגיה שלה, הטיפול הקיים בסכיזופרניה הנו בעיקרו סימפטומטי ומתבסס על תרופות הרגעה הקרויות בסלנג הרפואי "כותנות משוגעים מנטליות", שאינן מרפאות את החולים הללו, אלא בעיקר מפחיתות את הסימפטומים ה"חיוביים".
יש הגורסים שרבים מההומלסים ברחבי העולם הנם למעשה סכיזופרנים, שלא זכו לקבל טיפול במוסדות הפסיכיאטריים המתאימים להם.
אם יצא לכם להיות ב"מי רוצה להיות מיליונר" - הנה עוד תשובה שתוכלו לדעת מראש.
הערת העורך: במוסף סוף השבוע של "הארץ", פרסם תום שגב טור על מאמר שהתפרסם באייל הקורא. את המאמר תוכלו למצוא כאן: "הצביעו היטלר".
|
קישורים
הצביעו היטלר מאת דובי קננגיסר
|
|
|