קוממה אותי ההשוואה המזלזלת למחלה, הקשה לאיבחון אך עם זאת שרירה וקיימת, "פיצול אישיות". ברצוני להבהיר מספר דברים אשר בורותו של הכותב גרמה להשמטתם: 1. מחקר עדכני בתחום מצביע על כך ש 1% מהאוכלוסיה הכללית לוקים בדיסואציציה או בכינוי השגור והשגוי "פיצול אישיות". 2. הקושי באיבחון המחלה נובע משני גורמים עיקריים אחד, המטפל מתייחס אל התסמינים שהחולה מגלה כגון: מצבי רוח, נטיות אובדן וכו.... וכמו כן אינו מיומן באיבחון מחלה נדירה זו. שתיים,לרוב החולה עצמו מעלים מידע חיוני טיפולי על מנת להימנע מהסטיגמה "משוגע". 3. חשוב לציין כי באדם החולה לא נמצאות מספר אישויות שונות אלא, קיימים בו מספר מצבי תודעה שונים, כאשר לכל מצב שכזה דרך התייחסות חשיבה וזיכרון הייחודיים לה. למעשה אלה הם אספקטים שונים ומוקצנים של אותה אישיות. 4.זהו מנגנון הגנה מתוחכם ויצירתי להפליא הבא לגונן על מי שחווה טראומות קשות ביותר בילדותו. ההתנתקות ממצביי תודעה מסויימים ומעבר למצב תודעתי מסויים מאפשרת לילד לשמר את יחסו אל המבוגר הפוגע בו, ולהמשיך לשים בו את מבטחו. טיפול בגיל צעיר קל ויעיל יותר, אולם לרוב במחלה מאובחנת בשלבים מאוחרים ומופתחים שלה.
אין בי שום נימת זילזול אל מחלת הסכיזופרניה, אולם אני מוצאת לנכון כי דווקא אלה הנוגעים בנושא, אם כחולים כרופאים או עוברי אורח עירניים הנא מכם שימרו על צורת התבטאות והתנהגות שאינה מפחיתה מחומרתן של מחלות אחרות שרירות וקיימות.
חומר נוסף מפורט יותר בנושא "הפרעת זהות דיסויאטיבית" ניתן למצוא באתרים:
www.maytal.co.il www.macom.org.il
אתר מעניין נוסף שדווקא אינו קשור להפרעה דיסוציטיבית אך יחודי ביותר ולפיכך שווה ביקור בו הינו:
www.voices.co.il
תודה על תשומת הלב.
|