 |
|
סקיצה של החשיבה המוסרית של קאנט.
|
|
| פילוסופיה ומוסר • גל יחס • יום ב', 1/11/1999, 18:15 |
|
 |
|
מהי דרך פעולה טובה? מה מוסרי? לאנשים שונים דעות שונות ורבות בעניין זה, כמובן: ברצוני לשתף אתכם בסקיצה של נקודת מבט סוחפת במיוחד בנידון.
פילוסופית המוסר של עמנואל קאנט היתה שונה מזו של קודמיו: בכמה דרכים הייתה מהפכנית. קודם שאתאר את פרטי הפילוסופיה שלו, אציין כי קאנט היה אובייקטיביסט: כלומר, הוא האמין שקיים קריטריון מוחלט כלשהו לפיו יש לבצע שיפוט מוסרי, ושהמוסר שלו רלוונטי לא רק לעצמו או לחברה אליה השתייך, אלא לכל אדם באופן כללי (כל יצור בעל תבונה מעשית, במונחיו הוא).
קאנט מתחיל ומציין כי בעוד שתורות מוסר רבות דורשות ציות לחוקים רבים, הדבר שנשאר קבוע הוא האדם שלוקח דרך התנהגות מוסרית. ספציפית, קאנט אומר שזהו הרצון הטוב שמשותף לכל הפעולות המוסריות. זהו הדבר היחיד שהינו מוחלט ממש.
זה יותר עמוק ממה שזה נשמע. תורות מוסר מסורתיות לפני קאנט, נהגו לשים אידאה כלשהי של טוב לפני אנשים, ולומר להם "הגיעו לשם". כלומר, הטוב היה אובייקט אליו היו אנשים מצופים להתקרב. אינני מתכוון דווקא לחפץ פיזי: נוכל להעזר כאן בדוגמא, למשל אחת מן המידות הטובות של הנצרות, ה"חסד". הטוב נמצא בחסד, יאמר לך הכומר. אם תרצה להיות טוב, תוכל לקחת חלק במעשי חסד, ובכך תביא לעצמך את הטוב. ריבוי תורות המוסר, מסביר קאנט, נובע ביסודו מרעיונותיהם השונים של אנשים אודות איזהו האובייקט הטוב האמיתי.
מה שקאנט עושה זה הפיכה של דבר: לפתע, הטוב אינו מושם עוד כמושא חיצוני: דוגמת איזו מידה טובה, או הידיעה, כשם שחשב אפלטון, אלא בתוך האדם, כיצור ("סוכן", במינוח הטכני), במידה שלסוכן רצון טוב.
מהו רצון טוב עבור קאנט? ובכן, מסתבר שמונח זה משוייך קרבה רבה לחובה. לסוכן יש רצון טוב לא כאשר הוא יודע מהו הטוב, או כיצד להגיע אליו, אלא כאשר הוא מסכים לעשות את הטוב, כאשר ידע מהו. כלומר, תוכל להיות בור מושלם בדבר האמצעים להשגת הטוב - זה כמעט לא רלוונטי - משהתחייבת לבצע חובתך, אתה טוב.
באופן טבעי, יוצא שאחד הדברים הראשונים שעליך לעשות אם ברשותך רצון טוב הוא ללמוד דברים, שכן אלה יאפשרו לך לדעת מהם המעשים הנכונים, וכיצד לעשותם. אי אפשר להשאר תמימים לנצח...
הדבר המהמם בפילוסופיה של קאנט הוא, שבעוד שתורות המוסר המסורתיות לא פסקו מלהכריז מה נכון, מה טוב וכו' - במהות הדברים דחפו חוקים ממקום למקום כאשר מקורם לעולם שונה מן הסוכן עצמו - על פי השקפתו של קאנט, זהו הסוכן עצמו אשר יוצר את החוקים לטוב - על־ידי הפיכת האמצעי, הרצון הטוב, למוקד של הטוב. כך נאמר שחשיבתו של קאנט מביאה מעבר ממוסר הטרונומי (הטרו - אחד, נומוס - חוק, ממשל) למוסר אוטונומי (ממשל עצמי) במובן מסויים שמה חשיבה זו את החופש של הסוכן בראש סולם החשיבות: אתה חופשי, לך לך ופעל בדרך הטובה ביותר שתוכל.
כמובן, אנשים מעשיים יצביעו כעת ויאמרו - "רגע... אז מה אני עושה עכשיו? איך אדע מה נכון? בשלילתך ממני את המושאים ההטרונומיים הטובים המוכרים שלי, בלבלת אותי כהוגן!"
למזלנו, קאנט לא משאיר אותנו תוהים מה לעשות. הוא ממשיך ומנתח את תובנותיו, ולמעשה נותן לנו שיטה לחוקק לעצמנו חוקים אשר מתאימים לרעיונות של אוטונומיה ורצון טוב.
אם תעצרו לרגע לחשוב עד כמה כללית כוונתו, תראו שאין הוא יכול להתחיל "לירות" לעברנו חוקי התנהגות... זה לא ילך. מה שקאנט עושה זה להציע לנו את העקרון המנחה הבא:
אל לך לפעול על־פי כלל אשר לא יכל להשתתף בו כל מי שלו תבונה מעשית.
מתוך זה מסיק קאנט, לדוגמא, שאסור לרצוח: שכן זוהי פעולה אשר פוגעת ביכולתו של סוכן חופשי לחיות את חייו החופשיים.
הדבר הפלאי אודות ציווי זה הוא שהוא לא משתחווה לשום אדם או אל: הוא מקבל רק חוקים שעשויים להיות כלליים: הוא פועל עבור, ומתוך, כבוד אל יצורים בעלי תבונה מעשית באשר הם.
אולי הביטוי היפה ביותר ללוות את חשיבתו המוסרית של קאנט הוא הגדרתו:
תכלית האדם - יצירת תכליות.
|
קישורים
|
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש