חקירתו באזהרה של פעיל הימין הקיצוני | 579 | ||||||||||
|
חקירתו באזהרה של פעיל הימין הקיצוני | 579 | ||||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "טור אישי"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
אני חושב שהדבר הנכון ביותר שעשית הוא פרסום הסיפור באתר. אם כל מקרה שכזה, היה מסתיים בכך שהאזרח היה חוזר לביתו, מספר זאת רק לאשתו ומפחד לדבר בטלפון מחשש ציטוט לשיחות, זה היה מצב של מדינת משטרה. |
|
||||
|
||||
>>>host -t mx rafael.co.il
rafael.co.il. mail is handled by 100 nypop.elron.net. rafael.co.il. mail is handled by 50 mx10.netvision.net.il. rafael.co.il. mail is handled by 10 relay.rafael.co.il. |
|
||||
|
||||
Received: from *****.netvision.net.il (******.netvision.net.il [194.90.***.***]) by mailgw2.netvision.net.il (8.9.3/8.9.3) with ESMTP id BAA08877 for <***@***.com>; Thu, 21 Jun 2001 01:30:03 +0300 (IDT)
|
|
||||
|
||||
1) חבל שכותרת הסיפור לא היתה "חקירתו באזהרה של אזרח חף מפשע" , ההטרדה שעברת אינה קשורה לדעותיך הפוליטיות. יפה שציינת את המסקנה במאמר אך את השם השארת תואם לרושם הראשוני המוטעה שהיה לך מהזימון. 2) אני מקווה שההשואה לא תקומם אותך יותר מדי אך אולי החוויה שעברת יכולה להביא להזדהות שלך עם אנשים לא מעטים שנחקרו פעמים רבות על לא עוול בכפם אך מצידו השני של המתרס. אותם אנשים אכן "נעלמו" פעמים רבות מכיוון שהוצאו נגדם מעצרים מנהלתיים. או בקיצור, מזלך שאתה יהודי. 3) מכל מה שכתבת, הביקורת הלגיטימית מבחינתי היא כנגד התנהגות השוטר שהיה ברוטלי ואלים (גם אם מילולית) כנגדך, וחבל שכך (מעניין אם פעם ספגת אלימות פיזית משוטר כאשר כל חטאך היה שרקדת במסיבה ללא אישור). |
|
||||
|
||||
רק רציתי להפנות את תשומת לבכם שהשיטה המשטרתית להעמיד את האזרח בתחתית סולם העדיפויות ובעינהם כל דרך לגיטימית. ואומנם בנושא שאולי לכם נשמע לגיטימי הסיפור הקצרצר הבא הוא דוגמא אישית אך ל-7 מבני כיתתי (אני כיום בן 27 אך אני בן קיבוץ ולכן משתמש במושג בני כתה). בתאריך 19.3.01 חזרתי משרות מילואים של 19 יום בבקעת הירדן בצירי התנועה ובמחסום יציאה משכם (אני סטודנט שנה א' וגם קרבי בקיצור תורם את החלק הקטן שלי ולא מפריע לאף אחד) בתחנה המרכזית בעפולה ניגשו אלי שני שוטרים וביקשו ממני להתלוות אליהם כאשר שאלתי אותם על מה ולמה כל שאמרו היה שעלי להצטרף אליהם ואני לא רוצה לדעת מה יקרה אם לא.הם ליוו אותי לחדר בצד (מי שמכיר ליד הכניסה הגדולה בצד ימין) ואז הם ללא הסברים הורו לשפוך את כל תוכן התיק על שולחן קטן (כאן עלי לציין שהייתי לבוש במכנסי 3/4 חולצה אפורה קצרה וסנדלי שורש) כל הזמן הזה אני מנסה להסביר להם שאני חוזר הביתה ממילואים ואני אינני מחבל ואז יצא המרצע מן השק אני חשוד (כן חברים חשוד) בהחזקת הסם הכל כך מסוכן "מריחואנה" ולכן כמובן אין לי זכות לדבר כי אני נראה כמו "ההם" כמובן שהם לא מצאו כלום ואפילו סליחה הם לא ביקשו. נגשתי מיד כשהם שחררו אותי לתחנת המשטרה בעפולה ושאלתי את היומנאית שישבה שם האם מה שעבר עלי הוא לגיטימי ונחשו מה... מותר להם הכל כי לדעתם נראיתי כבר-סיכון. בקיצור אם אתם חושבים שרק בעיניינים פולייטים המשטרה עושה מה בראש שלה אז בטיפול בסם המסוכן כל כך (יא רייט) הם מרשים לעצמם הכל. ועוד מילה לסיום אם זה מעניין מישהו אז לדעתי הבורות ותחושת העליונות של המשטרה שמתחילה בשר לביטחון פנים ונמשכת עד לאחרון הסמלים עוד תגרום לפגיעות רבות באיכות חייו של האזרח הקטן והכל בחסות הכח האדיר שיש להם. סליחה על הסטייה מהנושא. אזרח קטן |
|
||||
|
||||
בעניין עילה סבירה וחוקית למעצר והנחת חפות מוחלטת. בשתי פסיקות, בתי משפט אמריקאיים חיזקו את ההנחה הבסיסית של חופש האזרח, אם גם במחיר חברתי של שיחרור פושעים אמיתיים. כמובן שחברה דמוקרטית אמיתית אמורה להקריב שוליים של ספק למען המטרה העליונה של זכויות האזרח והגנה עליו כנגד שרירות והכוח הביורוקרטי והעיוור של השלטונות. 1) לפני כמה שני עצרה משטרת ניו יורק רכב שנסע בכביש מהיר בחשד לאחזקת סמים. כשהשוטרים פתחו את תא המטען הם אכן גילו מטען מסוים של סמים (לא זוכר אילו). העירעור למעצר הוגש על בסיס מעצר ללא עילה סבירה וישירה. בית המשפט הגבוה של מדינת ניו יורק קיבל את הערעור ושחרר את החשודים. הסיבה היא שהמשטרה צריכה להראות שיש לה חשד ספציפי ומגובה בעובדות לגבי ביצוע עברה על ידי אדם מסוים ץשתם לעצור באופן אקראי אזרחים על סמך תחושת בטן או המכונית נראית מרופטת או שקועה יותר מדי - זה איננו מהווה עילה חוקית ונוגדת את חופש האזרח. 2) לפני כמה ימים פסק בית המשפט העליון כנגד מעצר של מישהו שגידל מריחואנה בביתו. המשטרה חשדה באיש ומכיוון שלגידול מריחואנה דרוש אור חזק, המשטרה הביאה חישנים תרמיים לבדוק מרחוק פעילות בבית החשוד, ללא צו בית משפט. בית המשפט קבע שביתו של אדם הוא מבצרו וכל מה שמתרחש בבית הוא מתחום הפרטיות והצורות היחידה לבדוק מה קורה בתחום זה הן או לבקש רשות מבעל הבית או לקבל צו חיפוש'האזנה משופט. |
|
||||
|
||||
ברצוני להזדהות עמוקות עם הצהרה זו. אני עברתי חוויה דומה עד למאוד בתחנת המשטרה שבתחנת אגד המרכזית בטבריה (אצלי זה היה לאחר ביקור ידידותי נוסף בלשכת הגיוס המקומית, אבל ניחא). במקרה שלי נערך חיפוש בחפציי ועל גופי (בדיקה שטחית), וכל זאת אפילו מבלי לספק סיבה מינימלית לעיכובי! אני חייב להודות שהרגשתי לחץ גדול מאוד, למרות שלא הייתה לי שום סיבה אובייקטיבית לחשוש, שכן לא עברתי על אף חוק. בדיעבד אני חושב שההופעה שלי באותו הזמן, בגדים שחורים ארוכים עם מעיל עבה, ביום טברייני חורפי (כלומר חם מאוד), כנראה עוררה איזשהו חשד כנגדי. בתמהוני ובתמימותי לא דרשתי בו במקום את שמותיהם ומספריהם של השוטרים שעיכבו אותי ושהפרו את זכותי לפרטיות ולהמנעות מהטרדות שווא. לצערי לא לחמתי על העניין הזה והנחתי לו לעבור ללא תגובה משפטית מצידי; היום הייתי נוהג אחרת. לקוראים אני מציע ללמוד מהטעות שלי, בכל פעם שאדם המזדהה כשוטר יוצר איתכם קשר, דרשו באופן מיידי את שמו ואת מספר השוטר שלו, ורשמו פרטים אלו במקום בטוח וידוע. אל תענו להוראותיו או תאמינו לטענותיו של אדם המסרב לענות על דרישה שכזו. כמו כן, אשמח לשמוע אם יש למישהו ידע משפטי בנוגע לזכותה החוקית (שלצערי הרב, נדמה לי שהיא שרירה וקיימת) של המשטרה לבצע עיכובים שרירותיים כמו זה שנעשה לי. |
|
||||
|
||||
לפעמים יש בי ביקורת לגבי האיפה ואיפה של התנהגות המשטרה והפרקליטות בימין ובשמאל. אבל כשנתתי את הכותרת הזאת לסיפורי, לא זו הייתה בדיוק הסיבה. התכוונתי יותר להעלות חיוך - המשטרה תפסה פעיל ימין מסוכן - אותי. 2. אני מזדהה עם כל מי שנחקר או נעצר או מורשע על לא עוול בכפו בין אם הוא מהימין ובין אם הוא משמאל. למשל, כמה פעמים בקרתי את התנהגות המשטרה התביעה ובית המשפט, גם העליון במקרהו של אותו בדואי שהואשם באונס ורצח חנית קיקוס. ראיתי בכך שערוריה. כימני אולי הייתי צריך להיות נגדו. הוא ערבי. לא ? 3. ביקורתי לא הייתה רק בגלל הרמת הקול והאיומים של החוקר בטלפון. בקרתי את עצם הטעות, שנבעה לדעתי מרשלנות. לא היה צורך לטרטר אזרח לירושלים כדי לברר את האמת. המשטרה יכולה לדעת בדיוק מניין מגיע כל דואל אם קצת תתאמץ. קודם שהיא תתאמץ. אחר כך שתטרטר אזרח שייתכן שהוא אינו אשם. כמו כן בקרתי את נוהל הזימון. אני מניח שהעניין יוברר ונוכח אם בקורתי צודקת. ושוב, אם יש עוולות אחרות חמורות יותר, אז כמובן גם זה לא בסדר. |
|
||||
|
||||
היי דוב. מאמרך רווי בהגזמה והיתממות. אתה מתאר כאן הליך שגרתי למדי של חקירה משטרתית; מובן שמצב זה היה לא נעים בשבילך, אבל אני לא מצאתי דופי בדרך בה המשטרה או החוקר טיפלו בך (באשר לנושא טביעות האצבעות, אני לא יכול לקרוא את מחשבותיו של החוקר ולכן לא אתייחס להשערותיך הפרנואידיות משהו). אולי נפלת על חוקר עצבני ולא אדיב, אבל היכן שאתה רואה איום אני רואה הצגת עובדות ("עיכוב יציאה מהארץ"). הרי כל שוטר מציג את האופציות העומדות לרשותו בפני חשודים "בעייתיים" (אני יכול לעצור אותך, אני יכול לתת לך קנס, אני יכול להחרים לך את הרשיון), אז כל שוטר הופך אוטומטית למאיים? אני מאמין לך שלא הסתת ושלא התכוונת להטריד את מר טיבי, אבל חקירתך בהחלט היתה במקומה. שלחת מכתב לאיש ציבור, ובו מתואר אקט אלים. נקודה! אם אני הייתי מקבל מכתב כזה גם אני הייתי מודיע למשטרה. לא משנה שלא הצעת מפורשות לפגוע בנמען, ואפילו שלא התכוונת לכך. תפנים: מי ששולח מכתבים מפחידים (וכל מכתב שבו מוזכר "ירי של 3000 פגזים" הוא מפחיד לדעתי, גם אם מדובר בציד ברווזים) שלא יתפלא אם יוזמן לחקירה. מובן? אני מאוד רוצה לדעת למה אתה כותב מכתבים כאלה, בעצם. אתה איש מבוגר ונבון, בעל עבודה ומשפחה. מדוע אתה מבזבז את זמנך בשליחת מכתב למישהו שאתה יודע שלעולם לא ישנה את דעתו, בטח שלא בזכות מכתבך? מר טיבי יודע שמיליוני אנשים בישראל סולדים ממנו, ואתה יודע שהוא יודע, אז בכל זאת הרגשת דחף להבהיר לו את זה אחת ולתמיד? מטעמים אלו בדיוק אתה מוגדר כ"פעיל קיצוני" (שוב - גם אם דעותיך לכשעצמן מתונות יחסית): אתה אוהב לבצע פעולות פרובוקטיביות וחסרות תועלת לחלוטין. אתה בעד פצצת אטום, אז תצביע למפלגת האטום בבחירות הבאות, אבל אל תודיע על כך לאנשי ציבור שדעתך בכלל לא מעניינת אותם. חופש ביטוי? מדוע שלא תיגש לאיזה זוג בפאב ותבקש מהגבר רשות לשגר טילים אל תוך חברתו? כי אתה מודע לתוצאות, נכון? אז מדוע עם מר טיבי הרגשת חופש? לסיום אני רוצה לציין שמוטב להיזהר מאשר להצטער, וגם אני הייתי מוכן לעבור את חוויית החקירה הלא נעימה בשביל בטחון אנשי הציבור. אני אסתכן בלהיות נדוש ואזכיר שלפני 6 שנים נרצח כאן ראש ממשלה, בין השאר בגלל אווירת ההשתוללות של "חופש הביטוי". אני חסיד גדול של חופש הביטוי, ובכל זאת, ומבלי לנגוד את חסידותי, אני אוהב לבטא את דעותיי -בתוך ליבי-, ולפעמים אצל חבריי, ופעם בארבע שנים בקלפי. אין שום צורך לרוץ ברחובות ולצעוק "פצצת אטום". |
|
||||
|
||||
אני לא יודעת בקשר אליך, אבל אני שולחת דואלים רבים לחברי כנסת רבים בנושאים שונים ומגוונים. ("שמעתי שהצבעת בעד הקלות בחוק סימון המחירים, אתה באמת מבין את המשמעות של זה?") לא הייתי רוצה לחיות במדינה שבה פעילות דמוקרטית כל כך סטנדרטית היא סיבה לחקירה. חברי הכנסת הם נציגי העם. אם הם לא ידעו מה העם חושב, איך הם יוכלו לייצגו נכונה? בארה"ב, בה שיטת הממשל שונה, כתיבת מכתבים לסנטורים וחברי קונגרס היא דרך מקובלת ונפוצה לציבור להתערב בתהליכי השלטון בין הבחירות, וזוכה לעידוד נרחב מצד הסנטורים עצמם. אתה לא באמת חושב שהדרך היחידה בה לאזרח מותר להשפיע על השלטון היא להצביע בבחירות, נכון? הדמוקרטיה נותנת לאזרח זכות להביע את דעתו בפני השלטון, ואין כל סיבה שאזרחים הממשים זכות בסיסית זו, יזכו להזמנות מהמשטרה. |
|
||||
|
||||
מי דיבר על מכתבים שלווים בנושאים כלכליים? מובן שהם בסדר גמור, מה גם שהדעות כאן אינן כה נחרצות וברורות (העם לא נחלק בין תומכי סימון המחירים ומתנגדיו). גם בנושאים מדיניים אפשר להתבטא, אבל בלי רמיזות מיותרות למעשים אלימים. הייתי רוצה לשמוע את דעתך הכנה על המכתב שדוב שלח למר טיבי, ולשאול אותך אם לא היית מודאגת במקצת אם את היית הנמענת. (אני מבין שהתייחסת לפסקה האחרונה בהודעתי. קחי אותה בערבון מוגבל. התייחסתי להתבטאויות פרובוקטיביות, כאמור, ולא לכל הבעת דעה שהיא). והערה לסיום: אני מאחל לך שאכן תצליחי להשפיע על השלטון, אבל הסיכויים לכך אפסיים והמאמץ לא שווה את זה, לדעתי האישית מאוד. |
|
||||
|
||||
קראתי את מכתבו של דוב, ולא מצאתי בו כל דבר מאיים. אולי זו רק אני, אבל מבחינתי הסבר של דברים שהיינו יכולים לעשות ולא עשינו, אפילו אם הוא גרפי, אינו איום. השאלה האם מכתב נחשב למאיים או לא, היא שאלה שניתן לדון עליה רבות, ובמקרה הצורך ניתן להכריע עליה בבית משפט. בהעיה היא שברגע שאזרח מזומן לחקירה על מכתב שכתב, כאשר לא ברור אם הוא אכן איום, האזרח עלול לחשוב פעמיים הפעם הבאה שהוא כותב לרשויות, ובכך המשטרה למעשה מונעת מאזרחים לממש את זכותם הדמוקרטית, ובלי שהנושא הגיע אי פעם לבית משפט. מכיוון שזימון לחקירה פוגע באזרחים, ועולה כסף למדינה, יתכן ויש לחשוב פעמיים האם יש טעם בחקירה. בכל מקרה, אני מקווה שהמקרה לא ירתיע את דוב מניצול זכותו הדמוקרטית להביע את דעתו בפני הרשויות. ואגב, אחרי שנים של כתיבת מכתבים לכל מה שזז, לומדים איך לכתוב ולמי. למשל: אם אתה לא מרוצה מניהולו של משרד החינוך, אל תכתוב לשר החינוך, כתוב לאחד מחברי הכנסת שהיו מעוניינים להיות שר החינוך (שריד או פריצקי) והתלונן בפניהם. המהירות בה תקבל התיחסות לדבריך היא מרשימה. מכתבים לגורמים מקצועיים, כמו מהנדס העיר, צריכים להיות מפורטים, עם תרשימים ודוגמאות ותצלומים. מכתבים לגורמים פוליטיים חייבים להיות תמציתיים. מכתב לעירייה יש לכתוב ב4000 עותקים לכל גוף בעירייה, כי אף פעם אי אפשר לדעת מי מטפל במה. מכתבים לחברי כנסת ושרים לעומת זאת חייבים להיות ממוענים אליהם בלבד, אחרת הם יניחו שמישהו אחר ידאג לזה. בהצלחה. |
|
||||
|
||||
לדעתי דוב יודע טוב מאוד מדוע הוא זומן לחקירה (ואם לא אז הסברתי לו), והתוצאה היחידה שצריכה להיות לחקירתו היא שהוא ימנע בעתיד מלכתוב מכתבים בעייתיים כאלה; בקשר למכתבים אחרים, בנושא סימון מחירים או תמחור סימנים, אני לא רואה כל בעיה, ואני בטוח שדוב ימשיך לממש את זכותו הדמוקרטית וכו'. ציינת את התמקצעותך בתחום שליחת המכתבים ואפילו קבלת מכתבי תשובה, אך לא אמרת האם אכן הצלחת להזיז משהו. מאוד נחמד לקבל מכתב מיוסי שריד, אבל מכאן ועד להזזת דברים, במיוחד כשהוא סתם ח"כ ולא שר החינוך, כפי שציינת, המרחק גדול. |
|
||||
|
||||
קראתי את מכתבו כמה פעמים, ולא הבנתי מה בעייתי בו עד כדי עילה להזמנתו לחקירה. בוטה? אולי כן. אבל יש מרחק רב בין הבוטות שלו לאיום או קריאה להסתה. למרות שאיני שותפה לדיעות המובעות במכתבו, אני חושבת שאכן לפעמים יש צורך בבוטות בשביל להעביר מסר. האם כך היה במקרה הזה? איני יודעת. אבל התגובה הראויה הייתה מקסימום לזרוק את המכתב לפח (כמו שאני מדלגת בפורומים מעל הודעות שכתובות בבוטות מיותרת לטעמי). אין בכך לשלול את זכותו לשלוח את המכתב מלכתחילה. לכל אדם ישנה הזכות להיות בוטה, או להראות בוטה מעבר למידה הנחשבת ראוייה על ידי אדם אחר, כל עוד נשמרים גבולות החוק. ואני לא רואה במכתב הזה מעבר על גבולות אלו. |
|
||||
|
||||
כפי שניסיתי לומר בתגובתי למטה, העילה להזמנתו של דב אנשלוביץ לחקירה היתה סבירה, לדעתי, בהיותו קצה-חוט אפשרי בחקירה בדבר דברי-דואר מאיימים שנשלחו לחברי-כנסת. לא נראה לי שהיתה עילה לייחס לו חשדות כלשהם באותו שלב, ולא ברור האם ומה ייחסה לו המשטרה. בהיעדר מידע על מהלך החקירה כולה, אי אפשר לדעת אם זימונו של דב אנשלוביץ לא נבע גם מלחץ על החוקרים ''להשיג תוצאות'' או מעצלנותם (ברור שהרבה יותר קל לזמן מישהו ששמו ומקום-עבודתו מופיעים, מאשר להתחקות אחר כותב אלמוני). |
|
||||
|
||||
אני חושב שהחוקר היה בטוח שמצא את זה ששלח את כל האי מיילים האלה. הוא בפרוש אמר בתחילת החקירה שהוא מאשים אותי בהסתה הטרדה ואיומים. זה לא נראה בכלל כקצה חוט כפי שהבנת, אלא כחוט כולו. אחר כך כמובן השתנו הדברים. |
|
||||
|
||||
אם כך פתרת (לפחות באופן חלקי) את שאלתי "טפשים ו/או רשעים?" |
|
||||
|
||||
גם לי המכתב לא נראה מוגזם. האם הח"כ מפתח פארנויות וחושב שדוב רודף אחריו? מה גרם לטיבי להתייחס למכתב כאיום? |
|
||||
|
||||
אם אני מבין נכון, לא טיבי הוא שהתייחס למכתב כאיום. טיבי ודאי העביר למשטרה את כל צרור המכתבים שקיבל - חלקם ודאי הכילו גם השמצות ואיומים (תקראו קצת תגובות למאמרים ב ynet למשל ותקבלו אינדיקציה לסוג ההתלהמות הנפוץ אצל חלק לא קטן מהציבור), והחוקר הוא זה ששייך את כולם למר אנשלוביץ. הקלות הבלתי נסבלת של טרטור האזרח הקטן ע"י כוחות הבטחון גרמה לחוקר לזמן את דב לחקירה. כמובן, הוא היה יכול להתעניין אצל נטויז'יון לגבי זהות השולחים, אבל זה מצריך צו של בית משפט, ולעומת זאת טרטורו של אזרח אינו מצריך שום פעולה כזאת. אני לא מתכוון להוסיף כאן דבר וחצי דבר, אין לי חשק לנסוע לתחנת המשטרה בירושלים. |
|
||||
|
||||
במקרים מסוימים, כן. לא קשה לגרום לרשויות לשנות שיטת גביית ארנונה באיזור מסוים, או תעריפי חשבונות מים של גינות. לא קשה לגרום לשר הבריאות להתערב בהחלטה לא סבירה של קופת חולים או בית חולים. אפשרי גם לגרום לח''כ לשנות את הצבעתו לחוק מסוים (בין קריאה טרומית לראשונה) ע''י מכתב המסביר מדוע עמדתו אינה עולה בקנה אחד עם רצונותיהם של מצביעיו. ניתן גם לגרום לח''כ להציג שאילתא לשר, דבר שאין לו משמעות טכנית, אך הוא מעלה לדיון נושאים בכנסת וגורם לעלייתם על סדר היום הציבורי. כמו כן, כאשר אין גישה לנכים בספרייה הקרובה למקום מגוריך, אין כמו מכתב לח''כ גילאון ממר''צ על מנת לשפר את המצב. כאשר נראה לך שהעירייה מנסה לסגור פאב מסוים מפני שנמבלים בו הם עולים מברה''מ לשעבר, מכתבים לסופיה לנדובר הם אמצעי יעיל להלחם בתופעה. את כל אלה עשיתי, או שסייעתי למכרי לעשות. האזרח הקטן יכול לנצח, לפחות במקרים מסוימים. צריך רק זמן וסבלנות של פיל (מסומם). |
|
||||
|
||||
סופה לנדרובר יותר טוב. (: |
|
||||
|
||||
דב אמר מה לדעתו מדינת ישראל צריכה לעשות. לא הוא עצמו, לא המתנחלים - מדינת ישראל. האם אפשר להגיד שמי שמציע דרך פעולה מסית את המדינה? קשה לי להאמין. לאחרונה, אגב, דווח בהקשר של בשארה כי הסתה יכולה להתבצע רק ע"י מי שחבר בארגון טרור. דב אינו חבר בשום ארגון טרור. מקסימום, הוא חבר באייל הקורא (אכן, ארגון טרור ידוע לשמצה. הנה פה מתחת למיטה שלי יש ארסנל של פצצות מרגמה, למשל. ולשוטרים שקוראים אותנו - נה!). אז איך הם בכלל מעיזים לחקור אותו על מכתב תמים שכזה? חופש הדיבור זו זכות של כל אדם, והמדינה צריכה להראות עדויות הרבה יותר רציניות ממה שהיה למשטרה כדי להעמיד לדין אדם שניצל את הזכות הזאת. וזה שמכתבים לא משפיעים, זו בעיה של המדינה, לא של דוב וחן. אולי אם נתחיל לנצל את הכלי הזה ביתר תכיפות - תהיה לו יותר השפעה. |
|
||||
|
||||
בתשובה לשאלתך הראשונה - אז לא, אי אפשר להגיד שהוא מסית, וציינתי זאת בפרוש בהודעה המקורית. לא זאת היתה תלונתי לדוב. בקשר להסתה וארגוני טרור, לא הסברת כל כך איפה "דווח" ומי החליט שזה נכון. האם כל המסיתים לרציחתו של רבין השתייכו לארגוני טרור? בקשר למכתבו התמים של דוב, כבר כתבתי את דעתי בהודעה המקורית. אני שוב מדגיש - אני מאמין שדעותיו וכוונותיו תמימות ושהוא איש נחמד מאוד. מכתבו - קצת פחות. בקשר להשפעתם של המכתבים - ציינתי עובדה, לא האשמתי אף אחד. לדעתי גם עכשיו תיבת הדואר של הכנסת קורסת תחת העול, ואיפה ההשפעה? |
|
||||
|
||||
בית המשפט העליון אכן פסק שהסתה יכולה להתבצע רק על ידי חבר ארגון טרור, אך עדיין ניתן להאשים כל מסית ומדיח בעבירת המרדה, שגם עונשה חמור. על כל פנים, כאן אין מזה וגם לא מזה, משום שלא הייתה הכרזה לפני ציבור, אלא פנייה אישית לחבר כנסת. העבירה כאן (כביכול) היא מסוג אחר - איום על אדם והפחדתו. |
|
||||
|
||||
אחי עשה מעין ניסוי ושלח כ120 מכתבים לכל מאה ועשרים החכים בנושא שנוגע לחווה שלנו. מתוכם סך הכל ענו 31 איש. 2 ענו שאין הם קשורים. 17 העבירו את המכתב לשר הקשור לנושא. 1 הגיש שאילתה לשר החקלאות 1 שאילתה לשר התשתיות, 1 מכתב לשר האוצר. 10 ביקשו פרטים נוספים. שלושה ביקשו שניצור קשר טלפוני. החכים שהגיבו הם: מיכאל קליינר - ביקש שיתקשרו אליו. פניות הציבור במשרד העבודה - העבירו את המכתב לנוגעים בדבר. משה גפני - שאילתה לשר התשתיות. לשכת שר הבינוי והשיכון - נשלח למשרד התשתיות. (הם לא הגיבו) בני אלון - קשר טלפוני. גונן סער משרד התשתיות - ביקש פירוט. מרינה סולודקין - ביקשה פירוט. יעקוב ליצמן - ביקש פירוט - מכתב לשר האוצר. משרד התעשיה והמסחר - הועברה למנכ"ל המשרד. אברהם רביץ - המכתב הונח על שולחנו. (לא הוגב מלבד זה.) רענן כהן - לא הבין את המכתב. שלמה בניזרי - קשר טלפוני - הועבר ללשכת התעסוקה. סגן שר התעשיה והמסחר - העביר את המכתב לנוגעים בדבר. סאלח טריף - העביר את המכתב לשר הנוגע בדבר. אברהם הירשנזון - העביר את המכתב לשר הנוגע בדבר. יעל דיין - העביר את המכתב לשר הנוגע בדבר. חיים רמון - העביר את המכתב לשר הנוגע בדבר. איתן קבל - שאילתה. לשכת סגן שר האוצר - ביקשו פירוט. אפי אושעיה - העביר את המכתב לשר הנוגע בדבר. נעמי חזן - העביר את המכתב לשר הנוגע בדבר. שאול יהלום - העביר את המכתב לשר הנוגע בדבר. משה ארנס - אמר כי אינו קשור לנושא. אופיר פינס - העביר את המכתב לשר הנוגע בדבר. זהבה גלאון - העביר את המכתב לשר הנוגע בדבר. לשכת יושב ראש הכנסת - העביר את המכתב לשר הנוגע בדבר. רחמים מלול - העביר את המכתב לשר הנוגע בדבר. יוסי שריד - העביר את המכתב לשר הנוגע בדבר. אבשלום וילן - העביר את המכתב לשר הנוגע בדבר. אמנון רובינשטיין - לא יכול לסייע משום שאינו בממשלה. לשכת שרת החינוך - העביר את המכתב לשר הנוגע בדבר. נחמה רונן - קשר טלפוני. לשכת שר התקשורת - לא מובן במה יכולים לסייע. משרד מבקר המדינה - הועבר לטיפול. המכתבים נשלחו בחמישי למאי. עד היום השר הנוגע לנושא לא ענה לא למכתב הראשון שמשלח גם אליו ולא לאיזה שהוא מכתב שנשלח על ידי החכים הנוספים אליו. כמו שרואים חלק מהחכ"ים ענו באופן אישי למכתב, חלק דרך עוזרים וחלק גדול כלל לא הגיבו. מאילו שביקשו פירוט וקיבלו אותו (כל מי שביקש פירוט קיבל) רק יעקוב ליצמן הגיב והעביר את המכתב לשר האוצר. |
|
||||
|
||||
אני חושב שלא הבנת את הסיפור. סיבת זימוני לחקירה הייתה "התיק השמן" שלי. אין לי ספק שלו המשטרה הייתה יודעת שבתוך "התיק השמן" שלי רק הדף מתוך האייל הקורא והאי מייל האחד לאחמד טיבי קשורים בי, היא לא הייתה מזמנת אותי. זומנתי לא בגלל דברים שעשיתי אלא בגלל דברים שלא עשיתי. אין לי בכלל כל ספק בכך. החוקר עצמו אמר לאחר שרשם את הסברי מדוע לדעתי אין בדבריי הסתה מבלי שבקשתי הסבר (לא סיפרתי את כל הפרטים כשכתבתי את הסיפור), שאין הוא קובע עמדה, ושאני לא אחשוב שבמשטרה כולם שמאלנים שרודפים אחרי הימניים. טון דבריו היה ממש טון של התנצלות. מסתבר שחזי הוא יחיד ומיוחד. גם במשטרה אין כאלה. אתה אומר שהיה צריך לקרוא לי לחקירה בגלל שאמרתי "שלושת אלפים פגזים". מדוע ? הרי החקירה אינה עונש, ותפקידה כלל אינו לגרום לי לנהוג כך או אחרת. מטרתה לברר את האמת. רק זאת. במדינה כפי שאתה רוצה שתהיה אולי יש לחקירה עוד מטרות חוץ מגילוי האמת, אבל אני מאמין שרוב משתתפי האייל היו רוצים שזאת תהיה מטרתה היחידה. אתה מזכיר לי קטע בסרט "נשותיו של הנרי השמיני", שבו המלך, לאחר היסוס מסכים שיחקרו את אשתו העקשנית. במקרה הזה המטרה גם כן לא הייתה לגלות אמת אלא לייצר אותה. איזו אמת היה צריך לגלות בחקירה הזאת ? שבעצם התכוונתי להגיד שעל הפגזים צריך גם למרוח חומר מסריח ? מה עוד דרוש כאן לברר ? אם יש בדבריי אשמה שיגישו כתב אישום. קראתי כבר רבות מדבריך ולא פעם ניסיתי גם לענות לך כמיטב יכולתי, אך נראה לי שאנו חיים ממש בעולמות שונים. כל הנחות היסוד שלנו שונות. בתנאים אלה פשוט קשה לי למצוא מלים לענות לך. |
|
||||
|
||||
כפי שכבר כתבו כאן, הזמנתך לחקירה היתה מוצדקת ולו לשם הבדיקה והסרת הספק. אם ד"ר טיבי היה נרצח, חו"ח, לאחר שבוע היו כל המכתבים המאיימים עולים אל פני השטח, עם כותרות "הכתובת היתה על הקיר" בכל העיתונים ועם עריפת ראשים במשטרה ובשב"כ. כפי שציינתי, ראש ממשלה נרצח כאן לפני שנים מעטות ואני רואה רק טוב בגל הפרנויה שהתלווה אל הרצח, גם אם הוא כרוך בהטרדה (בה איני מזלזל) של אזרחים תמימים כמוך. כפי שעוד ציינתי, אני לא בטוח שהמשטרה ניהלה את החקירה בצורה אופטימלית ואולי הם אכן לא היו אדיבים אליך, אבל זה לא אומר שצריך לנפנף אותם ולומר, "די, תעזבו אותי בשקט", במיוחד כשמכתבך לד"ר טיבי בהחלט הצדיק חקירה, כפי שהסברתי מקודם. אני לא מבין איך הסקת מדבריי שלדעתי מטרת החקירה היא עונש. אכן היה כאן מקום לבירור האמת, כפי שפרט מר פטל - אולי חקירתך היוותה קצה חוט למבול מכתבים מאיימים שנחת על ד"ר טיבי, גם אם חפותך ברורה לכל. לסיום, לא התייחסת לנושא הפרובוקציה המיותרת שבעצם המכתב. ראיתי את תגובתך לג. שמעון אך לדעתי היא לוקה בהיתממות שכבר ראינו במאמרך המקורי ("בפרוש ציפיתי לתשובה"; "מר אנשלוביץ' היקר, אני חלוק על דעתך שיש לזרוק עלינו 3000 פגזים. בברכה, ד"ר טיבי). נו, טוב. |
|
||||
|
||||
No it did not warrent an investigation.
|
|
||||
|
||||
ובכן, אתה מסכים עמי שתכליתה של חקירה אינה ענישה "ולימוד לקח", אלא גלוי האמת בלבד. ומי כתב את הדברים שלהלן? "לדעתי דוב יודע טוב מאוד מדוע הוא זומן לחקירה (ואם לא אז הסברתי לו), והתוצאה היחידה ("היחידה". אני מדגיש. ד.א.) שצריכה להיות לחקירתו היא שהוא ימנע בעתיד מלכתוב מכתבים בעייתיים כאלה." כתב זאת מישהו שחושב שתכליתה של חקירה לגרום לאזרח לנהוג אחרת ממה שנהג באמצעות הצקה, ללא הליך משפטי. זה נשמע כמו העוזר הראשי של סטאלין או אחד ממפעילי מהפיכת התרבות של מאו בסין. אני, אגב, כמו שאמרתי בטוח שאתה (אני מתכוון לחזי השני) מאד ייחודי, וגם במשטרה שלנו לא חושבים כמוך. הביקורת שלי עליהם (אחרי שלאחר החקירה הבנתי מה קרה, בעצם), היא בנושאים אחרים. לו אתה היית שם המצב היה ממש חמור, כמו בארצות הבולשביקיות שהזכרתי. אשר להיתממות, בעבר מתן ציון מסוג זה (לומר עליי שאני כותב דברים אחרים מאשר אני חושב), די היה בו כדי שאחרים את אומרם, ושוב לא אענה לו, אך כנראה שהתמתנתי לאחרונה, ובשלב זה אתה רק "על תנאי". ובכן לא היתממתי. לא הייתה לי שום כוונת פרובוקציה כשפניתי לטיבי. כשפניתי אליו, חזרתי על השקפתי, שאותה הבעתי לא אחת באייל הקורא, הרבה לפני שפניתי אליו, ובאמת צפיתי לתגובה עניינית. בעבר, הזכרתי בדברי על עניין זה באייל הקורא את הפצצת דרזדן בידי הבריטים והפצצת יפן בידי האמריקאים. רק לאחרונה, אחרי שדברתי על אירועים אלה נודעו לי דברים שמחזקים את עמדתי. לגבי הפצצת דרזדן התברר שלא היה בפעולה זו שום אלמנט של עזרה במאמץ להבסת גרמניה, אלא הייתה כאן פשוט נקמה על הפצצות לונדון וערי בריטניה בשלבים קודמים יותר של המלחמה. תבוסת גרמניה לא הואצה כלל ע"י מהלך זה. גם לגבי הפצצת יפן הבנתי שיש דעה שיפן עמדה להיכנע בכל מקרה, והטלת שתי הפצצות לא שינתה בצורה משמעותית את המצב. ובכן, בהנחה שאכן אלה הם פני הדברים כשמדובר בשני האירועים האלה אני שולל את הפעולות האלה תכלית שלילה, ולו היה מצב דומה בינינו ובין הפלשתינים לא הייתי ממליץ לנהוג כך, (כלומר לו היינו , למשל, מתחילים לכבוש את אזורי איי כפי שאני חושב באמת שצריך לעשות, לא הייתי ממליץ תוך כדי כך לערוך שם טבח כנקמה על מה שקרה בדולפינריום, למשל.) דעתי בעניין זה, שהובעה כאן לא אחת, קשורה במנגנון הרתעה טבעי שהתנוון, ותכליתה אינו שפיכת דם אלא בסופו של דבר מניעתו. כדי להסביר זאת ברצוני לחזור שוב לאירועי מלחמת העולם השנייה שהזכרתי קודם. ברור שלו הייתה בידי הבריטים יכולת לפגוע בערי בריטניה בזמן ההפצצות על לונדון כפי שהייתה להם מאוחר יותר, הגרמנים לא היו נוקטים כלל בשיטה זו. הם עשו זאת כאשר ידעו שבריטניה אינה יכולה להשיב להם באותה מטבע. ובשלבי המלחמה האחרונים כאשר הבריטים הפציצו את ערי גרמניה לגרמנים לא הייתה יכולת להשיב לבריטים במטבע דומה. לו חשבו הבריטים שבידי הגרמנים יכולת לפגוע בלונדון, אין לי ספק שהיו מוותרים על הנקמה. זה המצב גם באירוע ההפצצה הגרעינית. האמריקאים ידעו שאין ליפנים יכולת דומה. לו הייתה ליפנים יכולת כזאת, איש מהצדדים לא היה פוגע באוכלוסיית הצד השני ושפך הדם היה נמנע. זו התנהלות טבעית ונורמלית. מה שקורה אצלנו הוא פשוט חולני. הפלשתינים יודעים שיש בידנו יכולות לפגוע באזרחיהם בצורה הרבה יותר קשה מאשר הפגיעה שלהם בנו, ושאנו מונעים עצמנו מעשות זאת. לדעתי זו התנהגות "פסיכית" שלנו. לו ידעו הפלשתינים שיש אצלנו נכונות לפגוע בהם במלוא כוחנו, סביר להניח שהם לא היו פוגעים באזרחינו, בדיוק כפי שהסברתי קודם לגבי גרמניה יפן וארצות הברית. אני חושב שדי היה בהצהרות תקיפות או (כיון שהמצב ממש הפך לאסורדי), בפעולה אחת שמוכיחה שאנחנו רציניים בנכונותנו להגן על אזרחנו. בסופו של דבר החזרת היחסים בינינו ליחסים נורמלים וטבעיים כפי ששוררים בין כל שתי אומות שיש מלחמה ביניהן, הייתה חוסכת דם משני הצדדים. כשאני כותב דברים אלה, איני מיתמם, ואין בדבריי שום כוונת פרובוקציה. וגם כשכתבתי לטיבי לא התכוונתי לשום פרובוקציה אלא לתשובה שתסביר באמת מדוע עלינו לפגוע תמיד בדיוק באצבע שלוחצת על ההדק, ולהם מותר לפגוע ללא הבחנה במי שמתחשק להם. "התלונה" של טיבי על הריגת השוטרים הפלשתינים שיצאה מנקודת הנחה שמצב כזה הוא טבעי, הייתה המניע לפנייתי אליו, וכאמור באמת צפיתי לתגובה. כשאני אומר "צפיתי לתגובה", אני מתכוון באותה רמת ודאות שמקבלים תשובה מחברי כנסת יהודים, וזה באמת לא הרבה, אבל לא חשבתי על סיכוי קטן יותר. לא העליתי בדעתי שישלח את מכתבי למשטרה. גם לעזמי בישארה כתבתי (בקשר לדבריו להמשיך ב"מאבק" אחרי הבחירות). את תוכן מכתבי ממש איני זוכר אבל נדמה לי שכתבתי לו שבמדינה אחרת היה מוצא עצמו מאחורי סוגר ובריח. הוא גם כן לא ענה לי, אבל לפחות לא פנה למשטרה כשקיבל את דבריי. |
|
||||
|
||||
ובאמת לא אכתוב להבא לטיבי. אבל לא בגלל שהחקירה הבהילה אותי. בעצם, לא הוספתי וכתבתי לו כשראיתי שהוא לא עונה ולא הייתה לי שום כוונה לכתוב לו בעניין זה בגלל הסיבה שלא מצא לנכון לענות. בנושא אחר אוליי כן הייתי כותב לו, אבל גם זה ירד מהפרק כשראיתי שלא רק שאינו עונה אלא גם שולח את מכתביי למשטרה. כלומר זה שלא אכתוב לו אינו קשור בכך שהחקירה ''הפחידה'' אותי. לחברי כנסת ערביים אחרים אולי אכתוב בעתיד, אם אמצא נושא ראוי לפנות בו אליהם. |
|
||||
|
||||
מנין לך שטיבי שלח את מכתבך למשטרה? האם יתכן, למשל, שעקב האיומים על חייו של טיבי (בבאר שבע, למשל, הוצע פרס כספי על ראשו) החליטה המשטרה לבדוק ביוזמתה את כל הדואר הנכנס שלו? |
|
||||
|
||||
הציטוט שלך את דבריי מעניק משמעות חדשה לביטוי "הוצאת דברים מהקשרם". בסך הכל עניתי לגב' שפירא, אשר הביעה תקווה ש"זימונך לחקירה לא ירתיע אותך מלנצל את זכותך הדמוקרטית להביע את דעתך בפני הרשויות". שליחת מכתבים עם תוכן מעט בעייתי (ולא ניכנס לדיון הזה שוב) אינה כלולה בזכות הדמוקרטית שלך, לדעתי, ולכן הבעתי תקווה שהחקירה "תלמד אותך לקח", בדיוק כמו שחקירת נער שריסס כתובות גרפיטי תלמד אותו לקח ותגרום לו להפסיק, מבלי שקיבל עונש של ממש. לזאת התכוונתי כשדיברתי על "התוצאה היחידה"; התוצאה ש-לא- צריכה לנבוע מהחקירה היא שתפסיק לאלתר לשלוח מכתבים כלשהם, כפי שחן חששה שיקרה, ואני ברוב טובי הרגעתי אותה במצוקתה והסברתי לה שלדעתי אין שום צורך שזה יקרה, ושאני מקווה שתמשיך לשלוח מכתבים בנושא סימון מחירים וכד'. יש בחור יותר נחמד ממני? נטפלת לנקודה השולית ביותר בדיון, לצערי. באשר למכתב לד"ר טיבי, אני עדיין לא מבין איך ציפית לתגובה עניינית למכתבך בן שש השורות, אשר לא הכיל את ההסבר המפורט שנתת לי עכשיו אך הכיל הרבה טיעונים של כיתה א', עם כל הכבוד. "הילדה שהרגתם"? מי הרג, טיבי? הרי הוא גינה את כל הפיגועים וההרג משני הצדדים, אז איך אתה מטיח את הרצח הזה בפניו כאילו הוא מגדולי התומכים בטרור? והאם ההרג של 5 שוטרים פלסטינאים חפים מפשע הופך למוצדק -בגלל- רצח הילדה ורצח הנער הישראליים? איזה מין הגיון מעוות זה? הייתי מופתע מאוד עם ד"ר טיבי היה עונה למשהו כזה. הרי באלפי שורות של דיונים באתר הזה לא הצלחת לשכנע שמאלנים מתונים יותר מטיבי, אז איך ציפית שהוא ישיב לך בדיוק, באמצעות שליחת האנציקלופדיה המאוירת של סכסוך הערבי- ישראלי? הפער ביניכם כה גדול שאני באמת לא מבין לאיזה סוג של תגובה ציפית ממנו. ותגובה קצרה בקשר להצעותיך למלחמה בטרור: הן מובילות למלחמה, נקודה. אני לא מבין איך לא עולה בדעתך ש"פעולה אחת שמוכיחה שאנו רציניים" תוליד פיצוץ באיזה שוק ישראלי עם מאות הרוגים ותנפץ לך את כל התיאוריה. אחוז נכבד מהתושבים הפלסטינאים אמרו בסקרים שהם מעוניינים להיות שהידים, אז מה אכפת להם אם נוכיח שאנחנו רציניים? מוות זה מוות. |
|
||||
|
||||
איני חושב שיש טעם בהמשך הויכוח בעניין דעתך בקשר למטרות אקט החקירה. הקטע שציטטתי ובו דעתך מה "צריכה" להיות תוצאת החקירה, מדבר בעד עצמו, והדוגמה הנוספת על הגרפיטי, שהבאת עכשיו רק מחזקת את דעתי על יחסך למטרות החקירה. לא הוצאתי שום דברים מהקשרם [אני מבין שלכך התכוונת, אם כי ניסחת זאת בצורה לא כל כך ברורה (לו הייתי מישהו אחר, הייתי מוסיף את האמירה המיותרת, שתלמיד כיתה א' אפילו יצליח לנסח זאת בצורה יותר ברורה) : אני לא השתמשתי בביטוי "הוצאת דברים מהקשרם", וממילא לא נתתי לבטוי שום משמעות חדשה. אתה אולי נתת לביטוי משמעות חדשה שהינה "הוצאת דברים מהקשרם פרושה אי הוצאת דברים מהקשרם". . ]. מכל מקום הקוראים מוזמנים לשפוט, ובעניין זה לא אוסיף דבר. ישנה נקודה שהעלית, שאולי לא לובנה כל צרכה, ואתייחס אליה. אני מתכוון לשאלה את מי מייצג אחמד טיבי. ובכן, כידוע, האיש הזה היה בעבר יועצו הרשמי של ערפאת. אין כל ספק בכך, והדברים מתבטאים בדבריו בכנסת, שבאופן מעשי, הוא נציגו של ערפאת בכנסת. לא תשמע ממנו שום גינוי לפעולות של ערפאת, למרות שערפאת הינו אויבה של מדינת ישראל, ולעומת זה תשמע ממנו רק ביקורת על הצד שלנו. אשר לגינוייו את הפיגועים, מדובר באקטים צבועים שאסור להתייחס אליהם ברצינות, ממש כמו כשערפאת מגנה. הנערה שנרצחה יום לפני שכתבתי את דבריי אליו, נרצחה בידי אנשי כוח 17 , שהוא גוף רשמי שנשלט ע"י ערפאת - אלה שומרי הראש שלו. ערפאת מגנה את המעשה. יוצא מהכלל. הרי זו בדיחה. האם הוא גם פועל נגד הרוצחים שהם אנשיו ? האם הוא אוסר אותם ? האם הוא מורה להם לחדול ? (ואני לא מדבר על הימים האחרונים שבהם הנמיך במקצת את גובה הלהבות מסיבות טקטיות, אלא למצב ששרר כשכתבתי את הדברים) . הוא הדין במלחמתו ביורי פגזי המרגמה. הרי האיש שלו, ראש המשטרה, הוא היצרן הראשי של הפגזים האלה. הדבר הוכח עם תפיסתו של בעל בית מלאכה כזה, שסיפר מי מפעיל אותו. אז מה אם הוא מגנה ? כל אחד יכול להכות ולגנות. ואחמד טיבי, הוא, כאמור, פיו של ערפאת, וכשפניתי אליו במילה "אתם", השתמשתי במילה מאד ראויה וקולעת. מבחינה זו יחסו של עזמי בישארה דומה, אבל הוא לפחות אדם ישר ולא צבוע. הוא בפרוש לא מגנה את הפיגועים. לדבריו הם חלק ממאבק הפלשתינים, ואין בהם כל רע. ונקודה אחרת. לא התייחסת לדבריי בקשר לבריטים והאמריקאים. בדרזדן לא נהרגו חמישה שוטרים במדים, אלא ששים אלף אזרחים נשים וילדים. כל זה לצורך נקמה בלבד, ולא מניעה כמו שאני מציע. כך גם ביפן. מה יש לך לומר על כך ? וגם לא התייחסת לדבריי בקשר למנגנון שפועל בכל מקום: שום צד לא פוגע בדרך כלל באזרחי הצד השני כשברור לו שלצד השני יכולת דומה. בנוסף לדוגמאות שהבאתי, אוסיף גם את הבאות: האם סאדם חוסיין היה פוגע בכורדים בנשק כמי לו היה יודע שיש להם יכולת לפגוע בבגדד באופן דומה ? האם נאצר היה פוגע בתימנים בנשק כמי לו ידע שהם יכולים לפגוע בקהיר באופן דומה ? ישנם דפוסי התנהגות הגיוניים שפעלו תמיד בכל מקום, והדבר נכון במשטר אימים כמו של סאדם חוסיין כפי שהוא נכון במשטרים דמוקרטיים כארצות הברית ובריטניה. מדוע אנחנו משלימים עם חוקי משחק אחרים שפשוט סותרים את ההגיון והטבעיות, שכובלים את ידינו ? |
|
||||
|
||||
בקשר להאשמת ד"ר טיבי, לדעתי הראיה שלך שטחית ומשוחדת; אתה יודע שבקרב "הערבים" יש עשרות פלגים ודעות שונות, גם בקרב האנשים הקרובים ביותר לערפאת; בנוסף, אתה לא ממש יודע מי רצח את התינוקת בחברון או את הנער ברמאללה, שני המעשים שהטחת בטיבי, ולדעתי דווקא לא מדובר באנשי ערפאת. על אותו משקל אני יכול להטיח בך את מעשיו של ברוך גולדשטיין: הוא היה מתנחל, ממשלות ישראל הקימו את ההתנחלויות, כידוע, ולכן אתה אשם. נקודה נוספת: מה עם גינוי מצדך לעשרות הפלסטינים החפים מפשע הנהרגים או נפצעים כל חודש? קראת את דו"ח "בצלם" האחרון? גם ילדים פלסטינים משתתפים בטרור? שלוש הנשים שנהרגו מפגז של טנק ליד עזה לפני שבועיים השתתפו בטרור? גם אם תגנה את כל זה עכשיו, אסור להאמין לך, כי הרי אמרת שזה שאנחנו לא זורקים עליהם 3000 פגזים זה בגלל שאנחנו פסיכים. בקשר למעשי הבריטים והאמריקנים לפני ששים שנה, כבר אמרתי כאן בעבר - אם מישהו עושה משהו לא מוסרי אז גם לנו מותר? אולי ננסה להיות בסדר לשם שינוי? בקשר לתיאוריית התגובה שלך, אז תסלח לי אם אני לוקח אותה בערבון מאוד מוגבל. קודם כל, אתה בטח מודע לכך שיש מאות היסטוריונים חשובים בישראל השייכים למחנה השמאל דווקא. נו, הם לא שמעו על המנגנון המדהים שפועל בכל מקום? כנראה שהם יודעים יותר ממך (וגם ממני). שנית, מעשי טרור מבוצעים בעולם כבר עשרות שנים, ותמיד מדובר בצד חלש שפוגע במדינה חזקה ומודע ליכולת התגובה שלה. נו, אז מדוע הטרור לא נפסק? מדוע ארה"ב לא זורקת פצצת אטום על אפגניסטן? מדוע טורקיה לא משמידה את הכורדים? מדוע בריטניה לא מחסלת את הקתולים בצפון אירלנד? תרשה לי לענות: כי ראשי המדינות האלו קצת יותר מוסריים ממך, וראייתם רחבה יותר. "חוקי משחק אחרים הסותרים את ההגיון והטבעיות"? כנראה שנרדמת בשיעורי טבע בביה"ס אם להפציץ את הרש"פ במטוסי קרב ולגרום למותם של אזרחים נראה לך דבר "טבעי". |
|
||||
|
||||
יש לי רק שתי הערות קצרות ובכך אני מקווה שיתסיימו חילופי דברים אלה. אירוע רצח הנערה שאירע יום לפני שכתבתי את מכתבי לטיבי, היה ירי על רכב נוסע ולא מקרה התינוקת בחברון. דווח בתיקשורת שהיורים היו אנשי כח 17 ועל כך דברתי. בדברי על תגובה הולמת אני מדבר על יחסים בין שתי מדינות (לצורך זה הרשות בעיני היא מדינה כפי שאסביר להלן). אם נכבוש את שטחי איי כפי שאני מציע נהיה אחראים על מה שקורה שם ואז לא אמליץ על תגובה כפי שהצעתי. מדוע הרשות היא כמדינה ? משום שכניסה לשם נחשבת להפרת ריבונות (ראה גערתו של בוש בשרון כשבוצעה התגובה על ירי המרגמות). לכן מי שאחראי פורמלית על מה שקורה שם וגם על שלום התושבים שם היא הרשות הפלסטוינית, והיא צריכה לדאוג שלא יהיה ירי על מדינתנו משטחה. המדינה היחידה שהזכרת היא אפגניסטן והיא לא פוגעת בארצות הברית אלא גוף אחר שהיא עצמה לא שולטת בו בניגוד למה שקורה ברשות. וחוץ מזה, כיון שאני רואה שאתה מאמין שחובה להצמיד ציון לכל תגובה, דבריך הם מטופשים שטחיים גזעניים וכל הדברים הרעים . . . |
|
||||
|
||||
"שליחת מכתבים עם תוכן מעט בעייתי ... אינה כלולה בזכות הדמוקרטית שלך" ??? אתה מוכן, אולי, להסביר לאיזו דמוקרטיה אתה מתכוון, שבה אין לאזרח זכות לשלוח מכתבים לנבחר ציבור? |
|
||||
|
||||
''עם תוכן בעייתי'', שים לב. הכוונה לאיומים והפחדות. אני לא רוצה לדון שוב האם מכתבו של דוב היה כזה או לא. |
|
||||
|
||||
דוב, * ראשית, ברור מסיפורך שהאירוע הלא נעים היה מלווה בדאגה וחרדה, אני מצטער על עגמת הנפש שנגרמה לך. אני מסכים עם מר פרבר שטוב שפרסמת את הפרשה. ואני משוכנע, שאתה יכול לראות ברוב משתתפי האייל הקבועים, ימנים ושמאלנים כאחד, קבוצת תמיכה בך, אם חס וחלילה, יצוצו למישהו במשטרה עוד רעיונות בנוגע לדואל שלך. * האם ידוע לך מי הגיש את התלונה במשטרה? מי יזם את החקירה? ההיה זה אחמד טיבי? * דוב, למה לך לשלוח מכתב לטיבי מכתב שעיקרו שזכותה של מדינת ישראל להרוג פלסטינים שלא עסקו ישירות בפעילות עוינת כי גם הם עושים זאת? האם באמת קיוות שטיבי ישתכנע שבעצם היהודים הם רחמנים בני רחמנים ויש לפלסטינים מזל שאין להם עסק עם הגויים האמריקנים? מה הטעם לשלוח ללאומנים פלסטינים קנאים דוגמת טיבי ובשארה מכתב מעין זה? עם זאת, אני חושב שבמכתבך לח"כ אין כל עילה לחקירה. לא היתה הצדקה לאלץ אותך להתייצב במשטרה ואני מקווה שלא תוטרד עוד בעניין זה. שלך, שמעון |
|
||||
|
||||
מדובר באי מיילים שהגיעו לאחמד טיבי וזהבה גלאון. אני מניח שהתלונה הגיעה מהם, אך אין לי שום מידע. אני רואה באחמד טיבי נציג האויב. איני חושב שהוא חריג בקנאותו. הוא מייצג את בוחריו, ואני מניח שנבחר בגלל שבוחריו חושבים כמותו. אבל מעבר לכך שהוא נציג האוייב הוא גם אדם, ואני, כפי שאתה יודע אוהב להתווכח עם בני אדם. בכותבי לכל אדם אני בפרוש זורק לו את כפפת הויכוח. בדבריי היה ארגומנט. רציתי להראות שטיבי מתבסס על דברים לא הגיוניים, ובפרוש צפיתי לתשובה. זה שהוא רץ עם זה למשטרה זה מראה שחוץ מכך שהוא אויב גם מבחינה אישית הוא לא משהו . . . לגבי סוף דבריך. אני חושב שגם המשטרה לא חושבת שדבריי היו עילה לחקירה. הם פשוט חשדו בי בדברים שלא עשיתי. |
|
||||
|
||||
מזכיר לי את הפעם שעצרו אותי על שוד תכשיטים בגלל שרצתי לאוטובוס. אתה בטוח שלא ניסו לגייס אותך כמודיע? |
|
||||
|
||||
במדינה בה ניתן לעצור אדם כחשוד בפריצה משום שנמצאו ברשותו כלי פריצה, הרי כל גבר חשוד כאנס. |
|
||||
|
||||
נתקלתי בכמה שזו אכן דעתן. ואם לא אנס- אז אנס בפוטנציה. אולי אני תמימה מידי, אבל אני חושבת שזו גישה מוגזמת משהו, טשהיא מזיקה הרבה יותר (לכלל הנשים וגם לגברים) ממה שהיא מועילה. |
|
||||
|
||||
נראה שהמשטרה היתה צריכה לקיים חקירה בעניין איומים שקיבל ח"כ טיבי - הן משום שהחוק אוסר לאיים (אינני רואה איך עבירת ההסתה רלוונטית לעניין) והן משום שמוצדק שהמשטרה תבדוק אם למאיימים יש יכולת (בלתי-חוקית) לממש את איומיהם. נראה גם ששמו של דב אנשלוביץ, שהופיע בדבר-דואר לא-מאיים שנשלח לח"כ טיבי, היווה קצה-חוט לגיטימי בחקירה הנ"ל. המשטרה היתה עשויה לנסות ללכת בעקבות קצה-חוט זה בדרכים שונות (נסיון להשיג צווי-חיפוש או היתר לביצוע האזנת-סתר; חקירת מעסיקיו ומקורביו של דב אנשלוביץ; בקשת מידע מגופי-מודיעין אחרים), אולם היא החליטה לקרוא לו לחקירה, תוך שהיא נותנת לו שהות להתכונן (ובכלל זה - את האפשרות לתאם עדויות ולהעלים ראיות) וחושפת בפניו מידע במהלך החקירה. בתוך כך, לא ברור אם המשטרה הבהירה לנחקר את מעמדו (חשוד או לא, ובמה) ואת זכויותיו (רשאי שלא לענות? זכאי לייצוג משפטי בהליך החקירה?). נראה כי המשטרה התייחסה לדב אנשלוביץ כחשוד, ולא רק כ"קצה חוט" או כמי שחקירתו עשויה להניב מידע שיקדם את החקירה, ולאור כך התנהגה כלפיו בגסות ואולי אף באלימות. על פניו, לא נראה שהיתה סיבה למשטרה לעשות זאת (גם אם הדבר מותר לה), ולא נראה שהיתה למשטרה סיבה לייחס לדב אנשלוביץ איזשהם חשדות (אלא אם, בטפשותם, ייחסו משמעות רבה מאד לאותן כותרות-תעבורה המתווספות לדואל). במאמר מוסגר, רצוי לציין בהקשר זה את סמכויות-המעצר של המשטרה, ואת השימוש שהיא עושה בהן כאמצעי-לחץ על נחקרים. כקרבן של תוקפנות-יתר משטרתית, פנה דב אנשלוביץ למח"ש, אולם לא היה שבע-רצון מתשובתה, שתאמה את עמדת המשטרה. בנוסף, פנה לשר הממונה - וכאן יש לי בעיה: אינני שולל את זכותו של מישהו לפנות לשר המשטרה בכל עניין, אולם אני מוצא שאין זה ראוי או הגיוני שמי שיש לו טענה למשטרה(ובדומה, לכל זרוע אחרת של הרשות המבצעת) יפנה אותה לדרג פיקודי גבוה יותר במשטרה, או לדרג המדיני הממונה עליה. פנייה לגוף קבילות-הציבור המתאים (מח"ש במקרה של המשטרה, מבקר המדינה ונציב קבילות הציבור במקרה של רשויות אחרות) ופנייה לח"כ (כמה אירוני) כדי שידרוש תשובות מהשר נראות לי הולמות יותר. אני מניח שחוויה כזו, שכמוה לא חוויתי (ואני מקווה מאד לא לחוות, לתשומת לב קוראינו כחולי-המדים) היא מזעזעת ומורטת-עצבים למדי. אני יכול רק לשער שהיא מאפשרת למי שחווה אותה להבין יותר טוב את המשמעות של "זרועות החוק" ופועלן. יש לקוות שמקרה זה לא ירתיע אזרחים מלכתוב לחברי-הכנסת. |
|
||||
|
||||
"נראה גם ששמו של דב אנשלוביץ, שהופיע בדבר-דואר לא-מאיים שנשלח לח"כ טיבי, היווה קצה-חוט לגיטימי בחקירה הנ"ל" הטענה הזו לא ברורה לי. האם נראה על פניו שיש קשר בין המכתב של דב אנשלוביץ למכתבים האחרים, חוץ מהעובדה שכולם עברו דרך השרתים של נטויז'ן בשלב זה או אחר? הרי לפחות 40% מהדואר האלקטרוני בארץ עובר דרך השרתים של נטויז'ן בצורה זו או אחרת! זה כאילו יזמנו אותי לחקירה בגלל שמכתב ששלחתי בדואר חילזון לח"כ כלשהו עבר בזמן מסויים דרך מרכז מיון הדואר בת"א, שבו עברו גם כמה מכתבי איומים אשר הופנו לאותו ח"כ. |
|
||||
|
||||
המכתב של דב אנשלוביץ מהווה קצה-חוט בלי קשר לכותרות-התעבורה של נטוויז'ן (כבר הערתי שההתייחסות אליהן משתייכת לקטגוריית ה"טפשות"). על פניו - לא נראה שיש קשר בין המכתב הזה לבין מכתבי-האיום, אולם טוב שהמשטרה *בודקת* גם כיוונים ש"על פניו" נראה שאינם קשורים. שוב, לא בבחינת היותו של דב אנשלוביץ חשוד (לא בגלל המכתב שלו, ולא כעומד מאחורי המכתבים האחרים), אלא בשל האפשרות שאולי חקירתו תספק מידע מועיל לחקירה. |
|
||||
|
||||
בירור שלי העלה שמכתבי לשר הועבר למחלקת התלונות של המשרד, כך שממילא לא נקרא ע''י השר. בתוכן המכתב יש רק מה שידעתי אחרי השיחה הראשונה, שאני מוזמן לחקירה בגלל שכתבתי אימילים לחברי כנסת. לא יודע מה הם יעשו עם זה. |
|
||||
|
||||
למרות הקונסנזוס הכללי שהשתרר פה כאילו היתה שערוריה בעצם הזמנתו של דב אנשלוביץ לחקירה הרשו לי להציע דרך ראייה שונה מעט: 1) לח"כ טיבי נשלחים מכתבי איום. 2) דב אנשלוביץ שולח מכתב בוטה (אך לגיטימי) לח"כ טיבי. 3) המשטרה חושדת שאולי יש קשר בין המכתבים. 4) אנשלוביץ מוזמן לחקירה. 5) המשטרה משתכנעת שהוא כתב רק מכתב אחד, ולכן הוא חף מפשע. יכול להיות שהמשטרה נחפזה מהסקת המסקנות. ייתכן כי על השוטר היה להיות יותר אדיב, אך מכאן עד ל"פגיעה בחופש הביטוי" הדרך ארוכה. |
|
||||
|
||||
ראשית, אצטרף לאלו שהצדיקו את זעקתך ואומר שאכן מעשה פסול עשתה לה משטרת ישראל. אי שמירה על הנהלים ועל החוקים הקיימים סופה להביא לאנארכיה. אולם, הדבר המעניין אותי בהרבה הוא המקורות של משטרת ישראל כאן ב"אייל". כיצד לכל הרוחות הגיעו לכתבתך? האם מדובר בצירוף מקרים ("הי, אני מכיר את הבחור, הוא כותב מוכשר במגזין אינטרנט מצויין") או שמא קיימת כאן מערכת מחוכמת של ניטור מידע ופיקוח על כלי תקשורת מקוונים? ("אני רוצה שתחפשו בכל עיתון מקוון, בכל פורום וכל קבוצת דיון בדואל אחרי השם "דב אנשלוביץ, עם ""' אחרי ה"ץ" או בלי!"). נקודה מעניינת למחשבה. |
|
||||
|
||||
האמת היא שאני קורא את האתר שלכם באופן קבוע ואני דיווחתי למשטרה על כתיבתו של אנשלוביץ כאן. |
|
||||
|
||||
יתכן שאני עושה מעצמי אדיוט כרגע, ומדובר בהתחזות (ליתר בטחון, בכוונתי לשלוח אימייל לכתובת האימייל של חה"כ טיבי ולשאול אם אין מדובר בהתחזות) - אבל אני אניח שאתה אכן אחמד טיבי. אם כך - האם תוכל להסביר על שום מה ולמה ראית במכתבו של מר אנשלוביץ' משום איום עליך? |
|
||||
|
||||
כשאני לוחץ על שמו של של זה שהזדהה כטיבי אני מקבל את כתובת הדואל הנכונה שלו, כמו באתר הכנסת. האם זה אומר שזה הוא ? כמובן אני חושש להגיד לו מילה. הוא ירוץ עם זה למשטרה . . . |
|
||||
|
||||
זה לא אומר דבר: "רחף" עם העכבר מעל הכינוי שלי בכותרת הודעה זו. |
|
||||
|
||||
הבנתי כנראה לפי כמה שאני מבין באינטרנט אני יכול לעבוד במשטרה . . . |
|
||||
|
||||
במחיר מציאה... באייל, כל אחד יכול לשים איזה כתובת חזרה שירצה (פשוט לקחתי את השם הראשון ברשימה) |
|
||||
|
||||
תמיד כשמראיינים סלבריטאים על חוויותיהם ברשת, הם מספרים שהתחברו לצ'אט תחת שמם האמיתי, ואיש לא האמין להם... |
|
||||
|
||||
ברור לי, אני לא כזה טיפש. רק אמרתי שאשלח אימייל לכתובתו של טיבי (שהיא לגמרי במקרה גם הכתובת שהופיעה בתגובה) ואשאל האם יתכן שאכן הוא קורא את האתר. אם לא - אז לא. אם כן - מה טוב! |
|
||||
|
||||
האם ה ip של המגיבים נשמר בלוג? אגב, לקראת סוף פסקא האחרונה של "תנאי השימוש", ישנה טעות דפוס. |
|
||||
|
||||
א. לא. ב. וואלה. אני תוהה מתי הפעם האחרונה שמישהו נכנס לשם. מה היה לך לעשות שם? אגב, יש איזו תחרות אתרים כלשהי, ומנהלי התחרות אומרים שאתרים משתתפים חייבים לשים את הלוגו של האתר שמקיים את התחרות באחד הדפים שלהם. אם נשתתף - הלוגו הולך לעמוד ההוא, איפה שאף אחד לא יראה אותו. (: |
|
||||
|
||||
א. יופי ב. חפשתי הצהרה על שמירת פרטיות וסודיות |
|
||||
|
||||
מצאת משהו? אף-פעם לא ממש הבנתי מה כתוב שם. לא מדבר משפטית. |
|
||||
|
||||
בפשטות - הצהרה והתחייבות לשמור על פרטיות הגולשים באתר, שלא למכור כתובות אימייל וכיוב' אגב, מי שבאמת מעוניין יכול פשוט לסרוק את כל התגובות וליצור רשימת תפוצה לשיווק או משהו. |
|
||||
|
||||
יש משהו כזה ב ''התאמה אישית'' |
|
||||
|
||||
האם אתה בטוח שאתה רוצה להיכלל בתחרות אתרים, המקבלת אתר כמו שלך? האייל אפילו לא מופיע ברשימה הראשית תחת שום קטגוריה, אבל אתר איציק 1מופיע גם מופיע (מה זה?) חשבתי שהאייל הינו חייה שמעונינת רק לגרוס עשב ולהעלות גרה, ותחרויות לא כ"כ בראש'לה. |
|
||||
|
||||
כל פרסום הוא פרסום טוב, זה מה שאני חושב. אנחנו לא ממש מתכוונים לעשות משהו לכבוד התחרות הזאת, כמו להגיד לאנשים "תצביעו לנו!" או משהו כזה. שיהיה. מה יכול להזיק? |
|
||||
|
||||
דובי, ניתן לאמת את נכונות ההודעה הקודמת בצורה פשוטה יחסית. אם המגיב הוא אכן מי שהוא טוען, מן הסתם הוא משתמש בעוגיות, וניתן לזהות שזה קורא אשר לא הגיב לעולם. אם לחלופין מדובר בקורא אשר הגיב בשם שונה, הרי מדובר במתחזה, וזכית בשמו. אם הקורא לא השתמש בעוגיות או שמחק את העוגיה הקודמות, מירב הסיכויים שמדובר בהתחזות. אשמח לשמוע מטל כהן מה תוצאות הבדיקה. |
|
||||
|
||||
מה בסוף קרה עם זה? זה היה טיבי? |
|
||||
|
||||
מעולם לא ענו לי, ולכן אתן למגיב להנות מן הספק. |
|
||||
|
||||
נכנסים לנענע, ומקישים dova@rafael.co.il |
|
||||
|
||||
מפתיע...לא ידעתי שדפים נידחים מהפינות החשוכות של הרשת קיימים במנועי חיפוש שכאלו. |
|
||||
|
||||
אין לי דעה מגובשת האם הפרשה היא שערוריה, או שהיא פעולה מרגיזה ומטרידה (בצדק) מצד דב, אך לגיטימית במבט כולל. עניין אחד קטן בהתנהגותה של המשטרה כאן נראה לי לא תקין בכל מקרה. מדובר במיקום החקירה: דב נאלץ להטריח עצמו לירושלים (מאזור המרכז, אם אני מבין נכון), על חשבון עבודתו. אפילו אם היה נחשד ברצח משולש, הרי שעדיין הוא בחזקת חף מפשע; יטריח נא החוקר את עצמו, ויפגשו במקום ושעה הנוחים יותר לנחקר. אי אפשר, כמובן, שלנחקר תהיה זכות וטו מוחלטת ("אני מוכן להחקר רק ב'פיצוחי שמעון', בשעה חמש ורבע אחרי 'היפים והאמיצים"'), אבל פשרה סבירה צריכה להעשות, תוך הטיה לכיוונו של הנחקר. |
|
||||
|
||||
ככל הידוע לי מפעלי רפא"ל נמצאים בצפון דווקא - עוד יותר רחוק! |
|
||||
|
||||
דב, ברכות על ההחלטה האמיצה והנבונה לחשוף ברבים (ברבים? דובי) את פרטיו. קבל התתפותי בעגמת הנפש ומעט החרדה שעברה עליך. מאז הימים הראשונים שממשלת ישראל השתמשה בשרותי הבטחון למעקבים פוליטיים, ואפילו יסדה עיתון "רימון", שמומן בסודיות על ידי שרותי הבטחון, כדי כביכול להפריך את "העולם הזה", צעדו זכויות הפרט קדימה באופו משמעותי. מיד לאחר מלחמת ששת הימים פירסם יהושוע לייבוביץ' מאמר שבו התריע שהמדרון החלקלק של הכיבוש ושליטה על עם אחר יביא, בין השאר, להקמת מנגנונים חשאיים שיעקבו קחרי מתנגדי המשטר ואלא שחשודים ככאלה, כמו שמוכרים יפה ממשטרים אחרים. צריך לסייג את הדברים הללו בפתגם מי שניכווה ברותחין וגו', במיוחד לאחר הרצח המזוויע של רבין, והעובדה שכיום במיוחד ישנן סכנות אקוטיות שעה שעה. אבל אסור להתעלם מהתמונה הגדולה של סיבה ומסובב ולתהות עד כמה מקריבה החברה הישראלית את אושיות קיומה כמדינה דמוקרטית. |
|
||||
|
||||
לדוב, אמנם אנחנו (כמעט) תמיד חלוקים בדעותינו הפוליטיות, ואני בהחלט חושב שהמכתב שלך לח"כ טיבי היה מיותר ואף אווילי במקצת, אבל אני רוצה להביע בך תמיכה מלאה וגמורה ולעודד אותך להגן על זכותך האבסולוטית לבטא כל דעה שהיא ולהתבטא בכל דרך אפשרית שבה תחפוץ. חשוב להבין שהחרב הזאת היא דו-ראשית, מי שתומך בצמצום זכות הדיבור של אדם, אל לו להתפלא כאשר יום אחד יקבל גם הוא שיחת טלפון אנונימית למחצה מגורמים שונים ומשונים. בכל אופן, אני חושב כי חשוב להגיד שוב ושוב שהפשע המכונה בחוק "הסתה" איננו עומד בהגדרות דמוקרטיות בסיסיות וכי אין לשפוט אדם על סמך דבריו, מחשבותיו או רשמיו. זכותך הבסיסית להביע את דעתך היא מוחלטת בעיניי. תהא דעה זו אשר תהא. בכל אופן, התרשמתי שהחוויה הזאת הייתה קשה לך מאוד מבחינה אישית, אני מסוגל להזדהות עם כך ומאחל לך שלא תצטרך לחוות אותה שנית, כמובן שלא במחיר התפשרות על דעותיך ואמונותיך. ואם ח"כ טיבי אכן קורא את ה"אייל" כפי שנטען בכמה הודעות מעליי, שאלה לי אליו. איך אתה יכול לדחות את ההאשמות נגדך ונגד אישים אחרים כמו ח"כ בשארה על התבטאויות שונות שלכם בנימוק של זכות הביטוי בדמוקרטיה מחד, ולהביא לחקירתו של מר אנשלוביץ על ניצול אותה זכות בדיוק מאידך? ישנה כאן בעיה חמורה, ואני מקווה שצעד זה לא נבע ממך, או לפחות שיש לך הסבר מספק להתנגשות הערכית הזאת. בברכה ובתמיכה, גלעד דנבום. |
|
||||
|
||||
מה אוילי במכתב שכתבתי לטיבי ? נמק ! |
|
||||
|
||||
דוב, דוב, דוב, למה ידעתי שזה מה שתחלץ מהתגובה שלי? אם אתה מתעקש, עצם הקיום שלו אווילי. מה השגת בכך ששלחת אותו? לשכנע נבחר ציבור בדעותיך (ואתה מן הסתם יודע שהן הפוכות לחלוטין לשלו) הוא מעשה לא רק חסר כל סיכוי, אלא גם חסר כל תוחלת. אם ברצונך לשכנע מישהו, שכנע את *הציבור*. הוא זה שבתורו יחליף את הנציגים שלו לפי דעותיו החדשות. ולאנלוגיה מעולם החי: לשכנע את הנציגים? כמו לנסות לשכנע זיקית להחליף צבעיה. אתה רוצה שינוי כרומטי? שנה את הסביבה. אז רצית להביע את הגינוי שלך לדבריו. מה אכפת לו שאזרח אלמוני פלמוני חושב כך וכך? הוספת קורטוב ציוריות ואלימות מרומזת בצד מצבים תיאורטיים פשטניים ("אם ארה"ב..." וגו'), והבאת על עצמך את זעמו/חששו ממך, מה השגת בזה? וכמובן שאין בזה להפחית ולו בקמצוץ מזכותך לעשות כן. |
|
||||
|
||||
האמת היא שלא נהגתי בעבר לכתוב לחברי הכנסת הערביים. הרי הויכוח שלי הוא לא אתם. והנה לאחרונה כתבתי אי מייל אחד לטיבי וגם אחד לעזמי בישרה. לא ברור לי עצמי למה שיניתי ממנהגיי. נסיתי להסביר זאת בתשובתי לג. שמעון. |
|
||||
|
||||
האם הדף שהראו לך מהאייל הודפס בשימוש הפונקציה החדשה שטל הכניס לאחרונה? לא יודע למה, אבל משום מה הרעיון שהם לא הצליחו להדפיס את זה עד אז ורק בגלל זה זימנו אותך עכשיו גורם לי לפצוח בקול צחוק רם. |
|
||||
|
||||
את דעתי על עבירות ה"הסתה" וה"המרדה", ועל השימוש שנעשה באישומים כאלה לצורך הגבלת חופש-הביטוי כבר הבעתי כאן בעבר (לאחרונה בשני מקרים: התבטאותו של ח"כ טיבי בדבר הרמטכ"ל ודבריו של ח"כ בשארה בסוריה). גם לגבי אישום ההטרדה ש(אולי) יוחס לדב אנשלוביץ - ברור כי משלוח הודעת דואל בודדת לכתובת שפורסמה בדיוק למטרה זו (באתר הכנסת) איננה הטרדה, יהא אשר יהא תוכן ההודעה (כאן אני נאלץ לסייג את דבריי, מפני שייתכן שהחוק העוסק בהטרדה מינית יכול להחשיב מסרים מסויימים כהטרדה, גם אם אינם חוזרים על עצמם. אינני בטוח). העניין האחרון שעולה הוא עניין האיום. מכתבו של דב אנשלוביץ לא היה מכתב-איום, ולא כלל שום איום על אף אחד. אולם אני יוצא מהנחה כי המשטרה פתחה בחקירה בעקבות מכתבים אחרים שהגיעו לחברי הכנסת, ושכן הכילו איומים. נדמה לי שהחוק הישראלי אכן מגדיר איום כעבירה. האם גם בכך יש לראות, לדעתך, מגבלה על חופש הביטוי, והאם זו מגבלה בלתי-מוצדקת? |
|
||||
|
||||
האם זאת עבירה כשאדם X אומר לאדם Y, "אני אהרוג אותך", למשל? לא, ביטויים שכאלה שגורים מאוד בשפה וע"פ רוב מי שאומר אותם אינו מתכוון לכך כלל. האם ניתן לשפוט באופן אובייקטיבי אם התכוון לכך או לא? בהחלט לא, ובכל מקרה מילים לא יכולות לשבור עצמות, בפראפאזה על הביטוי הנודע. זהו מצב שונה לחלוטין אם לדוגמה אמר אדם X את המשפט הנ"ל כשבידו סכין או אקדח או תוך כדי תקיפתו של אדם Y וכן הלאה. במצב הזה ישנו מעבר ברור ממילים (כלומר, מהתחום הלגיטימי של ביטוי) למעשים (כלומר, לתחום הפלילי של עבירה אלימה על החוק). דוגמת-גבול שאינני בטוח מה דעתי כלפיה: מכתב איום המלווה בקליע אקדח. |
|
||||
|
||||
"בלי להכנס לפוליטיקה" גם אם לדעתי תוכן המכתב הוא חמור ביותר, ולו רק מכיוון שמיוחסים בו דברים לנמען שאין למר טיבי, כנבחר ציבור בוחרים ישראלי כל חלק ומעורבות בהם, לא ככה מיית צריכה להתבצע חקירה רצינית. סימן היכר שך מדינת-משטרה הוא שהמשטרה היא לא רצינית, לא מסוגלת לבצע חקירות כמו שצריך ולבצע את תפקידה החשוב כראוי, ובמקום זאת מפגינה כח על-ידי הפגנת כח מיותרת, איומיום, והטרדת אזרחים. גם אם אני חושב שמכתבו של דב חמור מספיק כדי לראות בו סיכון של ממש לשלום הציבור, אני חייב לקבל את ההערות שלו על החוסר-המקצועיות, הרשלנות והשרירותיות הבלתי-ראויה של משטרת ישראל. ככה לא עוצרים את ההסטה! ככה לא מעוררים את אמון הציבור בממסד, ולא תורמים להרגשת הבטחון שלו. ומהו תפקידה של משטרה, אם לא לדאוג לזה? |
|
||||
|
||||
אחמד טיבי נבחר ע"י אזרחי ישראל, אבל בדבריו הוא מייצג בעצם את הרשות וערפאת. אינך חושב כך ? כאשר כתבתי "אתם" התכוונתי לרשות שאותה מייצג טיבי בדבריו. אני גם מאמין שלא במקרה נבחר, ודעות בוחריו כדעותיו. |
|
||||
|
||||
בקשר לדיעה הזו שלך על דעת בוחריו של טיבי - ההיית עד במו עיניך לתעמולת בחירות במגזר הערבי? אני לא, ולכן ארשה לעצמי להביע את דעתי הלא מבוססת לחלוטין על שום עובדה קיימת - היכול להיות שחברי הכנסת הערבים מנהלים תעמולת בחירות שאין לה קשר לסכסוך? אולי ח"כ טיבי נבחר על סמך הבטחותיו להביא לשוויון זכויות מלא בין הערבים ליהודים, סוף הקיפוח ועוד תיקון עוולות שנעשו לערביי ישראל במשך השנים? קח למשל את ח"כ בשארה, ואת דבריו בסוריה. הנה קמו רבים מתומכיו בבחירות האחרונות, וטענו כי אין דעתם כשל נציגם. כי הוא אינו מייצג אותם כשהוא קורא להתאחד כנגד ישראל. אולי לא על סמך דיעותיו אלו נבחר, אלא על סמך הבטחות בנושאים אחרים ומשנה, נגיד כלכלית, מבוססת? אני אומר דברים אלו מכיוון שלפעמים קשה לי להאמין שערביי ישראל אכן נמצאים בעמדה קיצונית כפי שהיא מוצגת ע"י נבחריהם. |
|
||||
|
||||
לא, אני לא חושב כך. הח''כ ד''ר טיבי מייצג את מי שבחר בו לכנסת הקודמת וגם לכנסת הנוכחית. הוא לא קבל מנדט מערפאת, או מהאוכלוסיה בשטחים הכבושים, שכידוע לך, אינם בעלי זכות-בחירה. אם אתה אומר לו ''אתם'', אתה מאשים ציבור שלם במעשים שאין להם קשר אליהם, והאיום שלך הוא הסטה לכל דבר. זה כמו להגיד ''אתם'' לח''כ יהודי כלשהו, בגלל שקבוצת יהודים בבלגיה הורשעה בסחר בשמים, בנשק ובבני-אדם. (להבדיל, כמובן.) חבל שמשטרת ישראל היא כל-כך שלומיאלית. לטרטר אותך, לאיים עליך ולהתעלם מזכויות האזרח שלך זה דבר נבזי (אם-כי אופייני), שאסור היה להם לעשות, ובמדינה מתוקנת היו מפטרים מפכ''ל בגלל זה. מאידך, משטרה רצינית הייתה מביאה אותך לבית-משפט באופן מסודר, תוך מגינה על זכויותיך כאזרח וכבודך כאדם. |
|
||||
|
||||
איזה איום? ואת מי לעזאזל הוא מסית? |
|
||||
|
||||
דוב אנשלוביץ' כותב בשם האמיתי שלו,כמו הרבה אנשים שכותבים בשם שלהם בעיתון הזה,ובגלל זה מי שכותב כאן ונותן את השם שלו לא צריך להתפלא שכל מיני אנשים ואירגונים אוספים עליו ככה אינפורמציה.יותר טוב לקרוא לעצמך ''מיץ פטל'' או ''הגלילי'' או סתם שם,והכי טוב לכתוב בכלל בלי שם כי ככה לפחות אנשים פרטים ואירגונים (חוץ מהמישטרה,שהיא בסופו של דבר בסדר)לא יכולים אף פעם לדעת מי אתה.לפעמים זה יתרון.תחשבו על זה. |
|
||||
|
||||
באיזה מקום אנו חיים אם אדם לא יכול אפילו להביע את דעתו מבלי לחשוש לגורלו או לגורל יקיריו? אמנם אני מחשיב מאוד את עקרון הפרטיות, ואמנם כללי נימוסין בנוגע להזדהות עצמית לרוב אינם תקפים טכנית ותרבותית בסביבות וירטואליות, אבל בכל זאת - יש גבול. |
|
||||
|
||||
בעידן שבו מידע הוא כוח, ככל שאתה מנדב יותר מידע פרטי על עצמך אתה מפסיד. אם אתה מחשיב את עצמך לפעיל האינטרנט, חפש את עצמך בgoogle ותראה איזה Post'ים מלפני 5 שנים אתה מוצא. ואני בכלל לא מתחיל לדבר על מוסדות שזו העבודה שלהם. ויש כאלו רבים. |
|
||||
|
||||
בדיעבד, והאירוע הבלתי נעים אפילו מחזק זאת, איני מתחרט כלל שתמיד אני כותב בשמי האמיתי. אין לי מה להסתיר וכאשר הצהרתי בחקירה: "מעולם לא כתבתי בעילום שם" חשבתי לא רק על המכתבים שכתבתי בעבר לאנשי ציבור אלא גם על דבריי כאן. יכולתי להגיד זאת במצפון נקי, וללא חשש. לו בחרתי לפעמים להסתתר, הייתי מרגיש פחות נוח מול החוקר. |
|
||||
|
||||
על הנאותות והשכל שבהזמנתך לחקירה, כבר נאמרו רוב הדברים שניתן לאמר, לרבות רוב הדברים שיש לי להגיד. אבל, אבקש לשאול להעיר מכוון אחר: האם זה נאות להשתמש בדוא"ל של המעביד להבעת דעות פרטיות או לפעילות אישית ? במיוחד כזו שלא בהכרח שהמעביד מזדהה איתה ? על רכב החברה שברשותי, למשל, לא מודבקת שום מדבקת פרסומת מסחרית או המביעה דעה פוליטית, פשוט- זו לא המכונית שלי. לפיכך, האם לא יהיה זה נכון שתקים לעצמך תיבת דואר פרטית (ויש בחינם) ? |
|
||||
|
||||
כל עוד המעביד לא מביע התנגדות לכך שישתמשו בתיבת הדואר שלו אין שום סיבה שלא לעשות כך. לי אישית יש לפחות 4 תיבות ואולם אני משתמש בשתיים מהן בקביעות כאשר אחת הינה בעבודה והשניה בבית ומפורסמת באתרים שונים ומשונים. שתיים אחרות משמשות אותו בעיקר כדי לקבל דואר "זבל" שעניין אותי פעם אבל לא גרמתי להפסקתו. |
|
||||
|
||||
לא הייתה לי שום כוונה ''לנצל'' את מקום עבודתי. כתובת האי מייל האישית שלי נתנה לי ע''י המעביד. כפי שאני רואה סביבי חבריי משתמשים בכתובת הזאת לא רק לצרכי העבודה. זה מקובל. לו חשבתי שהמעביד לא מרוצה מכך או שיש לו איזו שהיא בעיה עם זה הייתי מסדר לי גם כתובת דואל אחרת לצרכים פרטיים. מכל מקום כוונה רעה לא הייתה כאן, וברור שכאשר אני כותב לחבר כנסת, אני כותב רק בשמי. כתובת הדואל היא עניין טכני. |
|
||||
|
||||
תודה על הכתבה, אחת מהחשובות יותר, לדעתי, שהתפרסמו ב"אייל". מדוע שלא תשלח את הסיפור למערכות העיתונים? יש לשים קץ לתחושת האדנות של המשטרה והברוטליות בה היא מתייחסת אל האזרחים שאותם היא אמורה לשרת. דרך אחת לפעול לכיוון המטרה הזו היא באמצעות פרסום, וכמה שיותר. |
|
||||
|
||||
יש לי את הרושם שמדובר במקרה חריג ולא בתופעה שכיחה. הגוף האחראי על נושאי עבירות האינטרנט במשטרה כנראה טעה טעות טכנית כאשר חשד שהמכתבים של דוב מקושרים לשאר המכתבים שנשלחו לחברי הכנסת. לפחות זה הרושם שקיבלתי מהסיפור. אז המשטרה טעתה; דוב זומן לחקירה; הם הבינו את הטעות - וכנראה שהיא לא תקרה שוב. (כלומר ילמדו דבר או שניים על פעולת שרתי דואר.) אין ספק אבל שהדרך שבה זומן דוב לחקירה איננה נאותה ויש לשאוף שתשתנה. ברם, צריך תמיד לזכור שלהכליל זה קל ויכול להיות שזהו מקרה יוצא דופן. יכול להיות שהחוקר סתם אידיוט. לפחות כך אני מקווה. |
|
||||
|
||||
זה עתה קראתי ב"מקור ראשון", סיפור שממש עורר בי חלחלה. האסירה מרגלית הר שפי הייתה צריכה להגיע לבית המשפט לצורך בקשת קצור עונש או משהו כזה. היא הובלה לשם כבולה באזיקים בידיה וברגליה. באותו יום הובא לבית המשפט האסיר רעי חורב שרצח ללא כל סיבה נער צעיר. בו לא נהגו כך. משום מה נזכרתי במילה אם סימן השאלה בסופה "מובן ?" שקראתי בתגובתו של חזי למעלה. אני בטוח שהוא היה רווה נחת לו ראה את התמונה שתיארתי. |
|
||||
|
||||
צורת האבטחה של אסיר המובא לבית המשפט צריכה להיות פונקציה של הסיכוי להפרעת סדר, הימלטות האסיר וכדומה. צורת ההובלה למשפט אינה חלק מהעונש. אינני יודע באם היתה הצדקה להוביל את מרגלית הר-שפי כבולה באזיקים ולהימנע מכך במקרה רעי חורב, אך אין לנו מספיק נתונים לחוות דעה על כך. אני גם מנחש שאם היה קורה משהו (הימלטות? מאד לא סביר) במקרה של מרגלית הר-שפי, היתה הסערה הציבורית הנוצרת בלתי נסבלת עבור האחראים. יתכן שזוהי הסיבה לקשיחות שבה נהגו עמה. |
|
||||
|
||||
לא צריך להיות מרובע. אני מניח שקיים נוהל לפיו צריך להוביל אסיר כבול מהכלא לבית המשפט. אבל זאת עובדה שלפעמים אנחנו רואים אותם מובלים כבולים ולפעמים לא. כלומר, יש איזה שיקול דעת אצל הסוהרים בהפעלת נוהל זה. לכן שיקול הדעת צריך להיות על סמך היגיון. הסברה שאתה מעלה אינה הגיונית. אני חושב שמצאת אותה משום שהחלטת למצוא משהו, יהיה מה שיהיה. הרושם הוא, לכן, שהשלטונות משתמשים בנוהל זה ובשיקול הדעת ממניעים לגמרי זרים - לצורך השפלה. לפחות כך אני חש. ראיתי גם בעבר אסירים שלא הזדהתי עמם שהובלו לחקירה כבולים (למשל נמרודי), והדבר הזה ממש צרם את עיני. לא נראה שהיה איזה חשש להפרת הסדר או לבריחה או סיכון של מישהו. סתם. |
|
||||
|
||||
עדיף להיות מרובע. כלומר: עדיף לקבוע נוהל (ולדעתי זהו הנוהל) לפיו עציר ואסיר מובלים תמיד כשהם כבולים. מרגע שזהו הנוהל, ונוהגים לפיו באופן אחיד - אין מקום לטענות על השפלה או התעמרות, ומי שרואה את העציר ה"נכבד" כבול, לא מסיק מכך שהמשטרה או שב"ס מייחסים לו כוונות בריחה או התפרעות, אלא פשוט שזהו הנוהל, ולפיו נוהגים. זה גם פוטר את המשטרה והשב"ס מלחצים, מהצורך לתת הסברים, ומהאפשרות לטעות ("חשבנו שהוא איננו מהווה סיכון, ולא רצינו להשפילו. בריחתו באה לנו בהפתעה גמורה.") |
|
||||
|
||||
הלואי וזה היה כך, ובאמת היו פועלים לפי נוהל ברור. אבל עובדה היא שזה לא כך. עובדה היא שאותו רוצח מתועב (בעיניי יגאל עמיר אינו מגיע לקרסוליו), לא נכבל בידיו. כלומר המציאות היא כזאת שהגמישות קיימת. וכשהדברים הם כאלה הוויכוח שלי הוא באמת, על הצורה שבה בוחרים מתי להיות גמיש ומתי לא. ואגב, אני דוקא בעד הגמישות (וכאן אני סותר את מה שאמרתי במשפט הראשון, ובכל זאת משאיר זאת כך. אני חושב תוך כדי כתיבה, ומסתבר שהדברים משתנים.) אם תחשוב על כך טוב תראה שללא הגמישות תגיע למצבים אבסורדיים לגמרי. |
|
||||
|
||||
האם יתכן שפשוט יש הבדל בין הנוהל לגבי אסירים לבין עצירים? רעי חורב עדיין לא הורשע, ולכן הוא עציר. |
|
||||
|
||||
יכול להיות. באמת איני יודע. אבל נוהל נכתב לצורך מטרה מסויימת, לא לצורך עצמו. לשם מה כובלים אסיר ? הרי אסור להתעלל ואסור להשפיל. ברור שמדובר בחשש שהאיש יסכן את הציבור או יברח. לכן, לפחות למראית עיין זה נראה נורא. (כל המשפט וההרשעה של מרגלית הר שפי נוראים בעיניי.) מה. היא עלולה לא למנוע פשע תוך כדי הליכתה לבית המשפט ? לולא היה זה כה עצוב הייתי מת מצחוק. |
|
||||
|
||||
ההבדל (לפחות עד כמה שאני זוכר) בין עצירים לאסירים הוא שאסירים הורשעו בפשע והם בחזקת עבריינים, ואילו עצירים הם חשודים בלבד - כלומר נחשבים חפים מפשע. מצב שבו אסירים מובלים בתנאי בית-כלא אל משפט, ואילו חשודים מובלים כאנשים חופשיים (ללא קשר להאם הם חופשיים בפועל), נראה לי הגיוני לחלוטין. אני לא צופה הרבה במשפטים, אבל נדמה לי שיש גם הפרדה דומה בתוך בית המשפט, במהלך הדיון. |
|
||||
|
||||
מצבים אבסורדיים?! ניסיתי לחשוב טוב, אבל לא הצלחתי להבין למה אתה מתכוון. בעיניי, מצב בו כל עציר ואסיר כבולים (ידיים מלפנים, שרשרת בין הרגליים) במהלך הובלתם אל בית המשפט וממנו (וכמובן - לא במהלך הדיון המשפטי בעניינם) איננו אבסורדי כלל וכלל. |
|
||||
|
||||
בשביל מי שחי בתקופתו של דיקנס אולי זה לא אבסורד, אבל הרעיון שצריך לנהוג כך במרגלית הר שפי בתקופתנו, כדי שלא תמנע פשע תוך כדי הליכה לבית המשפט בעיני הוא אבסורד. לא יעזור שום דבר. |
|
||||
|
||||
כבילתה של מה"ש איננה אבסורד, ברגע שאתה יודע שהיא נכבלה מכיוון שישנה הוראה גורפת וחד-משמעית לכבול כל אסיר ועציר. אמור מעתה: מה"ש לא נכבלה כדי למנוע ממנה למנוע-ביצוע-פשע, אלא משום שזו ההוראה. מדוע זו ההוראה? מכיוון שהוראה כזו (בתנאי שממלאים אותה) מבטיחה שאף עציר ואף אסיר לא יצליחו לברוח בקלות, גם אם ינסו, וכי לא יצליחו להפר את הסדר בקלות, גם אם ינסו. |
|
||||
|
||||
האם קראת את ספרו של ויקטור הוגו: "עלובי החיים" ? אם איזו דמות אתה מזדהה שם ? |
|
||||
|
||||
מובן שלא קראתי. אבל ממה שזכור לי, יש שם טיפוס אחד, ז'אן ולז'אן, שסובל מנחת-זרועה של מערכת אכיפת החוק, אולי על לא עוול בכפו. השאלה שלך נותרת, בעיניי, לא רלוונטית. |
|
||||
|
||||
למה מובן שלא קראת? ועם כל חיבתי לז'אן ולז'אן, עונש המאסר שלו מגיע למימדים מפלצתיים רק כי הוא כל הזמן בורח ונתפס וכך נוסף על עונשו.המאסר הראשון הוא כן על פריצה. ואל תשכח שגם לאחר שהשתחרר הוא שדד את ביתו של הבישוף מיטיבו היחיד. אז בוא נגיד שהוא לא ממש טלית שכולה תכלת. |
|
||||
|
||||
אם יורשה לי לנחש, מיץ התכוון (אולי באופן תת-מודע) לכך ש"עלובי החיים" הוא מסוג הקלאסיקות שצרובות בזיכרון הקאנוני של כולנו, כלומר שיש לנו דימוי כללי של העלילה שלהן ואולי גם אוסף קצר של משפטים שמסכמים את הדמויות והרקע, אך מעולם לא קראנו ולעולם לא נקרא אותן מרצוננו החופשי, ועצם הרעיון נראה לנו מגוחך. לדוגמה, מישהו פה קרא את "דרקולה"? מישהו ידוע על מה "דרקולה" מספר? אני משתעשע ומפתח את התיאוריה הזאת כבר זמן מה, ומשתדל לשבור אותה (באופן אישי) כמה שאפשר. |
|
||||
|
||||
טוב, ה''מובן שלא'' היה, כמובן, לא במקומו. היה צריך להיות כתוב ''מובן לכל מי שמכיר אותי שלא'' (ובכך אני עונה ללבפנ''י). המצב קיצוני עוד יותר כשזה מגיע לסרטי קולנוע, ובכל זאת אני, כדבריך, מחזיק ב''דימוי כללי של העלילה'' ו''אוסף של משפטים (סצינות גם)'' מסרטים רבים. כל הקטע הזה של ''מטען תרבותי'' הוא מטען כבד מאד, ולכן אני מאמץ את התאוריה שלך, אך לא מנסה אפילו לשבור אותה (באופן ארנבי). |
|
||||
|
||||
דרקולה הוא אחד הספרים המשעממים ביותר שנתקלתי בהם, או - במקרה הטוב - אחד הספרים עם הפתיחות הגרועות ביותר שנתקלתי בהם. לא הצלחתי לעבור את הכמה עמודים הראשונים. הגיבן מנוטר-דם, לעומת זאת, אחלה ספר. אבל זה כבר לא קשור. |
|
||||
|
||||
זה שניסית לקרוא אותו זה כבר יוצא-דופן. ואני בטוח שהעובדה שלא עברת את העמודים הראשונים שלו לא שינתה כהוא זה את דעתך על התוכן שלו, המסרים שלו, מיקום הכבוד שלו בקאנון התרבותי שלנו וכו'. וממש אין בכך כדי לנסות להעליב אותך, כך עושים כולם. |
|
||||
|
||||
דראקולה? אין לי מושג מה המסרים של דראקולה. אני מכיר רק את הרעיון הכללי של אותו רוזן צמא-דם. מסרים? גניכט. יתכן שיש, אבל הוא יצטרך לכתוב ספר טיפה יותר מעניין כדי לגרום לי לקרוא אותו. אני דווקא מאוד אוהב את הקלאסיקות, ומשתדל לקרוא כמה שיותר מהן. העובדה שאת דראקולה לא הצלחתי לצלוח הורידה אותו, מבחינתי, כמה דרגות ב"קאנון הספרותי". בקאנון התרבותי, לעומת זאת, הספר הוא חסר משמעות לעומת הדימויים הויזואליים של הסרטים השונים. העובדה היא כי הסימולקרות הנפוצות של "דראקולה" (וערפדים בכלל) מבוססים על הדימויים הויזואליים הללו, ולא על הספר המקורי. |
|
||||
|
||||
אני מסכים ש"דרקולה" מתחיל חלש. לו היה סטוקר כותבו היום, ודאי לא היה פותח כך, בהתחשב בנטייה המודרנית בקרב הקוראים המסורים (מיעוט כשלעצמו) לשפוט ספר לפי עמודים ספורים. אני ממליץ לך לקרוא את הספר בהזדמנות. יש בו יופי סגנוני שלא מובע בסרטים, גם לא בזה של קופולה, שדווקא מואיל להיצמד לעלילה, ואף חולק לעצמו שבח מיידי על כך בכותרת הסרט. אני גם חושב שניתן למנות עוד כמה ספרים מוצלחים שמתחילים לאט, או שפשוט סובלים מפתיחה בינונית, ובכל זאת שווים קריאה. אז איך תשפוט את כדאיות הקריאה אם לא לפי הפתיחה? תשובתי היא: נצל את קשריך המסועפים עם מגוון קוראים מסורים, ואת זמינות אתר אמאזון (לגבי ספרים באנגלית), ושאב מהם ביקורות משמעותיות שתוכל לבחון בראי ידיעותיך על מקור הביקורת ועל מידת הדמיון בין טעמך לטעמו. |
|
||||
|
||||
אישית, דווקא נהנתי מ"דרקולה" כמכלול, ובכלל זה מהפתיחה. יש יתרונות גם לקצב איטי. יש חשיבות אדירה לפתיחה. דווקא בפתיחה חשוב כל פסיק, כל היסוס, כל בדל נקודה. וכבר שאל אומברטו אקו, (ציטוט מהזכרון) "איך היה נראה 'מובי דיק' לו נפתח במשפט: 'קראו לי... ישמעל'?" בסך הכל הוספנו שלוש נקודות, ואיזה הבדל! |
|
||||
|
||||
אהם...אה..אני קראתי את דראקולה. של בראם סטוקר. ואת עלובי החיים, ואת ג'ין אייר, ואת מובי דיק ואת המלט ואת אנה קרנינה ואת החטא ועונשו. מה, לא כולם? |
|
||||
|
||||
קראתי, וגם את פרנקנשטיין. שניהם ספרים טובים ומענינים, שניכוסם הטוטאלי לתרבות ההמונים אכן מרחיק אנשים מקריאתם. |
|
||||
|
||||
יש שם שוטר שהוא, בעצם, אדם ישר וגם חכם (מבחינת יכולת הביצוע כשוטר וכחוקר). פשוט חשוב לו שהכל יתבצע לפי החוק והנהלים. אבל הוא הגיבור הרע בסיפור. הקורא שונא אותו. בסופו של דבר השוטר הזה מתאבד, וגם זה מראה על יושרו. הוא עצמו לא מסתדר עם השקפת החיים שלו. לא אכפת לך כלל שבחורה צעירה ומסכנה ש "לא מנעה פשע" (בעלובי החיים הפשע היה גניבת לחם ע"י אדם רעב. הייתה עבירה. בפרוש הייתה.), תיכבל בידיה וברגליה ותיראה כך בטלויזיה. סתם נזכרתי בבדיחה. אנגלי צרפתי ויקה עמדו להיות מוצאים להורג בגיליוטינה. לכל אחד הותר לבקש בקשה אחת לפני המות. האנגלי ביקש מה שביקש (לא זוכר), וכשהפילו את הגיליוטינה היא עצרה סנטימטר אחד מצוארו, ולפי חוקי אותה מדינה היה צריך לשחררו, אחר כך הצרפתי ביקש מה שביקש ושוב קרה אותו דבר. כשהגיעו ליקה אמר (במבטא יקי כמובן): רגע. לפני שאני מבקש אני חייב לבדוק את המכונה הזאת. משהו כאן לא בסדר. צריך לתקן. . . |
|
||||
|
||||
יש לי בעיה עם התייחסות למניעים ולפעולות של דמויות ספרותיות, כפי שהערתי כבר פעם בוויכוח על אהבת דוד ויהונתן התנ"כיים. גם בעיני, דמותו של השוטר אזולאי נוגעת ללב, הוא אדם טוב וישר, אבל שוטר גרוע (עם מפקדים מפוקפקים). אבל נראה לי שכל זה מתרחק מנושא תת-הדיון הזה, שאליו כבר התייחסתי. נותרנו חלוקים בדעותינו. אגב, מעניין אותי לדעת אם אינך חושב כי השוטר שהזמין אותך לחקירה, ושבעיניו היית חשוד, לא שגה בכך שהחליט לתת לך שהות להתכונן לחקירה (שאם אכן היית אשם במשהו, יכולת לנצל אותה לצורך תאום-עדויות והעלמת ראיות) ולא ניהל חקירה סמויה ו/או עיכב אותך לחקירה באופן מיידי, כפי שבסמכותו לעשות. |
|
||||
|
||||
יצירות ספרותיות בנויות על החיים. אני חושב שהסופר ביקש להראות לשלא בהכרח קיום מדוקדק של נוהלים הוא ''טוב''. לא תמיד ''יקוב הדין את ההר''. זה ההקשר לעניין תת דיון זה. אגב, לו זה היה כך היינו שמים בטח מחשבים במקום שופטים. אי אפשר לבנות את החיים רק ע''י נהלים ותקנות. שוב אני גולש לסיפרות. הזכרתי כאן כמה פעמים את סיפורו של הסופר האנגלי ג'רום ''השלושה בבומל''. שם יש תיאור של האופי הגרמני שבמהותו נכנע במוגזם, לנהלים ולתקנות. הסופר אומר בפרוש שמבנה כזה יכול להביא לתקלה, אם תיווצר בעיה במנהיגות. הוא נפטר אחר מלחמת העולם הראשונה, ולמזלו לא ראה עד כמה התגשמות נבואתו הייתה נוראה. אני בטוח שלא תוצאה כזאת חזה. הוא היה אדם אופטימי, אבל מנגנון התקלה שניבא ממש מתאים למה שאירע באמת. אשר לשאלתך. העניין הזה ממש לא רלונטי בעיני ואיני מוצא טעם להקדיש לו מחשבה. אין לי שום תכנית לפתוח בית ספר פרטי לשוטרים, ובחושבי על הפרשה מעניינים אותי עניינים לגמרי אחרים. |
|
||||
|
||||
הספר הזה של ג'רום ק. ג'רום הוא המשך ההרפתקאות המשעשעות להצחיק של שלושת הידידים מ "שלשה בסירה אחת, שלא לדבר על הכלב". האחרון תורגם לעברית אבל עד כמה שידוע לי Three Men on the Bummel לא תורגם. משמעות המילה Bummel היא טיול של כיף, יציאה לשוח. |
|
||||
|
||||
מסכים עם כל מילה. איזה אירוע נדיר :) בתרגום בעברית השאירו "בומל". הוסבר שם שמדובר לא במקום אלא במילה שמשמעותה טיול. ידעתי זאת. |
|
||||
|
||||
רק עתה שמתי לב שכתבת שהספר לא תורגם לעברית. ובכן הספר תורגם, והמילה בומל הושארה. יש לי בבית עותק של התרגום בעברית. |
|
||||
|
||||
תורגם, תחת השם ''שלושה בבומל'', ומצוין בו גם (אינני זוכר האם בגוף הספר או על כריכתו), כי ''בומל'' הינו יער, או חורשה בגרמנית, אבל גם מעין פיקניק, או טיול, מעין ''נופש פעיל''. (בערך, הספר לא נמצא מולי, וחלפו כמה ימים מאז שקראתי אותו) |
|
||||
|
||||
Bummel היא מילה באנגלית עתיקה שמשמעותה אכן טיול, לשוח stroll, leisurely journey. יפה שגם הספר הזה תורגם .אני זוכר את הנאתי המושלמת כשקראתי את שלשה בסירה אחת אבל כששבתי לפני זמן לקרוא את הספר באנגלית ההנאה גברה שבעתיים, ומייד המשכתי לקרוא בספר ההמשך (ירידה מסוימת ברמת השעשוע) אפרןפו שלשה בסירה אחת והדיון שדובי עורר בקשר לתוכניות רדודות. אל הספר הגעתי בדרך האסוציאציה מתוכנית הרדיו בשם זה (מעניין אם אפשר להשיג הקלטות שלה) מהימים שמושג הרייטינג לא היה קיים ברדיו/טלויזיה בישראל ולא התביישו להשתמש בהומור מתוחכם. |
|
||||
|
||||
זה עתה שמעתי ברדיו (לצערי קלטתי רק את סוף הידיעה כי חשבתי על משהו אחר), שגם התנועה לזכויות האזרח חושבת כמוני, שמראה מרגלית הר שפי בכבלים היה מראה מביש, והיא הגישה בקשה למישהו (לא קלטתי את הפרטים), לבטל את הנוהל הזה. שמחתי לשמוע זאת. יש גם שמאלנים הגונים. :) אגב, אחרי שכתבתי אז את דבריי (שבאו בעקבות ידיעה ב"מקור ראשון"), ראיתי בטלויזיה שידור חוזר של המראה הזה. הצפייה שוב "העלתה לי את הדם לראש". חשבתי לעצמי: מה הם חושבים לעצמם ? שהאסירה תזנק לפתע ולפני שהם מספיקים להגיד ג'ק רובינסון תמהר "ולא תמנע פשע". ממש נורא. |
|
||||
|
||||
חה"כ גדעון סער (ליכוד) מציע כי "עצור יובא לבית משפט, כשהוא כבול באזיקים, רק אם שוכנע קצין בדרגת סגן ניצב, כי הדבר חיוני להגנה על הציבור או למניעת בריחה של העצור". מומלץ לקרוא גם את דברי ההסבר להצעה. היה נדמה לי שהמליאה תדון בהצעה הזו היום, אבל לא מצאתי אותה בסדר-היום. |
|
||||
|
||||
כתבתי "כמובן - לא במהלך הדיון המשפטי בעניינם", והנה היום מגלה כתבה ב"חדשות ערוץ 10" כי המשטרה פועלת שלא על פי ההוראות הפנימיות שלה וכובלת נאשמים גם בתוך אולם המשפט. |
|
||||
|
||||
לא יכול להיות. השופט לא היה מרשה דבר כזה. מה בדיוק אמרו/הראו בכתבה? (אולי הם כבולים בתוך אולם המשפט, אבל לא ב/מהלך/ המשפט? אומנם גם זה צורם). |
|
||||
|
||||
אני חושב שבתוך האולם אך לא במהלך המשפט, כי באמת לא מתקבל על דעתי1 ששופט יאפשר זאת (למרות שאחד מהסניגורים שפנו ליועמ"ש בנושא טען שכבילה פועלת לרעת הנאשמים כיוון שהיא מטה את השופטים, ולראיה - נאשמים אזוקים מורשעים יותר ונענשים יותר). אני יודע מה לא הראו בכתבה - לא הראו צילומים ממהלך הדיון, כי אסור לצלם את ישיבות ביהמ"ש. 1 אפשר לכתוב עוד ספר על כל הדברים שלא התקבלו על דעתי והסתברו בסוף כאמת לאמיתה :-) |
|
||||
|
||||
שהיד שלו לא תגיע בטעות אל כיסי השומרים, ותשכח שם בטעות צרור כסף? (סתם) |
|
||||
|
||||
חבל שמהודעתי הבנת שאני שונא ימניים באשר הם ושכל רעה שנופלת עליהם עושה אותי מאושר. התייחסתי למאמרך באופן ענייני ביותר ולא ברור לי מדוע אני רווה נחת, לדעתך, מכבילתה של מרגלית. |
|
||||
|
||||
אני מנצל זיקה קלושה הקיימת בין הסיפור הזה לסיפור הבא, כדי להעלות נושא, ואף לשמוע הצעות לדרכי פעולה במקרה ולדעת משהו יש צורך בכך: אתמול, במסגרת טיול פרטי בגליל המערבי, טיילתי גם בתוך העיר העתיקה של עכו, ומעל אחד הבתים התנוסס דגל חמאס. (אני לא קורא ערבית, אך מדובר בדגל ירוק עם שתי שורות של כתובת בערבית. זה לא דגל סעודיה כי היו שתי שורות כאמור, ולא הייתה חרב). מצד אחד, אני לא משוכנע שהרשויות מודעות לקיומו, כי הבית קצת מוסתר, מצד שני הדגל נראה די ישן, ואולי נמצא שם כבר זמן רב. להזכירכם, חמאס עונה במובהק לקריטריונים של אירגון טרור, פעילותו בוודאי אינה חוקית. האם הנפת דגל של אירגון טרור על ידי אזרח מהשורה(נניח כי אינו חבר באירגון) היא חוקית? האם זה לגיטימי במסגרת חופש הביטוי? |
|
||||
|
||||
אתר דה נט מציג גירסה שונה: מה האמת? |
|
||||
|
||||
מדיה, עאלק. אפילו קצת קרדיט לא נתנו. בכל מקרה - לא הבנתי במה הגרסא של "TheNet" שונה מהגרסא שהציג דוב. |
|
||||
|
||||
המידע שהיה בידי הכתב היה מה שקרא בהאייל הקורא, מה שקיבל ממני בטלפון כשהתקשר אליי, וכן גרסת המשטרה שהביא, שאינה סותרת את גרסתי. אין סתירה בעובדות כפי שהופיעו כאן וכפי שהביא הכתב. בכל זאת, קריאת הדברים באופן שבו נוסחו השאירה אצלי מעט טעם רע. למשל הכותרת: חשד: תושב הקריות וכו' . . . איני חושב שיש כרגע מישהו שחושד בי, שהטרדתי את חבר הכנסת טיבי. החשד הזה הוא משהו ששייך לעבר, והסתיים עם סיום חקירתי. וגם הצורה שבה השתמש במלים: "אנשלוביץ טוען" לא נראתה לי. את כל הסיפור קיבל ממני, ואין טעם שיבחר חלק ממנו ויצמיד לו מילים נטררליות. |
|
||||
|
||||
הם אומרים שני דברים שיש קשר ביניהם: היה צריך להציג בפני מסמכים, ושאין צורך בחקירת מומחי איטנטנט. ואני טוען ששני העניינים האלה כשמחברים ביניהם מציגים בדיוק את אחת מטענותיי כלפי המשטרה. אחרי החקירה התעניינתי קצת אצל אנשים שמבינים באיטנטרנט. נאמר לי שאין כל בעיה לדעת בדיוק מניין נשלח כל דואל. המשטרה העדיפה לא ללכת בכוון זה למרות שאמרתי בטלפון עוד בהתחלה ששלחתי רק דואל אחד לטיבי. שרירות הלב וחוסר הרגישות לסבל האזרח הביאו אותה לא לעשות את המאמץ הזה ולהעדיף טרטורו של אזרח מהקריות לירושלים. מה היו "המסמכים שהיו צריכים להציג לי" ? הכוונה בדיוק לאותם אי מיילים שלא אני כתבתי. |
|
||||
|
||||
חברי היקרים, אם הכתוב אכן נכון ונאמן למציאות הרי משהו כאן מסריח... נטויז'ן, שכבודה במקומו מונח, היא לא ולא היתה, לפחות למיטב ידיעתי, co.il אלא מאז ומתמיד net.il. כך שתמוהה לי השורה netvision.co.il שהופיע בכל האימיילים.... תחשבו על זה... |
|
||||
|
||||
מוליך היישר לאתר של נטויז'ן. |
|
||||
|
||||
ובתור אחד שיש לו תיבה דוא"ל גם בנטויז'ן, מעולם לא נתקלתי ב- co.il בשום צורה שהיא בתוכן ההודעות ו/או ב- header של ההודעה. |
|
||||
|
||||
אם אתה מסתמך על המקור שאני כתבתי, ייתכן והסיומת co.il לא נכונה. כתבתי מה שזכרתי. netvision בטוח נכון ייתכן שאת הסיומת לא זכרתי נכון, ומדובר באמת ב net.il
|
|
||||
|
||||
לפי עקיבא אלדר (http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?...) צה"ל החל לחקור פעילי שמאל יהודים ומשטרת ישראל בשיטוף עם נציג מפלגת השילטון (סגן השר גדעון עזרא) החלה לחקור פעילים פוליטיים ערבים. |
|
||||
|
||||
משטרת ישראל מחוז ירושלים משרד רישום 10-12-2001 לכבוד אנשלוביץ דב יוסף לוי 3 קרית מוצקין הנדון: סיום החקירה בענינך בתיק מס 4433/01 1. הריני להודיעך כי החקירה בענינך שנפתחה בתאריך 6.6.01 בגין חשד לביצוע עבירת העלבת עובד ציבור נסתיימה בשלב זה. 2. התיק נסגר במשטרה ע"י תביעות מחוזיות. 3. עילת הסגירה היא: א. . . . . . . . ב. . . . . . . . . ג. לא נמצאה אשמה פלילית במעשיך. ד. . . . . . . 4. לתשומת לבך: א. רישום תיק שנסגר מהעילה שבסעיף 3(ג) לעיל יבוטל מרישומי המשטרה. ב. . . . . . . . . . . . . . . בכבוד רב . . . . . . . . זה בסדר, אבל ברצוני להוסיף שמכתב תלונה ששלחתי לשר לנדאו בגלל שרירות לב, וטיפול בלתי הולם של המשטרה באזרח, הועבר למחלקת תלונות הציבור במשרד לביטחון פנים מבלי שהשר קרא אותו, והוא ומכתב נוסף ששלחתי למחלקה לתלונות הציבור נענו בצורה סתמית, מבלי להתייחס לטענות מאד מפורטות שכתבתי. התשובות לא השביעו את רצוני, אבל הצליחו לעייף אותי, והפסקתי להתעקש בעניין זה. |
|
||||
|
||||
היי דוב, שמחתי לקרוא שהסיפור הקפקאי שלך הסתיים. שמעון |
|
||||
|
||||
ברכותיי על סיום אי-הצדק שנגרם לך. |
|
||||
|
||||
בקריאה שנייה של המכתב נראה לי שבסעיף 2 לא כתוב "תביעות מחוזיות" אלא "תביעות מחוז י"ם", כלומר מחוז ירושלים. (המלים האלה נכתבו בכתב יד לא כל כך ברור). |
|
||||
|
||||
משטרת ישראל שולחת מכתבים רשמיים בכתב יד??? או שזה טופס מוכן, שרק מילאו בו את הפרטים בשדות מסוימים בכתב יד (לא שזה יותר הגיוני)? |
|
||||
|
||||
זה טופס מוכן שצריך למלאו. מספר התיק, האשמה, התאריך, ע"י מי נסגר, ופרטי הכותב וחתימתו בסוף, מוספות בכתב יד, וכן x -ים במקומות הנדרשים. |
|
||||
|
||||
בית-דין מחוזי בת"א זיכה צעיר ששלח דואל לח"כ (אז: מועמד) יוסף לפיד, ובו איחל למותו של לפיד. |
|
||||
|
||||
ייחל למותו של לפיד (או: "איחל מוות ללפיד") |
|
||||
|
||||
אני צריך תשובה דחוףףף! ניתפסתי לפני חודש עם 35 גרם של גראס(קנביס) ואני תיכננתי לצאת מהארץ!לארצות הברית יש לי קצינת מבחן ותיק שעומד להיפתח האם אני יקבל צו עיכוב יציאה מהארץ?תשובה דחוףףף תודה! |
|
||||
|
||||
אם קצינת המבחן שלך לא קוראת את האייל, יש להניח שתוכל להתחפף מכאן. |
|
||||
|
||||
תזייף דרכון על שמה של נערת רוק מסויימת, או תקליט באופן דחוף כמה להיטים. אז אולי יש תקוה שתצא מזה בעבודות שירות ולא יותר. |
|
||||
|
||||
"מזוז מחכה לאליצור": http://www.faz.co.il/story_4002 |
|
||||
|
||||
"מתנחלים עוקרים אלפי עצי זית של פלסטינים ואין פותח פה ומצפצף. הדי בן-עמר עקר, בטעות, קזוארינה יהודית, ובקק"ל מאיימים עליו עם שלוש שנים בפנים." "מה שמעניין הוא שאני מאמין שכשנציג קק"ל הבטיח לאחראי הפרויקט במועצה שייראה את העניין כסגור, הוא באמת התכוון לכך. לדעתי מה שקרה בהמשך הוא שכשהם באו לסגור את התיק, הם נזכרו שיש גם קבלן ערבי בעניין. על התענוג לנקנק אותו, הם לא יכלו לוותר. מאחר ואנחנו לא מדינה של אפרטהייד, חס ושלום, לא ייתכן שיוציאו אותי מהתיק וישאירו את הקבלן הערבי לשאת באשמה." |
|
||||
|
||||
למקרא הכתבה על הנער שנאשם בהריגת הפלשתינית נזכרתי לפתע בסיפור הישן הזה. יש בסיפור שלי קטע שעוסק באפשרות שטביעות אצבעותיי הגיעו למכתבים שלא אני כתבתי תוך כדי החקירה, מבלי שהייתי מודע לכך, ואפשר להסיק שאם יש כוונות רעות אצל החוקרים מאד קל להם לשתול ראיות כאלה. הנער הזה שהה בתנאים קשים במתקן של השב"כ ונמנעה ממנו שינה. כך סופר בתקשורת. נניח שהחוקרים נצלו את עייפותו ובעת שאפשרו לו לישון מעט לקחו ממנו דגימת רוק, למשל, ומרחו אותה על האבן. זה ממש לא בעיה. דרוש רק חוסר יושר ומוטיבציה גדולה למצוא ראיה. מרגע שהמחשבה הזאת החלה לנקר בראשי אין לי מנוח. ברור שמדובר כאן בחשד מאד כבד, שאפשר שאין בו כל ממש, אבל לא ראיתי שהסנגורים בכלל ניסו לבדוק כיוון כזה. ייתכן וחקירה ראשונית מהירה תוכל להפריך את האפשרות הזאת, למשל שיתברר שהאבן הייתה בידי חוקרים אחרים שלא היה להם שום מגע עם החשוד. אבל העובדה שאין שום התייחסות לאפשרות כזאת מטרידה את מנוחתי. |
|
||||
|
||||
חבל שמנוחתך לא מוטרדת בגלל מקרים כאלו בדיוק שנעשים בחקירות פלסטינים. #אפרטהייד_זה_כאן# |
|
||||
|
||||
מטרת הלחץ בחקירת הנערים הייתה הוצאת הודאה, משום שלא הייתה להם ראייה אחרת לחשד שלהם. אני מניח שבחקירות של הפלשתינים אם יש לחץ מטרתו מציאת האמת, גילוי חשודים אחרים וכדומה ולא יצירת ראיות. האם אתה מכיר מקרים שבהם מחבלים לא הודו והורשעו רק על סמך הודאה? כשאני רואה אותם בבית המשפט הם תמיד מודים בחיוך רחב, ומתגאים במעשיהם. זה שונה. |
|
||||
|
||||
צורת החקירות השערורייתית של פלסטינים היא נוהל קבוע. בצדק מזדעקים על כך גם כשהיא מופעלת על נחקרים יהודים אבל לא שומעים מילה כאשר זה נעשה בגדר שגרה על פלסטינים. ההודאה היא לא הוכחה לביצוע המעשה כאשר היא נעשית בעינויים. לגבי מקרה הנערים, הסיבה שלא היו ראיות היא שנתנו לסביבתם להשמיד ראיות מצולמות במקום להחרים אותן לאלתר. אבל אל דאגה, במקום שבו יהודים מזוכים מחמת הספק, לפלסטינים לא היו מוותרים. |
|
||||
|
||||
גם אי התייחסותך לתוכן דבריי הוא נוהל קבוע. |
|
||||
|
||||
בהחלט התייחסתי. ראה דבריי על ההודאות. |
|
||||
|
||||
סיפור האבן עם הדי אן אי של הנער נראה לי משמיעה ראשונה מופלא ומוזר וככל שנוספים פרטים התהיות מתרבות. לציבור מובא סיפור חלקי שבו חסרים פרטים שיכולים להשלים את התמונה. לפי עדות הבעל, לאחר הפגיעה הוא המשיך לנסוע והגיע לשטח הרשות הפלשתינית שם ניסו לטפל בנפגעת. היכן הייתה האבן הזאת כל הזמן? האם היא שברה את שמשת המכונית, הרגה את האישה ואחר כך קפצה החוצה? האם נשארה במכונית, ונמסרה לשב"כ על ידי המשטרה הפלשתינית? מניין היא צצה? היום מסתבר שהמכון הפתולוגי, שהחוקרים לא פנו אליו בתחילה בכלל ובצעו לדבריהם את בדיקת האבן במקום אחר, מוסר חוות דעת לפיה לא ייתכן שהאבן הזאת הרגה את האישה. והכי מוזר, פרקליטו של הנער, שמרואיין היום לרגל חוות הדעת הזאת, פולט תוך כדי דבריו "התברר שה די אן אי אינו של הנער", פסקה שמושמעת פעם אחת, מבלי שנשאלות שאלות הבהרה לפצצה הזאת, והיא נשארת תעלומה. כל הסיפור מוזר ולא מעורר אמון. אני חושב שהחוקרים חייבים הסבר לציבור. הם הפיצו את הסיפור הזה. שישלימו אותו, כדי שנבין מה בכלל הסיפור. |
|
||||
|
||||
מעניינת גם ידיעה זו. אבן שהושלכה למכונית ישראלית פגעה בה וחדרה לתוכה. האבן, כמובן, נשארה במכונית ולא עפה מהמכונית בנסיבות עלומות החוצה. כשהובאה למשטרה על ידי הנפגעים כדי שאפשר יהיה למצוא בעזרתה את הפוגעים, נאמר להם שלא ניתן לאסוף ראיות מאבן. גם תגובת המשטרה היום כשסיפורה של אבן משמש ראיה מרכזית ידוע לציבור, היא תגובה מוזרה וסתומה. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |