מיתוס הנזק של הרשתות החברתיות 4238
מחקרים עדכניים מפקפקים בפגיעה הנפשית בבני הנוער שיוחסה לרשתות החברתיות
בינואר השנה ובשבוע האחרון הציגה סבינה הוסנפלדר שורה של מחקרים ומטא אנליזות שלא מצאו תימוכין לטענות לפיהן ישנה בקרב בני הנוער עליה בשיעור מקרי הדיכאון, החרדה וניסיונות התאבדות שניתן לקשר לשימוש ברשתות החברתיות. מחקר שהתפרסם ב-PNAS ב-‏2019 לא מצא בקרב 12,672 בני נוער וילדים בבריטניה בין הגילאים 10-15 בשנים 2009-2016 קשר בין שביעות הרצון מן החיים לבין מידת השימוש ברשתות חברתיות. מחקר נוסף שנערך בממלכה המאוחדת התפרסם ב-‏2020 וגם כן לא מצא קשר כזה. לעומת אלו, מחקר ממאי 2023 שהתפרסם ב-Nature וסקר 12,041 בני נוער בריטיים דווקא מצא מתאם שלילי בין מצבם הנפשי של בני הנוער לבין השימוש ברשתות החברתיות, אלא שזה נמצא שולי ביחס לגורמים אחרים ובראשם התעמרות מצד בני נוער אחרים ומחסור בתמיכה הורית.

דובר בולט של החששות מפני הרשתות החברתיות הוא הפסיכולוג האמריקני ג'ונתן היידט, שבמרץ השנה יצא ספרו "הדור החרד". היידט מדווח על עליות של 50-200% בשיעורי הדיכאון והפגיעה העצמית בקרב בני נוער בארה"ב, קנדה, אוסטרליה ובריטניה. הוא תולה זאת בעליית השימוש ברשתות החברתיות באמצעות טלפונים חכמים. לטענתו, יוצרים האלגוריתמים של הרשתות החברתיות התמכרות שמביאה להתקת היכולות החברתיות באופן שמעוות את החיווט הנוירולוגי של ילדים, תוך יצירת שינוי בהתפתחות המין האנושי בהיקף שקשה לדמיין.

ממצאיו של היידט דווחו בהרחבה בכלי תקשורת מובילים כגון Financial Times, NBC News , NYT בתקופה שקדמה ליציאת הספר, אבל בו בעת גם החלו גם לעלות ספקות באשר לאיתנותם של מקורותיו. באפריל השנה תקף הפסיכולוג כריסטופר פרגוסון בחריפות את הפאניקה שעורר היידט, פאניקה שלדברי פרגוסון לא אוששה ע"י מחקרים נרחבים, ממושכים ומוקפדים יותר מאלו שעליהם התבסס היידט. עוד באפריל 2023 בדק אהרון בראון מן המגזין reason את הנתונים שעליהם הסתמך היידט ומצא שניתוח מוקפד יותר של הנתונים אינו מגלה התדרדרות חד משמעית במצבם הנפשי של בני הנוער, לא כל שכן כזו שניתן לייחס לגורם זה או אחר. חודש קודם לכן התפרסם ב-Royal Society Open Science מחקר שנערך בין השנים 2008-2019 ב-‏72 מדינות אליהן חדר פייסבוק, ולא מצא ראיות סטטיסטיות לנזק נפשי שנגרם כתוצאה מכך. במרץ השנה, במאמר שהתפרסם ב-Nature, הצביעה קנדיס אודגרס על כך שמטא־אנליזות לא מצאו קשר איתן בין שימוש ברשתות חברתיות לבין בריאות הנפש בקרב ילדים. פרופ' אודגרס הסבה את תשומת הלב לכך שלבעלי בעיות נפשיות יש מלכתחילה נוכחות יתרה ברשתות החברתיות, דבר שאולי עירפל אנליזות קודמות.
קישורים
צוקרברג צודק - סבינה הוסנפלדר
"פאניקה מוסרית" - סבינה הוסנפלדר
"הדור החרד" - סקירת הספר ב-TheMarker ע"י יובל דרור
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "פוליטיקה"


חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים