אלכסיי נבלני מת בכלא | 4210 | ||||||||
|
אלכסיי נבלני מת בכלא | 4210 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
אפשר להשוות למקרה של עו"ד אחר (אין ספק שפוטין בקיא בכתבי שייקספיר), סרגיי מגניטסקי. הוא נשכר ע"י חברת ההשקעות הבריטית הרמיטג' כדי לחקור אי סדרים כספיים בהשקעותיה ברוסיה. לרוע מזלו, לא רק שהוא גילה הונאת ענק של השלטון, שפוטין, כך התברר אחרי שנים, היה אחד ממוטביה, אלא שהוא גם סירב בעקשנות לתלות את השחיתות במעסיקו הבריטי. גם במקרה זה לא צלחו נסיונות השילטון להביא למוות נסיבתי מהיר מספיק: "הוגשו לו מזון מקולקל ומים מזוהמים לשתייה, נמנעו ממנו מקלחת או שיחת טלפון עם אמו, אשתו או ילדיו, ובחורף הוא הוחזק בתא יחיד ללא זכוכית וללא חימום. בקיץ 2009 הוא כבר לא היה מסוגל לאכול ואובחן עם אבנים בכליות, דלקת בלבלב ועוד מרעין בישין. נקבע לו ניתוח, אבל שבוע לפניו מאן דהו הורה להעביר אותו למתקן מעצר אחר ("בוטירקה"), שבו אין תנאים רפואיים כלל ... בנובמבר, כשכבר גסס, התקבלה הוראה לשלוח אותו בחזרה למתקן המעצר הראשון. עם הגעתו ל"מטרוסקאיה טישינה" נכבל מגניטסקי למיטה והוכה באלות ... לא נותר אלא לקבוע את מותו." - David Baron בזמן שהותו בכלא, יש ציין, כתב מגניטסקי 400 תלונות לרשויות. מעניין שכמו במשטרים קומוניסטיים (ברה"מ, קובה), הרבה מן הקורבנות מאמינים עד הרגע האחרון שהמנהיג או המערכת הם בסה"כ בסדר, אלא שהם פשוט אינם מודעים לעובדות המקרה ולאופן בו פועלים פקודיהם. מה המנגנון המנטלי שמביא לכך? אפשרות אחת היא פשוט חוסר מידע - משטר אימה מן הסוג שנדיר מאוד היסטורית וכמוהו נמצא כעת רק בצפון קוריאה, כזה שמביא לכך שגם בין חברים ובתוך המשפחה נהוגה צנזורה עצמית, מה שבסופו של דבר מותיר רק את ערוצי המידע של השלטון. לא זה המצב ברוסיה. אפשרות נוספת היא רמיה עצמית, מן הסוג בו נתקלתי ב"אמנות הבישול הסובייטי", שם הסתירה שבין המחסור בחנויות לבין השפע המפתה והעקבי בתקשורת ובספר הבישול, הצליחה לטבוע דווקא חותם של שפע בחלק מנפשו של ההומו-סובייטיקוס. אפשרות שלישית קשורה בתקווה מבוססת, שכן ברוב המקרים הרשויות פועלות באופן סביר, שכן אחרת לא ניתן כלל לקיים מדינה. כשלא, אז אם אתה נאבק, ברוב המקרים יש אפשרות לשיפור. אלא אם, נגיד אחד לאלף ומסיבה שקשה לצפותה מראש, זה הכל מלמעלה. |
|
||||
|
||||
ואולי הוא ידע שזה חסר סיכוי, אבל היה לו הרבה זמן פנוי ושום דבר אחר מועיל לעשות, אז הוא כתב 400 תלונות? יש בזה לפחות סוג של "תועלת מוסרית" - הוא הכריח עוד כמה פקידים לקרוא את התלונות, ולזרוק אותן לפח בידיעה שהן מוצדקות, וכך להעיק על מצפונם. ואולי אפילו, בסיכוי של אחד ל, לגרום למישהו מהם לעבור צד. |
|
||||
|
||||
ייתכן. זה מזכיר לי (להבדיל...) את מה שעבר אצלי בראש בכמה מקרים. למשל באירוע שמוזכר בתגובה 56142 חשבתי שאומנם לא אהפוך את מציאות על פניה, אבל אתרום את חלקי הפעוט לשינוי התודעתי הנדרש, במיוחד מצד המעגל הגדול (דאז) שהכיר אותי ואת משפחתי. |
|
||||
|
||||
המילה ''מושבת עונשין'' הפתיעה אותי קצת. מקריאה קצרה זהו אכן המונח ברוסית, וגם בתרגום לאנגלית. בקצרה, זה כמו גולאג רק בשם מודרני. אני מרגיש מבוגר מספיק כדי לקרוא לזה גולאג. |
|
||||
|
||||
האיש הקריב את חיו למען האידיאולוגיה שלו. |
|
||||
|
||||
קראתי את הספר הזה מאת בן מזריץ'. ידוע שפוטין נוטה לחסל יריבים פוליטיים באכזריות. |
|
||||
|
||||
צילום של המכתבים - עמית סגל תרגום של שני קטעים - Yehuda Eran |
|
||||
|
||||
נראה לי שמספר בני האדם שנהרגו על ידי בני אדם עבר מזמן את מספר בני האדם שנהרגו מכל סיבה אחרת, למעט מחלות. אבל הרפואה מתקדמת. |
|
||||
|
||||
קצת תלוי איך סופרים, הייתי מנחש. תאונות דרכים זה "על ידי בני אדם"? כי אם לא - גוגל אומר זה בערך 1.2 מיליון לשנה, אז זה נותן פייט, גם אם לא מוחלט. ואם אתה מוריד את כל המחלות, כולל מגפות וכאלה, אז לא ברור כל כך איזה גורמי מוות בכלל נשארו חוץ ממחלות, תאונות ומלחמות. נטרפו על ידי חיות? לא ממש תחרותי כיום. אלא אם כוללים את יתוש האנופלס, אבל גם אותו אתה כנראה תכניס ל"מחלות", אז נראה שזו תחרות בין שניים וחצי גורמים בערך, ואז זה לא מאד מעניין שאחד מהם במקום השני. נראה שהמתמודד האפשרי הנוסף הוא אסונות טבע. אבל אפילו שם, הרבה פעמים התוצאה הכי גרועה היא רעב ו/או מחלות המוניות, שאת זה כבר כללת. אז בקיצור - מתוך שלושה וחצי המתמודדים האפשריים, בני אדם הגיעו למקום טוב באמצע. לא נשמע לי מרשים, האמת. |
|
||||
|
||||
התכוונתי לאורך כל ההיסטוריה. אנחנו הולכים ומתמגנים נגד חיות טרף, אסונות טבע (כולל פגיעת אסטרואיד) ושאר מרעין בישין. אפילו ההתמודדות שלנו מול מגיפות השתפרה. רק נגד הרצחנות של בני אדם אחרים לא הצלחנו להתמגן. |
|
||||
|
||||
גם אני התכוונתי לאורך ההיסטוריה. ועדיין אתה רואה גם אצלך שיש ממש מעט מועמדים בתחרות שלך. המאה הנוכחית, עדיין, הרבה פחות רצחנית מהקודמת. ולעומת זאת, אני לא בטוח שהתמותה מסרטן קטנה בכלל יחסית ללפני מאה שנה (אולי מאחר ויש גם סוגים חדשים או יותר תחלואה). ולגבי האסטרואיד - מאד קשה לשפוט לפני שרואים משהו קורה, אם בכלל. למשל, נראה שההתחממות הגלובלית תעשה עבודה טובה בלחסל הרבה אנשים, זה בקבוצה של האסטרואיד או של בני האדם הרצחניים? |
|
||||
|
||||
ההתחממות הגלובלית לא מחסלת אנשים כשלעצמה. אנשים ימותו אולי במחלות, מלחמות, שטפונות, חלק מאלו שהם השלכות של עוני וזיהום. האם המלחמה בסוריה נגרמה מההתחממות הגלובלית? |
|
||||
|
||||
לא, המלחמה בסוריה לא קשורה. למה אתה שואל? ובקשר לשאר - בגלל זה קצת שעשע אותי זה שהרפרנס של אריק הוא 'מחלות'. כי כל אדם כמעט מת בסוף ממחלה. עשרות אלפים מתו בהירושימה אחרי חודשים ממחלות שקשורות לקרינה. אז מה הרג אותם, אנשים עם פצצה או מחלות? סביר להניח שחלק מהדינוזאורים מתו ממחלות של תת תזונה, של חשיפה למזג אויר וגזים באטמוספירה, וכן הלאה. אז מה הרג אותם, האסטרואיד או "מחלות"? אפילו אנשים מאד זקנים מתים בסוף, ברובם, מ"מחלה" כלשהיא. |
|
||||
|
||||
למרבה האירוניה, אפילו נבלני, הטריגר שגרם לאריק לכתוב את התגובה, מת כנראה ממחלה. |
|
||||
|
||||
התרשמתי שלמרות הנזק המקומי והגלובלי שגרם האסטרואיד, רוב הדינוזאורים דווקא מתו מרעב. זאת בעקבות האבק שהעלתה פגיעת האסטרואיד השמימה, מה שהביא להפוגה של שנה-שנתיים בפוטוסינטיזה, מה שמוטט את שרשרת המזון. כלומר, לא ביום הראשון. בעניין זה, ככול שאני יודע יותר, פחות ברור לי למה הדינוזאורים (למעט הציפורים) נכחדו בעוד שסדרות של יונקים ותנינאים שרדו. חילוף החומרים של הדינוזאורים היה גבוה משל התנינאים, אבל כנראה נמוך משל יונקים. חלקם, כמו חלק מן היונקים, היה בעל מימדים קטנים וגם התגורר במחילות. אולי זה היה שילוב של מזל ותחרות: כמות המינים מכל סידרה, שהם בעלי שילוב כל התכונות שמאפשרות הישרדות עד לחזרת שרשרת המזון היתה מזערית, כך שבאותה מידה יכלו גם היונקים להיכחד. מיני הדינוזאורים שאולי בכ"ז שרדו, עמדו בתחרות עם תנינאים ויונקים שהתאימו טוב יותר לנישות המעטות, הרזות והזמניות שנותרו. סתם, מחשבות אחה"צ של יום חמישי. |
|
||||
|
||||
רוב היונקים נכחדו. כך גם רוב הדינוזאורים. אבל מי ששלט בעולם במליוני השנים (ועשרות מליוני) שלאחר מכן היו הדינוזאורים (שאנחנו מכירים בשם „עופות״). |
|
||||
|
||||
"עופות" אכן מתאים יותר מאשר "ציפורים", אבל התייחסתי לזה. לך ול"הפונז": התהיה שלי נגעה לא להתפתחות מינים, אלא רק למינים המקוריים ששרדו את השנתיים הראשונות, במיוחד הדינוזאורים החפרנים שביקשו וקיבלו מחילה, רק כדי למות בה מרעב. כשאני חושב על זה שוב אני נזכר שקראתי משהו שיכול להסביר מדוע ליונקים באותה נישה היה יתרון עצום על המחלקות האחרות: מבנה לסת שמאפשר לעיסה יעילה יותר ושיניים הטרוגניות (טוחנות, ניבים, חותכות) שמאפשרות מיצוי יעיל יותר של מגוון גדול של סוגי מזון, בניגוד לאחידות סוג השיניים הדינוזאוריות והפונקצייה המאוד נישתית שהן מספקות בעולם של שפע. כידוע, מגוון דנטלי אצל מאובן הוא אחת האינדיקציות החזקות לכך שמדובר ביונק. |
|
||||
|
||||
אז מה שלמדתי מסדרת 'החיים על פני האדמה' (או 'היקום שלנו'), זה שכמו הדינוזאורים, רוב מיני היונקים שהיו (לא היו המון) נכחדו. אבל נותר/התפתח זן של מכרסם גדול, שבעולם שבו כל השאר כמעט נכחדו ולא היתה לו תחרות על משאבי הצמחייה לאכול, הוא התרבה באופן כזה שלזמן מסוים היה מין יחיד זה השולט באופן מוחלט כמעט על פני כל הפלנטה, הישג שלא היה לו תקדים והוא לא חזר מאז. |
|
||||
|
||||
לא ברור לי אם הזכרת את המלחמה בסוריה במקרה או לא, אבל יש הטוענים שהיא דווקא כן נגרמה בגלל שינוי האקלים. ראה למשל כאן (לא התעמקתי בכלל במאמר). |
|
||||
|
||||
דוד ברון מדווח על רשימה של 253 ספרים נאסרו לאחרונה ברוסיה בשל ... תעמולת להט"ב. בינהם "זה" של סטיבן קינג, בו חבורת נערים מתעללת בזוג הומואים. ספרים אחרים: "המשתה" | אפלטון "דקמרון" | בוקאצ'ו "נטוצ'קה נזבנובה" | דוסטויבסקי "ספוטניק אהובתי" | מורקאמי "לבד בפסגה" | קואלו איזו תקווה יש לרוסיה? מצד אחד, הרעב, העוני והדיכוי בעולם דועכים בעקביות לטובת חירות, שגשוג ועודף משקל. אפילו הקומוניזם הרצחני של סטלין פינה את מקומו למשהו הרבה יותר נסבל ששרד עוד כ-35 שנה, עד שגם אותו השכילו הרוסים לנער. בניגוד למשטרים הקומוניסטיים, בעלי היסוד האידאולוגי המשמר ובדומה למשטרים צבאיים שהיו בעולם, תלוי הפוטיניזם על בלימתו של אדם בודד וחבורתו הקטנה, ללא יסודות תמיכה רב דוריים וללא יורשים נראים לעין. ניסיונותיו לכינון פאשיזם בעל אחיזה עממית באמצעות התארגנויות מקומיות (אירגוני עובדים, תנועות נוער) לא צלחו. כל שהוא הצליח זה לקבל תמיכה פאסיבית. בניגוד למשל לעולם הערבי, החיבור לאירופה, דרך הדת וגורמים תרבותיים נוספים, מאפשר שם גרעין ליברלי שיוכל לנבוט, בנסיבות המתאימות, ואז אולי בדומה לארה"ב, לאחר התפצלות הדוקה יותר ל-21 הרפובליקות שמרכיבות את הפדרציה הרוסית, ליצור שם יישויות בעלות רמת סולידריות ומעורבות אזרחית גבוהות יותר. גורם מעכב לחזון מסוג זה הוא האופן המסורתי בו תופסים רוסים רבים הנהגה רוסית "עממית" אמיתית: "התפיסה הרווחת היא שאם [ראש הממשלה מדבדב] גונב, אז הוא שלנו, הוא אחד מהחבר'ה. הצופה הרוסי הממוצע מגלה שלפוטין יש ארמונות? נו, ברור שיש לו: אחרת לא היינו מכבדים אותו. לצאר צריכים להיות ארמונות. זה מתחיל עוד בפיוטר הראשון, שהחליט לחסל את הגנבות ברוסיה [סיפור ובסופו] קם אחד האצילים ואמר: הוד מעלתך, במצב הזה לא יישארו לך נתינים. וזה לפני 300 שנה" - פרופ' מיכאיל אפשטיין בראיון לדוד ברון בישראל היום |
|
||||
|
||||
מאז ימי גונצ'רוב וגוגול, רוסיה ''התברכה'' בשכבת אינטלקטואלים ממורמרים שהיוו קרקע גידול למהפכנים חברתיים. חצי המאה האחרונה דלדלה מאד את השכבה הזו באמצעות הגירה מרצון. התנועה של נבלני נהנית מתמיכה מסויימת בערים אבל אין בה דמויות מוכרות או בעלות מעמד. אין ספרות או עיתונאות בסגנון הסאמיזדאט שתומכת בו. מצד שני פוטין מטפח את הביטחון העצמי של הלאומנים הדתיים הרוסים, וכאשר הוא ימות הם יבחרו עריץ דספוטי ושובינסטי אחר במקומו. ןצריך לזכור שהכנסיה הפרבו-סלבית שהיתה לכל היותר משלימה עם הקומוניסטים, היא אחד מבסיסי התמיכה של המשטר הלאומני-דתי של פוטין. אני ממש לא משוכנע שרוסיה תלך לכיוון ליברלי יותר לאחר סוף עידן פוטין, כשם שהישראלים לא יהפכו לפחות לאומנים-דתיים לאחר עידן נתניהו. |
|
||||
|
||||
שוטטתי פה ושם בדיונים באייל והבנתי שבסוף כל דיון מתכנס לנושא של אבולוציה. האמנם? |
|
||||
|
||||
זה הגודווין שלנו. |
|
||||
|
||||
חשבתי שכל הקטע באבולוציה זה - גוד לוז, דרווין! |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |