 |
הסכנות לאנושות שבטיסות הטייקונים לחלל | 4124 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
מי קרא סיפור על טיסה לחלל עם כדור פורח? שם הגיבור הוא הולנדי כנראה והסופר אולי א. א. פו. | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא בדיוק זה, אבל נדמה לי שבסיפור "הארץ שנתלשה" של ז'ול ורן, הגיבורים חוזרים לכדוה"א בכדור פורח. בכל מקרה יש דבר כזה שנקרא rockoon שזה רקטה משוגרת מכדור פורח. לא אמצעי פופלרי במיוחד, אבל נחמד לדעת שגם את זה ניסו או מנסים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני קורא את תגובות השטנה של קוראי הארץ נגד איתן סטיבה ומתחלחל. לא מכיר את הבנאדם ואין לי שום קשר אליו, אבל דחילק - תנו לו קודם כל לנחות בשלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאידך, בראיון מפתיע עם עדי אלטשולר היזמת החברתית, אף הוא ב"הארץ", היא מהללת את סטיבה ו(בהכללה) את רעיו הטייקונים "הישנים" והנדיבים, וקוטלת (בהכללה) את מתעשרי ההייטק החדשים והקמצנים. ניסיתי להעלות בפני עצמי את ההשערה שהטייקונים הישנים עלו לטייקונות באופנים פחות מריטקוקרטיים מאלו החדשים (הראשונים: ניצול קשרים במקרה הטוב, לוביזם ומעשים מפוקפקים מוסרית במקרה הרע. האחרונים: רעיונות שמועילים לבני אדם. כמובן, בהכללה גסה.), ולכן זקוקים יותר לפילנתרופיה כדי להרגיש טוב עם עצמם. לא ממש שכנעתי אותי. למען האמת, בשיחות חולין עם עמיתיי, מהנדסי הייטק חכמים, אני נוטה להיות מאוכזב כמה מעט רובם מתעניינים בחברה ובסביבה, ואם הם כבר מתעניינים אז זה יותר באופן תיאורטי ופחות בנכונות לעשות משהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם התרשמת שחוסר הרצון שלהם נובע מההרגשה שמדובר במשחק אבוד? ___ תיאוריה פרטית שלי וחסרת סימוכין היא שהבדל בין המתעשרים ה״קלאסים״ לחלק גדול ממתעשרי הטכנולוגיה הוא שהאחרונים לא בהכרח גדלו בסביבה של מקושרים היטב שהם לרוב גם, כפועל יוצא, שחקנים פעילים בעיצוב החברה הישראלית. בעיניי זה דבר מצויין, אבל זה גם מסביר את ההרגשת הניתוק. === כמעט והגבתי בסיפור קונטרה על הפעילות שלי בעמותה חברתית מאוד אבל אז קלטתי שהכללתי העצמית בקבוצת ״מהנדסי הייטק חכמים״ רק תוכיח את ההיפך. אז אמשיך עם האשליה העצמית שאני עדיין נהנה מהספק.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד פרמטר שמעניין לבדוק, זה כמה מס משלמים אלה ואלה. לגב עובדי ההייטק כולנו יודעים כמה הם משלמים (60% על רוב השכר, 25%1 רק על הרווחים מהמניות/אופציות). 1 לפחות, בתנאים מסוימים גם מס שולי מלא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם העשירים באמת מרוויחים בעיקר ממשכורת? אני אישית אמיד אבל לא מאוד עשיר. עם השנים התחלתי להבין שאני צריך לשלם כדי להשפיע. אבל מדובר לרוב על סכומים נמוכים יחסית. יש כמה תנועות שבכוונה מסתמכות על הרבה תרומות בסכומים נמוכים. אבל זה מעלה מאוד את כמות העבודה שמושקעת בגיוס כספים. זה יכול אולי לעבוד עם רשת גדולה של מתנדבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המס של עובדי היי-טק הוא פחות מ-50% על החלק שעד 42,910 (0% - 47%), 59% על החלק מ-42,911 עד 45,075 (תקרת הביטוח הלאומי) ו-47% על החלק מ-45,076 עד 55,270 ומ-55,271 והלאה 50%, כך שאף עובד היי-טק לא משלם 60% על רוב השכר, אפילו לא קרוב. אלה שמרוויחים ממש המון (והם מיעוט קטן מבין עובדי ההיי-טק) משלמים 50% על רוב השכר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נציג זאת כך: מ-20,620 עד 42,910 משלמים 47% (35% (שולי) + 12% (לאומי + בריאות)) משם עד 45K (כמו שאמרת) משלמים 59%, ומשם והלאה 47-50%. אז אם בשביל לסבר את האוזן ולפשט את החישובים, במשכורות נאות1, החל מ-20 אלף שקלים משלמים כ-50% מס בממוצע. כדי שזה יהיה "רוב" השכר, צריך משכורת של בין 40K ל-50K בחודש. עכשיו, גם אם זה נשמע הרבה2, צריך לזכור שהזכר השוטף השנתי כולל בתוכו גם בונוס שנתי (2 משכורות זה לא נדיר), והקצאת מניות (שעל ההקצאה עצמה משלמים מס שולי מלא), אזי נגלה שגם עבור שכיר בהייטק שמשתכר 30-35K שקל משכורת חודשית, הוא משלם 50% מס על רוב משכורתו. 35K שקל בחודש זה כבר רחוק מאד ממיעוט קטן וזניח. 1 אבל לא בשמיים לפי מה שאני רואה סביבי, של שכירים בדרגים בינוניים ולא של אקזיטים או מנהלים בכירים ודומיהם 2 וודאי שביחס לרוב השכירים במשק זה די הרבה, אבל דיברנו רק על הייטק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי כתבה מלפני כחודשיים, השכר הממוצע בהיי-טק הוא 26,494, כך שנראה לי ששכר של 35K שקל בחודש פלוס בונוטסים והקצאת מניות נדיבה, זה עדיין מיעוט (לא אמרתי זניח, אבל אני מעריך שעדיין מדובר במיעוט לא גדול (אין לי סטטיסטיקות, אבל אני מעריך שמדובר בפחות מ-15% מהעובדים בתחום). דרך אגב, כמה מחברי הטובים שמקבלים חלק משמעותי משכרם במניות חסומות, לא מממשים אותן אלא מחזיקים אותן בנאמנות עד שיפרשו, ואז הם מתכוונים למשוך אותן בזמן שאינם עובדים וכך לשלם עליהן מס נמוך בהרבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, כבר שמעתי על האסטרטגיה הזו. השאלה הנשאלת כמובן, היא עד כמה אתה מאמין בחברה שהיא עדיין תתקיים (ותשגשג) עד שייצאו לפנסיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אישית, המניות שלי עדיין חסומות. במקרה של מקום העבודה הנוכחי שלי, סביר שהוא ימשיך להתקיים ולשגשג בשנים הקרובות. החברים שלי (וגם אני) בונים על פרישה הרבה לפני גיל 67. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז כנראה שהצטרפת אליו בשנים האחרונות, ברכותי! ואם כבר אתה מזכיר את הפרישה המוקדמת, אשמח להעלות כאן לדיון את השאלה הבאה שלאחרונה דנתי בה גם בחיים האמיתיים: איזה סכום בבנק יספיק לך לדעתך כדי להפסיק לעבוד ולצאת לפנסיה מוקדמת?12 1 אולי היה ראוי לסקר באייל, אבל התזמון קלוקל. 2 בדיון מול הקולגות שלי הצגתי את השאלה הזו כרדוקציה לשאלה "מיהו עשיר". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי כמובן באיזה גיל מדובר ומה ההוצאה החודשית שלך. צריך שיתמלאו שני תנאים: קרן הפנסיה מכילה מספיק כסף כדי לספק קצבה נאותה (נגיד, 15,000 ש”ח נטו לחודש) מגיל X, ויש מספיק חסכונות לשרוף (בקצב של 15,000 לחודש) עד גיל X. נניח ש-X=67 ואתה רוצה לפרוש בגיל 55, אז אתה צריך שבקרן הפנסיה יהיו סביב 3 מיליון ש”ח וחסכונות נזילים של כ-2 מיליון ש”ח. יש נקודות נוספות: האם אתה מוכן למכור את בית המגורים שלך ולעבור לגור בשכירות, כמה (אם בכלל) אתה רוצה להוריש לילדים, כמה סיכון אתה מוכן לקחת (משבר פיננסי קשה, מחלה קשה), כך שהמספרים שציינתי הם די מינימליים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי ה"מיעוט" - הבה ניזכר בתחילת הפתיל, בו הוזכרו מראש (על ידי היזמת החברתית שנראה לי שממש ירתה לעצמה ברגל) "עשירי ההייטק הקמצנים והיהירים". אף אחד לא חשב לרגע שהיא מדברת על 70% מעובדי ההייטק, ברור שמדובר בפלח ('מיעוט לשיטתך') שמרוויח היטב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שלגבי אלה שמוזכרים בראיון, מדובר במיעוט מבין עובדי ההיי-טק שמשלם 50% (ולא 60%, אבל אני מתקטנן כאן) מס על רוב (למעשה כמעט כל) משכורתו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה לי שהיא מסברת על כלל עובדי ההיי טק אלא על היזמים שעשו אקזיטים מצליחים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מס הוא לא תרומה ערכית למדינה או לחברה. זאת חובה חוקית, ואף אחד לא אמור לקבל קרדיט מוסרי על זה. אבל אם כבר נכנסים להשוואה הזאת, לדעתי מתעשרי הייטק משלמים פחות. "סתם" שכירים שמקבלים שכר גבוה משלמים מס שולי (נניח 60%, בפועל המס הממוצע יוצא כ-50%). אבל להשוות את סטיבה לראש צוות בגוגל הוגן באותה מידה כמו להשוות את אמנון שעשוע לסניור בפירמת רו"ח. עובדים בכירים מקימים חברות ייעוץ ומושכים מהן דיבידנד (אחרי ניכוי הוצאות). זה יוצא מס (לא שולי) של כ-52%. זה גם המס על מי שמחזיק במניות של חברה (נניח יזם שהקים חברה. בין אם הייטק או רשת סופרים). המס בשלושת הקטגוריות האלה דומה, וזה בנוי כך בכוונה כדי למנוע תכנוני מס. מי שמשלם רק מס רווח הון הם מי שהקימו עסק ולאחר מכן מכרו את מניות החברה לצד ג'. במילים אחרות, סטרטאפיסטים שעשו אקזיט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאשר אחוזים ניכרים (לא מעט עשרות מן הסתם) מעלימים מס, אז כן, אלה שכן משלמים צריכים לקבל קרדיט מוסרי על זה1. לדעתי מנייה שלא נסחרה קודם, ועכשיו הונפקה (יענו אקזיט) - הרווח עליה הוא רווח פירותי ולא רווח הון. אבל אני לא בטוח. אבל דומני שטייקונים אחרים (אפשר לקרוא להם "ישנים") כגון תשובה ממתווה הגז, משלמים הרבה פחות מ-50% מס על המיליארדים שהם מרוויחים מהגז של המדינה. 1 קצת כמו שכשמגזרים שלמים משתמטים משירות "חובה" בצה"ל, אזי אלה שכן נותנים למדינה שלוש שנים (לפחות) מחייהם הצעירים ראויים ועוד איך לקרדיט מוסרי. מוסר הוא ענין יחסי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מסכים עם התפיסה המוסרית הזאת1. ובכל מקרה אלא אם הטענה שלך היא טייקונים מהדור הקודם מעלימים מס ואילו מתעשרי ההיטק לא (בהכללה), זה לא רלוונטי לשיחה. אקזיט הוא לא בהכרח הנפקה, אלא גם (ו-לפחות בישראל-בעיקר) מכירה לתאגיד גדול יותר. לא שמעתי שעל אקזיט יש מס פירותי (על אופציות כן), אבל אני לא עוסק בתחום ואם יש לך מידע אחר אשמח לשמוע. לדעתי תשובה כן משלם 50% על הרווחים שהוא מושך. ההקלות כנראה באות לידי ביטוי עוד קודם, בחברת דלק, ובהטבות מס רוחביות על משיכת דיבידנדים2, והטבות כאלה מקבלים גם בהייטק (ענף ההייטק כנראה מקבל יותר הטבות כאלה מאשר ממוצע שאר הענפים). ____________________ 1 וביתר שאת בכל הנוגע לשירות צבאי. 2 המדינה מקטינה מס על דיב' לבעלי שליטה בצורה רוחבית כדי לעודד אותם למשוך כסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פילנטרופיה היא שיטה מקובלת של עשירים (עשירים ממש, מיליונים רבים) לרכך את הדרישה הציבורית לתשלום מס על הון. קריאה מומלצת: Winners Take All מאת Anand Giridharadas. זהו מעין מס: הם משלמים מס חלקי ביותר, באופן סלקטיבי (לא כספים שהולכים על נושאים שלא מעניינים אותם), זוכים בהוקרה ופרסום על התשלום, ממרקים את תדמיתם הציבורית, ומשיגים השפעה על פוליטיקאים ואנשי ציבור. רוב העשירים שהם פילנטרופים גדולים תורמים למעשה הרבה פחות, באחוז מהכנסותיהם, מאלו שאלטושלר מכנה "מתעשרי ההייטק", שרובם משלמים מס מסודר באחוזים משמעותיים משכרם. אבל כל זה מחמיץ את הנקודה האמיתית. מתעשרי ההייטק כן תורמים, אלטשולר פשוט לא רוצה את התרומות שלהם. היא טוענת "יש את אלה שמחילים על המגזר השלישי את התובנות שלהם מהמגזר העסקי, ולא בקטע טוב של התייעלות או מקצועיות, אלא באים עם דרישות. ... הם עד כדי כך מתעניינים ומתוחכמים ומבינים לכאורה, והם כל כך מלאים באידיאולוגיות ובאג'נדות ובמתודות, שזה בא על חשבון הנדיבות." כלומר: הדרישה שלה היא, תן לי את הכסף ואני אחליט מה לעשות איתו. אבל הם מעדיפים להיות מעורבים בפרטים, באופן בו מושקע הכסף, וזה פחות מתאים לה. הגישה שלהם תואמת מאוד לפילוסופיה של "אלטרואיזם אפקטיבי": לוודא שהכסף שלך, או המעורבות שלך, מובילים לתועלת מקסימלית. יכול מאוד להיות שהם הגיעו למסקנה שתרומה לארגונים שהגב' מובילה היא לא הדרך היעילה ביותר לעזור. הגישה שלה, בתגובה, היא השמצות גורפות. אני מעורב בהעברות כספים משמעותיות לפילנטרופיה, לא מכיסי אלא מטעם החברה שאני עובד בה, ונחשף לתקורה האדירה של ארגונים שונים מהסוג שאלטשולר מעורבת בהם; השכר של המערכת, לפני שהכסף מגיע לאן שהוא צריך להגיע. (לא יודע אם זה כך גם בארגונים שלה, ספציפית). לכן אני דווקא מעריך מאוד את מי שמעורב בעשייה, ולא מעביר כסף רק כי מישהי כמו אלטשולר ביקשה, אלא מקפיד להיות מעורב במקומות שהוא מעביר אליהם כסף, כדי לוודא תועלת מקסימלית. (כן, אני גם תורם מכיסי, אבל זה לא קשור. ההעדפה שלי היא ארגונים שמשפיעים על האג'נדה הממשלתית; "לובי 99" למשל. כל הצלחה שלהם עוזרת לחברה כולה באופן שממנף את ההשקעה במידה משמעותית.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשולי הדברים, ארגון "לתת" מתהדר בשקיפות מלאה, כולל לגבי משכורות הבכירים: "ארגון לתת מאמין בשקיפות מלאה. כארגון חברתי-ציבורי, זהו אחד מהערכים ונורמות ההתנהגות אשר הותוו על ידי לתת לפני שנים, אשר נשענים על המחויבות של הארגון לבעלי העניין שלו - הציבור הרחב, המתנדבים, התורמים ועמותות הסיוע. אנו מאמינים, שתנאי הכרחי להצלחה הוא יצירת מערכת יחסים המבוססת על אמון מלא, כנות ויושרה. לאור זאת, ניתן למצוא באתר את כל הנתונים הכספיים הנוגעים לפעילות הארגון, לרבות הדו"חות הכספיים והמאזנים המלאים, המבוקרים על ידי משרד רו"ח קוסט, פורר, גבאי את קסירר e&y, נתוני השכר, הדו"ח המילולי ודו"חות על הפעילות." גם בטלוויזיה שמעתי את המנכ"ל, ערן וינטרוב, אומר שנתוני השכר שלו מפורסמים באתר. בדקתי. הורדתי את הדוחות הכספיים לשנת 2021, וגיליתי שאכן ההוצאות התפעוליות הן סבירות בהחלט ("תקורה תפעולית : %6"), אבל לגבי המשכורות לא מצאתי את המובטח, אלא אמירה כללית בהא לישנא: "מדיניות שכר: מדיניות השכר נקבעת על ידי הוועד המנהל של הארגון, כאשר עקרונותיה המרכזיים הם: שמירה על שיעור תקורה נמוך, עמידה בכל כללי המנהל התקין ובהגדרות רשם העמותות והחשב הכללי במשרד האוצר, שאיפה להעניק שכר ראוי והוגן לעובדים מקצועיים ומחויבים, שרמת ההשתכרות הפוטנציאלית שלהם גבוהה יותר, הן במגזר העסקי והן בהשוואה לעמותות מובילות בחברה האזרחית." - כל זה אולי נכון, ואני מסכים אם מר וינטרוב שהפרמטר החשוב הוא התקורה התפעולית, אבל כמו שאומרת השופטת ג'ודי, כאשר אתה משקר לי בעניין אחד, אני לא מאמין לך גם בעניינים אחרים. ייתכן, כמובן, שנתוני השכר כן מופיעים אי שם באתר, אבל לא בשום מקום ששוטים כמוני מסוגלים למצוא. אי לכך תרומותי הצנועות לנזקקים אינן עוברות דרך "לתת". __________ ייתכן שכבר סיפרתי כאן שהיתה תקופה בה הייתי מקבל פניות טלפוניות תכופות לתרום. עניתי שאתרום בשמחה לאחר שאקבל דו"ח שכולל את שכר הבכירים חתום בידי רואה החשבון של העמותה. היה ארגון אחד בלבד שחזר אלי ("ניצן" אאז"נ) עם הדו"ח המבוקש, אבל, אללי, ללא נתוני השכר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מוזמן לתרום לשקוף / העין השביעית: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, אכן כל הנתונים מופיעים שם ואפילו מרשימים בצניעות משכורות העובדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרשים. הצטרפתי. לאחר ההצטרפות הם מודיעים לך כי "מהיום הינך בעלים של כלי תקשורת". במקרה שלי, שני כלי תקשורת, אם סופרים גם את "האייל"... הם גם מספרים כי "עבור כל מו"ל [כלומר: תורם] שיצטרף באמצעות הלינק האישי שלך יתקבל אוטומטית קוד קופון ייחודי במייל, שיאפשר לבחור מתנה שווה בחנות המרצ'נדייז הסגורה של שקוף (המשלוח כלול)". אז הנה הלינק האישי שלי. אם מישהו מצטרף (בתשלום חודשי קבוע), אני מוכן להעביר אליו את המתנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באתר גיידסטאר1 אפשר למצוא בתבנית אחידה את הנתונים הכספיים של עמותות ישראליות כפי שדווחו למשרד המשפטים (אאל״ט). הנתון החביב עלי הוא רשימת חמשת מקבלי השכר הגבוה שתחת ״מסמכים ודיווחים״. כבר מצאתי שם בעבר כמה הפתעות לא נעימות כשבדקתי כמה עמותות מתחרות2. ___ 1. בחירת שם מוזרה. נגמרו השמות בעברית? 2. הנחמה שלי היא שיש בישראל לא מעט עמותות נפלאות שאינן מתגמלות בנדיבות יתר את מנהלהן. לעיתים, באופן אירוני, אנו שומעים עליהן פחות כי למנהלים מתנדבים (או מתנדבים למחצה) יש פחות זמן משאבים להשקיע ביחצנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
'מצד אחד הייטקיסטים שהתעשרו ורכשו נכסים בשל מדיניות מיסוי נוחה, מצד שני ציבור גדול שלא קיבל שירותים בסיסיים ותלמידים שנשארו ללא מסגרת וביטחון תזונתי • דוח של מרכז אדוה חושף: זינוק מטריד בפערים החברתיים־כלכליים בישראל בתקופת הקורונה' ------------- מאת הדר גיל־עד 01.05.22 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין ספק שיש פערים וצריך לטפל בהם. אין ספק שיש עיוותי מיסוי וצריך לטפל בהם. כל מה שאני דיברתי עליו הוא ההשמצה הבלתי-ראויה של אלטשולר. היא טוענת שההיטקיסטים לא רוצים לתרום בלי להיות מעורבים. הטענה שלי היא שהבעיה (בנושא התרומות, לא הפערים והמיסוי) אצלה ולא אצלהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני פשוט נתקלתי במכונת יחסי הציבור שהופעלה שם. לדוגמה, נציגים מטעם קרן רמון התעקשו שבערך עליו בוויקיפדיה לא ייכתב שהוא היה סוחר נשק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתוב במאמר: „לארה"ב כבר אין יכולת להגיע בעצמה לתחנת החלל הבינלאומית. גם אין לה תוכנית לאומית להגיע למאדים. מי שהכריז על חזון כזה הוא מאסק, והמדינה אימצה אותו. זה לא מובן מאליו״ אבל לא נראה לי שזה המצב. נאס״א עוסקת במחקר חלוצי. היא החליטה שטיסות למסלול סביב כדור הארץ הן כבר לא מחקר חלוצי אלא טכנולוגיה מספיק בשלה עבור חברות פרטיות. והחברות הפרטיות אמנם הצליחו לשפר בצורה משמעותית את הטכנולוגיה כאן. לנאס״א יש כרגע תוכניות לחזרה לירח, כולל הקמת תחנה קבועה שם. כמוכן נאס״א עוסקת בחקר הדרך למאדים, אבל כיום יש כמה בעיות לא פתורות (לדוגמה: איך לדאוג שהאסטרונאוטים לא ימותו מקרינה בדרך). זה נחמד שיש לבזוס חזון, אבל רק רקטה לא תעזור לממש אותו (וצריך לזכור שסאטורן V תוכנן במקור להיות מספיק חזק כדי להגיע למאדים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
'...החלל נוח עבורן כי הוא זירה דלה ברגולציה ונשלטת על־ידי טכנולוגיה' מה הבעיה לבטל את הרגולציה ולהשלט על ידי הטכנולוגיה על כדור הארץ ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזכיר לי סיפור ישן (של היינלין?) על מישהו שבונה שלט פרסומת ענק על הירח. בכל פעם שאני נוסע בנתיבי איילון עם לוחות הענק שמסתירים את הנוף לטובת פרסומות אני נזכר בזה. איפה הווארד רוארק כשצריך אותו? ___________ האם עולה מהודעותי האחרונות ריח של חמיצות מעופשת? בהחלט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראית פעם קוקה קולה ליד הירח ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אתפלא אם גם זה יגיע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מכיר סיפור כזה של היינליין, אבל מכיר סיפור קצר של פיליפ ק. דיק בשם Sales pitch שבו לאורך נתיבי התנועה בין ירחי צדק לכדור הארץ (ובעיקר במקומות שיש פקקי תנועה) יש פרסומות מעצבנות במיוחד. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |