בטור ב''הארץ'', כותבת אשת החינוך רייצ'ל פינק על ''שיגעון ההכנה לכיתה א'''.
גני החובה בארץ, שבעבר טיפחו פעילות גופנית, משחק חופשי ויצירתיות, שמים כיום יותר ויותר דגש על הכנה לבית הספר, לדברי פינק. ''היכנסו לגן שעוסק ב'מוכנות' ותקבלו מתקפה חזותית של תרשימי אותיות, לוחות מילים, לוחות שנה ולוחות זמנים. זה נובע מתוך ניסיון ליצור את מה שמחנכים מכנים 'סביבה עשירה'. סימני ההיכר הקלאסיים של גני ילדים כמו ציורים של הילדים על הקירות, מטבח ילדים למשחק חופשי, או ארגז חול -- המעודדים סקרנות וחשיבה ביקורתית -- מושלכים הצידה כדי להתמקד בתוכן האקדמי.'' כתוצאה מכך, היא אומרת, ''יותר ויותר ילדים, ובמיוחד בנים, נחשבים כ'לא מוכנים' לכיתה א' ונשארים לפעמים ללא צורך אמיתי לשנה נוספת בגן. מחקרים מצביעים על עלייה ברמות הלחץ והחרדה בקרב ילדים צעירים אלה.''
הפתרון, לדברי פינק, הוא להתמקד בתקופת הגן בפעילות משחק, המקנה לילדים מנגנוני התמודדות עם קשיים חברתיים, שהם הקשיים האמיתיים בכיתה א'. ''כשמשחק מתרחש באופן מיטיב'', כותבת פינק, ''הוא גם הדרך הטובה ביותר שבאמצעותה ילדים לומדים באופן טבעי את כל אותם כישורים אקדמיים, שההורים כל כך לחוצים שהילדים שלהם יקבלו. אם הנחיות משרד החינוך היו מתמקדות יותר בפיתוח אינטליגנציה רגשית ומיומנויות חברתית, ופחות באוריינות ומתמטיקה, ילדים היו מגיעים לכיתה א' הרבה יותר מוכנים להתמודד עם האתגרים האמיתיים שבית הספר מציב בפניהם.''
|
קישורים
|
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש