כתבה של עודד כרמלי ב"הארץ" סוקרת התפתחויות בתחום האסטרוביולוגיה - חקר החיים בפלנטות אחרות.
האסטרוביולוגיה, לפי הכתבה, נחשבה במשך שנים לתחום אזוטרי, שלא יכול להניב מסקנות מבוססות. בהתאם לכך, היא קיבלה עדיפות נמוכה במשימות חלל. אך התפתחויות של התקופה האחרונה הופכות אותה למדע מדויק למדי, ומעמדה עולה.
לפני כשנה פרסמה נאס"א קול קורא לניסויים אסטרוביולוגיים בפלנטה אחרת במערכת השמש, למשל באמצעות חקירת דגימת קרקע. ב-1976 נעשה ניסוי כזה במאדים על־ידי הגשושית "ויקינג", אך התוצאות היו לא חד־משמעיות וזה היה הניסוי האסטרוביולוגי האחרון של נאס"א בחלל עד עכשיו. כעת סבורים החוקרים בתחום כי יש ביכולתם להגיע למסקנות מבוססות.
כיוון חקירה אחר הוא פענוח האטמוספרה של פלנטות רחוקות, והסקה מהרכבן הכימי על השאלה אם יש בהן חיים. ביוזמת האסטרונום קארל סייגן נבדקה השיטה ב-1990 על כדור הארץ עצמו, כשהגשושית גליליאו חלפה על־פניו בדרכה לצדק. הממצאים הראו, לדברי סייגן, כי האטמוספרה של הארץ מכילה שיעור חריג של חמצן, ובליעה של חלקים מסוימים מספקטרום האור, באופן המעיד על חיים.
כעת האתגר הוא לבצע תצפיות כאלה על פלנטות רחוקות. האקדמיה הלאומית למדעים של ארה"ב ממליצה לנאס"א לבנות טלסקופ חלל ייעודי למשימה זו. הקושי הוא שאורם של הכוכבים מסתיר את הפלנטות. כדי להתמודד עם הבעיה הזו מתוארות שתי שיטות, שתיהן מיועדות לחסום במדויק את אור הכוכב מלהגיע לטלסקופ, תוך העברה של תמונת סביבתו. בשיטה אחת החסימה נעשית על־ידי רכיב בתוך הטלסקופ; בשנייה על־ידי חללית מרוחקת מהטלסקופ, שנפתחת כמו פרח במיקום הרצוי.
שתי הצעות לטלסקופ אסטרוביולוגי מונחות על השולחן כמועמדות ל"פרויקט הדגל" של נאס"א לעשור הבא. עלותן כרגע היא 5 מיליארד ו-20 מיליארד דולר (וכנראה תוך כדי ביצוע המחיר יאמיר). הן מתחרות בהצעות שמתמקדות בשאלות אסטרופיזיות. אם טראמפ ייבחר לכהונה נוספת, הוא יעדיף כנראה לזנוח את כל אלו לטובת יוזמתו להנחתת אסטרונאוטים על הירח, וצפוי מאבק בינו לבין הקונגרס.
|
קישורים
"סולם זיהוי החיים" - מה נאס"א מחשיבה כזיהוי חיים במשימת חלל רובוטית
|
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש