השבוע דחה בג"צ את עתירתה של יולנדה גלוטן, שהיתה עובדת סיעוד מהפיליפינים, לקבל תשלום עבור שעות נוספות בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה. גלוטן תבעה את מעסיקתה לאה יעקב בבית הדין הארצי לעבודה, ותביעתה נדחתה ב-2007. עמותת "קו לעובד" ערערה לבג"צ, וב-2009 דחה בג"צ את העתירה. דורית בייניש, הנשיאה לשעבר של בית המשפט העליון, ביקשה להביא את ההחלטה לדיון נוסף בפני הרכב מורחב של תשעה שופטים, וכעת דחה שוב ההרכב המורחב את העתירה, ברוב של חמישה (כולם גברים) מול ארבע (כולן נשים).
מקובל כי המטפלים הזרים נמצאים בבית המטופל שישה או שבעה ימים בשבוע, 24 שעות ביממה, וזמינים כל העת לטפל בו. נימוקי שופטי הרוב היו בעיקר כי החלת החוק על עובדי הסיעוד תקפיץ את עלותו של הסיעוד ותשאיר אותו בהישג ידם של מעטים. בפסק הדין מ-2009 טען השופט ריבלין גם כי שני חריגים שקיימים בחוק שעות עבודה ומנוחה חלים על עובדי הסיעוד הזרים: האחד הוא שמדובר ב"עבודת אמון", והשני שקשה לעקוב אחרי שעות העבודה בפועל בעבודה זו, כאשר המטפל מתגורר בבית המטופל ובפועל אינו עסוק כל הזמן בטיפול.
בפסק דין המיעוט של הדיון העדכני כתבו השופטות, בין השאר, כי אין להשלים עם מצב של עבודה רצופה סביב השעון כמעט כל השבוע, ותשלום שעות נוספות הוא דרך לאלץ את המעסיקים לתת לעובדים שעות פנאי. השופטת חיות כתבה, מאידך, כי אין להטיל את הנטל הכלכלי על מטופלים שאינם יכולים לממן זאת, ועל המדינה לפתור את הדילמה באמצעות מימון הולם. יש לציין כי גם שופטי הרוב בדיון הנוכחי הביעו חוסר נחת מן המצב הקיים. הנשיא גרוניס כתב כי "אנו ערים לתוצאה הקשה הכרוכה בפסק הדין, אך למרבה הצער, דומה שאין מנוס מכך, נוכח היכולת המוגבלת של בית המשפט לגבש פתרון מספק לבעיה אשר עומדת בבסיסו של הליך זה".
נציגת "קו לעובד", שהגישה את העתירה, מזהירה כי סופה של ההחרגה "לזחול" ולחול גם על קבוצות עובדים אחרות, מחוץ לתחום הסיעוד.
המשפטנית פרופסור רות גביזון מביעה אכזבת־מה מהפסיקה. לפי ניתוחה, גם שופטי הרוב וגם שופטות המיעוט ביקשו להכריע בין שתי חלופות קיצוניות ולא־רצויות: החרגה מלאה או החלה מלאה של החוק על עובדי הסיעוד. רצויה כאן פשרה מורכבת, ותפקיד המחוקקים והממשלה לגבש את פרטיה של פשרה כזו, כפי שכתבו גם מרבית השופטים. אך מכיוון שהסוגיה עומדת לפתחם של המחוקקים כבר זמן רב עד כה לא טיפלו בסוגיה, כותבת גביזון, מוטב היה לו השופטים היו יוצרים תמריץ למחוקקים – למשל על־ידי קביעה שההחרגה תימשך עוד לפרק זמן מוגבל בלבד, ולאחריו תבוטל אלא אם הכנסת תפעל לחקיקה מתאימה.
|
קישורים
סקירה של עו"ד אורן יוגב ב-Human - מרכז מידע גיל הזהב
|
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש