טרנסקסואלים לא מאושרים 3472
כתבה ב''הארץ'' מספרת על הוועדה במשרד הבריאות המאשרת ניתוחי שינוי מין בישראל. אנשי קהילת הטרנסג'נדרים טוענים לחוסר רגישות קשה ולפגמים מהותיים בהתנהלות הוועדה. משרד הבריאות מסרב לפרסם נתונים על פעילות זו.
כתבתו של עופר אדרת מספרת על הוועדה לאישור ניתוחים לשינוי מין במשרד הבריאות. עד 1986 בוצעו בישראל ניתוחי שינוי מין באופן פרטי. אז קבע המשרד נוהל חדש, לפיו הניתוחים יבוצעו רק בבית חולים ציבורי, במימון המדינה (כיום כחלק מסל הבריאות), ובכפוף להחלטת ועדה. בוועדה חברים פסיכיאטר, מנתח פלסטי, פסיכולוג, אורולוג ואנדוקרינולוג. הנוהל מחייב את המבקש להיות בן 21 לפחות, ולחיות בזהות מגדר היעד שלו לפחות שנתיים לפני הניתוח.

לפי הכתבה, משרד הבריאות אינו מגלה כמה אנשים פונים לוועדה, וכמה מתוכם נענים בחיוב. הוא גם אינו מפרט את הסיבות והקריטריונים לדחייה. נורה גרינברג, המלווה טרנסג'נדרים בטיפול, טוענת שהיא ביקשה מהם נתונים ולא הצליחה לקבל אותם – ייתכן שהם אינם מנהלים כל רישום או מעקב. היא מספרת על התייחסות מאוד חסרת רגישות כלפי הפונים, לפעמים על גבול העבירה על החוק. לדבריה היא מפצירה במטופלים להתלונן במשרד הבריאות או בתקשורת, אך אלו מעדיפים להשאיר מאחור את החוויה הקשה.

ד"ר דליה גלבוע, הפסיכולוגית של הוועדה, אומרת כי היא מבקשת בעיקר לקבוע האם המבקש אינו חולה נפש שמבקש לשנות מין כחלק מהזיה חולפת. היא אמרה בשנה שעברה: "אני חושבת שאני מרגישה כובד אחריות מאוד גדול... להכניס אדם לניתוח כשאתה לא בטוח במאה אחוז שהוא טרנסקסואל. ואם אני לא בטוחה – גם הוא אולי לא בטוח."

ד"ר חיים קפלן, מנתח פלסטי, הוא היחיד בישראל שמבצע ניתוחי שינוי מין. קפלן סירב להתראיין לכתבה, אך הוא נפגש עם יעל סיני, הכותבת עבודת תואר שני על הוועדה, ואמר לה כי הוא בעצם אינו נלהב לבצע את הניתוחים האלו, היה שמח אילו רופאים אחרים היו מתחלקים ב"נטל", והוא גם אינו מרוצה מקיום הוועדה במתכונתה הנוכחית.

הכתבה רומזת שאולי ריבוי דחיות או זמן המתנה ארוך גורם לכמה עשרות טרנסקסואלים בשנה לעבור את הניתוח באופן פרטי בחו"ל. עם זאת, הכתב לא מביא כל ציטוט מפי מישהו שפנה לוועדה, ובכלל מפי מישהו מקהילת הטרנסג'נדרים פרט לגרינברג (טענות נגד הוועדה מובאות גם מעבודתה של סיני וזו של חוקרת אחרת, שיר רייכרט).

ב-‏2008, בעקבות פניה של "רופאים לזכויות האדם", החליט משרד הבריאות להקים ועדה לבחינה מחודשת של הנוהל. גרינברג ישבה בוועדה כנציגת קהילת הטרנסג'נדרים. אך הוועדה התפוצצה והתפזרה מבלי להגיע להחלטה. ממשרד הבריאות נאמר לכתב כי אחת הסיבות לאי־הסכמה היא דרישה של נציגי הקהילה לאפשר לכל אדם לעבור ניתוח ללא מגבלות כלשהן ומבלי שהרופא יוכל להתייעץ עם כל גורם מתחום הטיפול הנפשי. גרינברג טוענת שזהו שקר גס, ושלפי התרשמותה משרד הבריאות ביקש מלכתחילה למסמס את הדרישה לשינוי.
קישורים
כתבתו של עופר אדרת ב"הארץ"
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

שתי אנקדוטות 597966
1. לפני כמה וכמה שנים שמעתי הרצאה של ד"ר אילנה ברגר (שמצוטטת בכתבה קצרות), ואז היא דיברה כמי שקשורה לוועדה המחליטה, פירטה קריטריונים ושיקולים שלהם בקבלת ההחלטה, וגם סיפרה סיפור אישי או שניים, בלי להסגיר פרטים כמובן. ממה שסיפרה עלו הרבה רגישות ביחס לפונים לשינוי מין, וגם ידע רב בנושא.
היום, כמסתבר, היא מנהלת מרכז פרטי העוסק בטיפול במיניות. או אולי אני טועה וגם אז ייצגה את עצמה בלבד, ורק סיפרה מהידוע לה על עבודת הוועדה (שגם זה לגיטימי כמובן).

2. ראיון שצפיתי בו (הכל קורה לי!) בטלוויזיה ההולנדית פעם הביא את סיפורו של גבר שעשה ניתוח שינוי לאישה, והתחרט על כך לאחר מעשה. היה לו בן זוג, שהיה איתו גם לפני הניתוח, ושתמך בו בכל מין שלא יהיה, אבל הוא (המנותח) פשוט ישב ובכה מול המצלמות. דווקא במקרה ההוא לא קיבלו החלטה בחופזה, הוא נפגש עם עו"סים ופסיכולוגים וכולי לפני שנכנס לניתוח. אבל בדיעבד טען שלא חשב על כך מספיק ושהפרוצדורה סחפה אותו איתה איכשהו.
שתי אנקדוטות 597982
גברת גריסון?
שתי אנקדוטות 598008
האמת היא שבין השורות של הכתבה, הועדה הצטיירה לי ככנראה יותר טובה ממה שהכתבה ביקשה לצייר. בפרט הפתיע אותי שהכתב לא מצא ולו מרואיין אחד מהנזקקים לועדה. יש שם מין חצי תירוץ על כך שהם לא רוצים להתלונן במשרד הבריאות וגם לא לפנות לתקשורת, כדי להשאיר את העניין מאחוריהם, אבל מתוך עשרות שבאמת נפגעו הייתי מצפה שיהיו לפחות אחדים שיעתרו לבקשת הכתב לומר כמה דברים, ולו בעילום שם.

גם דבריהם של שני חברי הועדה המצוטטים בכתבה נראים בעצם לא כל כך נוראיים, בהנחה שזה רק חלק ממה שהם אמרו (וזה לא נראה כמו כל מה שיש להם לומר בנידון).
שתי אנקדוטות 598011
מסכים.
איכשהו חיכיתי לסיפור בלהות כלשהו, אבל עושה רושם שזו וועדה שגם אם היא לא פוליטקלי קורקט במיוחד, יכולה למנוע טעויות קריטיות בלי לפגוע בצורה משמעותית בחופש הפרט.
עצם זה שאפילו בצורה אנונימית לא ניתן למצוא מישהו שילכלך, אומר דיי הרבה על הנזק הכנראה מועט שהיא גורמת.
נורה גרינברג 617315
בעיני ראוי לציין שנורה גרינברג אינה רק מלווה או נציגה. מעבר לכך שהיא בעצמה טרנסג׳נדרית היא גם כיהנה בעבר כראש אגודת זכויות הלהט״ב, ושכיום היא גם חברה בוועדת משרד הבריאות לבחינת הנוהל.
ובנימה אחרת הייתי שמחה אם מישהו היה יכול למצוא את ההצעה של הקהילה הטרנסג׳נדרית לנוסח החדש.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים