לאחר שבסוף שנות התשעים הגיעה אופנת הויטמינים ותוספי התזונה לשיא, החל בעשור האחרון להתברר ערכה הבריאותי. שורה של מחקרים שנערכו על־פני שנים רבות ואוכלוסיות נרחבות, מפריכים אינדיקציות קודמות, לפיהן לצריכה מרוכזת של ויטמינים ישנה השפעה מיטיבה על אנשים בריאים.
בגליונו האחרון של כתב העת "Heart", התפרסמו לאחרונה תוצאותיו של מחקר שהקיף 24 אלף משתתפים, על פני 11 שנים. המחקר מצא כי בניגוד להערכות קודמות, מזון עשיר בסידן אינו משפיע על הסיכויים ללקות בשבץ מוחי או בהתקף לב. יתרה מזאת - בקרב מי שנטלו סידן דרך תוספים, שיעור התקפי הלב אף הוכפל. מחקר מקיף אחר שנערך במשך שבע וחצי שנים, לא הצליח לבסס את כושרם של ויטמינים מקבוצת B למתן או אף למנוע סרטן בקרב נשים, שוב, בניגוד לטענות קודמות.
ב-2005 גילה מחקר־על (ניתוח קבוצת מחקרים) שהקיף 136 אלף איש במשך מספר שנים, כי עיקר האפקט של מחסל הרדיקלים החופשיים ויטמין E על הנוטלים אותו, הינו העלאת שיעור התמותה בקירבם. תוצאה זו אושרה גם במחקר־על נוסף, שבדק 67 מחקרים קודמים שהקיפו 230 אלף איש. מחקר זה גילה תוצאה דומה גם כאשר נוגדי החימצון שנצרכו היו ביטא־קרוטן וויטמין A.
בשנות ה-60 וה-70 הוביל הביו־כימאי, חתן שני פרסי נובל לינוס פאולינג, מסע לעידוד צריכה מאסיבית של תוספי ויטמין C, בכדורים ובזריקות. פאולינג טען כי תוספים אלו מסייעים במניעה ובמיתון של הצטננויות וסרטן. מאז, מחקרים רבים שנערכו בנושא לא אישרו תוצאות אלו.
לבסוף, מחקרים מקיפים שהסתיימו בשנתיים האחרונות, גילו כי לא רק ויטמינים בודדים אלא גם צירופים "מאוזנים" שלהם בצורת מולטי־ויטמינים, הינם חסרי ערך בריאותי במקרה הטוב, ומקצרי חיים במקרים אחרים, במיוחד בקרב נשים.
חשוב לציין כי התוצאות לעיל אינן מתייחסות לנטילת ויטמינים בהוראת רופא, במקרים בהם מאובחן (באמצעות בדיקות דם) מחסור המצדיק זאת. כמו כן, ישנה קבוצה קטנה של תוספים כגון אומגה-3, חומצה פולית (לפני ובמשך היריון) וויטמין K (לתינוקות), שמחקרים חוזרים רק אישרו את השפעתם המיטיבה גם על מי שאינם סובלים ממחסור מיוחד.
|
קישורים
|