בפוסט "הבחירה באהבה, לאו דווקא בחיים", דנה חלי גולדנברג בלבטים המלווים הורים כאשר מתגלה בעוברם מום – האם להפיל או לא?
בפוסט מוצג סיפורו של כריסטיאן טיילור ביוקנן, תינוק בן שנה ושלושה חודשים, אשר אובחן עוד בהיותו ברחם אמו כבעל חיך ושפה שסועים באופן חמור. בהתאם לאמונתם הנוצרית האדוקה, בחרו הוריו להמשיך את ההריון ולהביא את התינוק לעולם. למרות שהרופאים לא היו בטוחים כי התינוק יוכל לנשום בכוחות עצמו לכשייוולד, הוא הצליח לעשות זאת, וארבעה ימים לאחר הלידה עבר ניתוח לתיקון חלק מהמומים בפניו. עם זאת, היות שנולד ללא עיניים, הוא נותר עיוור ובעל מראה חריג עד מאד. יכולותיו השכליות והרגשיות של ביוקנן הן כפי הנראה רגילות לחלוטין.
לייסי, אמו של ביוקנן, כותבת בלוג מאז שבנה נולד, ולפני כשבוע העלתה ליוטיוב סרטון שבו הציגה את סיפורו של בנה. הסרטון זכה ללמעלה ממיליון צפיות ולסיקור באמצעי התקשורת.
דעתה של גולדנברג בסוגיה נחרצת: "ככל שזה קשה ובלתי מתקבל על הדעת, אם העתיד של מי שהפך ילדך מהרגע שידעת על קיומו, ואהבת כמו את ילדך למרות שעדיין לא חיבקת, אם עתידו, חייו עומד להיות קשים, מייסרים, מלאי הישענות והזדקקות לתמיכה עד סוף הימים כאדם נכה, לא עצמאי, ובין אם נבון מספיק להבין את שונותו ובין אם לאו, חובת אהבתך, נורא ככל שזה עשוי להיות, ואפילו יותר, לא לאפשר למי שאתה אוהב מראש – בלי תנאים מוקדמים, בכל לבך, כמו שאמא, כמו שאבא, אוהבים – לחיות."
|
קישורים
Leading the Blind - הבלוג של אמו של ביוקנן (כולל תמונות קשות לצפייה)
|
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש