מחקר שנערך בבריטניה במשך 14 שנה על קבוצה של יותר מ-120,000 איש גילה כי אחוזי התמותה בקרב גברים ונשים עלו ב-18% וב-37% אחוזים (בהתאמה) כאשר אלו בילו בישיבה במשך לפחות שש ושלוש שעות ביום בממוצע. תוצאה מפתיעה במיוחד שמצא המחקר, שפורסם לפני כשנה ב- American Journal of Epidemiology, היא שפעילות פנאי גופנית בקרב קבוצת היושבים לא שיפרה את שרידותם.
בכתבתה של אלה הר־נוי ב"הארץ" - "סכנה: כאן יושבים" מוזכר גם כי תוצאות אלו מצטרפות למחקר בריטי קודם, שגילה שיעור התקפי לב גבוה משמעותית בקרב נהגים ופקידי דואר לעומת כרטיסנים ודוורים וכן למחקר אמריקני שנערך במשך 12 שנה על אוכלוסיה של יותר מ-17,000 איש, שגילה מתאם גבוה בין כמות שעות הישיבה ביום לבין שיעור התמותה מסיבה כלשהי.
הסבר אפשרי לתופעה פורסם בשנת 2008 בכתב העת Diabetes. מתברר שבמצב ישיבה, נעצרת הפצתו בגוף של אנזים המעודד את הגוף לעבד שומן וכולסטרול. במצב עמידה לעומת זאת, גם ללא פעילות גופנית נוספת, חוזר לפעולה מנגנון פיזור האנזים הקרוי "ליפאז". ואכן, מחקר אוסטרלי מראה כי הפסקות תכופות לצורך עמידה ותזוזה משפרות את מצב הלב, כמו גם את היקף המותניים.
|
קישורים
סכנה: כאן יושבים - דיווח ב"הארץ"
|