 |
|
קטע פרוזה מאת איריס אליה כהן, בשיתוף האתר ''זוטא''
|
|
| יצירות אמנות • איריס אליה כהן • יום ג', 5/4/2011, 12:00 |
|
 |
|
אֲנִי סִינִית. לְגַמְרֵי סִינִית. קְטַנָּה וְרָזָה. עִם צַמּוֹת רָזוֹת קְשׁוּרוֹת בִּסְרָטִים
רָזִים. לְבָנִים. כְּמוֹ שְׁנֵי פַּרְפַּרִים מֵתִים עַל הַכְּתֵפָיִם. וְיֵשׁ לִי חריצי סִירוֹת
בִּמְקוֹם עֵינַיִם. וּמְעַט מְאד לְחָיַיִם. בְּעֶצֶם, אֵין לִי בִּכְלָל לְחָיַיִם. וְאַתָּה עוֹמֵד
מוּלִי. בָּרֶקַע פּגוֹדוֹת גְּבוֹהוֹת. עֲצוּבוֹת כְּמוֹ עוּגוֹת חֲתֻנָּה מִמַּרְגָּרִינָה.
ומסביבנו הָמוֹן עֲגָלוֹת רתומות לאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ פַּעַם אֲנָשִׁים. ומהפה, זאת
אוֹמֶרֶת מֵהַשְּׂפָתַיִם, נִמְלֶטֶת לִי סִינִית. סִינִית שׁוֹטֶפֶת. חֲמוֹרִים. אֲנִי אוֹמֶרֶת
לְךָ. וְאַתָּה בּוֹכֶה. תַּפְסִיקִי לְדַבֵּר אֵלַי סִינִית. אֲבָל אֲנִי לא יְכוֹלָה. אֲנִי לְגַמְרֵי
סִינִית.
|
קישורים
|
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש