רזי ביקוע הגרעין | 2559 | ||||||||||||
|
רזי ביקוע הגרעין | 2559 | ||||||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "שאל ת'אייל"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
הפסקה הרלבנטית: The shelling process reduces a pecan’s weight by 50 to 65 percent and its volume approximately by half. To keep the pecan meat from shattering, the nuts are moistened or "conditioned" before cracking. There are two methods used to accomplish this. The cold water method soaks the pecans in chlorinated water for as long as eight hours. The pecans are then drained for 16 to 24 hours in sacks, vats or barrels in preparation for cracking (within the next 24-hour period). With the steam pressure method, pecans are exposed to hot water or steam pressure for six to eight minutes, then cooled and held for 30 to 60 minutes. The steam pressure method is faster, but can cause discoloration of the pecan kernels.
The pecans are cracked by a machine that applies force to both ends of each nut. The cracked pecans are then placed on a conveyer, where they are moved to the sheller machines. Meats and shells are separated by a series of shaker screens. Shelled pecans are then separated into grades – the meats pass over rapidly vibrating machines with holes of many different sizes (for example, halves come in eight sizes, based on the number per pound. |
|
||||
|
||||
The pecans are cracked by a machine that applies force to both ends of each nut המכונה מפצחת אגוז אגוז? נשמע כמו תהליך איטי מאוד... מה ההספק של מכונה כזאת?
|
|
||||
|
||||
לא הצלחתי למצוא שרטוטים, הניחוש שלי שמדובר בשני גלילים ( משהו כמו מייבשי הכביסה העתיקים) שלוחצים על האגוזים. זה אמנם לא בדיוק לחץ על ה"קצוות" אבל זה נראה לי קצת יותר הגיוני. חשבתי לחפש בUSPTO שרטוט של פטנט כזה, אבל אין לי כרגע פנאי לכך. |
|
||||
|
||||
אני תמיד תהיתי על עניין הצנוברים,על עניין האיסוף (מישהו מגדל אורנים למטרה זו?)ועל עניין הפיצוח,תמיד דמיינתי אולם גדול מלא בילדים בני תשע עם בלטה ביד,בסגנון החיפאי של העניין. |
|
||||
|
||||
לאור העובדה שכמעט כל מוצר תעשייתי בימינו מגיע מסין, הייתי מצפה שהיצרנים יעבירו גם את התחום הזה לשם, ופשוט יושיבו כמה אלפי סינים לפצח את האגוזים והגרעינים, להשליך את הקליפה ולרכז את התכולה. |
|
||||
|
||||
סנאים כבר לא הולך? |
|
||||
|
||||
(אני מתאפק כבר מאז פרסום השאל ת'אייל לא להזכיר את ''צ'רלי והשוקולדה'') |
|
||||
|
||||
ב''מרכז המזון'' בירכא מוכרים צנוברים מקולפים מספרד ומסין. הצנוברים הסינים זולים משמעותית מהספרדים. |
|
||||
|
||||
נראה לי שזה די קרוב למציאות. בארץ למשל יתכן שאנו מוסרים לקילוף לתושבי הגדה או לירדנים מנימוקים של שכר נמוך, משלוח לסין או לאפריקה ובחזרה נראה לי יקר יותר. גרעיני סומסום (חומר הגלם לטחינה) עשויים לבוא מופרדים במקום הגידול שלהם (אתיופיה ?). . אפשר להעזר בכלים ידניים אם נדרשת הפעלת כוח, וכן אפשר להשתמש באמצעים מכניים לסינון קליפות ראשוני. אבל עיקר זמן העבודה היא בסילוק ידני של והפרדת הקליפות מהחומר האכיל. |
|
||||
|
||||
דמיין אולם גדול מלא עפולאים ותבין מנין באות השקיות האלה עם גרעיני חמניה מקולפים. כל עפולאי מסוגל לפצח במיומנות של תוכי תוך פחות מחצי שעה קילו גרעיני חמניה. אני זוכר תחרויות מגיל 10 כמו מי מסיים ראשון לפצח שקית של רבע ק"ג, או מי מצליח ליצור ערימה גדולה יותר של גרעיני חמניה מקולפים בפרק זמן נתון. עד היום אני מזהה עפולאים לפי החריץ הקטן בשן המפצחת, (חותכת ימנית עליונה) תוצאה של שחיקת האמייל בעקבות שנים של פיצוח, ואני עדיין זוכר את הזעזוע שחוויתי כאשר פגשתי אדם לא מתורבת שפיצח גרעיני חמנייה עם השיניים הטוחנות. |
|
||||
|
||||
אני מפצח גרעיני חמנייה בעזרת השיניים הטוחנות!(כשאני עושה זאת פעם בשנתיים),בשיניים החותכות אני משתמש בכדי לבקע גרגירי קוויאר עדינים,וזאת בלווית דום פרניון וביצי דודו שלוקות... |
|
||||
|
||||
אם תתקרב לעפולה נכה אותך במקל, בסרגל, מה שבא ליד. |
|
||||
|
||||
שב. קח כדור הרגעה. (אם אתה חולה לב, אל תמשיך.) אני מפצח גרעינים (כלומר, פיצחתי, כשעוד פיצחתי) בידיים. מיומנות שלמדתי מאמי. פירוט הטכניקה יינתן לפי דרישה. כל מיני ענייני אסתטיקה ונימוס בצד, זה פשוט יוצא יותר טעים - בזכות העובדה שהגרעין המקולף בא במגע עם הלשון והשיניים כשהוא עדיין יבש. אבל אם כבר בשיניים, אז גם אני בטוחנות. |
|
||||
|
||||
מה שטוב בשיטה שלך שהיא איטית. אתה מצליח לא לצבור המון קלוריות. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח שזה איטי יותר. |
|
||||
|
||||
''אבל אם כבר בשיניים, אז גם אני בטוחנות.'' מצטער, אין לנו שיג ושיח. |
|
||||
|
||||
רגע, עם החותכות אתה מחזיק את הגרעין ביד? |
|
||||
|
||||
תגיד, יש הרבה טוחנות בסביבה שלך? |
|
||||
|
||||
היית צריך לשאול אם יש הרבה נטחנות... |
|
||||
|
||||
איך אפשר לפצח גרעינים בדרך נימוסית? |
|
||||
|
||||
אני קראתי פעם (אבל לא זוכר איפה) ששמים את האגוזים בתא אטום, ומעלים לאט לאט את לחץ האוויר. כיוון שהאגוזים אינם סגורים הרמטית, גם הלחץ בתוכם עולה באיטיות. כשהלחץ מגיע לרמה הרצויה, מורידים אותו בבת אחת. כתוצאה מכך נוצר הפרש לחצים בין תוך האגוז (שלוקח ללחץ בתוכו יותר זמן לרדת) לבין חלל התא, והאגוז מתפצח מעצמו. |
|
||||
|
||||
מה רבו מעשייך אלוהים..... |
|
||||
|
||||
נחמד. זה גם מסנן את האגוזים המתולעים כי אלה אינם מתפצחים בשלב האחרון. |
|
||||
|
||||
מה לגבי אגוזי ברזיל? מי שלא ניהל מרדף מפוקפק אחר אגוז ברזיל חלקלק ברחבי הבית,לא רדף אחרי אגוז מימיו... אני חושב שהם עשויים מסגסוגת טיטניום... |
|
||||
|
||||
אגב , זו השיטה לייצר במבה. המכונה שולחת תולעי במבה דחוסות לתור תנור ובו פחות לחץ מבתא הבלילה וכך הבמבות תופחות ונאפות בו-זמנית- תאווה לעיניים! עבדתי פעם עם בחור שלמד הנדסת מכונות (בב"ש), אשר פרויקט הגמר שלו היה מכונת פיצוח צנוברים. הוא למד היטב את הנושא וטען בתוקף שמרבית מכונות הפיצוח פועלות דוקא על עיקרון הפיתול- יש מצבטיים אכזריות שלופתות את הצנובר ומסובבות לכוונים מנוגדים, רחמנא לצילן. זה נשמע לי מעולה לצנובר אבל רע מאוד לאגוזים. what's good for the goose is not so good for the nut
|
|
||||
|
||||
אאז''נ זו הדוגמה המצוטטת הקלאסית ל''חשיבה יצירתית'' או ''חשיבה המצאתית'' או ''חשיבה מחוץ לקופסה'' או איזה ביטוי שלא אופנתי בעשור הרלבנטי. בניחוש פרוע, בטח יש איזו סיבה פרקטית למה זה לא עובד, אבל כולם ממשיכים לצטט כי זה נשמע מגניב. |
|
||||
|
||||
חשיבה מחוץ לקליפה. |
|
||||
|
||||
מה שמזכיר ש''קליפה'' היה פעם כינוי לקסנטיפה. |
|
||||
|
||||
מחר נלך ונתחתן, סוף לוויכוח חשוב היטב עד שתגיע לחופה האהבה היא תוך-תוכו של התפוח אבל בנישואין לוקחים את הקליפה. ------------ הגברת מהרהרת איך להתלבש ובאיזו מין שמלה תצא חוצץ היא, כי אם קליפה אחת יוצאת בשמלת שש יוצאת שנייה בשמלת שש וחצי. |
|
||||
|
||||
בנישואין כמובן *מקבלים* את הקליפה ולא לוקחים, אבל כיוון שצריך להסתדר עם חרוז ומשקל, אין ברירה וצריך לקחת אותה :-) |
|
||||
|
||||
לפעמים מי שלוקחים היא דווקא הקליפה: פְּרוּטָה אֵין בַּכִּיס פֹּה וְאֵין בָּאֵבוּס מִסְפֹּא, סוּסִי פִגֵּר – וְאֵין לִי עוֹזֵר וְהַגַּלְגַּל אֵינוֹ חוֹזֵר; גְּרוֹנִי יָבֵשׁ – וְיַ"שׁ אֵין טִפָּה, וּבַבַּיִת אִשָּׁה "קְלִפָּה" – עַל-הָאֶבֶן, תַּחַת הָר, אֵשֵׁב וְאֶבְכֶּה מָר. (ביאליק, "תאמר אהיה רב", באדיבות פרויקט בן יהודה - שמדוע אין קוראים לו "מיזם בן יהודה"?) |
|
||||
|
||||
שאלה טובה מאוד. לגבי השיר - אריק איינשטיין שר אותו פעם (נדמה לי שהלחן של מיקי גבריאלוב). |
|
||||
|
||||
פעם נתקלתי במפעל לקילוף בוטנים בשם ''שיקרצי'' באזור התעשיה הישן בנתניה (מאחורי קניון הדרים). אם תמצא את הטלפון שלהם, אולי הם יוכלו להסביר לך אישית... |
|
||||
|
||||
למרות שהמאמר הוא על הפיצוח עצמו, מצאתי לנכון להזכיר פה גם את הסדר שעורכים בט''ו בשבט, בדומה לסדר פסח, בשל עניין הקליפות החיצוניות והפנים של הפירות. סדר ט''ו בשבט הוא מסורת עתיקה של מקובלים מימי הביניים, ועיקרו ללמוד את האדם ומבנהו על דרך המשל. במסגרת הסדר, אוכלים שלושה סוגים של פירות שמרוכזיםבשלוש קערות, שנבדלים זה מזה בחלקים שאוכלים בהם, והם בדומה לארבעת המינים של סוכות נמשלים לאלמנטים רוחניים בחיינו. הפירות בקערה הראשונה הם פירות שתכנם נאכל וקליפותיהם נזרקות, כמו תפוזים, שקדים ואגוזים. אלה מייצגים את עולם העשייה. הפירות בקערה השנייה הם אלה שעיקרם נאכל (החלק החיצוני) וזרעיהם יוצרים חיים חדשים, כמו תפוחים, תמרים, וזיתים. אלה מייצגים את עולם העשייה. הפירות בקערה השלישית מייצגים את עולם הבריאה, ואלה פירות שנאכלים בשלמותם, כמו דבלים וצימוקים. |
|
||||
|
||||
תן ליהודים הזדמנות והם מתיישבים לאכול. אגב, גם בתפוזים יש זרעים, ולא נהוג לאכול אותם. |
|
||||
|
||||
משרים במים לדקה ומכנסים מיד לתנור חם מאד. הקליפות מתבקעות מיד. משם לצנטריפוגה להפרדת הקליפות מהגרעינים. יכול להיות שפועל גם בסוגי פיצוחים אחרים (כגון פיסטוקים). |
|
||||
|
||||
עם גרעיני חמניות אין בעיה. הבעיה הגדולה היא באמת עם הפיסטוקים. |
|
||||
|
||||
כמה חם? יעבוד גם בבית? |
|
||||
|
||||
יעבוד בבית של פיסטוק. |
|
||||
|
||||
קילוף אגוזים הופך למקצוע מסוכן: מוויקיפדיה: Cashew fruit contains a potent skin irritant toxin called urushiol (also found in poison-ivy) within the dark green nut shells. This must be removed when the seed inside is processed for consumption; this is done by shelling the nuts, a somewhat hazardous process, and exceedingly painful skin rashes (similar to poison-ivy rashes) among processing workers are frequent. In India urushiol is traditionally used to control tamed elephants by its mahout (rider or keeper). The so-called "raw cashews" available in health food shops have been cooked but not roasted or browned. זה בכלל פרי מסובך הקשיו הזה: |
|
||||
|
||||
ואולי גם כתובת של מקום שמוכר פיצוחים מפוצחים באיזור הרצליה? |
|
||||
|
||||
יש חנות נהדרת בתחנה המרכזית. הם לא מתמחים במקולפים, אם כי אפשר להשיג שם הכל ובזול. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |