פנטסיה 2000 248
עם יצירת הסרט "פנטסיה" המקורי, שיצא לאקרנים בשנת 1940, חלם וולט דיסני כי הסרט לא יהיה סרט ככל הסרטים, אלא סדרה מתמשכת - סרט חדש כל שנה שיכיל מספר קטעים ישנים ואהובים, ואליהם יצטרפו קטעים חדשים. חזונו של דיסני לא התגשם אז, אולם הסרט החדש, "פנטסיה 2000", מעלה את האפשרות מחדש.
קולנוע ואמנויות הבמה • טל כהן • יום ד', 14/6/2000, 14:25
למי שלא מכיר את רעיון הסרט - מדובר בקטעי אנימציה המלווים קטעי מוזיקה קלאסית. בניגוד לסרטים רגילים, בהם המוזיקה נכתבת כדי להתאים לעלילה, כאן נכתבת העלילה כדי להתאים למוזיקה. היצירות מוגשות בידי שחקנים מוכרים (סטיב מרטין, ג'יימס ארל ג'ונס ואחרים) ומבוצעות בידי אמנים מהשורה הראשונה (יצחק פרלמן, למשל). הסרט החדש כולל שבעה קטעי אנימציה מקוריים, בנוסף לקטע אחד ישן ומוכר מהסרט הקודם - "שולית הקוסם", בכיכובו של מיקי מאוס.

חלק מהקטעים הם אבסטרקטיים למדי, ללא כל עלילה: פרץ קליידוסקופי של צורות וצבעים המרקדים על המסך בהתאם למנגינה ומשאירים את ה"עלילה" לדמיונו של הצופה. בקטעים אחרים, ההתאמה בין העלילה למנגינה היא כה מופלאה, עד כי לפעמים קל להתבלבל ולשכוח שזהו המצב, ולחשוב שהמוזיקה מותאמת באופן מופלא לעלילה. (סוד קטן שהתגלה לי בהמשך, אך נראה כי יצרום לכל מי שמכיר היטב את היצירות המוזיקליות, הוא שבמקומות מסוימים אולפני דיסני אכן שינו את המנגינה קלות כדי שתתאים טוב יותר לרעיונותיהם).

ניתן להתייחס לקטעי האנימציה כאל ליווי בלבד, ולסרט כולו כאל קונצרט צבעוני. זה היה אולי הולם אם הקטעים כולם היו דומים לפרק הקצר שהוצג מתוך הסימפוניה החמישית של בטהובן. קטע זה הוא מהסוג האבסטרקטי ביותר, ובו "פרפרים" המורכבים מזוגות של משולשים מרקדים על המסך. (טכנית, דווקא בפרק זה בולטת - ולא לטובה - העובדה כי האנימציות בסרט החדש נוצרו בעזרת מחשב, ולכן מפליאה אותי ההחלטה למקמו בתחילת הסרט). אולם מרבית הקטעים מוסיפים עלילה לקטעי המוזיקה, עלילה שקשה לדמיין ללא האנימציה (בין משום שאינה קיימת, או משום שהיא מוסתרת היטב). למשל, סיפורו של הליוותן הצעיר באורני רומא של אוטורינו רספיגי, בוודאי אינו הסיפור אליו התכוון המלחין, ולכן האנימציה בפירוש מוסיפה נדבך שלא היה קיים במקור. זו הסיבה לכך שהצפיה בסרט שונה מאד מביקור בקונצרט: ברוב המקרים לא יכולת לטעון ש"כך בדיוק דמיינת את היצירה בעיני רוחך" (כמו שלעיתים ניתן לטעון בהשוואה בין ספר לסרט).



שניים מהסיפורים מוכרים, ובשניהם הוסיפו דיסני "טוויסט" שלא היה במקור: הסיפור של חייל הבדיל, מאת האנס כריסטיאן אנדרסן, מלווה את קונצ'רטו לפסנתר מס' 2 של שוסטוקוביץ', אולם סוף הסיפור (בניגוד למקור) אינו טראגי; והסיפור של נוח והתיבה, בכיכוב דונאלד דאק, מלווה את הוד והדר של אדוורד אלגר ומוסיף הרבה הומור ואירוניה לסיפור התנ"כי (אגב, אם היו מבקשים ממני לקשר דמויות של קומיקס ליצירה בשם "הוד והדר", השם האחרון שהייתי חושב עליו הוא דונאלד).



קטע קצר מתוך קרנבל החיות של קמיל סן־סנס קיבל ליווי משעשע ומלבב העונה על השאלה העמוקה ועתיקת היומין, "מה קורה כשנותנים יו־יו ללהקת פלמינגו". אנימציה זו היא אולי השיא מבחינת ההומור המלווה את הסרט כולו (אם כי בשאר המקומות, ההומור עדין יותר); ביותר ממקום אחד (ולא רק ב"קרנבל החיות") נשמעו פרצי־צחוק מן הקהל, מה שוודאי לא היה קורה בקונצרט.



הקטע האחרון, על־פי ציפור האש של סטרווינסקי, מרשים מאד מבחינה ויזואלית, אך הוא חסר מעוף למדי מבחינות אחרות - למעט העובדה שמי שאינו מכיר את המוזיקה (כמוני, למשל) עשוי להיות מופתע קלות בנקודה מסויימת.

אולם גולת הכותרת של הסרט, לדעתי, נעוצה בשני קטעים: שולית הקוסם של פול דוקאס, שהועבר, כאמור, ללא שינוי מהסרט המקורי, ורפסודיה בכחול של גרשווין. הראשון הפך כבר מזמן לקלאסיקה ברמה כזו, שאינני מסוגל לשמוע את הנעימה מבלי לראות בעיני־רוחי את מיקי מאוס פוקד על המטאטא לשאת את דליי המים. ההתאמה המופלאה נובעת הן מהעובדה שזו בדיוק העלילה אליה התכוון המלחין, והן מהאיכויות המיוחדות של האנימציה - ציור ידני, עם דגש אוהב לכל אדווה וגל של מים. ספק אם אפילו אחד מהקטעים החדשים בסרט יזכה לכזו רמת זיהוי תרבותי בין המוזיקה לבין האנימציה שליוותה אותה.



"רפסודיה בכחול" היא ההברקה של הסרט. השוני הבולט הראשון הוא בסגנון הציור והאנימציה, שהם בפירוש לא הסגנון הקבוע והמוכר של וולט דיסני. העלילה מתרחשת בכרך עירוני (ניו־יורק?) בשנות העשרים - תקופה של אבטלה ודכאון כללי. המוזיקה הפכה לרקע לסיפור עלילתי מלא, עם לא פחות מארבעה גיבורים ראשיים שדרכיהם מצטלבות במקרה - מובטל, פועל בניין החולם על קריירה כמתופף, בעל שיצירתיותו מדוכאת בידי אישתו, וילדה קטנה. עומק ההבעה באנימציה הבלתי־מסורתית הזו (מבחינת אולפני דיסני), והתיאום המרתק בין המוזיקה הכמו־ג'אזית לסיפור הנפרש בפני הצופה, הופכים את הקטע לחוויה מיוחדת.





בכל הסרטים כמעט, איכות הפסקול חשובה כמעט כמו איכות התסריט. פסקול טוב יכול להציל סרט בינוני; פסקול רע יכול להרוס סרט טוב. אולם כדי להינות מפסקול טוב, יש צורך ברמקולים טובים. בסרט כמו "פנטסיה 2000", איכות החוויה תקום או תיפול על איכות הרמקולים באולם הקולנוע. לצערי, הרמקולים בקולנוע "רב־אור" (מרכז חורב) בחיפה, שם צפיתי בסרט, אינם מרשימים במיוחד, אם להתנסח בעדינות. אני מקווה כי בשאר הארץ זכה הסרט לאולמות ראויים יותר. אגב, להערכתי, על־פי התפוסה העניה, הסרט לא ישאר על המסך הגדול לזמן רב. לכן, אם אתם אוהבים מוזיקה קלאסית ורוצים לגוון קצת את החוויה, או אם אתם רוצים היכרות משעשעת עם מוזיקה זו, מהרו וצפו בסרט לפני שייסגר חלון ההזדמנויות.
קישורים
פנטזיה 2000 - אתר הבית
פנטזיה 2000 - מתוך אתר "סרט"
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "קולנוע ואמנויות הבמה"
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

  נחמד, אבל איפה הביקורת? • אדם קלין • 2 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • דב אנשלוביץ
  אכזבה! • עידו הרטוגזון • 10 תגובות בפתיל
  אני דוקא מצאתי שהסרט יפיפה • לידור ברזיק-פרידלנד • 18 תגובות בפתיל
  פנטסיה 2000 • שיר אתגר
אהבתי את את גרסת הדיוידי 610968
יוסי יום א', 13/1/2013, 11:47
כלומר - לשמוע ולראות במערכת הביתית המשובחת עם התה והלימון והספרים הישנים. קשה לי להאמין שהייתי נהנה באותה מידה בכיסא ארבע שורה שתים עשרה בלי פאוז ושליטה על כפתור הווליום.

ובנושא אחר לגמרי - המאמר הזה הזכיר לי נשכחות, וגיגול מהיר העלה בחכתי את http://www.fantasia2000.org.il/. שם גם גיליתי שיצא גיליון חדש בחול המועד פסח (לא ברור באיזה שנה). למיטב זכרוני הם עוד חייבים לי כעשרה גליונות ששולמו מראש במאה הקודמת לחברת היפריון (או מי שלא יהיה המוציא לאור בסוף דרכם). אני מנסה להחליט אם לפתוח בתביעה יצוגית מתוקשרת היטב או סתם לקנות את הגליון ולהנות מהנוסטלגיה.
  אהבתי את את גרסת הדיוידי • ארז לנדוור • 22 תגובות בפתיל
עמנואל לוטם הלך לעולמו 765784
יוסי • בתשובה ליוסי יום ב', 8/1/2024, 15:53
עמנואל לוטם, שהיה אחד מעורכי פנטזיה 2000, הלך לעולמו. יזי זכרו ברוך.
עמנואל לוטם הלך לעולמו 765786
הפונז • בתשובה ליוסי יום ב', 8/1/2024, 16:47
תגובה 765762.

והחידוש הלשוני שלך במשפט האחרון מוצא חן בעיני, אבל נראה לי שהוא לא הולם את האישיות המסוימת הזו.
עמנואל לוטם הלך לעולמו 765790
יוסי • בתשובה להפונז יום ב', 8/1/2024, 19:41
אכן לא הולם. צר לי על טעות ההקלדה.
עמנואל לוטם הלך לעולמו 765794
אפופידס • בתשובה ליוסי יום ג', 9/1/2024, 8:52
המדע והבדיון של עמנואל לוטם - מכון דווידסון:
אף שהוא מעולם לא עשה מזה עניין גדול, מעטים הם האנשים שתרומתם להפצת הידע המדעי וצורת החשיבה המדעית בישראל מתקרבת לזאת שהותיר אחריו לוטם. ב-‏48 שנות עבודה הוא תרגם קרוב ל-‏400 ספרים, שעיצבו במידה רבה את רבות המדע הבדיוני בארץ, ובצורה אחרת גם את ספרות המדע הפופולרי. הוא היה יושב הראש הראשון של האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה – ושלא יעלה בדעתכם לרגע לפלוט לידו, "אבל האקדמיה ממליצה לכתוב 'פנטזיה', לא 'פנטסיה'!", הוא גם היה ממייסדי פסטיבל אייקון, ערך את אנציקלופדיית Ynet ואת סדרות המדע הבדיוני של הוצאות הספרים כתר וזמורה ביתן ועוד כהנה וכהנה. רבים ממספידיו ברשתות החברתיות סיפרו, "בזכותו התחלתי לקרוא מדע בדיוני" ו"באמצעותו גיליתי את המדע"....התרגום העברי של "חולית" נחשב גם כיום לתרגום מופת, שבמובנים מסוימים אף עולה על המקור.

כנס ארמגדון.קון היה אמור להיות כנס בינלאומי ענק בהשתתפות לא פחות משמונה אורחי כבוד מחו"ל. אירוע השיא נועד להתקיים בליל חילופי המילניום בהר מגידו, או בשמו הלועזי "ארמגדון": המקום שבו לפי הכתבים האפוקליפטיים של הנצרות אמור להתקיים הקרב המכריע שיביא את אחרית הימים. בפועל, ההרשמה לכנס דשדשה במקום, וכשהחלו עימותים בשטחים באינתיפאדה השנייה, אורח הכבוד הראשי של הכנס, הסופר לארי ניבן, קיבל רגליים קרות וביטל את בואו. האפוקליפסה ניצחה את ארמגדון.קון.
עמנואל לוטם הלך לעולמו 765796
הפונז • בתשובה לאפופידס יום ג', 9/1/2024, 10:44
יפה.

ואם כבר הוזכר כאן מכון דוידסון:
בדיוק השבוע, בתי שבכיתה ח' ולומדת על מבנה האטום - אחרי שאמרה לי שטענו באוזניה (ז"א לימדו אותה בכיתה) שהאלקטרונים נעים סביב הגרעין במהירות "קרובה למהירות האור" - פנתה לגוגל ומיד העלתה את העמוד במכון דוידסון שאומר בדיוק את זה.
אני מקווה שכולנו נסכים שזה לא נכון, ומהרבה סיבות שחלקן רלבנטיות אפילו לפני שמדברים על קוונטים (אבל כן מדברים על יחסות פרטית).

מאחר ואני דוקא מעריך את האתר שלהם, שלא לומר את האכסניה שלו שביליתי בה כמה שנים יפות מחיי, שלחתי אליהם אימייל בבקשה לתקן את הטעון תיקון.
מקווה שכך יקרה.
עמנואל לוטם הלך לעולמו 765797
יובל נוב • בתשובה להפונז יום ג', 9/1/2024, 11:00
יפה ששלחת את התיקון (בכפוף לחוסר ההבנה שלי בפיזיקה).

אני פעם שלחתי למכון דוידסון תיקון לאיזה עניין הסתברותי באתר שלהם, והם הגיבו בזריזות ועדכנו מיד את מה שהיה צריך.
עמנואל לוטם הלך לעולמו 765798
easy • בתשובה להפונז יום ג', 9/1/2024, 11:21
זה סוג של Not even Wrong.
עמנואל לוטם הלך לעולמו 765807
אח של אייל • בתשובה להפונז יום ג', 9/1/2024, 15:10
זהו נושא מבלבל. אמנם הם לא "נעים סביב הגרעין" אבל כן אפשר להגיד שיש להם מהירות, למשל ראה כאן או כאן.

והמהירות הזו היא (בחלק מסוגי האטומים) קרובה למהירות האור.

הלקח הוא להשתמש במושגים פחות מבלבלים. אני מציע לתרגם orbital ל"מסלולו" ומהירות ל"מהירותות". אז הנה המשפט המתוקן:
האלקטרון נענע במסלולו סביב הגרעין במהירותות שקרובה למהירות האור. Problem Solved
עמנואל לוטם הלך לעולמו 765816
אפופידס • בתשובה לאח של אייל יום ג', 9/1/2024, 16:50
מה עם "מקיף את הגרעין בקצב שקרוב למהירות האור"?
למעשה, מאחר ומדובר רק באילוסטרציה למי שאינם פיזיקאים, גם "מהירות" טובה בעיני, אולי עם התוספת (עד כמה שניתן לייחס למסלולם מהירות במובן המקובל).
עמנואל לוטם הלך לעולמו 765819
אח של אייל • בתשובה לאפופידס יום ג', 9/1/2024, 17:16
כמה "הקפות" הוא עושה בשניה? ניסוח לא מוצלח.
הרגע נזכרתי במילה העברית "רוטט". תעצמו את העיניים ותדמיינו את זה שהאלקטרון הוא בעצם גל (ובשום פנים ואופן לא על דברים אחרים שרוטטים, פויה!)
האלקטרון רוטט במהירות קרובה למהירות האור.
עמנואל לוטם הלך לעולמו 765821
ירדן ניר-בוכבינדר  (אתר) • בתשובה לאח של אייל יום ג', 9/1/2024, 17:24
האלקטרון בזזזז מאוד מהר.
עמנואל לוטם הלך לעולמו 765818
הפונז • בתשובה לאח של אייל יום ג', 9/1/2024, 17:10
א. אפילו אם אני מקבל את המודל הלא-קוונטי שבו החישובים שקישרת אליהם רלוונטיים, עדיין רוב האלקטרונים (גם אם נתחיל ממימן מבחינת כמות האטומים בעולם וגם אם נכלול אלקטרונים שאינם ב-‏1S) נעים בפחות מאחוז ממהירות האור. זה אמנם ממש מהר, אבל בהחלט לא קרוב ל"קרוב למהירות האור"‏1.
ב. כידוע לכולנו, מטען הנע במעגל פולט קרינה. אני רחוק מלזכור את החישוב, אבל יש לי הרגשה שאם היינו לוקחים בחשבון את המהירויות התיאורטיות הללו, עם המסלול הקטנטן של האלקטרון, היינו מקבלים קרינה משמעותית מאד נפלטת מהאטום, מה שכמובן היה אמור להוריד את רדיוס הסיבוב של האלקטרון ולקרוס לגרעין. לא זה ולא זה קורה כלל.
ג. בכל זאת, בסוף יש לנו מודל קוונטי באמת, בו אין אלקטרון שנע סביב הגרעין (ואם אני זוכר נכון, במסלול הנמוך ביותר התנע האורביטלי שלו הוא 0, אבל אולי אני טועה). ואז כמו שאתה אומר, אנחנו בכלל צריכים לשנות את המושגים שלנו.

לסיכום כל אלה, אני חושב שבמיוחד כשמנסים לדבר לקהל לא מקצועי ברמת מדע לנוער או מדע פופולרי, השימוש במושגים האלה מטעה מאד, גם כמותית וגם איכותית, ועדיף בכלל לא לומר את זה מאשר לומר משהו כל כך מטעה ומבלבל.

‏1 לא יותר משאני קרוב למהירות של מטוס כשאני רץ.
עמנואל לוטם הלך לעולמו 765823
אח של אייל • בתשובה להפונז יום ג', 9/1/2024, 17:27
צריך להגיד משהו. צריך להגיד מה לעזאזל הם עושים שם עם הגרעין, בחושך, כשאף אחד לא מסתכל. אי אפשר לכתוב בספר מדע פופלרי: לאטום יש גרעין ואלקטרונים, והאלקטרונים - כשתגדל תבין, קריצה קריצה.

הצעה: תכתוב שהאלקטרון רוטט בתוך האטום כמו מיתר של גיטרה (אם אתה רוצה להתחמק מהמילה הסתברות)
עמנואל לוטם הלך לעולמו 765836
הפונז • בתשובה לאח של אייל יום ג', 9/1/2024, 20:18
זה בסדר מבלינתי שתישאר עם מודל פשוט ותאמר שהאלקטרון מקיף את הגרעין.
אבל למה להכניס את המהירות שלו? זה מה שחשוב? בייחוד שנראה ש"מהירות האור" נזרקה כאן כבאז-וורד ילדותי של "היי, תראו כמה פיזיקה זה מגניב ואני יודע את כל זה".
זה כל כך לא רלבנטי, המהירות, שאפילו כשמגגלים את זה מגיעים בעיקר לקישורים שלך לתשובות של לובוס מוטל (שאני מכיר בעיקר כבעל בלוג פיזיקה שנוי במחלוקת) עם עשר צפיות, ולא שמאות טקסטבוקים בפיזיקה שמלמדים את זה.

ואם כל זה לא שכנע אותך, המשפט הבא מיד אחרי ציון מהירות האור אצל דוידסון - ולא הץלוננתם, אז בטח לא קראתם, הה! - הוא "המהירות הגבוהה הזו אינה מאפשרת לנו למדוד את מיקומם המדויק של האלקטרונים בכל זמן נתון" שזו כבר ממש תועבה.
הייזנברג מתהפך בקברו, פעמיים.
עמנואל לוטם הלך לעולמו 765843
אח של אייל • בתשובה להפונז יום ג', 9/1/2024, 21:22
"האלקטרון מקיף את הגרעין" הוא אותה מידת תועבה בעיני מאשר "המהירות אינה מאפשרת למדוד את מיקומם המדויק בכל זמן נתון". פשוט מטעה.

אבל אני מאמין שאפשר להגיע להסבר מוצלח יותרץ

הנה סרטון חינוכי של 3 דק לילדים על מבנה האטום. החלק הרלוונטי בדקה 2:08
1. הדבר הכי טוב כאן הוא זה הויזואליזציה. האלקטרונים מופיעים ונעלמים בתוך ענן במקום השרטוט ה"קלאסי" של מסלולים אליפטים.
2. דקה 2:25 - "האלקטרונים יכולים להמצא בכל מקום בענן. המסלול שלהם לא קבוע" - סבבה
3. דקה 3:09 - (טקסט) - "האלקטרונים נעים בצורה רנדומית, הם לא מקיפים את הגרעין" - מעולה
4. דקה 3:09 - (דיבור) - ".. אלקטרונים הנעים מהר מדי ובצורה בלתי צפויה מדי כדי שתוכל לדעת את מיקומם המדויק" - לא מוצלח. אפשר להסתפק ב: "לא ניתן למדוד את המיקום המדויק שלהם".
עמנואל לוטם הלך לעולמו 765847
הפונז • בתשובה לאח של אייל יום ג', 9/1/2024, 23:17
אני בכלל לא מסכים לפסקה הפותחת שלך, כי אני רוצה להזכיר שבעברית 'מקיף' יכול לתאר מצב סטטי לגמרי כמו צה"ל מקיף את שיפא או שהסופגניה מקיפה את הריבה שבתוכה.
עמנואל לוטם הלך לעולמו 765856
אח של אייל • בתשובה להפונז יום ד', 10/1/2024, 7:48
הפתיל התחיל בכך שהתרגזת על השימוש במילה מהירות, כי זה מטעה. ואני מסכים.

באותו אופן, זה שהמילה מקיף, אחד הפירושים שלה הוא נכון 'בערך' - לא מציל את בעיני את המשפט "האלקטרון מקיף את הגרעין".

עדיף להגיד: "האלקטרון נע באופן אקראי בתוך איזור דמוי ענן מסביב לגרעין". ובגלל שמסתובבים (הא!) הרבה הסברים שגויים, עדיף גם להדגיש ש"זה לא מסלול מעגלי".
עמנואל לוטם הלך לעולמו 765870
הפונז • בתשובה לאח של אייל יום ד', 10/1/2024, 13:03
אז אנחנו מסכימים.

אבל אם כבר אנחנו כאן, יש לי שאלה:‏1
בעקבות הקישורים ששלחת, ראיתי שאכן מוזכרים (גם בלי קשר לחישובי "מהירויות" מטעים שכאלה) תיקונים יחסותיים לאורביטלים כאלה ואחרים, וחלקם אפילו נראים משמעותיים‏2.
במודל האמיתי של הטבע, המודל הקוונטי, הטיפול ביחסות פרטית נעשה בדרך כלל דרך תורת השדות הקוונטית. אבל האם היא שימושית לחישובים של מצבים קשורים כמו אלקטרון באטום?
ואם לא היא - על מה באמת מתבססים התיקונים היחסותיים האלה?
(כדי לסבר את האוזן - בהינתן "משוואת שרדינגר" כלשהיא - איזה גורם בה בכלל מרמז שעלול להיות פה אפקט יחסותי, אם "מהירות" היא אלא חלק מהמשחק?)

‏1 אם היא טכנית מדי אנא אמור.
‏2 דוגמת הדגל שמוכרת שם היא אטום זהב, שלפי הטענה התיקון היחסותי הוא זה שמעניק לו את הצבע הזהוב בשונה מזה של כסף.
עמנואל לוטם הלך לעולמו 765872
אח של אייל • בתשובה להפונז יום ד', 10/1/2024, 13:56
חיפשתי תשובה, ומצאתי בעיקר: "מסובך מדי, כשתגדל תבין".

אז אתה צודק, התיאור הכי מדויק שיש בידינו הוא תורת שדות קוונטית. והתיאור הזה כבר מכיל בתוכו גם יחסות פרטית וגם אפקטים נוספים (לדוגמא הזחת לאמב - זה קורה באטום מימן ולא קשור ליחסות. למעשה זה אפקט שאף אחד לא חזה, ובדיעבד הסבירו אותה עם תאוריה מעודכנת יותר)

ולהבנתי המוגבלת, השתמשו באותה שיטה גם כדי לחשב אורביטלים של אטומים כבדים כמו זהב. העניין הוא שהמתמטיקה היא מאד מסובכת.

ואז (מסיבות פדגוגיות? מסיבות היסטוריות?) יש את הקירובים האלו. הם רק קירובים אבל עובדים לא רע, ובעיקר פשוטים להבנה.
קירובים בסגנון של "בוא נחשב מהירות ממוצעת של אלקטרון, ואחרי זה נחשב את המסה היחסותית שלו, ואז נדחוף את זה למשוואת האורביטל".
עמנואל לוטם הלך לעולמו 765873
הפונז • בתשובה להפונז יום ד', 10/1/2024, 13:58
צ"ל "מהירות" היא *לא* חלק מהמשחק
עמנואל לוטם הלך לעולמו 765902
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה להפונז יום ה', 11/1/2024, 10:12
גם בהמשך הכותבת משתמשת בביטויים קלאסיים בצורה חופשית בלי ההסתייגות המתחייבת: "שני האלקטרונים הללו הם בעלי ספינים הפוכים, כלומר: תנועת הסיבוב שלהם סביב עצמם היא בכיוונים הפוכים."

אבל המאמר הוא משנת 2012 והמאמר האחרון של המחברת, מיכל קם, הוא משנת 2013 כך שאולי כבר אין להם קשר איתה.
עמנואל לוטם הלך לעולמו 765912
הפונז • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ה', 11/1/2024, 15:44
פחות מפריע לי מהקודם.
אבל לגבי הכותבת, הייתי מצפה מאתר מכובד שכזה שתהיה לו אחריות לתוכן מעבר לכותב כזה או אחר.
מה שקוראים 'עורך', אולי?
חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות