 |
|
הנסיון של מופז להפוך את הסגל הזוטר בצה''ל לדודות נחמדות עשוי לגרום לנזק קשה לצבא ולחברה הישראלית.
|
|
| חברה וכלכלה • שי כהן • יום א', 28/5/2000, 22:16 |
|
| |
לפני ימים אחדים פורסמה בעיתון ידיעה מדהימה: הרמטכ"ל בכבודו ובעצמו ביקש שלא לשפוט חייל שעקב פחדנות מול האויב, הפקיר את חבריו וגרם למותם של שלושה לוחמי צה"ל. הנימוק של המתקרא רמטכ"ל: "זה טבעי לפחד..."
לכאורה ובמבט ראשון, ויותר מכך ברוח ה"עובדת הסוציאלית" השוררת היום, מה כאן באמת לא נכון? מה, לא טבעי לפחד מול האויב? טבעי. יש מי שיחלוק על כך? לא.
על עלילותיו של המכהן כיום כרמטכ"ל התפרסמו עוד ידיעות רבות כבר בעבר, ידיעות בהן תוארו סיטואציות של שבירת גבו של עמוד התווך של צה"ל - המ"כים וסגל הפיקוד הזוטר. (אגב, זוטר, בהתייחס לדרג הפיקודי מרמת המ"כ ועד לרמת המ"פ, זוהי ללא ספק מילה אורווליאנית - על גבו של הסגל הזה נע כל הצבא, הלוחם בכיתת החי"ר והתותחן בטנק, צועדים ומסתערים בעקבות המ"כ, לא בעקבות הרמטכ"ל...)
ידיעה זו עלתה ללא ספק על כולן. ראשית נפתח במחיר: שלושה, ארשום שנית, שלושה חיילים, בנים, אחים, חברים - אינם. זוהי התשובה לשאלה "מה רע במעט הבנה? מה, אסור לפחד?" המחיר לצבא לוחם המתיר ו"מבין" תופעות פחדנות הינו עצום. המחיר הינו בכמות הרוגים ופצועים העולה בסדרי גודל על התנהגות "אמיצה", ולכל הפחות ממושמעת. למי ששכח, אגב, הצבא הינו הבנים, האחים החברים, וכנ"ל במין נקבה - בנות, אחיות, חברות. דורות לוחמים בצבאות חונכו ועודם מחונכים להתגבר על הפחד, לטפח את רגש הבושה אצל הלוחם, לטפח את רגש החובה, ולבנות כלים לכפות על הלוחם למלא את תפקידו, תפקיד הנעשה, כמובן, בסיטואציות קשות ומפחידות.
הפחדנות, עקב מחירה העצום, הייתה ועודנה תכונה הנחשבת כבזויה בחברה האנושית. זאת ללא ספק כתוצאה מהצורך של החברה האנושית להגן על עצמה במחיר הזול ביותר. פחדנות מעלה את המחיר.
לא לחינם מופיעה בספרי החוקים הצבאיים רשות להקמת בית דין שדה לחייל הבורח בשעת קרב, בית דין הרשאי גם להוציא את הבורח להורג. הצורך בענישה שתגביה את סף הפחד מעונש המערכת מול סכנת המוות אשר יתכן ויתרחש בעת קרב, הינו המדריך מאחורי חוקים אילו.
האם רמטכ"לנו גילה תורה צבאית חדשה ובלתי ידועה בתולדות המין האנושי? אני מציע שננסה כיוון אחר. החל מאי־התאמה לתפקיד, ועד , ואולי זוהי הסבירה ביותר, לפחות בעיני, לשאיפה לכיסא. "גם אני רוצה להיות ח"כ, שר בממשלה," אומר לעצמו ראש המטה הכללי של צה"ל, "אני צריך להיות נחמד, להעביר את השירות בשקט, לצבור פופולריות..."
פופולריות, אולי, היא הסיבה "לנערי מופז", לירידה על מ"כים, ולהצטיירות כמגן הטירונים. זוהי גם הסיבה, אולי, להתנגדות לנסיגה מלבנון (על מנת שבבוא היום יאמר "אמרתי הזהרתי התרעתי...") והסתפקות בכמה ציוצים חרישיים שהרי למה להסתכסך עם ראש הממשלה - מחר רמטכ"לנו עוד יהיה ח"כ אצלו.
במלחמה הבאה, כולנו כבר נרגיש את המחיר. המחיר שישולם עד לבניית הצבא מחדש תוך כדי לחימה, מחיר אותו שילמו צבאות רבים.
עד אז, בואו נבחר עוד מעט במופז לשר הביטחון. מה, זה לא המסלול הרגיל?
|
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש