|
תנאי המעצר הזוועתיים להם זוכים עצירים מידי משטרת ישראל הופכים את ההמתנה למשפט לעונש בפני עצמו.
|
|
חברה וכלכלה • בועז יזרעאלי • יום א', 23/4/2000, 20:37 |
|
| |
אחת הסיבות שהוזכרו להתאבדותו של יהודה נווה, אותו בכיר בקופ"ח שנחשד במעשים מגונים בפקידה שלו, היתה תנאי המעצר שלו. במהדורות החדשות הראו שוב ושוב את צילומי תא המעצר שבו היה נווה עצור, במשטרת רמת־גן. כולם הסכימו שהמראה היה זוועתי. עורך הדין שלו טען שתנאים אלו הם ששברו את נווה, "בכיר" שלפתע מוצא עצמו סגור בחדר הרבה פחות יפה ונעים מהלשכה שלו. זה, בנוסף לחקירה עצמה, היה הקש. הודגש שאין זה ראוי כי אדם כזה, כל־כך "בכיר", מקבל תנאים כל־כך גרועים, כאילו מדובר בסתם עבריין קטן. דבר טוב אחד יכול אולי לצאת מהעניין כולו: שהאחראים לתנאים בבתי המעצר יעשו משהו לשיפור המצב. מצד שני, אולי מישהו זוכר, לפני כמה שנים ביקרה קבוצה של ח"כים באבו־כביר. הם הזדעזעו והתקוממו כראוי, התראיינו והבטיחו לפעול בעניין. כמובן ששום דבר לא נעשה מאז. כך שייתכן מאוד שגם פרשת נווה לא תביא לשינוי.
דבר נוסף, שמצלמות הטלוויזיה לא יכלו לקלוט שם בתא המעצר ההוא, זה הריח. בתא ההוא יש מקום לשישה אנשים. יש שם אמנם מעין מקלחת - ברז גבוה מעל חור ברצפה שמשמש כבית־שימוש - אבל מחיצה אין, ורוב האנשים מעדיפים לא להתרחץ שם בתנאים כאלה. ריכוז הריחות בפינת המקלחת־בית־שימוש־כיור קשה במיוחד. כלי מיטה כמובן שאין שם. מי שיקרב את אפו לאחד המזרונים יחטוף מכת ריח איומה. מדובר בסרחון קשה. מי שירצה לחדד את החוויה מוזמן לרחרח את הכריות שעל המיטות. רק מטורף יניח עליהן את הראש. הרצפה מסריחה גם היא, בגלל שאריות אוכל, נתזי שתן ושאר כל־טוב. ריח חזק של זיעה ושל צואה עומד באוויר, ואיוורור יש רק מצוהר קטן. הייתי שם. אני יודע. היה שם בחור ערבי שהיה תקוע בחדר הזה כחודש, כאמצעי לחץ בחקירה שהתנהלה נגדו. הוא סיפר לי שאחרי כמה ימים הוא התחיל להקיא מהריח, עד שקרוב משפחה הביא לו משהו לשים באף. באבו־כביר, בית המעצר המרכזי של גוש דן, המצב לא טוב יותר.
אפשר לדקלם עד קץ הימים שבישראל אדם נחשב חף מפשע עד שנשפט והורשע. זה שטויות. אדם שמושלך לתא מעצר אמור להרגיש כמו זבל: כך מתייחסת אליו המערכת. צריך להיות אדם חזק כדי לא להפנים, לפחות במידת מה, את המסר הזה; כדי להרגיש נקי מבפנים למרות שהושיבו אותך בתוך ערימת אשפה. במקרה של נווה, ה"הפנמה" הזאת עבדה מהר מאוד ואף היתה קטלנית, כידוע. ההנחה היא כנראה כי אם הגעת לתא־מעצר, אתה זבל. עובדה, אם לא, וודאי לא היית מגיע לכאן.
קשה להאמין ששיפור של תנאי המעצר בישראל יעלה יותר מעלות שכרם השנתי של בכירי המערכת. כסף זו לא הבעיה. הבעיה היא אדישות. ויש כאן כמובן מעגל סגור: רוב אלה הסובלים מהתנאים התת־אנושיים במעצר אינם אנשים שמסוגלים לפנות לתקשורת להתלונן. בנוסף, קצת כמו במקרים של תקיפה, לפעמים הקורבן מעדיף לשתוק ולאצור בתוכו את החוויה, במקום להתלונן. כאשר טרח כבר איזה ח"כ לדבר על הנושא, הטענה הנפוצה מצד הציבור השבע היתה - מה, אם מישהו נעצר אז מגיעים לו תנאים של חמישה כוכבים? ועוד על חשבון הציבור? בסדר, נכון, לא צריך לשלוח עצורים להילטון, אבל במצב הדברים הנוכחי גם תנאים של כוכב אחד, אפילו חצי כוכב, יהיו התחלה טובה.
|
|
|