 |
|
 |
||
|
||||
 |
שכחת להזכיר כי מר נווה היה העציר היחיד באותו תא גועלי, ולהביא סימוכין לטענתך כי התייחסות העתונות לתנאי המעצר המחפירים היתה על רקע היותו של מר נווה ''בכיר''. נדמה לי שלא זו היתה נקודת-המוצא לדיון התקשורתי בנושא, אלא פשוט העובדה שמר נווה התאבד, אולי בשל התנאים הקשים. לגופו של עניין, מסופקני אם בית המשפט היה מאשר את הארכת מעצרו של נווה, אלמלא התאבד. המשטרה לא נדרשה להציג, ונראה לי שלא היתה יכולה להציג, עילת-מעצר סבירה, מה שמלמד על השימוש הפסול שנעשה בסמכות המעצר ככלי-חקירה. זהו נוהג פסול וראוי לגינוי. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ההנחה כי נווה היה מפונק שהתאבד בגלל תנאי המעצר בכלל לא מקובלת עלי. אני חושבת שהוא התאבד פשוט כי המשטרה הראתה לו שיש לה הוכחות חד-משמעיות בנוגע להטרדה מינית, והוא לא רצה להתמודד עם החשיפה התקשורתית, העימות עם המשפחה וכו' והחליט לגמור את זה בדרך הקלה ולברוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת הנקודה שכותב המאמר ניסה להעביר, לדעתי. אני לא מאמין שמישהו באמת חושב שיהודה נווה התאבד בגלל שהוא לא יכל לשאת את המחשבה של המקקים באסלה. מה שהמאמר מראה שהתנאים שבהם מחזיקים בן-אדם במעצר מחדירים בו את התחושה שלא משנה מה באמת קרה, הוא על תקן אשם - כי הרי לא יחזיקו בתנאים כאלה אדם חף מפשע. ובנוגע לעבירה שנושאת עמה כל-כך הרבה קלון כמו הטרדה מינית, התחושה שלא משנה מה תעשה, לא משנה מה באמת עשית, אתה בחזקת אשם, יכולה באמת לדחוף בן-אדם ליאוש מוחלט. יכול להיות שהוא היה אדם, יכול להיות שלו. מה שכן, הוא הרגיש שהוא ייתפס כאשם בכל מקרה. ולתחושה הזו, תרמו תנאי המעצר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''יכול להיות שהוא היה אשם, יכול להיות שלא''. ואין לי הצדקה לטעויות כאלה מזוויעות חוץ מעייפות היסטרית. עם הקוראים סליחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מדוע אנשים מתאבדים במעצר" זהו תת נושא של "מדוע אנשים מתאבדים בכלל", והתשובה לשאלה הראשונה נגזרת מהתשובה לשניה. אני לא פסיכולוג, אבל שמעתי פעם הרצאה בנושא מאת פסיכולוגית בשירות בתי הסוהר, והיא העלתה את הסברה, שניראית מובנת מאליה - אנשים מתאבדים או בגלל שהם חולי נפש, או בגלל שהם מגיעים למצב נפשי/מנטלי כזה שבו הם מרגישים שאין להם יותר שליטה על החיים שלהם. וככל שהאדם היה בשליטה קודם לכן, כך הנפילה גדולה יותר. כלומר, מבחינה סטטיסטית, אם תיקח מנקה רחובות ותזרוק אותו למעצר על לא עוול בכפו, ולא תיתן לו לראות עו"ד ושופט, ותחקור אותו באכזריות קיצונית, הסיכוי שהוא יתאבד קטן יותר מזה שאם תיקח מנהל בכיר בקופ"ח ותעשה איתו אותו דבר. שאלת החפות רלבנטית, אבל לא מכרעת. לדעתי האישית זה דווקא הפוך, אני לא מבין מה יש לחף מפשע לרוץ ולהתאבד, אבל זה קשור לשאלת יכולת השליטה, או המחשבה שלך על יכולת השליטה בקביעת הגורל שלך. גם אדם חף מפשע יכול להתאבד אם הוא רואה שהוא בדרך ללא מוצא ושאין לו יותר אפשרות למלט את עצמו מהמצב הקשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען הסר ספק: אינני יודע ואיני רוצה לנחש מדוע התאבד נווה. מה שציינתי הוא שהדיון העתונאי בנושא תנאי המעצר התבסס על התיזה שהם אלה שגרמו לנווה להתאבד, ולא על התיזה שהתנאים הנ"ל הם בלתי-הולמים ל"בכיר" שכמותו. אני מופתע מכך שעד כה לא עלתה הדוגמא השחוקה של שר התחבורה הנחשד בעבירות דומות ולא נעצר (למרות שבמקרה שלו אני יכול להעלות על דעתי עילת-מעצר סבירה, בהתחשב ביכולתו הפוטנציאלית לשבש מהלכי חקירה). השאלה המעניינת, לדעתי, היא השימוש במעצר (חוויה לא נעימה בכל מקרה, גם בתנאים אנושיים) כאמצעי חקירה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |