|
הירוקים ממחזרים. ולא רק הם. מקבץ תשדירים אחד לפני האחרון במערכת הבחירות הכי צפויה מראש מאז ומעולם.
|
|
דו''ח תעמולה • דובי קננגיסר • שבת, 25/1/2003, 21:53 |
|
| |
תשדירי הבחירות היום נפתחו בשיא הממלכתיות. בעבודה: רבין ונאום התקווה של מצנע; בליכוד: נאום האחדות הסטנדרטי של שרון. אבל יחסית לימים קודמים, היו לא מעט תשדירים חדשים. דווקא אצל המפלגות חסרות הסיכוי היה רוב לממחזרים: להב"ה, רע"ש, צומת, אהבת ישראל, וכמובן הירוקים. גם בל"ד וישראל בעליה לא העלו שנייה אחת אורגינלית.
מי כן חידש? ב"ישראל אחרת" שלחו מכתב לאילן רמון, שם הם מתלוננים שאף שהצלחנו לשלוח אסטרונאוט ישראלי לחלל (אנחנו שלחנו?), אנחנו עדיין "לא מצליחים לשלוח מפה את הפוליטיקאים... במו ידינו אנחנו מחזקים את הפוליטיקאים", הם מתלוננים על הסקרים הלא מחמיאים בלשון המעטה. ואם כבר סקרים: "אני מצביע להם בלי קשר למה שמינה צמח אומרת." ועוד הוא מוסיף שהפעם "יש לי הרגשה טובה" שהם דווקא כן יצליחו. זה מה שנקרא, בלשון אקדמית, הצבעה רציונלית. לדובר בתשדיר יש גם הרגשה שכשאילן רמון יחזור, "תהיה כאן ישראל אחרת". אם ב"כאן" הם מתכוונים "מחוץ לכנסת", הם צודקים בהחלט.
בעלה ירוק, מפלגה עם קצת יותר סיכוי להכניס צמד ח"כים לכנסת, הציגו לראשונה בתשדירים את מועמדי המפלגה. בועז וכטל הבטיח שעלה ירוק תפעל לביטול רישום פלילי שנפתח עקב שימוש בסמים. עו"ד דן גולדבלט אמר שישנם מיליון אזרחים שומרי חוק, משלמי מיסים, עובדים ועושים מילואים - "אנחנו עבריינים?! אנחנו צריכים להסתתר?!" ולסיכום: "הגיע הזמן שנראה להם כמה אנחנו, וכמה אנחנו מצליחים לעשות".
ובעוד שבעלה ירוק משתדלים עדיין לעבור את אחוז החסימה, ב"חרות" הם טוענים שהם כבר עובדים על המנדט השלישי. "מרזל ואני כבר בכנסת הבאה", מצהיר קליינר בתשדיר, "ואנחנו צריכים אתכם כדי שיהיה לנו עוד כוח". כמובן שקליינר לא שכח להצהיר למה הם שם: "אין שום הבדל בין פלסטיני מעזה לבין פלסטיני מיפו." עוד הוא מסביר שגם אם נעשה טרנספר רק לערביי השטחים, "בתוך דור נאבד את הרוב היהודי. הזמן אוזל. אתם תחליטו אם נתרגל לטרור, או נחסל אותו. זה תלוי רק בכם."
ומי שלא רוצה שום קול מאף אחד הם "לידר" ("ף", אם שקלתם להצביע להם). הם הציגו, שוב, את ז'ירינובסקי מדבר. לשם שינוי, התשדיר הפעם היה קצר יותר, מה שגורם לי לחשוד שמדובר בתשדיר חדש לגמרי. ואכן - ז'ירינובסקי היה הרבה יותר עצבני בתשדיר הזה, והוצגה גם מפה עם סימונים לא ברורים עליה. יש דוברי רוסית בקהל? מישהו יכול לעזור לי? זה באמת מסקרן אותי לדעת מה הוא אמר.
בליגה הארצית של המפלגות (מתחת ל-10 אחוז), גם יש כמה ניסיונות אחרונים לשיפור עמדות. במפד"ל, בפעם הראשונה מזה זמן רב, תשדיר חדש לגמרי, ובו מסבירים לנו למי אנחנו מצביעים אם אנחנו בוחרים ביריביה של המפד"ל. בניגוד לתשדיר דומה של האיחוד הלאומי, כאן מוצגת האות של המפלגה, ואז בתקריב ניתן לראות מה כתוב מתחת לה - איפה שבדרך־כלל כתוב שם המפלגה המלא. אז מה יש לנו? ש"ס - משתמטים מהצבא; מחל - בלי נציג דתי; ל (איחוד לאומי) - לא בקואליציה (ואם יורשה לי להביע עמדה פוליטית: מהפה שלהם לאלוהים). וכדי להבהיר סופית: ב - הפתק היחיד שמייצג אותך. אין כאן שבירה משמעותית של הקו הרגיל של המפד"ל ("גם צבא גם אמונה"), אבל במקרה שלהם, צריך להודות על כל חידוש. ובכל זאת - פלמ"ח זאבי, רכש חדש ונכס פוטנציאלי, טרם הופיע בתשדירי המפד"ל. היחיד שמופיע בתשדירים הוא איתם, וגם הוא בקושי. כשהפרצופים הופכים להיות מרכז הפוליטיקה, אי אפשר להריץ קמפיין בלי פרצוף ברור, בלי ג'וקר שייצג אותך. המפד"ל עדיין תקועים בתקופה של לפני הבחירה הישירה, כשאנשים קראו לרשימה בשם המפלגה, ולא בשם העומד בראשה.
גם בעם אחד, כמו במפד"ל, ש"ס על הכוונת. דוד טל, לשעבר ח"כ מטעם ש"ס, הצהיר בתשדיר כי "ש"ס כבר לא חברתיים". הוא הסביר ש"צדק חברתי זה אבן יסוד ביהדות, ולכן עזבתי את ש"ס ועברתי לעם אחד". לאחריו הופיע עמיר פרץ בנאום ה"אתם מכירים אותי" הקבוע שלו. מכירים אותך, מכירים אותך. אל תדאג.
במרצ החליטו לזנוח סוף סוף את הניסיונות למשוך קולות מהליכוד ומשינוי, וסימנו מטרה חדשה, קצת יותר סבירה עבור המפלגה השוקעת: מפלגת העבודה. בתחילת דבריו אמר שריד כי "הערב תזהו התרגשות בדברי". האמת, הוא לא נראה מתרגש במיוחד. הוא נראה בדיוק כמו שהוא נראה תמיד. בכל אופן, שריד שיגר לצופים "צו שמונה": "שלא כמו בעבודה, אנחנו נאבקים עד הרגע האחרון". גם אם ברור וידוע שהשמאל כבר לא יקים ממשלה, אומר שריד, "מוכרחים אופוזיציה חזקה ומלוכדת שתפיל את שרון". ואם לא הבנו את הרמיזה: "למצנע יש כוונות טובות", אבל "החברים שלו" לא יכולים לסבול שהות ארוכה באופוזיציה. לכן שריד משגר "צו חירום" - לסיום הכיבוש, נגד הטרור החברתי, ונגד השחיתות. "הצבעה למרצ היא הצבעה בטוחה. אתם יודעים על מה מרצ תלחם", אמר שריד, "ולכן זהו צו גיוס להצביע מרצ". ממש סיגל נחמיאס השריד הזה. מזל שהוא לא הצדיע בסוף. אגב, הידעתם כי אחת הסיבות שמצביעי מרצ פוטנציאליים לא אוהבים את יוסי שריד היא בגלל הביטחוניזם שלו?
ש"ס, שנלחמת על מקומה בליגה של הגדולים (הסקרים מנבאים לה בין 10 ל-13 מנדטים, אבל יש להם סיבה טובה להאמין שהתוצאות האמיתיות, כהרגלן, תהיינה מעל לתצפיות האופטימיות ביותר), מיחזרה שניים משלושת הספוטים שהיו לה היום. בשלישי, נאם עובדיה יוסף כי "כ"ה בשבט" (28 בינואר, עבור האזרחיים שבינינו) - "כה יהיה זרעך". האמת היא שלא הבנתי את הקשר, אבל זה לא כל כך משנה, כי מר"ן המשיך לאיים עלינו שבקלפי הקדוש־ברוך־הוא רואה כל אדם, וגומל לצדיקים שמצביעים ש"ס. כמו כן ייעץ עובדיה למצביעים לברך לפני שמטילים את המעטפה לקלפי, משום שהצבעה לש"ס היא "לשם שמיים".
גם בשינוי (שכבר מתמודדים בליגה הלאומית) מיחזרו שניים מתוך שלושה ספוטים שהיו להם - בכלל, שינוי ניצלו יחסית מעט מהזמן שהוקצב להם עד כה, ונראה שהם מתכוונים לבזבז את כל מה שנותר להם ביומיים האחרונים. לאור זאת, חבל שרק חצי ספוט נוצל לתשדיר חדש. כמובן שגם כששינוי מוציאה תשדיר חדש, הוא נראה בדיוק כמו כל שאר התשדירים שלהם: טומי לפיד, יושב ומדבר. ומה הפעם בפיו? "הפעם זהו תשדיר של במקום: במקום לבוא בטענות על שחיתות, להצביע שינוי. במקום להתלונן על המיסים הגבוהים, להצביע שינוי. במקום להכנע לסחטנות החרדים, להצביע שינוי. במקום להצטער אחר־כך, להצביע שינוי עכשיו. במקום ממשלה עם המפלגות החרדיות, ממשלת אחדות חילונית". במקום לכתוב טקסט חדש, לסדר את הטקסטים הישנים בסדר קצת שונה. ככה זה כשאתה שבע ומדושן עונג. מה שאני לא מבין זה בשביל מה היו צריכים את יאיר לפיד כמפיק. יכלו להביא את הבן של אחד המועמדים והיה עושה עבודה טובה באותה מידה. אה, כן...
אבל בעוד שבשינוי לא נוקפים אצבע, בעבודה מבוהלים. הדובר בתשדיר שלהם היה מצביע היפותטי, שעומד בקלפי, "הלב דופק, היד רועדת". בבחירות הקודמות, הוא מספר, הוא הצביע נגד. נגד ביבי ב-99', נגד ברק ב-2001. "אולי הפעם אני אצביע שינוי, נגד כולם?" שואל את עצמו המתלבט. ואז מגיעות נקיפות המצפון: "אבל אולי אני מחליש את האלטרנטיבה האמיתית לליכוד?" הוא מודאג. ואז מגיעה ההארה: "אולי הפעם אני אצביע בעד? החלטתי! אני אצביע למצנע! אני מצביע אמת!". אנד ת'יי ליבד א הפי אבר אפטר. או שלא.
גם פרס נשא נאום, שאולי אתם תוכלו לסייע לי להבין את כוונתו. לאחר שפרס הזכיר לנו ש"אף מפלגה לא תזכה לרוב", ולכן כל ממשלה חייבת להתבסס על קואליציה, הוא אמר כי "שתי הקואליציות המסתמנות הן ברורות". "הייתי נער וגם זקנתי", הפתיע אותנו פרס, וכיום הוא יודע כי גם בשלושת הימים האחרונים "יכול להיות שינוי מוחלט ביחסי הכוחות בין שתי הקואליציות האפשריות" (ומי כפרס יודע). מה שאני לא מבין, זה האם פרס רומז כאן שהם כן יכנסו לממשלת אחדות. הרי הקואליציות הריאליות כיום הן ממשלת ימין צרה, או ממשלת אחדות לאומית (לא הרבה פחות צרה). אז מה פרס מנסה להגיד לנו?
אגב, בעבודה גם מבטיחים שמחר מצנע יופיע בתשדיר מסכם. הרי המלצתי לתוכן התשדיר: "תודה למי שתמך, אבל לאור כשלוני הנחרץ, אני מודיע שאלא אם תוצאות הבחירות תפתענה אותנו, אני אקבל את החלטת הבוחר ואפרוש ממקומי כראש המפלגה." לחלופין, הוא יכול פשוט לצטט את נאום הפרישה המכובד של בני בגין בבחירות הקודמות: "אני מנהיג ללא ציבור".
בליכוד, שמתמודד לבדו בליגת העל, הציגו לראשונה את הכוורת שהסתתרה עד כה מאחורי גבו הרחב של שרון: שטרית ("להצביע למפלגות הקטנות זו טעות"), מרידור ("מנהיגות חזקה"), לבנת ("שיקול לאומי"), שלום ("יציבות לאומית"), מופז (גם הוא "מנהיגות חזקה"), נתניהו ("ממשלה שלא נתונה ללחצים"), אולמרט ("רצון, עוצמה ואחריות") וליבני ("צו השעה להצביע מחל"). למי שלא התרשם ממופע האחדות הזה, בו כולם הסבירו שחייבים להצביע רק בפתק של הליכוד, הזכירו בליכוד היום גם ש"אי אפשר להצביע גם ליברמן וגם שרון", וכנ"ל אודות שרנסקי, לפיד ומפד"ל. "בבחירות האלה, רק מחל זה שרון", סיכמו בסיסמא הרגילה.
זהו. מחר - למעלה משעה של תשדירים. הזדמנות אחרונה להבהיר מה, בעצם, רוצות המפלגות (ניחוש פרוע: שנצביע עבורן), ולספר לנו מה הם טוענים שהם יעשו עבורנו. צפוי הרבה מיחזור לכבוד אלו שלא עקבו, וכמה דברים חדשים עבור הבודדים ששרדו מאז ההתחלה.
צפייה מהנה.
|
|
|