|
מצעדים עליך, ישראל! עידו הרטוגזון מציע דרכים להתמודדות עם שפע המועמדים לשירי העשור והמילניום. (ובנוסף, בונוס: דבר העורך המחליף).
|
|
מוזיקה • עידו הרטוגזון • יום א', 19/12/1999, 22:41 |
|
|
|
במהלך המאה ה-13 ניסח המשורר האיטלקי דאנטה אליגרי את ארבעת המדדים לקביעת ערכה של יצירה ספרותית. לפי דאנטה, ארבעת התחומים בהם תמדד יצירה ספרותית הינם: המוסרי, האנגוגי (רוחני), האלגורי והמילולי.
כשבע מאות שנה מאוחר יותר, יושב לו מאזין הפופ הבלתי מתיימר ושבע הטרנדים מול הרשימות המתארכות של שירי מצעדי העשור והמילניום בתחום המוסיקה הקלה וחוכך בדעתו. אחד מאותם חוככים מנוסים מנסח מדדים חדשים המותאמים לצורכי הזמן, רשימה זו חושפת מדדים אלו.
מטרתה של רשימה זו היא לספק לכם המדרגים הכרוניים את הכלים (שלא לנקוט במילה האסורה 'כללים') על מנת למצוא דרכו בסבך הפופולוגי של סוף המילניום.
סקירת המצעדים
תחנות גלגל"צ, 88FM, ו-102FM, מציבות לבחירתנו כל אחת מצעד משלה. ראשית אסקור את המצעדים עצמם. את המצעד של 88FM - לא סקרתי, הוא לא נמצא על הרשת, והוא גם הצנוע ביותר מבין השלוש באשר הוא סוקר רק את תחום הג'ז.
גלגל"צ מציגה בפנינו 700 שירים מהעשור הנוכחי. מספר אידאלי, ומי מאיתנו (כנראה הצעירים) אינו זוכר בחיבה רבה את מצעד העשור הקודם של גל"צ, אותו הפיק והגיש תמיר קימחי (כיום ידוע בשם רפיק) האהוב? אני עצמי הייתי בן 11 באותה תקופה בעשור הקודם ונצרתי חלקים נרחבים מהמצעד על 40 קסטות MAXWELL שנהגתי לשמוע שוב ושוב במשך שלוש שנים עד לפריצת משבר גיל ההתבגרות (התבוססות ארוכה זו בארבעים הקסטות הקנתה לי התמצאות רבה בפרטים שוליים כמו, כמה שבועות שהה כל שיר במצעד השבועי ולאיזה מקום במצעד השבועי, או בשנתי, אם בכלל, הגיע).
מצעד העשור הנוכחי של גל"צ לוקה בנחיתות גדולה מול המצעד האידילי ההוא משום שנעדר ממנה הנופך האישי ונוסף הנופך המכונתי האופייני היום כל כך לגלגל"צ (הוותיקים מבינינו עוד זוכרים את קמחי בימיו הראשונים למצעד מתעטש למקרופון ומספר למאזינים בקול צרוד על ההצטננות הכרונית ממנה הוא סובל, והטיפול התרופתי אליו הוא נדרש). עוד חסרון במצעד הוא הפינה המטופשת 'היה היה', שלמעשה מציגה בפנינו כל פעם שיר זה או אחר מעשורים קודמים לשנות התשעים. האין זה בעצם מה שמבצעת גלגל"צ מזה מספר שנים 24 שעות ביממה? אין ספק שקמחי היה מתהפך במיטתו, אילולא היה שרוי כיום באושר קוסמי...
עם זאת, המצעד של גל"צ הוא כנראה הטוב והמאוזן ביותר מבין השלושה. אפשר להדפיס מהרשת את רשימת השירים והמבצעים ולהתענג בנחת על פעולת הדרוג. המדרג נדרש לדרג 10 שירים לפי סדר, זמר, זמרת ולהקת העשור, והשיר הגרוע של העשור.
המצעד של 102FM חטא בפיתוי הגדול כל כך של התייחסות למאורע הגדול, והכתיר עצמו בגרנדיוזיות ראויה לשמה כמצעד המילניום. אני עצמי איני נגד גרנדיוזיות, והייתי שמח מאוד לדרג מצעד אקלקטי עד כדי גיחוך בו שורים באך, קולטריין ובויזון בחפיפה, אך לצערי המצעד אינו מאוזן ומה שמתיימר להיות מצעד המילניום הוא בסה"כ מצעד הפופ הפופולרי של ארבעים או חמישים השנה אחרונות - אפילו לא מצעד המאה. גם מספר השירים הוא בלתי אפשרי - 2500 שירים, ופורמט הצפיה באינטרנט דרך ג'אווה סקריפט, מעייף את העיניים ולא נוח. כאן נדרש אדם לבחור לא פחות מ-50 שירים (מספר מעייף מאוד, לכל הדעות), ללא סדר מסויים (המדרג המקצועי תמיד מתרגז כשהדרוג נטול סדר - הרי זה עומד ביחס הפוך לכל מה שמסמלת רוח הדרוג־מצעוד, שהיא רוח טיפשית להכנסת הירארכיות וסדר מדרג בתרבות כולה). כמו כן, גם כאן מתבקש המדרג לבחור בזמר, זמרת ולהקת המילניום, ואת השיר הגרוע של המילניום. מהר מאוד תגלו שהשפע המשתק שבמצעד מונע כל אפשרות לדרוג איכותי ומכניס אתכם לאפאטיות מדאיגה.
הקריטריונים לדירוג
לאחר שסקרתי את שלושת המצעדים אני רוצה לגשת לארבעת הקריטריונים שלי לדירוג מצעדי עשור.
1. טיב סובייקטיבי של השיר - הסעיף הזה הוא אולי המעורפל ביותר בין ארבעת הקריטריונים, המעורפלים כולם, בלאו הכי. זהו אני משער הקריטריון הפופולרי ביותר לשימוש. לצערי רוב המדרגים מתייחסים רק אליו בדרגם את השיר, למרות שהוא אינו דווקא החשוב ביותר בדירוג השיר. זהו כנראה הקריטריון היחידי שהוא לחלוטין סובייקטיבי. כוונתו לכימיה המופלאה הזו שבין אדם למבחר צלילים מוגדר. האם אתה אוהב את השיר? מה השיר עושה לך?
2. רוח הזמן - האם השיר משקף את רוח הזמן? ניקח למשל את השיר 'Voodoo chile' של הנדריקס. אין ספק שבשנות השישים היו הרבה שירים שהיו לא רק פופולריים ואהובים יותר, אלא גם טובים יותר, ואשר נשכחו בינתיים בתהום נשיה. גם היום אנחנו יכולים להצביע על הרבה שירים מאוסים הרבה פחות מאותה תקופה. ובכל זאת, 'Voodoo chile' הוא סמל לשנות השישים. השיר שבמיני סדרה המסכמת את ההיסטוריה של הפופ במאה ה-20, יושמע בפרומו לתוכנית השביעית. שיר צריך למצות את אחד מהאספקטים של זמנו. שיר אינו נמדד ביחס לעצמו אלא ביחס לתקופתו. שירי הרוק והפופ והגדולים היו מיצוי מדוייק של תקופה בשלוש דקות. בכך כוחו של הרוק.
3. איכות מוזיקלית - קריטריון בעייתי, במיוחד משום שאלה מאיתנו שנעדרים ידע מוסיקלי רחב או כישורים מוסיקליים, עלולים להתקל בקשיים בהערכת הקריטריון. בשלב זה, אומר רק שהסעיף מתייחס לאיכות מוסיקלית מבחינת מורכבות, אך יותר מכך חידוש מוסיקלי. שבח מיוחד יינתן לשירים שהמציאו איכויות מוסיקליות חדשות אשר הפכו גם לרלוונטיות וגם לפופולריות במהלך הזמן.
4. טוב הטעם - עוד סעיף מעורפל למדי. הסעיף הזה מתייחס למה שנקרא אולי 'איכות'. אהיה תמיד הראשון להתווכח על כל טעם וריח, ולטעון לקיומם, ועוד איך, של טוב ורוע הטעם. טעם רע הוא בנאליות, פאתוס מיותר, צדקנות, ועוד תכונות רבות ומצמררות ממין זה. דוגמה לטעם טוב עשויה להיות הזמרת לוריין היל, שבטעמה חסר־הפגם בהלחנה, עיבוד וביגוד היוותה קטליזטור לעשור כולו. דוגמה לטעם רע במיוחד הן כנראה הלהקות רוקסט, סקורפיונס, וכנראה גם מאניאק סטריט פריצ'רס הידועים לשמצה.
בחלק ב' של הרשימה אנסה להפעיל את הכללים הללו על ארבעה שירים מוכרים.
דבר העורך המחליף
דובי נקרא לצה"ל (קורה לכולנו), ולכן השבוע אמלא את מקומו. כרגיל, אתם מתבקשים להפנות כל מאמר שראוי לדעתכם להתפרסם באתר אל תא הדואר של העורך. כמו תמיד, נשמח לפרסם כל חומר איכותי שיגיע אלינו.
בנוסף, חלקכם כבר שם לב לקישור החדש בעמוד הראשי של האייל: "התאמה אישית". קישור זה מאפשר לכם לפתוח חשבון של "התאמה אישית" באתר. התאמה זו מאפשרת לכם, בין השאר, לשלוט על תוכן העמוד הראשי (בצורה די מוגבלת, בינתיים – שיפורים עוד יבואו). היא גם מאפשרת לכם, אם תרצו בכך, לקבל הודעת דואר אלקטרוני בכל פעם שמישהו עונה על תגובה שלכם באתר (ההודעה תכלול קישור שיוביל אתכם ישירות אל התגובה החדשה). כך תוכלו לנהל דיונים באתר בצורה נוחה יותר.
אגב דיונים: אני מודע היטב לבעיות שהתעוררו בדיון הלוהט שהתפתח סביב סיפורו הקודם של ירדן, "פינג־פונג צמחונות". המערכת מסוגלת לטפל בכמות גדולה של תגובות, אולם לא צפיתי שהתגובות תהיינה כה ארוכות! חלק מהן היו ארוכות לפחות כמו המאמר עצמו... התוצאה היא דף ש"שוקל" מעל 200 קילו־בייט כרגע (והולך וגדל, בלי עין הרע). אנו עובדים על פתרון טכני לבעיה שימומש, אני מקווה, מיד לאחר תום בחינות־האמצע בטכניון.
שלכם,
- טל כהן
|
קישורים
תא הדואר של העורך - האייל קורא לכם!
|
|
|