 |
משפט חוזר לעמוס ברנס | 925 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
מאז מתן פסק-הדין במשפט החוזר של רוצחי דני כץ אני מצפה לדיון בנושא באייל, ואין. יתכן שהמקום המתאים לדיון בזה הוא דווקא עדכון-החדשות על פסק-הדין בתביעת הדיבה של שרון נגד "הארץ" ובנזימן - בשני המקרים הצד ש"לא מרוצה" מההכרעה המשפטית מעלה את ההבחנה בין "האמת המשפטית" לבין איזו "אמת" אחרת (נגיד "היסטורית"). תגובות? |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
השופט חיים כהן (שהוזכר בידיעה) כתב בספרו "צדק במשפט" (אונ' משודרת) שלמושג 'צדק' לא ניתן ליחס משמעות אחת בלבד. לדוגמא הוא אומר שבתנ"ך המילים 'צדק' מופיעות ב-13 מובנים שונים. הוא מסווג 'צדק' לשלושה קטגוריות עקריות 1. צדק אנושי - מעשי האדם 2. צדק חוקי - נורמות המחוקק 3. צדק משפטי - שפיטת השופט עוד הוא מוסיף את חוש-הצדק הפנימי ומידת-הצדק החיצונית. למשל ששניים מתדיינים, כל אחד חש שהצדק איתו, ובית המשפט קובע צדק שלישי, לצד זה או אחר, או משהו באמצע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין שהתגובה שלי למטה, לא הגיעה למסה הקריטית הדרושה להתנעת הדיון שבקשת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כך זה נראה. שמא נכתוב כאן תגובה פרובוקטיבית שאי אפשר לעבור עליה לסדר היום? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדיין לא קראתי את זה, אבל נראה לי שברנס דווקא משחק בתוך תחומי המגרש של האמת המשפטית. כשהשופטת מדברת על פגמים פרוצדורליים, היא מדברת על שיטות לקביעת האמת המשפטית. למעוניינים: http://207.232.15.135/Files/99/320/030/l19/99030320.... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור, נראה כי לא זה המקום לדיון הזה, אלא דווקא הידיעה על פס"ד שרון-"הארץ" או הידיעה-שלא-פורסמה על פס"ד דני כץ. הדיון המבוקש הוא הדיון בתפיסה הציבורית של האמת המשפטית - האם היא חזות הכל או לא. התשובה "לא" באה לידי ביטוי בצורה הברורה ביותר בססמא "הוא זכאי", שהמשיכה ללוות את אריה דרעי לאחר שהורשע בדין, גם בארכעת הערעור. נדמה לי שניסו לשוות לקריאה הזו אופי של כפירה בסמכותו של בית המשפט, אולם אולי ניתן לקרוא אותה גם ככפירה בבלעדיותה של האמת המשפטית? בשרון-"הארץ" היה זה בית המשפט עצמו שסימן את גבולות-הגזרה של ה"אמת" בה הוא עוסק. לגבי פס"ד דני כץ, התכוונתי לחזור לדברים שכתב תום שגב (היסטוריון ועתונאי) בעקבותיו, כדי לראות אם גם בהם יש הבחנה בין האמת המשפטית לבין האמת ההיסטורית (ואולי אף האמת העתונאית), אך משום מה לא שמרתי לי קישור למאמר שלו מאותו שבוע. מישהו זוכר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במשפט הפלילי, התוצאה המשפטית המרשיעה אמורה להיות חזות הכל. אם לא, זה צריך להיזקף לחובתה של המערכת. לכן דרעי הוא קריאה נגד המערכת. לדיון הזה יש באמת הרבה מאוד היבטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עיינתי בהחלטה. מוזר שכל הדמויות נזכרות בשם משפחתן (קרפ, ברנס, מרקוס) פרט לאחת, הנזכרת שוב ושוב בשמה הפרטי - רחל הלר. דבר מעניין שנתקלתי בו הוא שהעובדה שברנס שוחרר לאחר 8 שנות מאסר בלבד נמצאה ראויה לאזכור ע"י השופטת כאחד הדברים החותרים תחת הרשעתו. האם השופטת חושד בקונספירציה, או שיש הסבר אחר למה שכתבה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שני הדברים אכן מוזרים. לגבי הראשון, יש ז'אנר מעניין של משפט וספרות, שעוסק בקריאת הנרטיב שמאחורי ההכרעה המשפטית. נראה לי שרחל הלר היא לא פרסונה בסיפור. היא עצם, למרות ש''עושים לה כבוד'' בשם פרטי (נועד להראות רגישות). אין כאן רוצח ונרצחת-נאנסת, אלא נאשם שאשמתו מוטלת בספק מול ''משטרת ישראל''. זה מאוד מעניין, ואין ספק שזו בחירה נראטיבית, והשאלה אם מסכימים איתה או שמוצאים נקודת מבט אחרת. לגבי השני, זה מעיד שמערכת אכיפת החוק (במובן הרחב) ראתה ספק ניכר בהרשעה שלו. זו אותה מערכת שהעמידה את חוקריו של ברנס לדין על עדות שקר, ואותה מערכת ששינתה את העילות למשפט חוזר (שמעתי טענות שגם זה הומרץ בזכות ברנס). ועדיין האזכור של זה מוזר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משה גורלי מותח ביקורת על ההחלטה בעיתון "הארץ": גורלי מציין כי המקרה כבר נדון בפני שופט עליון בעבר, והפסיקה החדשה בידי שופטת אחרת מהווה תקדים מסוכן. זאת מפני שהיא עלולה לגרום לכך שפסק הדין יהיה תלוי בשופט, ולכל הפחות יראה כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדין כן תלוי בשופט – במידה מסוימת. אין מנוס מכך. כל מי שאומר אחרת מוכר משהו. בהינתן זאת, אפשר לשאול מה עושים. השיטה של המשפט היא בין היתר סופיות הדיון ועקרון התקדים. פשוט לא מרשים להביא את זה בפני שופט אחר, וזהו. המקרה הזה הוא בחירה מודעת של דורנר לדון בבקשה מחדש. מצער שלגורלי אין הגינות בסיסית לצטט את נימוקה, גם אם הוא אינו מסכים לו (אני סבור שכפרשן איו לו רשות להניח שאתה קורא גם את האידך-גיסא, כלומר את פסק הדין). הנימוק שלה היה שבין פסיקת השופט לוין לפסיקתה נשתנתה באופן דרסטי ההלכה המשפטית בקשר לעיוות דין. את זאת עשה ברק בעניין דני כץ לפני מספר שנים. אני לא יודע אם הנימוק של דורנר הוא מספיק, אם כי אינטואיטיבית הוא לא נראה לי שגוי. אני לא יודע איך לוין הגיע למסקנה שלו, קראתי את ההחלטה שלו רק ברפרוף. אולם ברור ממנה שהוא השקיף על ההליך במשקפיים שקדמו להחלטה בעניין דני כץ. ומכאן אפשר למצוא (אבל לא חייבים) צידוק לנימוקה של דורנר. אני חושב שדורנר היתה מחליטה כך לפני שנים ארוכות, לו נדרשה לכך, והיא לא נזקקה לשינוי ההלכה של ברק. ועדיין. מכל מקום, טוב שהחלטתה ניתנה. האם באמת "מוטב שחמישים אנשים חפים מפשע יישבו בכלא מאשר שמערכת המשפט הבריטית תוצג ככלי ריק", כדבריו של לורד אנגלי? החלטתה נכונה, וזה לא מעט. בדבר אחד גורלי טועה לחלוטין לדעתי, בסיפא של המאמר: ההחלטה של דורנר לא נובעת כהוא זה מרצון פופוליסטי כלשהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב שינויים בפסקי דין בערכאות שונות: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקים שרואים מכאן לא רואים משם. קשה מאוד מאוד לדעת מה קורה בתיק משפטי מן התיאורים העיתונאיים שלו. זה לא שהעיתונות לא יכולה, זה פשוט בדרך כלל לא חשוב לה. מכל מקום, כמה עובדות נוספות, לאחר שקראתי את פסק הדין שניתן בבג"ץ. ראשית, אוזיק עצמו הסכים לביטול פסק הדין הראשון (ההוא עם ה-210,000 דולר). עוד דבר הוא, שבית הדין שאל את הצדדים אם הם מסכימים שפסק הדין יינתן בשתי חתימות, וקבע כי אי-תגובה ייחשב כהסכמה; והצדדים לא הגיבו. בנסיבות אלה, היה סיכוי מסוים שפסק הדין (שניתן בהרכב חסר) יאושר בערעור או בבג"ץ, והשופטת ביניש אף רומזת על כך בפסק-דינה. אבל אוזיק כבל את השופטים, מאחר שהסכים לביטול פסק הדין הראשון. אכן אסופת טעויות מרגיזה (של אוזיק, של השופטת הראשונה ועוד). לגבי ההבדל בין הפסיקות, כמה ספוקלציות: ראשית, לא מן הנמנע שהדין השתנה מאוד ב-12 השנים שחלפו; שנית, לא מן הנמנע שההוכחות שהוצגו בסיבוב השני היו שונות מאלה שהוצגו בסיבוב הראשון; שלישית, לא מן הנמנע שפסק הדין השני נכון יותר, משום שקשה להבין איך הפרת חוזה עבודה _כלשהי_ תזכה את הנפגע במאתיים ועשרה אלף דולר פיצויים(!). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגערגערגע, מה ז"א "לא מן הנמנע שהדין השתנה"? האם לא פוסקים לפי הדין התקף בעת שהדברים קרו, או למצער בעת שהתביעה הוגשה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי לפסיקת בתי המשפט, אשר מפרשת את החוק, והפרשנות חלה רטרואקטיבית (בעייתי אך נכון). יש שינויים בתחום דיני העבודה, ורובם אינם שינויים חקוקים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שמישהו בשם אריה, מהחברה הזו שנמצאת בכוכב יאיר 067-580062 או 09-7492131 ltp@netvision.net.il שולחים פרסומת לכתובות מהאייל הקורא. אם הבניזונות האלה לא יפסיקו אני מקווה שהמרכזיות שלהם יסתמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ממליץ לכולם לדווח על ספאם כזה באתר http://www.spamcop.net . אני משתמש בשירותי האתר כבר שנים הן לצורך דיווח והן כפילטר של דואר זבל (החלק הזה הוא כבר בתשלום), והם אמינים ומצוינים. מנגנון הדיווח של האתר מנתח לעומק באופן אוטומטי את ה-headers של ההודעה הבעייתית כדי להגיע למקור האמיתי שלה, ואז שולח הודעות תלונה לכתובות המתאימות (abuse@isp.com) אצל ספקי האינטרנט שאיפשרו להודעה זו להישלח דרכם. הדיווח הוא תהליך פשוט שלוקח כמה שניות, והוא בהחלט עשוי לגרום לסגירת חשבונות הגישה של המפציצים ולהוספת שרתי SMTP פתוחים לרשימות שחורות בינלאומיות, מה שאומר שעד שבעלי השרת לא יסגרו את האפשרות להשתמש בו באופן חופשי, כל הדואר שיצא מהם לא יעבור ברשת. הודעות התלונה, אגב, נשלחות ללא אזכור פרטי המתלונן, כך שאין חשש שהתלונה תגרום בדרך עקיפה כלשהי לכך שתקבלו עוד ספאם. למי שלא ידע, הדבר הגרוע ביותר שאפשר לעשות עם הודעת ספאם מעצבנת היא לענות לה (בהודעות remove me או נאצות למיניהן). הסיבה לכך היא שתגובתכם מאשרת לשולח שמאחורי הכתובת שלכם קיים אדם שבאמת קורא את הדואר שלו, ומשדרגת אתכם מיד לרשימת הפראיירים שיקבלו מעכשיו את כל הזבל בעדיפות ראשונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. לקח מעט יותר מכמה שניות בגלל שצריך להתרשם אצלם. אלה התוצאות שקיבלתי: Parsing input:ltp@netvision.net.il אזהרה נוספת היא לא לפתוח דואר ממקור לא ידוע. בעיקר מסכנת וירוסים, אבל גם מהסכנה שהדואר נשלח עם אופצית "תשובה אוטומטית". במקרה הזה התוכנה של המקבל תשלח תשובה כך שהספאמר יוודא שהכתובת שלכם אמיתית.
[show] "dig netvision.net.il mx" (digging for mail exchanger) Found mailserver:mx20.netvision.net.il. = 194.90.9.19 abuse.net netvision.net.il = wanabuse@netvision.net.il [show] "nslookup netvision.net.il" (checking ip) ip = 194.90.1.6 abuse.net shortcut:wanabuse@netvision.net.il Statistics: 194.90.9.19 is not currently blocked by bl.spamcop.net More Information.. Note, this is not necessarily a reflection on the specific address given. It is rather based on the overall ISP score. Found abuse address:wanabuse@netvision.net.il |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדרך כלל ניתוח ההודעה הרבה יותר ארוך ומפותל (ומעניין, למי שעונה על הגדרת מבקרי האייל כפי שהופיעה ב-ynet), אלא אם כן לא סימנת את המשבצת שבה מבקשים לראות את כל תוצאות הניתוח, או שבאמת לא היה במקרה הזה שום נסיון להסוות את זהות השולח, שזו כבר חובבנות לשמה מצידו. ההרשמה לאתר, אגב, היא תהליך חד-פעמי וכמובן שזה חינם. לגבי הערתך על התשובה האוטומטית, ברוב תוכנות הדואר ניתן ומומלץ לקבוע שהתוכנה תבקש אישור לפני שתחזיר הודעה כזו. נדמה לי שב-Outlook Express זו אפילו ברירת המחדל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה עתה קיבלתי דואל-זבל שנשלח דרך "בזק בינלאומי"1, הכולל פרסומת לאיזה שרות שלא דרוש לי, לא הבעתי בו עניין, ואין לו קשר לאייל הקורא. הדואל נשלח לכאורה מהכתובת tabodirect@msn.com (ראיתם את זה, ספאמבוטים? רישמו היטב) והוא מפנה לאתר www. tabodirect co.il (הדומיין רשום על שם אחד **** *** מת"א), ומכיל את מספר הטלפון 035615668. ברוב חוצפה, הדואל כולל קישור unsubscribe וגם הודאה בזו הלשון: 1 לצערי, הבנתי שספקי אינטרנט בארץ אינם מנתקים לקוחות המשתמשים בשירותיהם להטרדת אחרים, תוך הפרת ההסכם עם ספק האינטרנט, וכי למעשה כולם מתגאים כי "מעולם לא ניתקנו לקוח בגלל ששלח ספאם". במקרה זה, בכל זאת אדווח לspamcop, אולי לפחות msn לוקחים את העניין ברצינות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני קיבלתי מהזונות שידול דואלי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקרה ברנס הוא מקרה אחד מתוך קבוצה שבה ההרשעה התבססה בעיקרה על הודאת הנאשם בחדרי החקירות, ואי הודאה במשפט עצמו. לדעתי יש בעיה בחוק שנותן משקל כה רב להודאה בחקירה. אם הנאשם רוצה להודות הוא יכול לעשות זאת במשפט עצמו לעיני כולם. הודאה בחדרי החקירות, כאשר לא ברור כלל מה בדיוק היה שם פסולה לדעתי. ואכן חוק זה גרם לעוולות חמורות. "כנופית מע"ץ" הורשעה לפי חוק זה בהצתות ואחר כך זוכתה זכוי מלא. היה גם מקרה בירושלים של אדם שהורשע ברצח, על סמך הודאתו במשטרה, ושוחרר אחר כך כשנתפסו הרוצחים האמיתיים. מעניין שבמשפט העברי לא ניתן משקל להודאת הנאשם אפילו במשפט עצמו, ולהרשעתו דרושים שני עדים אחרים. (העובדה הזאת נודעה לי מקריאת ספר של השופט חיים כהן על משפטו, כביכול, של ישו בידי הסנהדרין בזמנו. האם חכמנו הקדומים ראו כבר אז דברים שאנו פספסנו היום ?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במשפט העברי הם מאוד לא החשיבו את ההרשעה. הרציונלים של ההליך הפלילי היו שונים לחלוטין מאלה המוכרים לנו. לכן, כשהיתה שליטה עברית עצמית, התפתחה מערכת פלילית מקבילה, לא-דתית (שכחתי את שמה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפרקליטות הבינה שאין סיכוי לזכות במשפט אחרי זמן רב כל כך, והודיעה שכתב האישום מבוטל: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, אז מה זה אומר לגבי מר ברנס? האם הוא מעתה נחשב חף מפשע? אמנם הידיעה מציינת שנמחקו האישומים ברצח נגדו אולם פסק הדין הקודם בעניינו (זה שהרשיע אותו, ובעקבותיו ישב בכלא) עדיין עומד, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא נחשב חף מפשע. כנראה שעכשיו הוא מכין תביעת ענק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יודע אולי מה בדיוק תהיה התביעה שלו? כנגד המדינה? כנגד אישים במשטרה? בפרקליטות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בית המשפט המחוזי בנצרת הורה היום (ב') למדינה לשלם 1,200,000 שקלים פיצויים לעמוס ברנס, וכן לשלם לו הוצאות הגנה בסכום של 200 אלף שקלים נוספים. תדהמה בפרקליטות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחר 28 שנה, עמוס ברנס זוכה הבוקר מכל אשמה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |