 |
חוק השב''כ אושר בכנסת | 885 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
אז מה, באמת כולם ידונו עכשיו בסעיף 19 חסר-החשיבות ולא בחוק השב"כ? נראה כמו מהלך מחוכם למדי של מישהו שרוצה שלא ידונו בחוק. | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי עכשיו מבחנים ללמוד אליהם, אז ראיתי ערוץ 33 לכמה דקות. בדיוק דיברו על החוק הזה. מה שאולי נחמד להוסיף בקשר לתגובה שלך, זה שהתרגיל דווקא בא מהכיוון ההפוך לזה הצפוי ("נעביר את החוק מתחת לויכוחים על סעיף 19"). הגרעין הקשה של המתנגדים התנגד לכל הניסוחים ותמך בכל ההסתייגויות, ללא יוצא מן הכלל. דווקא הם נאחזים בסעיף 19 הזה, כדי לא להתפס כאנטי ביטחוניסטים אלא כלוחמי חופש הציבור לדעת. אפשר להגיד על זה שני דברים: א. כנראה שככה זה עובד בכל חוק, ובכל החלטה מדינית. כשרוצים להציג דילמה בפני הציבור מפשטים אותה לכדי נקודת מחלוקת אחת פשוטה, ונותנים לציבור להסתדר בעדרים הרגילים שלו. הקונפליקט מוגדר היטב, בעיקר בגלל שהסיעות השונות מכריזות על עמדתן ואז כל אחד בוחר את העמדה שלו בהתאם לצירופי האותיות החביבים עליו - אמת, מחל, מרצ, ט, שס וכדומה. ב. מה שיוצא מזה זה שבעצם, זכות הציבור לדעת היא באמת קשקוש לא מהותי. ג. אז למה באמת דווקא סעיף 19? אולי כי הח"כים המתנגדים יודעים שהעיתונות והטלוויזיה חיות על ההדלפות הידידותיות למשתמש של הרשויות הבטחוניות, ושהן צד בעניין. אפשר לסמוך עליהן שיפמפמו את הדילמה הזאת. הם יכוננו את הדילמה על ציר "חופש הביטוי הוא ערך אני אדם נאור מה עושים במרתפים החשוכים" לעומת "טובי בחורינו מניעת פיגועים אנחנו במלחמה". טוב, אני כמובן בחור נאור ומה עושים שם במרתפים החשוכים, אז אני יודע איפה העמידו אותי בדילמה הזאת. זה נחמד להיות פיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אם אתה כל-כך יודע, אולי תפרט עבורנו דברים בעיתיים אחרים עם החוק הזה? היחיד שאני הכרתי היה עניין העינויים, וזה הרי ירד מהפרק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדובי-טל: אני כותבת פה תגובה למשהו שדותן כתב ב"מודל החייתי". ההטענה שם הפכה להיות כ"כ איטית, אולי בכל זאת תעשו משהו בנדון?(לפצל אחרי 500 תגובות, או... משהו). לדותן, (אם במקרה תראה את זה): בעניין המלה "הומניות"- אין לי עניין בוויכוחים סמנטיים, בוודאי לא כשמדובר על מה שנראה בעיניי כסבל של יצורים חיים. בשבילי השפה אינה אלא כלי להעברת מסרים. כלי לא מדוייק, ש/לעולם/ אינו מבטא את המציאות עצמה. אומנם, כדאי לשאוף לא להתרחק ממנה יותר מדי... אז- אם הבנת את /כוונתי/ (וזה מה שהיה חשוב לי שם) והבעייה שלך היא עם מונח כזה או אחר, אנא הצע לי מונח חליפי, שישאיר לך טעם מתוק בפה, ועדיין יגיד את מה שרציתי להגיד, ואשמח לאמצו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |