נשלל תו האיכות של זוגלובק 614
חדשות • המערכת • יום ה', 12/7/2001, 17:24
בעקבות בדיקה שערך משרד הבריאות במפעלי זוגלובק, הוחלט היום (ה') לשלול מזוגלובק את תו האיכות GMP, הניתן למפעלים המצטיינים בתנאי בקרה ויצור משוכללים.

בבדיקה נתגלו ליקויים שהוגדרו כ"עבירה על חוק ונהלים" על־ידי ד"ר בריאן קזין, ראש שירות המזון הארצי במשרד הבריאות. קזין הדגיש כי לא נשקפת סכנה לציבור ממוצרי זוגלובק, וכי התו יוחזר לחברה מיד עם תיקון הליקויים.

בבדיקה שנערכה על־ידי "ידיעות אחרונות", שחשפה את הליקויים החמורים, נמצאו אריזות בשר ללא תאריך תפוגה, וכן בשר טחון שתוקפו פג.
קישורים
Ynet
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

בקרוב: טקס המחילה 28200
ש''ק ריש יום ו', 13/7/2001, 11:19
זה יהיה בדיוק כמו עם פרשת הסיליקון בחלב של תנובה.

ראשית, נשלל בקול רעם תו תקן האיכות היוקרתי. שנית, סופרים עד עשר. שלישית, מחזירים בקול ענות חלושה את תו התקן – עכשיו הם הרי _באמת_ עומדים בו.

מה ששוב מחזק את דעתי שתעשיית תקני האיכות הכוללים (ISO-9002, למשל) היא בליל רמאויות שכל תכליתן גביית כספים לכיסם של מתקיני התקנים וחבריהם בתעשייה ("יועצים" וגו').

הקורבנות הם בעלי עסקים, הנדרשים לשלם לעיתים אלפי דולרים בחודש בשביל להמשיך ולהשתמש בתו התקן, והצרכן, שלא רק שעלויות אלה מגולגלות אליו, אלא גם מוטעה לחשוב שמאחורי תו התקן עומד משהו רציני.
בקרוב: טקס המחילה 28202
דובי קננגיסר • בתשובה לש''ק ריש יום ו', 13/7/2001, 11:23
מה זה באמת ה-ISO הזה, בעצם?
בקרוב: טקס המחילה 28213
ש''ק ריש • בתשובה לדובי קננגיסר יום ו', 13/7/2001, 13:52
כפי מיטב בירורי הדל (חלקו עם הממונה על התקן במכון התקנים) וזכרוני:

תקן ISO-9000 מחייב אותך לקבוע נהלים במפעלך, לא מתערבים לך בתוכן הנוהל. למשל, חייב להיות נוהל טיפול בתלונות לקוחות. אבל אתה חופשי להגדיר תלונה מהי (למשל, רק מי ששולח את הבקשה בפקס בימי שני). הדבר היחיד שאתה מחויב לו מבחינת תוכן הנוהל הוא שהנוהל יהיה חוקי. כלומר, אתה חייב לעמוד בכל החוקים שחלים (ממילא) על העסק שלך.

הם "בודקים" שאתה עומד בנהלים, תמורת תשלום מופקע. אינך חייב להעמיד את הנהלים לרשות הלקוחות.

מה יוצא? אתה משלם ובעלי תו התקן מרוויחים. הציבור חושב שהוא מקבל איזו איכות אקסטרא, אבל למעשה הנוהל יכול להיות גמיש מאוד, כאמור לעיל.

והציבור סובר שהוא מקבל פיקוח מסוים, אשר כאמור ממילא היה צריך להיות מבוצע על ידי המדינה (כי זה פיקוח על קיום הוראות החוק!), ובגלל בעיית ניגוד העניינים (=המפעל הוא זה שמממן בסכום שמן וקבוע את המכון הבודק) אין לצפות לבדיקה עניינית של ממש.

זו קנוניה בין מפעלים לבעלי תקנים. כמובן שנוצרת כאן דילמת אסיר מסוימת, מכיוון שברגע שלמתחרה יש תקן, אתה חייב עוד יותר להשיג אותו.

היתרון היחיד של הדבר הזה הוא בשוק ה-B2B, ששם אפשר לדרוש, למשל כחלק מתנאי מכרז, את חשיפת כל הנהלים, ולהתרשם מהם (מה שעדיין לא שווה כלום אם הפיקוח הוא כאמור בעייתי). דא עקא, שגם עניין זה מנוצל לרעה. משרדי ממשלה דורשים בחלק מהמכרזים שיהיה לך תקן איכות, אבל לא טורחים לבדוק אילו נהלים עומדים מאחוריו. (האמת, אני מכיר גם סיפורים על מכרזים שתנאי הקדם שלהם היו שחייבים תקן איכות, אך הזוכה בהם כלל אינו מחזיק בתקן כזה.) התוצאה – שוב – שיותר מפעלים התלויים במדינה לפרנסתם נאלצים לקנות תו תקן – מהמדינה! – בכסף רב, כדי שהמדינה תפקח על שמירת החוק שלהם דבר שהיא – המדינה – היתה אמורה לעשות מלכתחילה.
קישור לאתר ISO 28244
יובל רבינוביץ • בתשובה לדובי קננגיסר יום ו', 13/7/2001, 20:43
אזהרה! [הודעה תקנית] 28204
יובל רבינוביץ • בתשובה לש''ק ריש יום ו', 13/7/2001, 11:27
ההודעה שלך אינה עומדת בתקן ISO 80000!

תמורת $500 בלבד (מוכר לצרכי מס הכנסה) תוכל לקבל ספר הדרכה לכתיבת הודעות באייל הקורא, ולקבל תמיכה טכנית לבקרת איכות הודעותיך למשך 6 חודשים. בנוסף - תהיה רשאי להוסיף את הסיפא [הודעה תקנית] לכותרות הודעותיך בתקופה זו.
אזהרה! [הודעה תקנית] 28205
דובי קננגיסר • בתשובה ליובל רבינוביץ יום ו', 13/7/2001, 12:06
אוי! לא ידעתי שההודעות שלי לא תקניות! לאיפה אני שולח את הצ'ק?!
איזו מין תקן 28347
ירדן ניר • בתשובה לש''ק ריש שבת, 14/7/2001, 17:17
מפעל שבו עבדתי פעם נכנס לתהליך של קבלת ISO-9000 (המהלך הגיע לשיאו והושלם הרבה אחרי שאני עזבתי). עד כמה שהבנתי, חלק גדול מהאטרקטיביות של התקן לארגון, הוא שהוא "כפיה וולונטרית" של סדרי עבודה תקינים. מה משמע "כפיה וולונטרית"? אם נניח שמנהל הייצור ירצה להתחיל לסדר לטווח ארוך בלגנים קטנים, סביר שהוא ייתקל בקשיים אנושיים: עובדים ותיקים שלא מוכנים שפתאום יגידו להם איך להפעיל את המכונה, וסתם הנטייה הטבעית של תקנים ונהלים להישחק אחרי זמן, אם אין אילוצים קשוחים לשמור עליהם. המהלך לקבלת תו התקן נותן למנהל מין אילוץ או סד שהוא יכול לדרוש מהמערכת להיכנס אליו. מכאן, שהתקווה היא שקבלת התקן תסייע לארגון, לא כלפי חוץ אלא כלפי פנים - הסדר שייכפה יביא להפחתת תקלות ובזבוזים.

האם היתרון שבכך שווה את המחיר שבניג'וס האיום לעובדים (עפ"י שמועות קלושות), שלא לדבר על התשלום למכון התקנים? שאלה טובה. גם איני מכחיש שהסיבה שהזכרתי היא רק אחת ויש עוד, חלק טובות פחות וחלק גרועות יותר.
איזו מין תקן 28406
ש''ק ריש • בתשובה לירדן ניר יום א', 15/7/2001, 3:20
זו אפשרות שנשמעת לי נקודתית לחברה שבה מדובר, אם כי אני מודה שאינני יכול להעיד בעניין זה (ההערות שלי בסוגיה הן בעיקר מהזווית הצרכנית, ששם, בסופו של דבר, עיקר המניפולציה).

ואגב, מנהל רפורמטור יכול, טרם שייכשל, להיתלות בכל מיני ''אילוצים'' מומצאים (''המשקיעים דורשים'', ''הבנק דורש''), ולא רק בתקן.

אבל אם כבר בחינה יעילותית של רגולציה על ידי כללים, אז אני בספק האם בחברה הישראלית, הבזה לכללים באופן שיטתי, יכול מנהל להשיג תפוקה ארוכת טווח משימוש רק בנהלים, ויהיה תוכנם אשר יהיה. אני מבין שזו לא תשובה מדויקת למה שאמרת, כי דיברת על היוזמה, ואני מדבר על היישום, אבל היחס הזה הוא עילה לזלזול מן ההתחלה ביוזמות ממין זה. נסה להגן, כמנהל, על קו פעולה לא פופולרי, רק כי ''יש נוהל''. אתה המנהל, תעיף את הנוהל. בפרט כשרוב הנהלים נתונים לקביעת... המנהל עצמו.

הדברים נכונים שבעתיים כשאין שוט רציני של אכיפה, וזו צריכה להיות הנחת העבודה כאשר הגוף הבוחן ממומן על ידי הגוף הנבחן ועמיתיו לתקן.
זוית פנימית מסויימת: 28411
ewilde • בתשובה לש''ק ריש יום א', 15/7/2001, 8:30
ממש בימים אלה אני בשלהי תהליך של כתיבת נהלים לצורך קבלת תקן ISO - 9000.
הנהלים חייבים להיות כתובים על ידי גורם פנימי של החברה, כי רק אחד כזה יודע לכתוב נוהל שלא יהיה תאורתי, כלומר מצד אחד ממלא אחר פונקציה מסויימת הנדרשת ע"פ התקן (למשל, בדיקה של רכיב מסויים במוצר) ומצד שני לא פוגע ביעילות העבודה. הנהלים ניתנים לשינוי ואישרור מחדש גם במהלך העבודה, לאחר שאושרר התקן.
את הנהלים אני כותב, אבל אני עושה זאת בהדרכה מגורם חיצוני שאומר לי מבחינה עקרונית מה צריך להיות שם, ולבסוף זה אמור להיות מאושר על ידי בוחן מטעם ISO - 9000. כל תקופה מסויימת, לאחר האשרור של התקן, מגיע בוחן שאמור לבדוק אם הנהלים מתבצעים, הוא אמור לעשות זאת באמצעות בדיקה של מסמכים שמתעדים ביצוע של כל מיני שלבים במהלך העבודה.
אני מסכים שהעובדה שהבוחן ממומן על ידי הגוף הנבחן הוא בעייתי. האנטרס של הבוחן הוא להעביר כמה שיותר חברות את המבחן (לפחות ההתחלתי), כי מזה הוא מתפרנס. אכן, ההבדל בין ISO9000-3 ל ISO9000-4 הוא משמעותי. התקן החדש נותן הרבה יותר חופש פעולה בכתיבת הנהלים, מה שמאפשר לחברות לקבל את התקן יותר בקלות. את הצד השני של המטבע, אני לא יודע להעריך. אני לא יודע כמה מהמוניטין שיש לתקן הוא תוצאה של תקן טוב ומקצועי וכמה הוא תוצאה של יחצנות. כידוע, עם מדע הפרסום של ימינו, אפשר למכור קרח לאסקימוסים.
לפני שהתחלנו את כל העניין הזה שוחחתי עם המעסיק שלי, והוברר לי שהמטרה היא קודם כל שיפור אופן העבודה כך שהיעילות תגדל והמוצר הסופי יהיה טוב יותר, ורק אחר כך שיקולים מסחריים ישירים. ייתכן בהחלט שבמקומות אחרים זה אחרת.
כל זה תאורתי. איך זה יעבוד בפועל, אני עדיין לא יודע. בשלב זה אני נוטה להאמין, שגם אם לא כל מפעל שקיבל את התקן עובד כמו בית מרקחת, עדיין יש לו יתרון על האחרים שלא עובדים לפי התקן, ויש לו סיכוי טוב יותר להוציא מוצר בזמן וללא תקלות. כמובן, שישנם מפעלים שעובדים על פי נהלים שלהם שהם לא פחות טובים.
ועוד משהו 28472
גלעד דנבום • בתשובה לewilde יום א', 15/7/2001, 22:15
זכורה לי כתבה ב"הארץ" לפני זמן לא רב על ניסיון ליישם את תקן ה-ISO 9000 בצה"ל, רק בנוסח של זכויות אדם.

זכור לי גם שקריאת דבריו של תא"ל אלעזר שטרן בנושא העבירה חלחלה במורד גבי (למרות שע"פ רוב אני מסכים עם צעדיו, בייחוד סגירתו הזמנית של עיתון "במחנה").

למישהו יש מידע נוסף על העניין הזה?
המום ומבולבל 28475
מיץ פטל • בתשובה לגלעד דנבום יום א', 15/7/2001, 23:25
גם אני זוכר את הפרסום ב"הארץ", אך לא יותר ממה שאתה זוכר. נשמע לי הגיוני בערך כמו הרעיון לקבוע לעננים תקן מינימלי לכמות גשמים בשנה כדי לפתור את בעיות המים.

אבל לא זו הסיבה שאני המום ומבולבל, כמובן, אלא הערת-הסוגריים שלך לגבי הסגירה הזמנית של "במחנה". אם כבר סוגרים, אז למה רק זמנית? אני מסיק מכך שאתה חושב ש"במחנה" צריך להופיע, אך כי היתה סיבה להפסיקו זמנית. התוכל להסביר?
המום ומבולבל 28481
גלעד דנבום • בתשובה למיץ פטל יום ב', 16/7/2001, 0:45
הבלבול מובן, אך המסקנה לא מדויקת.
אני חושב שסגירה זמנית היה צעד נכון לשם "ניקוי הדרוש ניקוי", ואחריו הייתה זו זכותו לפרסם את העיתון מחדש במתכונת שונה, או לסגור אותו לאלתר בשל חוסר תאימות לדעותיו.
אשתדל להרחיב.

למרות שלכאורה קשה למצוא קווי-דימיון בין דעותיי לדעותיו של מר שטרן, למעשה, אני מוצא בהרבה ממעשיו הגינות אישית ומקצועית כאחד.

לפחות בכך שאין הוא טורח להסתיר את מהותו ואת דעותיו האמיתיות, ופועל באופן ישיר וגלוי כדי לקיימן.

לדוגמה, במקרה עיתון "במחנה".
הקדמה: עיתון "במחנה" אינו עיתון בשום קנה מידה, כשם שקשה להגדיר את תחנת הרדיו גלי-צה"ל בתור "מקור עיתונאי" (על אף איכויותיה המסוימות, אני מדבר כאן במישור הגדרתי-ערכי), שכן שניהם כלים צבאיים במלוא מובן המילה, ושניהם כפופים באופן מוחלט כחלק מהמסגרת וההיררכיה הצבאיים למפקדיהם.

אין במקומות אלו חופש ביטוי, במובנו הקלאסי, של "שוק דעות" בחברה דמוקרטית, ואינני חושב שצריכה להשמר מראית-העין כאילו מדובר בגוף עיתונאי כמו כל גוף עיתונאי אחר השומר על עיקרון זה, משום שזאת פשוט איננה המציאות.

בחינת המקרה: פורסמו בעיתון (אני משתמש במונח זה בשל כך שהוא מקובל) "במחנה" מספר כתבות שאינן מצאו חן בעיניו של המפקד הישיר שלו, תא"ל שטרן.
כתוצאה מכך, הפסיק שטרן את פרסום העיתון עד להשגת הבנה מסוימת בנוגע לאופן תוכנו הרצוי של העיתון בעתיד.

דעה אישית: זה היה צעד נכון והגיוני.

אין לשטרן כל צורך להפעיל צנזורה כזו או אחרת על העיתון, למעשה תהיה התפשרות שכזו גם בגדר הפרה של אחריותו המיידית.
באם יש בעיה, מבחינתו, באופן תפקוד העיתון, זכותו המלאה (ולטעמי גם חובתו, בתור מפקד ישיר) לבטל לאלתר את פרסומו של העיתון, ללא כחל ושרק, זאת תוך התעלמות מהסברים על "התערבות מינימלית" או תשלום מס-שפתיים על "שמירה על חופש העיתונות, תוך כדי...", ולהבהיר לעובדיו של העיתון את אופיו הרצוי, כך שיוכלו לעשותו מצוי.

עיתון "במחנה" הוא שופר הצבא, ומחוייב להביע במדויק את רצונו של מפקדיו, כחלק מהמסגרת הצבאית.

באם חפצים עובדיו האזרחיים לכתוב כתבות שאינן תואמות את זו של מפקדם, עליהם לחפש לעצמם מקום עבודה אחר.
באם חפצים לעשות כן עובדיו הצבאיים של העיתון, עליהם לעבור על החוק (בין אם בסירוב פקודה, ובין אם בפרסום דעתם בניגוד לדעת צה"ל, כפי שעשה דובי בזמנו).

דרך פעולה נוספת שהייתה מקובלת עליי מבחינתו של שטרן בהקשר זה היא פיטורם המיידי של כל המעורבים בדבר.
זכותו להעסיק (מינוח מבלבל קמעה, הכוונה לא במובן הכלכלי המוכר, כי אם תחת סמכותו במסגרת הצבאית) רק אנשים שמביעים את מה שברצונו להביע, משום שאין עסקינן בקהילה דמוקרטית.

מסקנה: הסגירה הזמנית הייתה צעד נכון.
ללא ההתחסדות המתחנפת ל"ליברלים" שומרי גירסתם לחופש העיתונות או הביטוי (גם כשלאלו אין שום תוקף, כתוצאה מאופיו של הגוף שהם עצמם יצרו), וללא ויתור על המשימה עליה הוא מופקד, קרי - הפצת דעותיו וערכיו של הגוף בו הוא נמצא ועל אלמנט ה"חינוך" שלו הוא אחראי.

בעיניי מכובד יותר אדם עם דעות הפוכות לשלי, אך דרך פעולה מוצהרת ואמיתית, מאדם עם דעות דומות, המשתמש בטכניקות של הטעייה והונאה רוחנית ורעיונית.

תא"ל שטרן, עם כל הביקורת הרבה שיש לי על ערכיו, מיישם אותם במסגרת בה הוא נמצא (צה"ל) בצורה הטובה ביותר והאמיתית ביותר האפשרית.

את חיצי הביקורת שלי אני שומר למסגרת הנ"ל, ליוצריה, לצביעותם, ולערכים הספציפיים בהם מדובר.
מסכים, ככלל 28487
מיץ פטל • בתשובה לגלעד דנבום יום ב', 16/7/2001, 7:19
ובכן, עם מרבית דברייך אני מסכים - דהיינו "במחנה" אינו עיתונות, ולכן יצירת מצג בו "במחנה" הוא עתונות הוא צביעות ו/או הטעייה. המסקנה שאני הייתי גוזר מכך היא ש"במחנה" אינו צריך לצאת לאור, ממש כשם ש(כפי שאמרתי פעמים רבות) למשרד הבטחון לא צריכה להיות תחנת רדיו, למשרד התחבורה לא צריכה להיות תחנת רדיו, ולמשרד החינוך לא צריכה להיות תחנת טלוויזיה (וזו הזדמנות לשבח את "חינוכית 23" העדיפה בהרבה על ערוץ שמונה (שמן הראוי, אולי, לשנות את שמו ל"ערוץ בייגלה" ע"מ לשמור על מוטיב האוכל המאפיין אותו)).

עם מה אינני מסכים? עם ההערכה שלך לתא"ל שטרן על כי פעל בהתאם למהותו ולדעותיו האמיתיות. את זה שטרן יוכל לעשות כשישתחרר מצה"ל ויהיה בעליו הגאים של מקומון מצליח. כחייל בצבא הקבע, אני מצפה ממנו לפעול בהתאם ליעדים ולמטרות שהציבו לו מפקדיו, ובהתאם לערכים (אבוי) של הארגון בו הוא פועל.
מסכים, ככלל 28540
גלעד דנבום • בתשובה למיץ פטל יום ב', 16/7/2001, 18:46
ההערכה שלי היא לאדם בתור מפקד הכופה את דעותיו, כלומר מבצע את תפקידו, כפי שהוגדר.

אם אלא הן באמת דעותיו או לא, אינני יודע.
אני יכול רק להעריך בהתאם להתרשמות השטחית שבניתי כתוצאה מהופעותיו והתבטאויותיו התקשורתיות.

כמובן שבמקביל להיותו מפקד הוא גם פקוד וע''כ כפוף לדעות מפקדיו, להן הוא מחויב לחלוטין, והדין שהוא מפעיל על פקודיו יכול להיות מופעל גם עליו, באותה המידה.

ה''אבוי'' שלך משונה בעיניי.
אני מודע לגמרי לקיומם ולמהותם של הערכים עליהם מבוסס הארגון (ולא רק הרשימה המצחיקה והמתחנפת שיצר לו הפרופסור המכובד אסא כשר), אלא שאינני מסכים איתם כלל ועיקר.
חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות