22 שנות מאסר לגבר שהתעלל קשות באשתו | 526 | ||||||||
|
22 שנות מאסר לגבר שהתעלל קשות באשתו | 526 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
טוב לראות, שעוד יש שופטים המייחסים חשיבות לצדק ולחיי-אדם. בשעה טובה. דני. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי. מה בדיוק הוא טוען, שהאשה ביצעה את המעשים המיוחסים לו? |
|
||||
|
||||
על פי "מעריב" היום, האישה חזרה בה מעדותה במשטרה בזמן שהעידה בבית המשפט, והאשימה דווקא את אחיה במעשים שמיוחסים לבעלה. בית המשפט קבע כי עדותה במשפט הייתה שקרית, כי עדותו של אחיה (שאותו האשימה עוד כשהייתה בת 13 שאנס אותה) היא אמיתית והוא לא אנס אותה מעולם, וכי עדויות נוספו שהובאו להתעללות מביתם של הזוג, מוכיחות כי הבעל הוא שהתעלל באישה ולא אחיה. |
|
||||
|
||||
מעיון בלינק ל-ynet, אין מקום לתגובות כמו: "הגיע הזמן". מדובר פשוט במעשה טירוף חולני, שלא ניתן להשוותו למעשים אחרים שהובאו בפני בתי המשפט. הישועה לנשים הנאנסות "סתם" על ידי בני זוגן אינה טמונה במקרה זה. |
|
||||
|
||||
אולי תסביר לנו, מה זה בדיוק "נאנסות סתם"? דני. |
|
||||
|
||||
המרכאות היו אמורות להבהיר זאת אפילו לך. |
|
||||
|
||||
האמת היא שגם אני - כשקראתי את התיאור - המשפט הראשון שעלה על דל שפתיי היה: "22 שנה זה כלום" - אבל לקרוא לזה "פרופורציות" זה באמת ניסוח קצת לא מתאים. אחד המרצים שלי באוניברסיטה טוען שעל אונס ראוי גזר דין מוות. ואם גם "סתם" אונס. |
|
||||
|
||||
אבל לא אמרת את דעתך. אני באמת לא חושב שעונש של 22 שנים הוא עונש קל, למרות שאצלנו יש מתמטיקה מוזרה. יש קציבת עונשים, הורדת שליש והורדת חצי, ובסוף עוד נהיה חייבים לו משהו. אבל, לענייננו - עונש של 22 שנות כלא אינו עונש קל. יתכן שהוא אינו מספיק במקרה זה, אבל זהו באמת פשע חריג ומחריד. הדבר היחיד שאפשר להסיק ממנו הוא שגזר הדין על אונס שאינו מלווה בהתעללות גופנית מחרידה צריך להיות קל יותר. אז מה דעתך? מה צריך להיות גזר הדין על אונס מהסוג ה"נפוץ"? גם כיום - אונס ורצח הן בין העבירות היחידות שבהן אדם נכלא גם אם אין לו הרשעות קודמות. כאשר מדובר על עבירה אחרת - רוב העונשים על הרשעה ראשונה אינם כוללים ישיבה בפועל בבית הכלא. |
|
||||
|
||||
לדעתי העונש צריך להיות מאסר עולם מוחלט, עד הסוף. אני לא רואה כל אפשרות לשיקום אנסים ואני מזועזע מעצם המחשבה שמטיילים לידי ברחוב אנסים משוחררים. אין כאן מקום לרחמים. |
|
||||
|
||||
אני מניחה שאני נמצאת איפה שהוא באמצע - אולי לא מאסר עולם, אבל 10-15 שנה (+שליש..) נראה לי עונש מספיק. מה גם שסביר שהחברים לכלא לא יישארו אדישים. |
|
||||
|
||||
אבל מה דעתך על כך שלאחר 15 שנים האנס יסתובב חופשי איתך ברחוב? את סומכת על כך שהוא "נרפא"? |
|
||||
|
||||
אולי לא נרפא, אך חושש לחזור לכלא. זוהי מטרת ההרתעה בכל פשע, לא? |
|
||||
|
||||
למה הוא לא חשש להיכנס לכלא לפני ביצוע הפשע המקורי? אם הכלא מהווה הרתעה כל כך טובה, מדוע הוא מלא? |
|
||||
|
||||
צודק. האם לדעתך יש להעדיף אפשרות שיקום ללא כליאה? |
|
||||
|
||||
כן, במקרה ושיקום כזה אפשרי ומוכח כמועיל. לדעתי (המאוד לא מדעית) אין אפשרות שיקום לאנסים. משהו פגום אצלם ברמה המולקולרית ורק ניתוח להסרת חלקים במוח יכול לעזור. |
|
||||
|
||||
כדי לבחון אם הכלא מהווה הרתעה טובה, לא מספיק לשאול למה הוא מלא עכשיו, אלא לבחון את רמת הפשיעה אלמלא היה קיים. לעניות דעתי, במצב כזה היתה רמת הפשיעה עולה בצורה ניכרת, ולכן הכלא כן מהווה הרתעה טובה. |
|
||||
|
||||
הכלא מרתיע אנשים כמוני, למשל, אשר אין להם ''אוריינטציה פושעת'' אך לא היו מהססים לבצע פשעים ועברות קלות אם אכן לא היתה כל ענישה (לדוגמא - אי תשלום מיסים, גניבת מסטיקים מקיוסקים). לגבי הרתעת פושעים מסוכנים, אני נשאר בדעתי. אני רוצה להדגיש שברור לי שהכלא תמיד ירתיע חלק מהאנשים, כולל פושעים מסוכנים, אך כפי שאנו רואים - לא ברמה מספקת. |
|
||||
|
||||
אני מבטיח לך שאתה יכול לגנוב מסטיקים מקיוסקים ולא תוכנס לכלא בשל כך. אני יכול גם במידה רבה של וודאות שלא תיכנס לכלא על עבירה ראשונה כלשהי, אם איננה חמורה במיוחד (אונס, לדוגמא). ובכל זאת, אם לא נהגת לבצע עבירות עד כה, ההבטחה שלי לא תגרום לך לבצע אותן. יש עבריינים ויש שאינם עבריינים. אנשים שאינם עבריינים אינם שומרים על החוק בשל הסנקציה, אלא כחלק מהתנהגותם הכללית. החוק בא להגן עליהם מפני העבריינים המועדים. |
|
||||
|
||||
התייחסתי לענישה כלשהי באופן כללי, לא לכלא בלבד. אני מסכים עם קביעתך ש''יש עבריינים ויש שאינם'', אך לעיתים הגבול בין עבירה לבין ''כזו שאינה'' מטושטש קצת. כמעט כל עבירה שאינה אלימה שנויה במחלוקת (לא בעיני רוב הציבור, כמובן, אלא בעיני קבוצות שוליים). הענישה מרתיעה אנשים ישרים יחסית מלבצע כל עבירה שהיא, גם אם הם לא סבורים שיש משהו לא בסדר בה. |
|
||||
|
||||
קביעתך "ישנם עבריינים ויש שאינם עבריינים" פשטנית במידה רבה. אנסה להמחיש זאת ע"י דוגמה לא פלילית: ילדים בביה"ס המעתיקים שיעורי בית. הם בוודאי יודעים שאסור לעשות זאת, אך בכל זאת הם עושים זאת, מפני שהתועלת (חסכון בזמן) גדולה מהעונש הפוטנציאלי, אם ייתפסו. אני מניח שאם היינו שולחים את תלמידי כיתה ו' לכלא בשל העתקת שיעורי בית בתנ"ך, התופעה המחרידה של העתקת שיעורי בית הייתה נעלמת כמעט לחלוטין. |
|
||||
|
||||
דוגמא טובה מאד. העתקת שיעורי בית היא עבירה מנהלתית שאינה גורמת נזק לאף צד מהמעורבים, אלא אם האדם שממנו מעתיקים מתנגד לכך. לכן הילדים העוברים את העבירה אינם חשים כל דיסוננס מוסרי, ובצדק. יתרה מזו: מדובר על ילדים הנמצאים במערכת מבלי שנשאלו לרצונם אם הם מעדיפים להיות בה. שונה הדבר מסטודנט המעתיק בבחינת באוניברסיטה, אליה הגיע מרצונו החופשי בכדי להשיג דיפלומה שתכריז עליו כעל מומחה במקצועו. אם היינו שולחים לכלא את תלמידי כתה ו' המציקים לתלמידים אחרים בכדי להשפילם, יתכן שהבעיה הנקודתית היתה נפתרת, אך היית מאבד באופן כמעט סופי את היכולת למנוע מעבריינים קטנים את הפיכתם לעבריינים גדולים. |
|
||||
|
||||
להעתקת שיעורי בית בהחלט יש יסוד מוסרי - לא תשקר, לדוגמא. אומנם ההיבט המוסרי חלש יותר משום ששקר אינו נחשב כעבירה חמורה על חוקי המוסר -< העונש עליו קטן יותר מעבירת רצח, אונס וכו'. האומנם סטודנטים אינם מעתיקים בבחינות, "משאילים עבודות" וכיוצא באלה? אולי רק בפקולטה לרפואה. פועל כאן כמעט אותו רציונל: משתלם להעתיק עבודה קטנה משום שהסיכוי להיתפס קטן, וגם אם נתפסת העונש לא חמור במיוחד. לא משתלם להעתיק דוקטורט משום שהסיכוי להיתפס גדול יותר והנזק הפוטנציאלי גדול יותר. |
|
||||
|
||||
מותר לשקר במערכת כפייתית שלא בחרת להשתייך אליה. אני מבטיחך נאמנה שסטודנטים בפקולטה לרפואה מעתיקים, ורופאים בבחינות ההתמחות מעתיקים. אני חושב שזה נורא, ואין לזה קשר לילדים המעתיקים מבית הספר (פרט לפיתוח טכניקת ההעתקה. בית הספר בכל זאת אמור להכשיר את התלמיד לחיים, לא?) |
|
||||
|
||||
אני אזרח ישראלי. לא ביקשתי להיות אזרח ישראלי, אין לי אזרחות אחרת, וכנראה לא אוכל גם לקבל אזרחות אחרת אם אוותר על אזרחותי. מדינת ישראל היא מערכת כפייתית מבחינתי. האם מותר לי לעבור על חוקיה (=לשקר לה)? אם סטודנטים לרפואה מעתיקים, הרי לך קבוצה של אנשים, שלא מקובל לראותם כעבריינים, שעוברים על חוק כלשהו במודע. זוהי עבירה עם היבט מוסרי (ציטוט: "אני חושב שזה נורא"). מכאן, שהעבריינות היא פונקציה של הנזק הפוטנציאלי יותר מאשר טבעו של האדם. אדגיש, שמובן שלאישיותו ולמצבו של האדם יש השפעה על חישוב הנזק הפוטנציאלי (לאדם עשיר יש יותר מה להפסיד מישיבה בכלא מלעני, לדוגמא), אך עדיין נסתרה טענתך הראשונית "ישנם עבריינים וישנם שאינם עבריינים". |
|
||||
|
||||
שוב אתה פועל מתוך הקונספציה שלך, שמערכת החינוך היא מנהלת של כלאים לקטינים, ושעליהם להתנהג כשבויי מלחמה - עליהם כל הזמן לנסות להתמרד כנגד המערכת. זו הקצנה חסרת ביסוס, ואני מבקש שתתן על כך את הדעת. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |