 |
|
| המאמר המלא |  |
פרסומים אחרונים במדור "קולנוע ואמנויות הבמה"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כעו''ד שעובדת בתא גבייה הפעם אני חייבת שלא להסכים עם אדם (או חווה). כמובן שהחלום שלי מאז ומתמיד היה להיות ''זמרת חתונות'' (איך אני יכולה לשכוח את הבר מצווה של הבן דוד שלי לפני חמש עשרה שנה שעליתי על הבמה והתחלתי לשיר לראשונה בחיי מול קהל חי). אך החיים לא תמיד מאירים לנו פנים. לפעמים כן, כן חייבים להיות חלק מן המערכת והדרך היחידה לשרוד היא להרגיש כמו אדם ''אני לא כמו כולם. אני ביקורתי, חתרני, שנון ובעיקר יהודי''. אז הרשה לי לגלות לך דבר מה - אתה בדיוק כמו כו-לם. |  |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מצטערת ביג מאמא אבל שמים לב לשעה שבה כתבת תגובתך.. ואולי גם לשעה של תגובתי.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולפעמים, סרט הוא רק סרט. זה מה שקורה. לא תמיד צריך לנתח הכל. יפה אמרת בסיום הכתבה שלך שהקומדיה חמודה.היא נועדה לילדים, עם קריצה למלווים שלהם. אינני אומרת שדבריך חסרי טעם,נהפוך הוא. אך בגדול - זהו סרט שנועד לקטנטנים. אני צחקתי יותר מפעמיים, וכנראה שהכל תלוי בגישה. לסרט שכזה - צריך ללכת בראש צעיר ואופטימי, לא ציני כמונו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי דעתי זה דווקא אחלה סרט, עם המון צחוקים, שיגועים, ואפילו, בחלק של בית המשפט, התזתי כמה דמעות, מה שאומר שזה סרט טוב מאוד. עם צחוקים, עם עצב,ו אתם יודעים לא? סרט מהחיים כזה... אני נורא נהנתי מהסרט, ומאחלת לכם צפייה נעימה! |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |