 |
48 |
 |
|||
 |
|
 |
|||
 |
|
| המאמר המלא |  |
פרסומים אחרונים במדור "תקשורת"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
 |
מעולם לא נכתב נוסנס רציני כל כך, וספוג כל כך באירוניה עצמית ב"אייל הקורא". כהתרסה מול כל הרצינות הנפוחה המתבטאת בחלק מן המאמרים באתר, מתייצבת עזגד עם חיציה הדקים ומשלחת אותם אחד אחד. מנתחת עד דוק את בבואתה של התרבות הישראלית אז והיום, ומקיימת בגוף המאמר את אותה אירוניה שהיא מדברת עליה. מבריק, אין מילה אחרת. אגב, קרובה של יבשם? |
 |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כן. ומספיק עם המחמאות האלה, אני אתחיל להסמיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחכה בקוצר רוח לסיפור הבא מתה עליך |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק רציתי לציין שהקטע הוא מרתק... ולומר שאני מצדיע ליוצר טלוויזיה אחר: דיויד אי קלי שהביא לנו סדרות נהדרות ומשעשעות שלא דורשות מאמץ שיכלי כמו : אלי מקביל (יקירתי),הפרקליטים,nypd ועוד ידו נטוייה. ואציין שסדרות אלו גם אם תוכנן לא מדבר אליכם (יקירי האינטיליגנטים ממני) עשויות ברמה המקצועית הגבוהה ביותר. חוץ מזה מישהו יכול להסביר לי איך מפרסמים נושא חדש ולא תגובה כי ממש רציתי לפרסם הגיג מהגיגי שנראים לי כמעניינים.תודה מראש ושוב ברכות על מגזין אלקטרוני למופת ודוגמא... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, ספק רב אם תראה את זה, אבל כדי לפרסם כאן מאמר פשוט צריך לשלוח קובץ לעורך הראשי (דובי)- יש לינק לתיבת הדואר שלו על הלוגו למעלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמנם תגובה זו באה באיחור כבד מפרסום הסיפור אך יש ליחס זאת לזמן המועט שאני מכיר אתר זה(משהו כמו 13 שעות). לא קראתי את רוב קטבי עגנון אך ממאמרך ניתן להבין שבחלקים רבים יש הקבלה בין הדמויות הנקראות טנצר. השאלה האמיתית לדעתי היא האם יוצרי "שמש" לא לקחו את כתביו של עגנון ועשו בהם שימוש זול. שוב אני רוצה לציין שאת רוב כתבי עגנון לא יצא לי לקרוא אך הייתי רוצה להאמין שזוכה פרס נובל לספרות כתב דברים "קצת" יותר איכותיים מסיטקום רע שנוצר ע"י חבורה של פליטי ה"קומדי סטור" (שיצרו הומור נמוך וגרוע) שאולי כדי לסבר את אזני הביקורת הוסיפו דמות המחקה (לא מבוססת על-מחקה!) דמות אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(עוד תגובה מאוחרת) 'שמש' המנוחה רחוקה מלהידמות לתמונה המתוארת ב'פנים אחרות', למעט קווי הדמיון בין הטנצרים (מלשון dancer כמובן) עליהם עמדה שלומית. 'פנים אחרות' רחוק מלשמש בסיס לסיטקום כזה או אחר. זו היצירה העגנונית החביבה עלי ביותר, גם אם באיוולותי הזדמן לי להשוות כמה מערכות יחסים כושלות שעברו עלי למתואר בסיפור. פואטי אך לא לעניין. למי שלא יודע, 'פנים אחרות' מספר על מיכאל וטוני הרטמן בצאתם מביה"ד הרבני כשהגט בידי טוני. בצאתם מסתערים על טוני הדומעת המחזרים סוויריש וטנצר (צרצר ורקדן, "שניים שהם פחות מאחד" לפי גולדברג), אך טוני ומיכאל מנפנפים אותם משם ופונים לדרכם. הם יוצאים לטייל מעט יחד, סועדים ארוחת ערב, ונאלצים לישון בפונדק מחוץ לעיר בשל השעה המאוחרת. במרוצת הסיפור מגלה מיכאל כי נהג באשתו לשעבר שלא כראוי, והם מגלים זה בזה פנים אחרות, אהובות יותר. בשבתם במסעדה מתאבך עשן הציגרטות שלהם יחדיו, אך אותה קירבה מפויסת מחודשת נרתעת בפונדק, כאשר טוני ישנה בחדר אחד, ומיכאל - על שולחן הביליארד. עם זאת סוף הסיפור הנהדר נותר פתוח לפרשנויות. ואם התיאור הפרוזאי הזה לא ממריץ אתכם לקרוא את הסיפור, צאו וקראו אותו בהמלצה אישית ולא תתאכזבו, לפחות לא יותר מדי. זה סיפור קצר בן כמה עמודים, והוא נכלל בקובץ הסיפורים 'בדמי ימיה' כמדומני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני חשבתי בדיוק על אותו רעיון שכתוב בכתבה. עלו בדעתי דרדקי ישראל הלומדים את עגנון לבגרות. אני בטוח שכבר כמה שנים כשמורה מתחילה להקריא את "פנים אחרות" ומזכירה את טנצר היא נדהמת לשמוע את כל מי שהקשיב לה עונה - טנצר המניאק! ואז היא מרוצה. סוף סוף משתתפים אצלי בשיעור. וגם מגלים הזדהות עם הדמויות של עגנון. מי אמר שעגנון לא מדבר אל הנוער של ימינו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבה מקסימה ומצחיקה. כן ירבו עוד כתבות כאלה, שלומית את מוכשרת בטרוף! | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |