 |
סערה בעקבות סרט המתאר את הפדופיליה של מייקל ג'קסון | 3925 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
לדעתי יש מרחק רב בין אדם שבילה חלק ניכר מחייו בטיפול בבעיות האלימות שלו, כולל מספר אשפוזים במוסדות שונים לחולי נפש, לבין אדם שפשעיו גם היו חמורים יותר (בכל זאת, התעללות מינית של שנים בילדים חסרי ישע היא מהפשעים החמורים ביותר שיש שאינם רצח), וגם הוסתרו בחסות של עשרות מיליוני דולרים כדי לשמור על חזות כוזבת של אדם רחום וחומל, חובב חיות ובני אנוש כאחד. ברור לי שאני נכנס כאן להרבה פינות בעייתיות, ואני לא בטוח שאוכל להגן על כל טענה נגדית, אבל זו האינטואיציה שלי בקשר למקרים הנדונים. למשל - ברור שהראשון שילם עוד בחייו על פשעיו, במידות כאלה ואחרות, והשני חמק מכל עונש כאילו היה צח כשלג. |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ולכן מתרגזים עליו יותר. אפילו הרבה יותר. זה הבדל כמותי ולא עונה לשאלה האם יצירתו של האמן עומדת בנפרד מאישיותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם השאלה הזו היא שאלת כן/לא, זה אכן לא עונה עליה. אם זו שאלה פתוחה שהתשובה לה יכולה לשבת על ספקטרום של מקרים1, זה בהחלט רלבנטי לה. 1 וכך היא לטעמי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עבורי ליצירה יש קיום משל עצמה. מרגע ששוחררה מנפשו של האמן אל העולם ויצאה לאור היא יצאה מחזקתו והיא של כולנו. לכן בעת ה''שימוש'' ביצירה אין משמעות לאופיו, ערכיו והתנהלותו הכללית של האמן. לכן אין לי שום בעיה עם היצירות של ואגנר, למשל. הבעיה עם מייקל ג'קסון (וקווין ספייסי עוד יותר) היא שהם אמנים מבצעים, וכשאתה חווה את היצירה שלהם אתה גם חווה אותם כמבצעים. במקרים האלה אפשר לדבר על הסקאלה שלך, אבל זו סקאלה שנמצאת אצל הצופה- עד כמה הוא מוכן לנתק בין האדם לבין היצירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא רואה הבדל בין פדופיליה (לפחות לפי מה שעולה בתקשורת) לאנטישמיות (מוכחת)? בין פגיעה ישירה פיזית ומנטלית בילדים לבין דעות והשקפת עולם ארסית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל מבחינת ההצדקה להחרמה אבל להשקפת עולם ארסית יכולות להיות גם השלכות מעשיות. במשפטי נירנברג יוליוס שטרייכר, מייסדו ועורכו של העיתון האנטישמי דר שטרימר, הורשע והוצא להורג למרות שבפועל לא עשה מעשה אלימות אחד אבל הסית ותרם לא מעט לאנטישמיות הגרמנית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תזכיר לי איזה שיר של שטרייכר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שטרייכר אנס המון נשים נשואות והיה חולה מין מובהק. תחזיר את הספרים למדף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא הוצא להורג בגלל התעמולה הדוחה שלו ולא בגלל כל דבר אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קל מדי ליפול למלכודת הזו. נכון ששטרייכר הוצא להורג בשל פשעים נגד האנושות (בפועל נגד יהודים) ולא בשל פשעי מלחמה. ונכון שהפשעים הללו היו בעיקרם תעמולה. מצד שני, הנס פריטשה שהיה מעין סגן של גבלס והיה אחראי על שידורי הרדיו זוכה במשפטי נירנברג. שטרייכר היה אדם מתועב ולראייה גם חבריו על כסא הנאשמים תיעבו אותו ואויבו הראשי היה גרינג. קל לכן לשער ששופטי נירנברג עשו לעצמם מלאכה קלה ותלו אותו בשל התיעוב שחשו כלפיו, בתור היחיד שלא הואשם בפשעי מלחמה. למעשה לא נעלמה הבעייתיות הזו מעיני שופטי נירנברג. בשל הרצון המפורש של השופטים הרוסיים לתלות את כל הנאשמים כאיש אחד ובשל הכוונה (אולי לא מודעת) שלהם, להפוך את משפטי נירנברג למשפטי שדה חסרי השפעה משפטית, השופטים האחרים היו מודעים לשאלות הללו. בעניין שטרייכר, פסה''ד ציין במפורש, שהתעמולה הארסית והרצחנית נגד היהודים ב''דר שטירמר'' דוקא בזמן שאותם יהודים נרדפו בפועל ע''י המשטר הנאצי (בעיקר בתקופה של חוקי נירנברג וליל הבדולח, אבל גם בעת גירושם והשמדתם) צריכה להיחשב כסיוע לרצח. בכך קבע ביה''מ את העיתוי של ההסתה כקריטריון של הפליליות שלה. בניגוד לפריטשה, שטרייכר, לא יכל אפילו להתכסות בגלימת ה''מלאתי הוראות''. אעיר עוד, ששטרייכר היה חבר בכיר בהנהגה הנאצית (בעיקר בתפקידו במועצת הגאולייטרים). העובדה שנדחק משם בשל מאבקי כוחות ויריבותו עם גרינג, ולכן לא זכה לתרום את תרומתו האישית להשמדה בפועל של יהודי אירופה, לא צריכה לעמוד לזכותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא סותר את מה שאמרתי. מי שעושה דברים מיוזמתו ולא יכול להתגונן בטענת ''מילאתי הוראות'' אחראי להסתה ולשותפות ברצח גם אם אינו אלים בפועל. זה אקטואלי גם לזמננו ולמקומנו ודי לחכימא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שיש הבדל בין האנשים והמעשים, השאלה היא מה זה שייך ליצירה? אם יתגלה שדה וינצ'י היה פדופיל, האם זה יגרע במשהו מהמונה ליזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא צריך ספקולציה. קראווג'ו היה רוצח. נדמה לי שמדובר יותר על האינטראקציה שלנו עם היצירה, לא על היצירה פר סה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולכן הבעייתיות לשמוע את מייקל ג'קסון כמבצע. אם מישהו אחר יעשה לו קאבר גם אז תהיה לך בעיה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע אם לי אישית תהייה בעיה עם השירים שלו. אבל באופן כללי, אנחנו לא מחשבים, וגירסת כיסוי לשיר שלו יכולה בהחלט לעורר בעיות רגישות. בסופו של דבר, יודעים שזה שיר שלו, אם כי סביר להניח שגיל המאזין הוא גורם שממתן או ממסך את הרגישות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אתהה למה אותו מישהו אחר מחליט לעשות קאבר דווקא לג'קסון, עם כל המטען. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם הצייר הקטן היטלר היה מתברר כצייר מוכשר וגאון, ההיית הולך לתערוכה שלו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. נגיד שהציורים של ון גוך לא היו של ון גוך אלא של היטלר, הייתי הולך לראות אותם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם הוא היה מצייר חמניות ליד המשרפות - גם היית צופה בציור ונותן חוות דעת אקספרסיוניסטית ？ | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חווה אמנות כדי לתת עליה חוות דעת. אני חווה אמנות כדי להעשיר את עצמי בחוויה. לעתים החוויה היא של רגשות המכונים שליליים- דיכאון, זעם, אימה, תסכול, אובדן. קח את השירים של נירוונה ואת גרניקה של פיקאסו. אני רגיש לשואה. במוזיאון בפראג ראיתי ציורים של ילדים מהמחנות שציירו את גדרות התיל והשומרים והתחלתי לבכות. גם בבית הכנסת בבודפסט לא יכולתי לעצור את התפרצות הרגשות. אני לא יודע איך הייתי מגיב לציורים של ''היטלר הגאון'', אבל זה לא היה גורם לי להחרים אותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זוהר ארגוב ועוד הרבה זמרים מזרחיים - מספיק שאני אשמע שמישהו מהם עשה משהו לא מוסרי [עבורי -העלמת מס ובליעת סם לא נכללים באי מוסריות] - ישר המוזיקה שלהם נהיית מאוסה ודוחה ואני לא מסוגל ולא רוצה לשמוע אותם. אני מבין את העניין הפסיכולוגי שנותן לי לחוש כך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זוהר ארגוב, כידוע, היה אנס. הוא הורשע באונס וישב שנה, והתאבד בכלא כחשוד באונס אחר. אני חושב שזו הדוגמה הישראלית הקרובה ביותר לג'קסון, הן מבחינת מעמדו המוסיקלי והן מבחינת האישומים. אני מוכרח להודות שאף שידעתי את העובדות האלה הדחקתי אותן; כשהספוטיפיי הביא אלי שיר של אייל גולן מחקתי אותו מהתור אבל את זוהר לא. עכשיו כנראה אתחיל להעיף גם אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיפור האונס כשהיה בכלא בו התאבד כמדומני הופרך על ידי ישי לוי . אולי כי זאת הייתה אשתו וזה היה מביך או מכל סיבה אחרת , כמו - צרכן הרואין לא מסוגל לאנוס. מהו הסיפור על הרשעה באונס？ תכלס - זמר עם רקע של אלימות פיזית ומינית מקשה על שמיעתו כי המוזיקה היא רגשית לפי טיבה . מקרים אחרים שיכולים לעורר שאלות； זמר שהורשע ברצח ？ זמר שהורשע בשוד ？ זמר שהורשע בהונאה ？ זמר שהורשע בבגידה ？ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי ההרשעה מספרת ויקי: כעבור שנה, ב-1978, הורשע באונס ונגזרו עליו שלוש שנות מאסר מהן שנה בפועל. במהלך משפט זה, כשעדיין לא היה ברור לבית המשפט האם היה זה אונס או שהדבר נעשה בהסכמה, אמר ארגוב לשופט: "כבוד השופט, אין בחורה שלא נותנת, צריך רק לדעת איך לקחת". בעקבות דבריו אלה הורשע ארגוב באונס. בפסק הדין כתב השופט דב לוין2: "הנאשם מחזיק בדעה שאין אשה שלא ניתנת להשגה [...] דווקא משום כך חייב פסק הדין הזה ללמדו כי גישתו והשקפתו בטעות יסודם". בתקופה זו הוא ואשתו נפרדו והתגרשו. לגבי הסיפור השני - ההתאבדות היתה כשהוא היה עצור לאחר שאיריס גבאי (לימים לוי) הגישה נגדו תלונה על נסיון אונס בסיום בילוי משותף של ארגוב איתה ועם ישי לוי. מה באמת התרחש מן הסתם לא נדע בוודאות לעולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הופרך על ידי ישי לוי? איפה? ישי לוי המשיך לשנוא את ארגוב במשך שנים (אם לא עד ימינו) בשל הסיפור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראיתי ראיונות של ישי שבו הוא טען לטובת עבור ארגוב - טענתו הייתה כי בגלל שהוא ארגוב השתמש בהרואין בצורה מסיבית , לא היה לו סיכוי לאנוס. יכול להיות שהוא בכוונה מנסה לטעון זאת כי היא בסופו של יום אשתו ואם ילדיו , והבושה גורמת לו לשקר. אישית , אני באמת לא מבין את מחשבת האנסים,ואיך הם מסוגלים פיזית ונפשית לתקוף אישה באופן מיני ופיזי. ויכול להיות שהוא כן ניסה לאנוס אותה למרות שהוא היה תחת השפעת סמים קשים . ובלי קשר - תובנות חיי מסמים : הסמים גילו לי משהו חשוב שלא הבנתי אותו עד גיל מאוחר, כשיש דילמה : מה לבחור נשים או סמים , הבחירה היא ברורה - סמים. 1 =============== 1 אני מראש מתנצל בפני המין הנשי אם נפגעתן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם מבצעים הרתיעה מובנת. אבל מה היה קורה עם מלחין, ולא עם מבצע? נגיד אם יוני רכטר היה פדופיל (פחחח) האם היית מעיף את "עטור מצחך" בביצוע של אריק איינשטיין מהפלייליסט? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מה היה קורה עם מלחין, ולא עם מבצע? את המלחין לא מאשימים. רק את השליח [הזמר] אפשר להעניש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלא אם כן מדובר על עגלון, ואז לא צריכים שליח? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלא אם כן מדובר על עגלון, ואז לא צריכים שליח? לא הבנתי. אשמח לביאור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ווגנר. לפי Wagner (surname) [Wikipedia] מדובר על עגלון או על בונה עגלות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גארי גליטר כלוא להרבה שנים על עברות מין ופדופילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב שהזכרת אותו. הסיפור של גארי גליטר די מזעזע, וההתנהגות שלו היתה בזויה. המוסיקה שלו די נחותה, ואני עדיין מקשיבה לה ברצון. אני בטוחה שפולנסקי אנס מספר נערות ונשים בזמנו. אני צופה בכל סרט שלו בשמחה. פעם הצלחתי לזעזע ידיד שלי כהשוותי בין פולנסקי לוודי אלן - "אז בעיניך פולנסקי מתעלה על אלן גם באיכות יצירתו הקולנועית וגם במעשיו הנפשעים?!" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת משוואה מאוד מאוד פשוטה; אתה לוקח כמה אתה אוהב את האומן, מכפיל את זה בכמה הוא שייך למחנה הפוליטי שלך, מעלה בחזקה עד כמה שהחברים שלך אוהבים אותו, ובסוף מחלק בחומרת המעשים שהוא עשה. פשוט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקישור מעולה. כבר היה שווה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ותודה ליהודים שבזכותם הכרתי את השיר הזה. עלאק מתעניין בקבירת עורלות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר משחקים, אז אם היטלר היה מתברר כצייר מוכשר וגאון, אין כמעט ספק שכולם היו נוהרים לתערוכה שלו, ואני מנחש שגם אתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנחש שרבים לא היו מגיעים לתערוכה שלו בגלל שהוא היטלר, ואני בוודאי לא. אני גם מעביר ערוץ או מסתלק מהחדר כשמתנגנת מנגינה של וגנר, כך שאין לי שום מושג אם היא ערבה לאוזני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על איזה היטלר אתה מתכוון？ זה שלפני 41' או אחרי ？ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר שיחקת בנידמה לי אז אם היטלר היה אמן גאון ומוערך אז די סביר שהוא לא היה ''היטלר''. ולהשוות את היטלר - הממשי, לא הכאילו במשחק שלך - לוואגנר זה כבר, איך לומר זאת בעדינות, לא רציני. והראיה, לתערוכה של וואגנר עומדים בתור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם לא מוכשר, לפחות פופולרי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נחמד, אבל מטעה: הצייר האוסטרי הכי פופולרי ברצינות לא נמצא שם בשורה משלו, והקורא התמים עלול להתבלבל עם אח שלו ארנסט. (אישית בשבילי: אגון שילה, בין כל הציירים בהיסטוריה ולא רק האוסטרים.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחרונה אני שואל את עצמי את אותה שאלה בצורה מאד ספציפית: חלק מההצלחות שאני זוקף לזכותי הוא שהבנות הצעירות רואות ביוטיוב קליפים של מוזיקה משנות ה-80, אלא שאחד האהובים עליהן הוא Beat it של ג'קסון1. הדיסוננס הקוגניטיבי שבו אני עוזר לעצמי (והשאלה שאני מעלה כאן) הוא מימד הזמן - באותן שנים שיצא השיר הנ"ל ג'קסון היה אדם צעיר ומעשיו הנלוזים היו עשרות שנים בעתיד. האם פשעיו המאוחרים אמורים להשחיר גם את יצירתו המוקדמת? אני נותן לו (ולי) את ההקלה שכנראה פחות מאשר יצירתו לאחר שהחל במעשיו הרעים. 1 וגם Eat it - הפרודיה של אל ינקוביץ'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהדקדוקים מיותרים. בסקאלת הזעזוע, ילדה בת 10 שנאנסה בארץ לפני שבוע די מגמדת מה שעשה אמן אמריקאי מת לפני 20 שנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור, אבל ההקשר לא נהיר לי. אני לא חושף את בנותי למקרים כמו שתיארת, אז למה נכנס כאן אפקט הזעזוע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. נשאר עם המשפט הראשון. אני חושב שילדים צריכים לגדול בבועה, ועם הגיל להחשף לאט גם לזוועות העולם. לכן דעתי שאין למנוע מהם את השירים של מייקל ג'קסון או כל אמן אחר, אבל לחסוך מהם את הידיעות על האישיות שלו לגיל המתאים, בו הם יתחילו לפתח עמדה מוסרית משל עצמם (נגיד 14 לבנות ו 16 לבנים1). ___________ 1 אני שמרן בחינוך. בטח במשפחות אחרות זה יהיה פחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצל ג'קסון זה כמובן מבחיל במיוחד כשהוא שר במתיקות Heal the world עם תמונות של תינוקות וילדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה מאד לצפיה. את ג'קסון הערצתי מאז שהייתי ילד. מעולם לא חשבתי אותו לאדם נורמלי, והייתי מודע לאישומים נגדו, אבל חשבתי שזה שילוב בין התנהגות לא הולמת אך תמימה מצידו של ג'קסון לבין סחטנות מצד ההורים. אבל הסתבר שהכל היה חלק ממנגנון משומן של פדופיליה, שמאוחרי הקול הרך והחזות הנדיבה יש מפלצת מניפולטיבית... גם אני לא מסוגל לשמוע את שיריו יותר. זו עטיפה נוצצת שעוטפת ריקבון. המעשים המתוארים בסרט הם מהגרועים ביותר שעולם הפופ ידע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אצלך אופיו של האומן משפיעה על שמיעת שיר/צפייה ביצירה ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדרך כלל בכלל לא. אבל לכל דבר יש גבול. מדובר כאן במעשים איומים במיוחד, מהחמורים שבוצעו על ידי אמן פופ כלשהו. בנוסף כפי שציינו כאן - הדיסוננס בין המסרים החיוביים בשיריו של ג'קסון והתדמית הטהורה שהוא בנה לעצמו - לבין המעשים שביצע פשוט חזק מדיי. נראה לי שאפשר לטעון שזה מקרה יוצא דופן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראיתי אמש ראיון עם הזמרת אחינועם ניני. היא נשאלה אם אחרי ששמעה על הסרט היא ממשיכה להאזין למוסיקה של מייקל ג'קסון. תשובתה הייתה שהיא מאד אוהבת לשמוע את המוסיקה של אריאל זילבר למרות שהיא לא שותפה לדעותיו הפוליטיות. עם כל הכבוד לגברת, אבוי להשוואה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השוואה ראויה. האיש קרא לשחרורו של יגאל עמיר ותמך במוצהר בכהנא ובדרכו, מה שמתבטא גם בתמיכתו באלאור עזריה. באותה מידה היה יכול לתמוך בפדופיל כמייקל ג'קסון. ואף על פי כן גם אני לא בעד החרמתו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא זו לא השוואה ראויה. יש הבדל של שמיים וארץ בין הבעת תמיכה ברעיונות מסוכנים לבין ביצוע בפועל של מעשים נפשעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשני המקרים מדובר באנשים שליליים, אנשים שבאופן אישי ראויים לתיעוב. אבל זה לא שולל את הרצון להקשיב למוסיקה היפה שהם יצרו. (לגבי ג'קסון - אף פעם לא עפתי על המוסיקה שלו, וממילא אין לי קונפליקט גדול ביחס עליו. לעמת זאת אריאל זילבר הוא בעיני מוסיקאי מחונן, וחבל שנסחף לחיים בזויים שכאלו. אף על פי כן, אין לי בעיה לשמוע את המוסיקה שלו. וגם של וגנר. וגם של שטראוס) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אריאל זילבר מדגים יפה שני קריטריונים שצריך לשקול. ראשית, האם האמנות שלהם בפני עצמה היא נפשעת. אריאל זילבר מופיע עם תערובת של השירים הישנים שלו ושל שיריו החדשים שברובם פוליטיים. ברמה הציבורית אני לא רואה סכנה ברורה ומיידית באמנותו ולכן אין צורך להחרים. ברמה האישית אני בהחלט צריך להחרים אותו מפני שהאמנות הפוליטית שלו משעממת אותי עד מוות. אלו ששותפים לדרכו הפוליטית שילכו ויהנו. הקריטריון השני נוגע לקונטקסט של האמנות הפוליטית בזמן ובסכנה. אם זילבר תומך באלאור עזריה משום שהוא מאמין לפתפותי הביצים של החייל המצטיין הזה, ניחא. אם הוא היה תומך וקורא לכל חיילי צה''ל לבצע פשעי מלחמה ובלבד שהקרבן הוא ערבי, זה כבר היה הופך להסתה לרצח. במקרה כזה לא זו בלבד שהחרמתו היתה מתבקשת, אני רוצה להאמין שגם מערכת המשפט היתה מטפלת בו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועדיין כדאי להזכיר שאריאל זילבר מביע רק תמיכה מילולית באנשים שאינם ראויים, ולא ביצע כל פשע בעצמו, בעוד מייקל ג'קסון הוא הוא הפושע המתועב במקרה שלו. אפילו בלי להכניס את ההסתייגות המקילה עוד יותר שהסלידה המובעת כאן מזילבר היא גם עם הטייה פוליטית, עדיין הטיעון הקודם שם אותו במקום שונה לגמרי ממייקל ג'קסון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אריאל זילבר לא באמת תמך ביגאל עמיר (לא תמך ברצח). הוא תמך בכך שצריך לקצוב את עונשו. לא כל מי שטוען להקלת העונש אוטומטית תומך באסיר ובפשע שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, באמת. גישה סלחנית כלפי הפושע היא גישה סלחנית כלפי הפשע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה נגד מנגנון קציבת עונש שקיים אצלנו בכלל, או שאתה רק נגדו כשמדובר ביגאל עמיר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נגדו במקרים של פשעים חמורים כמו יגאל עמיר או צבי גור, רוצחו של אורון ירדן. אני גם נגד ניכוי השליש שקיבל משה קצב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אריאל זילבר ודומיו תומכים במנגנון קציבת עונש שקיים אצלנו באופן כללי או רק במקרים של פושעים מתועבים שבאו מהמחנה הלאומני? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה ממש לא נכון. מבחינה לוגית ועניינית אחד לא נובע מהשני. אפשר לחשוב דברים חמורים על הפשע אבל לחשוב שהוא לא מצדיק ענישה עד כדי כך חמורה מפני שחוץ מחומרת הפשע יש עוד שיקולים שרלוונטי לשקול. הקשר בין חומרת הפשע לחומרת הענישה לא מובן מאליו. הוא יותר הדוק בשיקולים של צדק גמולי דאונטולוגי ופחות הדוק בשיקולים פונקציונאליים, תועלתניים של הענישה. לא כל אחד הוא דאונטולוג או גמוליסט ודאי לא בגרסה החזקה של גישה זו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה סרט, לא משפט. מין הסתם אם המסקנה הייתה ''ומייקל ג'סון לא עשה כלום'', בכלל לא היינו שומעים על הסרט - וזו בדיוק הסיבה שזו לא המסקנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דבריך מרגשים. כמי שמעולם לא הבין מה כל כך מיוחד במוזיקה של מייקל ג'קסון, אני בהחלט מבין ומשתתף בצערך. אני חושב שאתה בהחלט צודק ומדובר במקרה מיוחד של רקבון מוסרי שמקיף את כל החבורה הזו. לראיה, אחותו לה טויה הכריזה בת"א ב-1993 שיש לה סיבות להאמין להאשמות נגד אחיה הצעיר. יותר מאוחר אף טענה שיש לה ראיות לאשמתו. לפני שממהרים להכריז עליה כעל הצדיק בסדום, נאמר שכמה שנים אח"כ, חזרה בה וטענה שההאשמות נכפו עליה באלימות ע"י בעלה שהתעלל וניצל אותה. היא גם התפארה כי אחיה מייקל סלח לה. בהחלט נראה כי כדאי להרחיק עצמנו מכל מה שקשור למשפחה הזו. כעיקרון אני לא בעד החרמת אמנות בשל כל סיבה חיצונית לאמנות עצמה. הבעיה במקרה הזה כמו במקרים אחרים קשורה לחוסר היכולת הידועה לשמצה של המערכת המשפטית האמריקנית להתמודד עם נאשמים עשירים מאד. לא נעשה שום דבר כדי לודא שההכנסות מן האמנות של הג'קסונים ילכו למשהו אחר מאשר להעשיר אותם עוד יותר. בנסיבות האלו אולי עדיף להתנזר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא עקבתי אחרי הסיפור, אבל לא ברור לי מהפרסומים האחרונים: למה כולם פתאום בטוחים שג'קסון היה פדופיל? אני מבין ששני עדים לשעבר חזרו בהם מעדותם כילדים. אבל זה הכל? למה זה מספיק? לא באמת אכפת לי מחזקת החפות של כוכב פופ מת, אבל אם באמת הייתה סביב ג'קסון מערכת משומנת שתמכה בפדופיליה שלו, אין חבורת אנשים שצריכים לעמוד עכשיו על כך לדין? עורכי-דין, מפיקים, עוזרים-אישיים, הורים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראית את הסרט? שני אנשים בוגרים ושקולים שמספרים סיפור דומה להחריד ומפורט לפרטי פרטים. כמעט בלתי אפשרי שלא להאמין לעדויות שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם בפרטים. גם להם אתה מאמין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין שם דפוס דומה בין שני המקרים. הדרכים שונות, הזמן שלקח לפתות אותם שונה באופן מהותי (אחד קרה תוך פחות מיומיים השני תהליך איטי ומחושב והדרגתי) אין שם אמירות דומות (היית מצפה שהוא ימחזר את עצמו וימכור את אותם משפטים לשניהם). לשניהם לפי הרשת יש עניין בירושה שמייקל השאיר ותובעים את העזבון - זה מחליש את הטיעונים שלהם. האחד ההורים הורחקו במניפולטיביות השני ההורים עלו על קרוון והשאירו את הילד שלהם עם מייקל לשבוע. האמת שאני בטוחה שזה לא הולם מה שנעשה שם ואני לא רוצה לשפוט את ההורים שהתפתו להפקיד את הילדים שלהם - אני משערת שהכל כל כך מוגזם ומדהים וחלומי וכל כך מפנק וטומן בחובו הבטחה לכוכבות עבור הילד. אבל אני לא בטוחה שזה הגיע לכדי המעשים שהשניים מתארים. ובכל מקרה, מכיוון שמה שנשאר זה ":הוא אמר והשני כבר לא איתנו להשיב.." צריך לתת לו להנות מהספק. כמובן שאם מישהו מרגיש שזה דוחה אותו להקשיב לג'קסון אפשר להבין ולכבד. אישית אותי זה מטריד אבל אם הייתי עורכת מוזיקלית לא בטוחה שהייתי מרשה לעצמי להסיר אותו לצמיתות מאיזה פלייליסט. הייתי מרגישה שזה לא הוגן. גם ככה סיפורי אונס הם מסובכים כי זה מילה כנגד מילה אבל אני חשה כאשה ששמחה על התהליכים שמובילה תנועת METOO שדווקא סיפורים סנסציוניים מסוג זה של "אחרי מות" מחלישים אותנו הנשים והנפגעים באשר הם. גם גנדי הואשם בהטרדות מיניות ונדמה לי אפילו אונס על ידי נשים שאני מכבדת ומאמינה לכל מילה שלהן אבל בשל העובדה שזה קרה אחרי מותו אני לא חושבת שצריכה להיות לזה משמעות מעשית (את יום הזכרון לגנדי צריך למחוק מלוח השנה לא בגלל התנגותו המינית המפוקפקת שאינה ניתנת להוכחה אלב בשל היותו גזען עלוב). במקרה של מות הנאשם אני חושבת שצריך להיות דבר מה נוסף שתומך בסיפורם של המתלוננים. ובאופן כללי ברגע שיוצר נמצא אשם בהתנהגות פושעת אני חושבת שזו החלטה אישית אם לפסול אותו כליל או לא. אני חושבת שכאשר המדובר בעמדה גזענית מיזוגנית אנטישמית אנטי ישראלית וכדומה יותר קל להשלים עם היצירה ומספיק ציון עמדותיו. כאשר המדובר במישהו שידוע שפגע בפועל באנשים לי אישית אני מניחה יהיה קשה להמשיך ולהנות מהאמנות של אותו אדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיצד "דווקא סיפורים סנסציוניים מסוג זה של "אחרי מות" מחלישים אותנו הנשים והנפגעים באשר הם"? אנא הסבירי והדגימי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |