 |
האם אסדת הגז מול חוף דור היא אסון בפתח? | 3864 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
מעניין שלמרות חילוקי הדעות בין התושבים לאירגונים הירוקים, הדיון ביינהם הוא בסה"כ ענייני, דבר נדיר במקומותינו. | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
דובר צה"ל: ״אחריותו של צה״ל הינה לאבטח את מתקני האנרגיה במרחב המים הכלכליים. שיקולי הביטחון תומכים את קירוב האסדות לעבר החוף״ | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה תיאור המצב, הפעם לאחר בחינה של עורך מדעי באתר של "זווית". הם לא קובעים עמדה בנושא אבל נדמה לי שהם נוטים לעמדת "שומרי הבית". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על הקישור. סוף סוף הבנתי מה הולך להיות שם, והציטוטים של אנשי המקצוע שכנעו אותי שזו החלופה העדיפה. אפילו איש המקצוע שיש לו ביקורת על המודל שיושם מוצא במודל החליפי שלו חריגה תאורטית ב 16 ימים בשנה מהתקן "באזורים מסוימים" לעומת 7 ימים בשנה שהחוק מתיר. לא ביג דיל בעיני. החדשות המעניינות יותר מבחינתי הן שאסדת תמר היא היא הגורם המזהם שצריך למחות נגדו. רעות רבי, מנהלת תחום אנרגיה באגף איכות אוויר במשרד להגנת הסביבה מצוטטת:"...התהליך המסודר הזה, יחד עם יישום דרישות המשרד, צפוי להביא לכך שהפליטות מאסדת לוויתן יהיו נמוכות בכ-97 אחוז מהפליטות מאסדת תמר כיום״. כלומר שאסדת תמר מזהמת פי 30 כיום ממה שאסדת לוויתן צפויה לזהם. אז כל אלה שמוחים נגד אסדת לוויתן צריכים למחות פי שלושים נגד אסדת תמר. אבל אסדת תמר נמצאת כקילומטר מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל ולכן כנראה הרבה יותר קשה לאכוף עליה תקנים. עניין זה לבדו כבר משכנע אותי שהטיפול בגז צריך להיות בתוך המים הטריטוריאליים. מדוע לא על החוף, כמו בשאר המקומות בעולם? זה כבר נראה לי באמת עניין של פוליטיקה. הרי במפרץ חיפה כבר יש תעשיה פטרוכימית ענפה, אז להקים שם את מתקן הטיפול נראה לי החלופה ההגיונית ביותר. זה היה כנראה עולה יותר למפעילי שדה הגז- צינור של 40 ק"מ במקום 10, ושטח קרקע שהם היו צריכים לקנות, וגם היה מייצר מחאה של יותר תושבים. נראה לי בדיעבד שהמיקום שנבחר לאסדה הושפע מהעלויות למפעילים ומכמות התושבים שתצעק NIMBY יותר מכל דבר אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי 'למה לא על החוף': א. במפרץ חיפה כבר יש תעשייה פטרוכימית עניפה, ותושבי חיפה כבר סובלים משיעורי סרטן מוגברים, בפעם האחרונה שזכרוני בדק, אז אם כבר זה נשמע לי כמו טיעון נגדי ולא תומך. ב. רוב המקומות בעולם לא מטווחים על ידי אלפי טילים שמהווים פוטנציאל איום ממשי. מותר לקחת גם את זה בחשבון, במקום ליצור תסבוכת אמוניה דור 2.0. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. "יש כבר" זה לא טיעון נגדי בעיני. הפשט יכול לומר- שם כבר יש שיעורים מוגברים של זיהום וסרטן, אתה רוצה שגם במקומות אחרים יהיו? ב. הטיעון הבטחוני הוא לגיטימי, אבל גם כאן אפשר לומר "יש כבר". יש חוות מיכלי גז, יש את בתי הזיקוק והפטרוכימיים העמוסים דלקים. תגן עליהם טוב יותר במקובץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. באיזה מערכת חוקים או נורמות זה נראה לך כטיעון מוסרי? בסגנון "גם ככה הפריפריה דפוקה, אז נוריד להם תקציבים?" או "בכביש הזה כבר יש הרבה הרוגים, בוא נמנע מהם שלטי זהירות?" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד הטיעון המוסרי- טובת הכלל. מצד הפרקטיקה - כבר יש שם מזהמים. ננטר אותם, נגן עליהם, נשית עליהם רגולציות. המזהמים חייבים להיות איפשהו. עדיף מרוכזים יחדיו מאשר מפוזרים. ומי שגר ליד המזהמים יודע שהוא גר ליד המזהמים. למה לפזר1? יש אנשים שגרים ליד הר געש ויש שגרים ליד כור גרעיני, ויש שגרים ליד תעשיה פטרוכימית. ככל שמפזרים את התעשיה הפטרוכימית יותר אנשים יגורו לידה. איזה מין סוציאליזם זה? _____________ מזכיר לי בדיחה מימי האפרטהייד בדרום אפריקה. תייר הגיע לדרא"פ ועלה לאוטובוס. קורא לו הנהג- "תגיד לי, אתה תייר?" עונה התייר "איך ידעת?" אומר הנהג- "אצלנו לבנים יושבים קדימה ושחורים אחורה" הולך התייר לתאטרון. עוצר אותו הסדרן "תגיד לי, אתה תייר?" עונה התייר "למה?" אומר הסדרן- "אצלנו שחורים יושבים באולם ולבנים ביציע" עולה התייר ליציע. באמצע ההצגה הוא קם להשתין. אומר לו היושב לצדו "תגיד לי, אתה תייר?" עונה התייר "למה?" אומר המקומי "אצלנו לא יוצאים להשתין. משתינים למטה על השחורים" התייר נבוך אבל מציית ומשתין על הקהל למטה. מתחילות צעקות מלמטה "תייר מסריח! תייר דפוק!" קורא התייר: "מה קרה?" צועקים לו מלמטה: "תפזר! תפזר!" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין "תעשייה פטרוכימית", זה הכשל ב"סוציאליזם" שלך. יש סיכוי מסוים xi שמפעל מסוים yi יתפוצץ/ידלוף/יפזר ענן כימיקלים על סביבתו. הסיכוי שאדם ייפגע הוא סכום על המכפלות xi*yi על כל המפעלים הסמוכים למקום מגוריו (אפשר לשקלל במרחק מהמפעל בסכימה). לכן, גם אם הסיכוי של חיפאי לחלות בסרטן הוא 0.3% ושל חולוני הוא 0.2%, הוספת מקור סיכון שמוסיף 0.1% יגביר את הסיכון של החיפאי ל-0.4%, והוספת המקור לחולוני יגביר את הסיכון שלו ל-0.3%. גם אם מתעלמים מזה שזה פחות הוגן להגביר את הסיכוי של החיפאי, הגברת הסיכון הממוצעת לאוכלוסיה כולה לא משתנה עקב מיקום המפעל החדש. נותר רק השיקול המוסרי של הגברת אי-השיוויון בהעלאת הסיכון לאלה שהיו גם קודם שרויים בסיכון. מעבר לזה, אני בכלל הצעתי שישאר בים, ונקטין את הסיכוי גם לממוצע האוכלוסיה כולה, לא יותר טוב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החישוב שלך הוא פופוליסטי. אני לא מכיר חישוב כזה של הגדלת הסיכון לחלות בסרטן. מצד הזיהום- אם יש לך נחל/חוף מזוהם ונחל/חוף נקי, האם תקים מפעל מזהם חדש ליד הנחל/חוף המזוהם או הנקי? מצד איכות הסביבה - אזור מפרץ חיפה הוא אזור של תעשיה פטרוכימית. האוויר שם מסריח וימשיך להסריח בכל מקרה. אתה אומר שעדיף להסריח את האוויר בעוד מקומות מאשר להפוך את האוויר הכבר מסריח לעוד קצת יותר מסריח. לעניין הסיכון ממקרה חריג - לעניין זה אכן משנה כמות האוכלוסיה בסיכון, והכי טוב היה אם כל המפעלים המסוכנים היו עוברים לנגב. אבל בכל העולם התעשיה הפטרוכימית צמודה לנמלים, גם בונציה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חישוב לא יכול להיות פופוליסטי, מקסימום הנחות היסוד שבבסיסו. אתה מוזמן להציע חישוב סביר אחר, והבה נדון בו. כל מה שהנחתי זה שהסיכון לחלות בסרטן (אתה מוזמן לשנות מחלה או מגוון מחלות אחרות) פרופורציונלי בכמות המזהמים שבקרבת מקום מגוריך (ולכן בהגדרה הם נקראים "מזהמים" ולא "ריחניים וידידותיים לסביבה"). מה מההנחות האלה לא סביר בעיניך? ולמה אתה חושב שעדיף להקצות משאבים לכבישים מרובי תאונות על חשבון כבישים מעוטי תאונות? (בהנחה שאתה אכן חושב כך). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכביש מרובה התאונות הוא המפעל עצמו באנלוגיה, או הר הגעש. אם אתה בוחר לשים הר געש חדש, האם תשים אותו ליד הר געש קיים או במקום שקט? האנשים שבחרו לגור ליד הר געש כבר בחרו בסיכון. למה להפיל הר געש על אלו שבחרו לגור ללא סיכון? תכלס נראה לי מוזר ואולי גם חסר תקדים לבחור לשים את מפעל הטיפול בגז בתוך הים, כשכמה עשרות קילומטרים משם יש כבר נמל ותעשיה פטרוכימית. אבל נראה לי שהדיון הזה הוא תאורטי מדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוזר ושואל: מה מההנחות במודל שלי לא סביר בעיניך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלק מההנחות שלך לא ידועות לי כלל. שתי הנחות ברורות הן 1. שהזיהום המצטבר שווה לסכום חלקיו. 2. שהשיעור בגידול מקרי הסרטן ביחס לזיהום הוא לינארי. יש לך עדויות שתומכות בהנחות האלה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. לצורך הענין מספיק להניח שהוא מונוטוני, לאו דוקא לינארי. ובנוסף, לכאורה מתחת לפקפוק שלך מסתתרת ההנחה שאולי הוא "סאב-לינארי". אולי הוא דוקא ריבועי או בחזקת ארבע (מה שמחזק את הטיעון שלי ברבוע, או בחזקת ארבע?)? וזה לא בלתי סביר, הרבה תופעות פיזיולוגיות מתנהגות יותר כתופעות לינאריות שמחמירות משמעותית מרגע שעוברים סף מסוים. אז אם אתה מסכים שהוא מונוטוני לפחות, לינארי זו הנחה מאד מתונה בתור התחלה, ואם אתה חושב אחרת אתה יכול לנסות להראות. 1. הזיהום שווה שלסכום חלקיו - שוב, גם אם הוא שווה שסכום שורשיו (או ריבועיו), או כל מטריקה מונוטונית אחרת, אפשר להכליל את זה בדיוק לתוך הטיעון הקודם (והרי לא מעניין אותנו מספר חלקיקים, אלא מספר חלקיקים כפול תגובת הגוף/מספר הנשאפים/מספר המסוננים וכן הלאה). לטעמי הפקפוק שמשמעותי העיקרי שלך הוא אםא תה לא מאמין שהתלות מונוטונית. אם כך הדבר, תבהיר את זה וננסה לברר את זה אז. אם לא, שיעור התלות חשיבותו משנית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתכן שזיהום מגדיל את הסיכון לסרטן יותר בהתחלה ופחות בהצטברות ויתכן ההיפך, אולי הוא אפילו מתחיל להשפיע רק כשהוא עובר סף מסוים. אתה הנחת שהקמת המפעל באזור נקי תגדיל את הסיכון באותה מידה כמו באזור מזוהם. אני לא צריך להוכיח אחרת כי זו הנחה שלך ולא שלי. המונוטוניות היא לא העיקר. עבור הטענה שלך הלינאריות היא העיקר. אחרת לפי מיקום המפעל באזור נקי או מזוהם יש לו השפעות שונות על הסיכון לחלות בסרטן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי יש לו השפעות ''שונות'', אבל כדי שהטיעון שלך יהיה נגדי ולא תומך, אתה צריך להראות שה''שונות'' הן בכיוון של ''פחות משפיעות באזורים מזוהמים''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה שלך "הגברת הסיכון הממוצעת לאוכלוסיה כולה לא משתנה עקב מיקום המפעל החדש" חסרת סימוכין. אני לא העליתי טענות הפוכות אלא ביקשתי שתתמוך בטענה שלך. הטענות שלי בזכות ריכוז היו - טובת הכלל: כבר מזוהם שם. למה לזהם מקומות נוספים נקיים? - פרקטיות : כבר קיימת שם תעשיה פטרוכימית. כל התשתיות קרובות, וכך גם אמצעי הניטור, הרגולציה, האכיפה והחשוב מכל- ההגנה. כל אמצעי הגנה, ככל שקיימים (פטריוט, קלע דוד, כיפת ברזל) לא דורשים פריסה נוספת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החברה להגנת הטבע מנמקת את עמדתה, התומכת במתווה הנוכחי, באופן מנומק ומפורט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדבר היחיד שלא מפורט ומנומק הוא מדוע לא לטפל בגז באזור התעשיה הפטרוכימית במפרץ חיפה במקום בים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מן הסתם יש משמעת מסוימת לעובדה שברדיוס של עשרה ק"מ מהנקודה הנוכחית גרים 0 בני אדם ואילו באותו רדיוס מהמפעלים הפטרוכימיים גרים למעלה מחצי מיליון איש. מעבר לכך, אחת הטענות העקריות שלהם היא שיש חשיבות רבה לזירוז הגעת הגז מלוויתן וכל שינוי בשלב הזה יגרום לדחיה של שנים; רק דמיין אילו מאבקים היו מתרחשים אילו היה נערך עכשיו דיון על הקמת מתקן טיפול באזור התעשיה (כמובן בהתנגדות כל הרשויות המקומיות בסביבה, עם צורך פוטנציאלי בהזזת תשתיות וכן הלאה) ותראה שזה יגרום לדחיה גדולה בהרבה אם בכלל יעבור - ובינתיים לא יהיה מספיק גז למדינת ישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שכיום זה כבר פחות רלבנטי, אבל עדיין לא מוסבר היעדרה של החלופה הזו במקור. בעצם מקימים פה אזור תעשיה פטרוכימית חדש במדינה. אני לא אומר שעל פניו זה רע, והשתכנעתי מהטיעונים מדוע הוא עדיף על פני טיפול בגז בשדה עצמו, אני רק שואל האם בדקו איך זה מול הוספה לאזור התעשייה הפטרוכימית הקיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתושב מפרץ חיפה1 אני דווקא מעדיף שיעבירו את כל התעשיה הפטרוכימית הקיימת במפרץ חיפה לים. שיפרטו וינמקו למה לא. 1 לחיזוק טענתי אציין שגרים אצלנו גם לא מעט שמאלנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד חור בהסבר של החברה להגנת הטבע: הם אומרים שזיהום הוא זיהום, גם אם הוא בלב הים. אבל אני לא חושב שזה מדויק. אם לוקחים את הזווית האגואיסטית של ישראל, זיהום קרוב לחוף שלנו מגיע ברובו אלינו, ובלב הים רק חלקו הקטן מגיע אלינו. אם לוקחים את הזווית הרבע-אגואיסטית של כל המדינות שעלולות להיפגע, עדיין זיהום בלב ים יפגע בהן פחות כנראה. אם לוקחים את הזווית האלטרואסיטית של הגנת הטבע באשר הוא, זה פחות ודאי, אבל אני די בטוח שבממוצע, ק"מ מעוקב באזור החוף (מים + יבשה קרובה + אוויר קרוב) הוא סביבה אקולוגית נדירה ויחודית יותר מקמ"ק בלב הים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחקיר מצוין (בינתיים) של "שקוף" מתפרסם בימים אלה, בחלקים. בינתיים פורסם חלק "בשרי" אחד - השיקולים הביטחוניים. שורה תחתונה - יש שיקולים סותרים בנוגע לשתי החלופות. ייתכן כי בשקלול סיכונים, יש יתרון-מה לאסדה צפה רחוקה. וייתכן שהחלופה האופטימלית היא בכלל אמצעית - אסדה צפה במרחק 40 ק"מ מהחוף, בקצה תחום "המים הסמוכים". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד שני חלקים פורסמו: על סכנת דליפת הקונדסנט, ועל סכנת זיהום האוויר. שכחתי לעדכן בזמנו על הקונדסנט, ולא זוכר מה היתה השורה התחתונה. השורה התחתונה של תחקיר זיהום האוויר: יהיה בסדר, במידה שאנחנו יכולים לסמוך על הרגולטור שישמור לאורך זמן על "נובל אנרג'י". לא בטוח שזו מידה רבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאגר לווייתן נפתח. אבל דעת הקהל כמעט לא מתעסקת בכך (האם טוב או רע שישראל משקיעה הרבה בגז. שר האנרגיה שטייניץ חושב שזה נהדר. אחרים לא מסכימים) אלא בפניקה די מיותרת סביב פוטנציאל נמוך מאוד לזיהום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובת חלק מהתושבים- פינוי על דעת עצמם- מצביע על הרמה אליה הגיע אבדן האמון בשלטון. זו המורשת של נתניהו. כשראש הממשלה טוחן לך במשך שנים שאי אפשר לסמוך על המשטרה והפרקליטות, ובעיקר על התקשורת, ושטובת המדינה אינה כנגד עיניהם אלא אינטרסים צרים מניעים אותם, למה שהתושבים יאמינו למשרד לאיכות הסביבה ולדוברי נובל אנרג'י ולא יסיקו את אותן מסקנות לגביהם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, שטייניץ כמובן מדבר מלב הפוזיציה, הרי הוא חתום על מתווה הגז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אני רוצה פחות שיח של פוזיציה ואופוזיציה. לכל אחד יש פוזיציה אחת או יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם זה טוב או רע? אם העניין השנוי במחלוקת פה היא השקעה חדשה באנרגיה פולטת פד"ח, נראה לי שהטרייד אוף המוסרי ברור למדי: ככל שיש למדינה, או לכולנו כציבור אזרחיה, אחריות מוסרית כלפי האנושות כולה, זה רע. (יותר טוב מפחם, ואני מניח שהגז מחליף במידה מסוימת פחם, אבל אם כבר משקיעים בתשתית חדשה, נראה לי די ברור שגז הוא קטסטרופה, כשיש אפשרות ריאלית להשקיע בשמש, רוח, גרעין, ואגירה שאובה.) מאידך, אם חושבים שהאנושות עדיין לפותה ללא מוצא בטרגדיית מרעה משותף, אז עדיף כבר למקסם את היתרונות הכלכליים, ואני מניח שאפשר לטעון אפילו שזו מחויבות מוסרית - של המדינה כלפי אזרחיה. האם יש טיעון שיכול להכריע בין שתי נקודות ההשקפה האלה? עשינו פה הטעיה קטנה, כשכתבנו "ישראל משקיעה בגז". הרי מה שהמדינה עושה זה לא להשקיע בעצמה, רק להרשות לשחקני השוק שבה להשקיע בגז. היא יכולה (היתה) לאסור על נובל, על תשובה ועל חברת החשמל להשקיע בגז, אבל היא לא היתה יכולה להכריח אותם להשקיע במתחדשות במקום זה, לפחות לא את שני הראשונים. אולי היא יכולה להשקיע יותר במתחדשות בהוצאה ממשלתית / סיבסוד / ..., אבל על פניו היא יכולה לעשות זאת בלי קשר להאם תשובה ונובל משקיעים בגז - לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לענין הגרעין - ישראל, כמדינה שאינה חתומה על האמנה למניעת תפוצת נשק גרעיני, אינה יכולה להקים כור גרעיני. לאף מדינה החתומה על האמנה (שזה כמעט כולן) אסור לשתף איתה פעולה בתחומי הגרעין, גם למטרות אזרחיות. אני חושב שלו היית בודק כלכלית היית מגלה שישראל השקיעה הרבה מאד בגז, גם בסבסוד החיפושים בצורות שונות, גם בגיוס צה''ל להגנה על האסדות, גם בפרישת תשתיות - מסופים, צנרת, תחנות שאיבה וכיו''ב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכמה מהכתבות בנושא שהתפרסמו לאחרונה מופיעות תמונות שבהן האסדה נראית מאד קרובה לחוף ומאיימת. למשל (תמונה שנייה) ולמשל. אלה לא צילומים מפוברקים, אבל השילוב של מרחק צילום גדול יחסית מהאובייקטים שביבשה יחד עם זום עמוק, יוצר אשלייה שהאסדה הרבה יותר קרובה מכפי שהיא באמת. בלי להיות בעל עמדה נחרצת בסוגייה, אני חושב שזאת עיתונות גרועה לפרסם כאלה תמונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(ללא קשר לדבריך) בכתבה שבקישור הראשון מסופר שאתמול בבוקר כמות הבנזן הגיעה בשבע בבוקר ל 1.26 מ"ג (לקוב ?). אבל לפי אתר הניטור שהכתבה מפנה אליו בשעות האלה הערך היה רק בסביבות 0.3. מישהו מבין איך זה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בדקתי בעצמי. אחד מתושבי האזור הראה לי ביישומון הניטור רמות גבוהות היום (1.3 ואפילו יותר מכך. קצת יותר ממפרץ חיפה). הערכים הגבוהים ביותר הגיעו מתחנת הניטור של נובל אנרג’י. לא בדקתי בעצמי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאד קל לבדוק כאן. אתה לוחץ על Next ו Prev ויכול להגיע לכל רגע בכל יום מהימים האחרונים. בשום מקום כולל אתמול לא ראיתי ערכי בנזן מעל 0.5. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביום הנישוב הרוח היתה דרומית עד דרום מערבית. רוב הזמן דרומית עד דרום דרום מערבית. הזיהום בכלל לא היה יכול להגיע לישובים ממזרח לאסדה. כל התושבים מדרום לעתלית שברחו מהבית עשו זאת לחינם, והיו יכולים לחסוך לעצמם את הבהלה אם היו מסתכלים ב windfinder. תחנות הניטור הרלבנטיות היו צריכות להיות בטירת הכרמל/חיפה מערב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היחידות בגרפים האלה הן חל''ב. רק עכשיו התברר לי שמדובר ביחידות שאיני מכיר ''חלקיקים לביליון''. איני יודע איך משווים את היחידות האלה ליחידות אחרות (נניח מיליגרם למטר מעוקב), ואיזה ערך נחשב מעבר לתקן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שכתבתי קודם, תחנות הניטור שקישרת אליהן לא רלבנטיות ליום הנישוב. בדקתי מה אמרו התחנות בחיפה, שהיו אמורות להיות רלבנטיות בגלל כיוון הרוח, ומעשה חלם, אין בהן ניטור של בנזן. אגב, נדמה לי שראיתי להבה מאסדת הקידוח של לויתן למחרת יום הנישוב. היה יום בהיר במיוחד ובלילה ראיתי אור כתום בדיוק מזרחית לחיפה. במשקפת הוא נראה כקו אנכי כתום. לפי חישובי מרחק האופק, גובה הלהבה היה צריך להיות 200 מטר מעל פני המים, אז אני בספק, אבל הכיוון, הצורה והמופע היו מתאימים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש שם בכלל להבה? הם "מנשבים" גז שרוף? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע לגבי השלב הנוכחי, אבל במבחני הפקה (שלב הרבה יותר מוקדם) נותנים לבאר לעבוד כמה שעות ושורפים את הגז. כנראה זה היה איזשהו טסט לקראת ההפקה המסחרית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם ידוע לך ששורפים או שמדובר בהשערה מושכלת? אני לא מבין הרבה בדברים האלה אבל קשה לי לחשוב על סיבה שבגללה ייעשו זאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשמפעילים באר בלי להשתמש בגז תמיד שורפים אותו. לא יודע למה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצאתי כאן תשובה לשאלתי. כתוב כאן שבמקרה של פליטת גז אסור יהיה "לנשבו" קר, ויהיה צריך לשרוף אותו בלפיד. מן הסתם תוצרי השרפה מזהמים פחות. הייתי צריך לחשוב על זה. איני יודע אם שריפה כזאת כבר נעשתה כי לא דובר על כך כלל, וספרו לנו רק על "נישוב". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנישוב הוא מאסדת הטיפול שקרובה יחסית לחוף. אני מדבר על אסדת ההפקה שנמצאת איפה שהמאגר עצמו, יותר מ 100 ק"מ מהחוף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכיון הזה ראית את הלפיד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. קצת לא מסתדר לי עם המרחק. הוא אמור להיות מתחת לאופק שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 712272 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקור שמצאתי מדבר בפרוש על האסדה ושם אמורה להיות השריפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהמשך החקירה מסתבר שזה לא ''חלקיקים לביליון'' אלא ''חלקים לביליון'' ומדובר פשוט במספר שבר. יחידה אחת היא אחד חלקי ביליון, או אחד חלקי מיליארד, או אחד חלקי אלף מיליון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מליונית הפרומיל :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר והמשקל המולקולרי של המזהמים ידוע, המעבר בין היחידות לא צריך להוות בעיה. אתה יכול לנסות כאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתחילה חשבתי שמדובר ב"חלקיקים" ולא הבנתי כלל במה מדובר. אבל בתגובה 712415 הסברתי שמאוחר יותר העניין התחוור לי, ומכאן הכל יותר פשוט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי מה ההבדל בין ''חלקיקים'' ל''חלקים'' בעניין זה, אבל ניחא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שמדובר בחלקיקי חומר. היחידה הזאת היא שבר, יחידה ''חסרת יחידות''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אנלוגי להבדל בין partially (נטיה, העדפה) ו- partly (חלק מ-) [נושא לטהרני האנגלית]? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה האם זה סותר את תיאורית כדור הארץ השטוח? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |