 |
כיצד ירדו לטימיון 600 מיליון שקלים במחשוב הביטוח הלאומי | 3805 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
ההנהלה? המנכ"ל? השר האחראי? לא, אתם ואני. | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כידוע לך, ישראל סובלת בשנים האחרונות מעודף גובר של גביית מיסים. ניתן לקוות שהנחלת מתודולוגיות הפיקוח והניהול שפותחו בביטוח הלאומי אל כל הגופים הממשלתיים, תמתן ולו במעט את חומרת הבעיה. ככה נהרוג את הצפור בשני הצדדים ומעז יצא מתוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כידוע, "טמיון" בלשון חז"ל פירושו אוצר המדינה. אמור מעתה: "כיצד עלו לטימיון 600 מיליון שקלים". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן כך. מעניין אם שינוי המשמעות התייחס למיסוי באשר הוא, או רק לסיטואציות של החרמה שלכאורה ניתן היה למנוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי לפגוע בשלומיאליות של המוסד לביטוח לאומי כלל האצבע שאני מכיר בתוכנה לארגונים אומר פי שתיים כסף ופי שלוש זמן ממה שתוכנן. אבל זכור לי מקרה משנות התשעים בו נסיון להטמיע CRM היה כל כך כושל שממש הרס חברה (רב בריח אאז"נ) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כידוע חוק הופשטטר אומר שזה תמיד ייקח יותר זמן מהצפוי, גם כשאתה לוקח בחשבון את חוק הופשטטר (אני משער שהתרגום בספר קצת יותר טוב...). דיון 3374 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הואיל והזדמנה לי לפני כמה שנים פגישה עסקית עם פקידי ממשלה בכירים האחראים על פרוייקט מחשוב בערך של מאות מליוני ש"ח1, והואיל והתרשמתי באופן אישי מחוסר הידע הנונשלנטי בנושא עליו הם אחראים, מהזחיחות, מחוסר הבקיאות שלהם בחומר שהיו אמורים לקרוא לפני הפגישה2, והמחשת הדימוי המפורסם על דוכן הלימונדה, אני נאלץ לחלוק על דעתך המלומדת שמדובר פה באפקט הנורמלי של הערכת חסר של עלות פרוייקטים3. מספיק דובר כאן בדיוני שו"ח על "X אי היעילות", אבל החברה האלה הביאו את זה לרמה שלא דמיינתי שהיא אפשרית. __________ 1. ואין פה גרגר של הגזמה. 2. תרגום - אף אחד מהם לא טרח לקרוא כלום לפני הפגישה! 3. מסיבה לא ברורה, תמיד מפספסים בתכנון את רשימת הבעיות הבלתי צפויות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נזכרתי בדוגמא הזו. בחצי מיליארד דולר שנתרמו לצלב האדום לשיקום טהיטי מרעידת האדמה ב-2010, נבנו (נכון לזמן כתיבת המאמר)...שישה בתים. מעניין לקרוא מחקרים (אולי זה שמוזכר בידיעה), שמעבר לאינטואיציות והאידאולוגיות שיש לנו, מנתחים סטטיסטית את הבעייה בביצוע פרוייקטים ע"י גופים שאינם למטרת רווח/אינם עומדים לביקורת ציבורית או לבחירות או מאפיין דומיננטי אחר בקרב הגופים הנוטים במיוחד לכשלונות מסוג זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שישה בתים? זה לא מה שכתוב בידיעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דו"ח יותר מפורט מופיע כאן. אין לי כרגע זמן להתעמק, אבל נראה שזו טענת propublica, אם כי זה לא אומר שבחלק משאר הכספים לא נעשה שימוש מועיל. אם הבנת את הדברים באופן אחר, הרגש חופשי לתקן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הצלב האדום צריך ללמוד מאוקספם, שנוקטת באמצעים קיצוניים כדי להבטיח שהכספים יגיעו לאוכלוסיית היעד (: | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תהיתי, טהיטי או האיטי? (פשוט כואב להשמיץ לחינםמקום קסום כמו טהיטי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר ותהית אכן טעיתי ואין זו טהיטי אלא האיטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תקציב מקורי: 2 מיליארד אירו תקציב נוכחי: 6.5 מיליארד אירו מספר נוסעים, נכון להיום: 0 "במקום לתפעל את שדה התעופה, החברה הממשלתית האחראית עליו החלה בתיקון 150 אלף הליקויים שנמצאו בו. ...מנהל הביצוע בשטח, קבע בית משפט לפני כחמש שנים, דרש שוחד מחברות כדי לקבל חוזים....חלק מהחדרים הבנויים בשדה כלל אינם מופיעים בשרטוטים, מדרגות נעות מגיעות עד התקרה, וכבלי תקשורת הונחו על ידי העובדים בתוך הקירות ללא כל תוכנית מסודרת. בנוסף, תוך כדי התיקונים הקדחתניים לא הותקנו מתגים שיאפשרו לכבות את האורות בשדה התעופה. לתקופה מסוימת, הם פשוט דלקו ללא הפסקה, יום ולילה, בעלות של מיליוני אירו....החומרים שבהם השתמשו לבניית חלק גדול מהקירות כלל אינם מאושרים לפי התקן למניעת שריפות, ומי שתכנן את התעלות שאליהן היה אמור עשן השריפה להתנקז כלל לא היה מהנדס, רק עוזר-שרטט....במקרה של דליקה, התברר בביקורות שהתקיימו לפני פתיחתו, שדה התעופה היה הופך למלכודת מוות לעשרות אלפי הנוסעים שהיו אמורים לעבור בו מדי שעה (כמו שאמר בוש או רייגן על הגרמנים: "הם טובים בתנורים")" - גלובס |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה ממשיך: "Cancelled trains and lengthy delays have turned a once-trusted railway system into a source of national shame" מעניין אם מדובר באנקדוטות, או בתופעה כללית של התדרדרות הסטנדרטים בגרמניה, ומה הגורם לכך. אפשר היה אולי להאשים את המזרחיים, אלמלא כבר חלפו כשלושים שנה מאז...
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טראומת הדור השני לשואה, רק מהצד השני שלה? (לא ברצינות, אבל גם לא לגמרי לא. לפני שני עשורים צברתי הרבה קילומטרז' של טיולים לבד בגרמניה. הכל עבד מסודר כצפוי, אבל במה שנוגע למנטליות של אנשים, היה לי רושם שהם הרבה פחות קנאי-סדר מה שציפיתי. למשל, חבר'ה צעירים ברכבת הניחו רגליים על המושבים ממול, מבקר כרטיסים בדק את כרטיסיהם בשוויון נפש ולא אמר כלום. ועוד הרבה דוגמאות מהסוג הזה. באוסטריה ובשווייץ, למשל, הרגשתי הרבה יותר "בוקיות". תהיתי אם זה (במידה שיש בכלל משהו ברושם המאוד לא מדיד שלי) יכול להיות תגובת-נגד לנאציזם - תראו לאן הביאה אותנו "המנטליות הגרמנית", עכשיו אנחנו נהיה ההפך.) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |