האם אתה עובד מהבית? | 3790 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
האם אתה עובד מהבית? | 3790 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
המעסיק שלי לא מאפשר לי (או לאף אחד אחר) לעבוד מהבית, אבל גם אם היה מאפשר לא הייתי עובד מהבית, או הייתי עובד חלקית (אולי יום בשבוע). איכשהו אני לא חושב שיש לי מספיק משמעת עצמית לעבוד מהבית כשיש בו כל כך הרבה דברים הרבה יותר מעניינים לעשות. מצד שני, אני עובד במרחק של 10 דקות נהיגה או רבע שעה רכיבה על אופניים מהבית, כך שזה לא ממש משנה, אני יכול לקפוץ הביתה מהעבודה מתי שבא לי. |
|
||||
|
||||
אני משתדל לעבוד מהבית לפחות יום בשבוע. אבל בעית המשמעת שלי בימים שאני עובד מהבית מתבטאת דוקא בשעות ארוכות הרבה יותר מדי. מצד שני, ההספקים כל כך גבוהים בעבודה מהבית שזה מאפשר לי לנפוש בכיף במשרד ביום שלמחרת (ולהקדיש גם זמן לסידורים וטלפונים אישים). אני חושד שזה סמפטום של חסרי חיים... |
|
||||
|
||||
כבר 15 שנה (מאז פוטרתי ממשרת השכירה האחרונה שלי) שאני עובדת עצמאית ומהבית. עם כל התלונות המוכרות, ויש כאלה, על חיי העצמאים, מוסר התשלומים וכולי, קשה לי לדמיין אופן אחר שבו הייתי מגדלת ילדים וממשיכה בחיי יצירה. זה לא היה קורה לולא החיסכון האדיר של זמן, משאבי נפש והיפנות, שהולכים בד"כ על נסיעות הלוך ושוב, הפסקות אוכל/עישון קולקטיביות, התחבבויות קבוצתיות ופרטיות, ניסיון להתרכז באופן-ספייס שמטבעו לא מאפשר ריכוז... אפשר להוסיף לזה חיי בית ופנאי שמתחילים רק בחמש או שש בערב (או נאלצים להידחק לשש בבוקר אצל כמה אנשים). לא, לא הייתי עומדת בכל זה. מצד שני, גם כשלומדים לא להישאר בפיג'מה כל היום, ולגוון את הזמן בגיחות החוצה, וגם כש"החוצה" הוא מרכז תל אביב, עדיין החיים בבית שקטים ומבודדים. בשבוע הספר האחרון עמדתי מאחורי דוכן והסברתי פנים לאנשים, ובתום אותו שבוע הבנתי שזה ממש נעים ונוח לבוא למקום מוגדר בזמן ובמרחב, לתקשר עם ריבוי מעניין ומגוון של בני אדם (במקום להקליד את שכפולו של המסר האומלל "עסוקה עכשיו נדבר אח"כ ביי" לחברות ששואלות אם יש לי זמן לקפה) ולשכוח מכל אלה ברגע שחולף הזמן. אז המסקנה היא שהייתי שמחה לעבוד כשכירה (זוטרה :-) ) יום אחד בשבוע, ובשאר הזמן להמשיך בחיי העבודה והיצירה השקטים ולהפר אותם רק כשבאמת בא לי. עד שיימצא האיזון הקדוש הזה, ברור שעדיף בו-זמנית לתחוב כביסה למכונה, לעמוד בדד-ליין, להמתין לטכנאי, לענות למיילים וכן הלאה. |
|
||||
|
||||
חסרה האופציה הפסאודו-הומוריסטית: "על מי?" |
|
||||
|
||||
באופן כללי1 תמיד יכולתי לעבוד במידה זו או אחרת מן הבית. אבל למרות שההספק שלי בבית גבוה בהרבה (לפחות פי שתיים) מזה שבמשרד שמתי לב שלא תמיד הדבר מומלץ. כאשר אני חדש יחסית או נושא גם בתפקיד ניהולי ואפילו כשנאמר לעובדים במפורש "אם זה עוזר לכם, מה שחשוב הוא רק שהמשימות יתבצעו...", אני בד"כ נמנע מלהיעדר לצורך כך. מדוע? כי שמתי לב שגם כאשר זה נעשה באישור ואף עידוד, במקרים מסויימים הופך הדבר לרועץ לבוחרים בכך במגוון דרכים. אז כשאפשר אני משתדל לאזן - למשל להתחיל את הבוקר בבית בביצוע רוב משימות היום ולהגיע לפנה"צ למשרד. 1 כרגע אני בהפוגה אז התייחסתי למקומות העבודה האחרונים |
|
||||
|
||||
לא עובד, מבסוט רצח, רב זמני עובר עלי בקריאה, עכשיו אני לקראת סיומו של ''חשוב מהר חשוב לאט'' של ד. כהנמן, זעזוע מוח של ממש, ממולץ מאוד. |
|
||||
|
||||
מצטרף בחום להמלצה גם על הספר וגם על אורח החיים. אגב, אולי תעניין אותך ביקורת עניינית על הספר. לא רק שנוסף מידע מחקרי מאז הכתיבה, אלא שגם המידע שהיה קיים אז לא לגמרי השתקף בספר. קראתי פעם הודאה, או הכאה על חטא, של כהנמן בכך שהוא לא בדק מספיק חלק מהמאמרים עליהם הספר מבוסס. |
|
||||
|
||||
תודה, מעניין. |
|
||||
|
||||
ממליץ לך (ולאחרים) לקרוא את הספר The Undoing Project: A Friendship That Changed Our Minds, שהוא מעין ביוגרפיה משותפת של טברסקי וכהנמן. |
|
||||
|
||||
רשמתי לפני. תודה. |
|
||||
|
||||
"ענן של אפשרויות" של מייקל לואיס, זה הספר שנתן לי את התאבון לספרו של כהנמן, מומלץ בכל לב. |
|
||||
|
||||
אפשר למצוא כאן ביקורות נוספת על חלק מהמחקרים בספר, ויותר חשוב, אפשר למצוא את התגובה של כהנמן בתגובות. |
|
||||
|
||||
התלבטתי אם לכתוב את התגובה הזו כאן או בדיון 2518, אבל יאללה: דרך התגובה הזו של שכ"ג למדתי על הגילוי (היחסית חדש) שיש בעיה עם הניתוח הסטטיסטי של טברסקי ושות' של "תופעת היד החמה" בכדורסל, ושאם עושים אותו כמו שצריך, אז מתגלה שהתופעה היא דווקא לא אשלייה. כאן (בתת-הפרק story four) יש הסבר פשוט, וכאן מאמר רציני. מצד שני, אתמול נתקלתי בסרטון הטרי הזה מ-numberphile, שמראה שבניתוח מסוג שלישי (מבחן פרמוטציה) שוב מקבלים שזו אשלייה. הסטטיסטיקאים האלה, אני אומר לכם! |
|
||||
|
||||
גם אני רשמתי לפניי (פריבילגיה של עובדים מהבית?). כרגע עם 15 ספרים שמצפים להיקרא במכשיר הנייד. |
|
||||
|
||||
בוודאי, על מאות עמודיהם (דמיין כאן פירוט מייגע של צירוף תירוצים ונסיבות טכניות שבעטיים לא השמשתי עד עכשיו לצורך זה את הטאבלט הבלוי שממתין במגירה כבר שנה). |
|
||||
|
||||
גם אני. Only way to read. סתם, זה טיפה פחות נוח מטאבלט ומנייר, אבל בשבילי החסרונות האלו מתגמדים לעומת היכולת לאלתר זמן קריאה באוטובוס בלי שאני צריך לטלטל לשם כך חפץ יעודי. |
|
||||
|
||||
הארץ: "החברה הממשלתית הציגה תוכנית להפחתת העומס באמצעות עבודה מהבית, שעות עבודה חריגות, קארפולים וקורקינטים." |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |