 |
עיריית ירושלים תפצה עובדות בגין אפליית שכר על רקע מגדרי | 3647 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
שכר של כ 3000 ש"ח לאחר 20 שנה הוא עלוב, מעליב, ובלתי חוקי (נמוך משכר המינימום - 4300 ש"ח), במיוחד לגבי גוף שלטוני. על כך היה צריך לתבוע ולא בעילה המופרכת של "אפליה לעומת גברים". עובד צריך לשאוף להעלות את שכרו, ולא להשוותו לשכר של אחרים בארגון. בושה וחרפה שבית הדין לעבודה בכלל קיבל את עילת התביעה. | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קראת את הכרעת הדין? (יש למישהו קישור?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקריאת פסק הדין אני מבין: קודמו שני גברים במהירות רבה מדי, בניגוד לנהלים. נקבע שהנשים הופלו בכך לרעה, וגם אותן יש לקדם בניגוד לנהלים. משום מה לא הצלחתי למצוא בפסק הדין את גובה המשכורות שצוין בידיעה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהתחלה חשבתי שהן בטח לא עובדות במשרה מלאה, אבל מתברר ששתיהן כן. ועדיין משתכרות מתחת למינימום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי מה מקור הנתונים שבמאמר. בפסק הדין מצאתי רק את תוספות השכר ולא השכר המלא; למשל, לגבי ד"מ שבמאמר מצוין ששכרו 4,021 ש"ח, נאמר בפסק הדין שהתוספות שהוא מקבל לבדן מסתכמות ב-4539 ש"ח. בקיצור, חסר פה משהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפסק דין מופיע שהן עובדות במשרה מלאה. בסעיף ה'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה ברור, אבל מהיכן נתוני השכר שבמאמר? כפי שהראיתי, התוספות של ד"מ לבדן עולות על השכר שהמאמר נוקב בו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שומע לפעמים סיפורים על עובדים שמקבלים פחות ממינימום, אבל אף פעם לא ראיתי תלוש כזה. אם הן היו מקבלות פחות ממינימום, זו היתה התביעה הקלה בהיסטוריה, והן היו מקבלות הרבה יותר כסף. המדינה מחוייבת, כמו כמעט כל גוף אחר, לשכר מינימום. זה לא אומר שבמסגרת ההסכמים, הבסיס לא יכול להיות נמוך מזה, רק שבסוף בתלוש, אחרי שלל תוספות מופרכות, יצא יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי סיפר נושא משרה בשלטון המקומי, שהוא נאלץ לשלם לעובדיו פחות משכר מינימום כי המערכת לוקחת בחשבון את השלמת השכר שהעובדים מקבלים מביטוח לאומי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. האם גם אני יכול לקצץ בדמי המזונות שאני משלם, ולקחת בחשבון שהביטוח הלאומי ישלים את הפער, או שהזכות לשדוד את קופת הביטוח הלאומי שמורה ל"מערכת"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם, לפני שנים, עבדתי בכלמיני עבודות פקידות דרך חברת כוח אדם. בין השאר, עבדתי בבניין של חברת סלולר, ויצא לי לדבר עם אחת המוקדניות בחדר האוכל. עסקנו במה אני מתכננת ללמוד וכל זה - והיא אמרה "לא כדאי לך". היא היתה, מתברר, גרפיקאית, והמעסיק שילם לה פחות מהמינימום, ולכן היא עובדת עכשיו כמוקדנית, ומרוויחה יותר. "אבל אסור לשלם פחות מהמינימום!" מחיתי. "נכון, והביטוח הלאומי משלים!" "אבל מה העניין? הרי הביטוח הלאומי גובה את זה אח"כ מהמעסיק, לא?" "גובה. אבל הוא בנה על זה שאולי זה יפול בין הכסאות ולא יגיעו אליו". קיצור, מעין שיטת מצליח. השאלה, למה המדינה עצמה נוקטת בשיטת מצליח הזו? ___________________ אני חייבת לציין, שטרם יצא לי להיתקל בנוהג הזה. ודווקא בענף שלנו לא חסרים מקומות יותר טובים, והתשלום - במקומות הגרועים ביותר - גבוה מהמינימום. אבל זה מה שהיא אמרה, ולא נראה לי שהיא המציאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השיטה שאני מכיר לשלם פחות משכר מינימום היא על ידי הפחתת שעות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא פחות ממינימום - זו העסקה במשרה פחות ממלאה כשהעובד חפץ ביותר. לא אותו הדבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה ממש אותו הדבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. אם אני סטודנטית, אם אני אמנית, או עוסקת במשהו דומה שהפרנסה בו קשה, אם יש לי עסק שעכשיו צולע אבל אני לא רוצה לסגור - אני עשויה לרצות לעבוד במשרה חלקית בתחום אחר, כך שישאר לי די זמן לעסוק בשלי, ומצד שני - שכסף יכנס מדי חודש. כנ''ל אם אני אם לזאטוטים ורוצה להיות איתם כמה שיותר. זה לא נוהג בעייתי, כל עוד העובד חפץ בו. הבעיה נוצרת כשהעובד רוצה לעבוד יותר, אבל משבצים אותו לפחות מדי משמרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תטל"א מהבלוג "עונג שבת" של דוד אסף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע לגביך, אבל נראה ש-43% מהגרושים עושים זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם האגורות לא טומנות ידן בצלחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה הגרושה לא יכלה לשלם על החוג של הילד? כי חסר לה גרוש ללירה. (טוב, אני בטוח ששמעת כבר בדיחות מוצלחות יותר) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"חסר ל... גרוש ללירה" נכנס לרשימת המאובנים הלשוניים שלי (תגובה 190712). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין מה יגיד נער היום אם מישהי תאמר לו "קח אסימון וסנדביץ', תאכל, תגדל ותתקשר אלי". [כותב שורות אלה מחזיק באופן קבוע אסימון בארנקו] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין שאת הסנדוויץ כבר אכלת ... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, עכשיו אני רק צריך למצוא טלפון צבורי כחול. הלו, ג'יימי-לי קרטיס? אהלן, זה תשע, מה שלומך? חשבתי, אם בא לך... אה, אני רואה שהשתנית קצת מאז "דג ושמו וונדה"... טוב, לא משנה, נדבר בהזדמנות, ביי! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 674900 (שגם היא משורשרת לאסימון שאתה נושא בארנק - כי נאמר כבר הכל, לפחות באייל) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בניסוח הזה, הנער כנראה יאמר "תודה, סבתא1, אבל אני אשמח לקבל קונטקט של הנכדה שלך". 1 של מישהו אחר, דה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''נפל ל... האסימון'' כבר מזמן ברשימה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לתחרות הבדיחה הגרועה: אגורה גרושה זה שוק חופשי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נאלץ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, משום שדירוגי השכר נקבעים ע'' הרשויות וידיו כבולות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל דירוג השכר הבסיסי ביותר הוא כזה שהוא מתחת למינימום?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ב־2012 רבע מהקצינים ומהנגדים בצה"ל נדרשים להשלמת שכר לשכר מינימום, היקף שעולה בשנים האחרונות." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, חיים כץ, אומר כי ששים אחוזים מהעובדים בשירות הציבורי מקבלים "השלמת הכנסה"...עם תחילת מושב הכנסת יביא לאישור הצעת חוק שתחייב לשלם לַעובדים שכר מינימום כשכר בסיס" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כן אומר. לענ"ד הבסיס לא יכול להיות פחות ממינימום. למשל - לא יכולים להניח שהנסיעות הן חלק מהשכר, ולא יכולים לעשות את התרגיל של שכר בסיס + שעות נוספות, כי גם השכר השעתי לא יכול לרדת מהמינימום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מדבר על נסיעות או שעות נוספות, אלא תוספות דוגמת תוספת בושה או תוספת 99. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בית הדין לעבודה בירושלים קבע ביום ד' כי עיריית ירושלים הפלתה בשכר שתי עובדות יחסית לעמיתיה*ן* הגברים באותה המחלקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכותרת היא בבחינת אזהרת ספוילר לאלו שעייפו מדיוני שו"ח. נדמה לי, שיש כאן נקודה שטרם עמדו עליה. זהו אחד מאותם המקרים שנוטים להצניע, בהם מתגלה שערכי השוק והתחרות החופשית אינם בהכרח עולים בקנה אחד עם ערכי הדמוקרטיה הליברלית. אני מניח (וכך כתוב במפורש), שהשופטת דיתה פרוז'ינין, קנסה את כלל הציבור הירושלמי, על סמך דעתה הברורה כי במקרה זה קיפוח הנשים היה אך ורק על סמך מינן ולא על סמך תפוקות אובייקטיביות. השאלה העולה היא מי כאן הוא הפוסק העליון בשאלת התפוקות ה"אובייקטיביות". הדמוקרטיה הליברלית תפסוק כי זהו בא כוח הממשל המרכזי (במקרה זה השופטת) ואילו חסידי השו"ח יטענו שזהו השוק (המעסיק במקרה זה). על מנת לחדד שאלה זו נניח מצב היפוטתי בו ביה"מ לענייני עבודה יקנוס את כולנו על מנת לפצות עובדים שביקשו להתקבל לעבודה ברשות הנמלים וה... ונדחו בגלל העדפת מקורבים (נפוטיזם). היכן מסתיימת סמכות ההחלטה של המעסיק (ואפילו ובפרט אם הוא חברה ציבורית) ומתחילה סמכות השלטון המרכזי? תשובה טובה אין לי. אבל עצם ההכרה בכך שלא מדובר בפס"ד בלתי-קונטרהוורסאלי, פשוט וקל, מובילה לכמה עניינים מעשיים. א. האם גם בתביעות כאלו יש דין התיישנות. לא יתכן לקנוס את הציבור על עוולות שהתרחשו בעבר בלתי מוגבל בכל פעם שהנורמות משתנות. ב. אני מצטרף לדברי רבים כאן שהעוול האמיתי בכל הפרשה הזו הוא העובדה שעובדי הניקיון (גם אם משרתם פחות ממלאה באופן כזה או אחר) משתכרים משכורות של 3000 ואפילו 4000 ש"ח. מעניין מה משכורתם של אלו שהחליטו לאן ילכו תוספות השכר והקידומים. ג. בהזדמנות זו חייבים להצביע שוב על העובדה שחה"כ דחו את הצעתה המינימאליסטית של חה"כ יחימוביץ להגביל את היחס בין השכר המירבי למזערי באותה החברה. אם הממשל המרכזי עומד על זכותו להתערב ביחסי העבודה והשכר, האם לא סביר שההתערבות תתחיל במניעת פערי שכר בלתי סבירים ולא בפסיקה פרטנית מהי תפוקתו של עובד זה לעומת אחר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שעל תביעות בבית דין לעבודה חלה התיישנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. אף אחד לא קורא את התגובות שלי? :-( כבר הראיתי למעלה שרק התוספת למשכורת של אחד הגברים המאוזכרים בכתבה גבוהה מסך המשכורת שננקבה בה. נראה לי שפשוט יש טעות בכתבה והמשכורות גבוהות בהרבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. אנחנו קוראים רק כשאתה כותב אותן בפסבדונים השני שלך, דוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות עבורי נדרש לחידוד שלך הסבר. ידידיה ודוד זה אותו אדם? אם כן, יש כאן מקרה של סכיזופרניה קיצונית, ממש ד"ר ידידיה ומר דוד. (אם כי זה רעיון לא רע לשחרר ע"י פיצול אינטרנטי את האלטר אגו שלך) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוד הוא הורקרקס. אל תשאל את מי הרגתי כדי לייצר אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני סתם צחקתי, כמובן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק לגמרי. קריאת פסה"ד, למי שמצליח להחזיק מעמד בסבך סוגי התוספות והפלפולים המשפטיים, מגלה שמרבית הבקשות של שתי התובעות בכלל נדחו. דומה שפמיניזם יהיה רק עוד נדבך אחד שיצטרף לגורד השחקים המופלא של תוספות שונות ומשונות ("רכב קל") שהעיריות מעניקות לפקידים שלהן. אני מצטרף לידידיה בתמיהה מנין נלקחו המשכורות המצויינות בידיעה שבראש דיון זה. כל העובדים שעליהם מדובר במשפט זה הם פקידים המטפלים בתלושי השכר של עובדי העיריה. עושה רושם שגם העובדות המקופחות בקיאות יפה בסולמות הדרגות והתוספות הנהוגים שם, כך שלא סביר שמשכורות הרעב המצויינות שם מאפיינות את שכרן האמיתי. (אם התוספות לשכרן, לפני התביעה היו 1400 ו-1050 ש"ח, מה היתה משכורתן הבסיסית? 2000 ש"ח?) פסה"ד פוסק כי העובדות קופחו בקידומן בסולם הדרגות ביחס לפקידים הגברים ללא שום סיבה אובייקטיבית. אם הבנתי נכון, ביה"מ גילה זאת כך: מאחר והעיריה טענה שהקידום בדרגות הוא ע"פ פז"ם בלבד, היא נותרה ללא הסבר מדוע קידומן של הנשים מפגר אחר הגברים. לכן השופטת מורה לתקן זאת רטרואקטיבית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשכורות שצוינו בידיעה אצלנו נלקחו מתוך הכתבה ב"הארץ" המקושרת משמאל: "על פי הנתונים שהציגה נציבות שוויון הזדמנויות, במאי 2009 קיבל ד' העובד עם התובעות באותה עבודה 4,021 שקלים, והעובד ע' השתכר 3,792 שקלים, לעומת ג' שקיבלה 3,197 שקלים וד' שקיבלה 3,080 שקלים." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי כדאי לסייג, אם כך, כי לפחות לגבי הגברים נראה בבירור שנפלה טעות בכתבה של ''הארץ''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען ההסר ספק, כוונתי לא היתה לערער על האמינות של המערכת, אלא על האמינות של הנתונים עצמם. רוצה לומר היה ברור לי שהמערכת לא בדתה את המספרים מן האויר. במקרה זה אפילו אפשר לשחזר את עבודת התקשורת: אין חלילה לחשוד בכתבת הארץ, רויטל חובל, שטרחה לעיין בפסה"ד. יחצ"ן של הנציבות לשוויון הזדמנויות, פנה אליה עם נתוני השכר, עם מצגת הנתונים ועם הסיפור על פסה"ד וכך נולדה הכתבה. איכשהו העובדה שדוקא הפקידות המכובדות של עיריית ירושליים, הרואות את תלושי העובדים האחרים, מקבלות כשליש מן השכר הממוצע של עובדות השירות הציבורי, לא נראתה לכתבת חשודה במקצת. לזכותה של השופטת במקרה זה, יש לומר שהיא הרבה פעמים מתיחסת בספקנות לטענות של כל הנציבויות והרפרנטים במשפט הזה ופוסקת שטענותיהם לא הוכחו. ההחלטות של השופטת מבוססות על מעט העובדות שככל הנראה אינן בספק. ישנה תופעה רווחת בשביתות בישראל: העובדים ברצונם לזכות באהדת התקשורת מציגים את תלושי השכר שלהם. איכשהו נראה שהם תמיד בוחרים בדיוק את התלוש בו ניקו להם הלוואה שלקחו לצורך חופשת סקי באספן קולורדו. ואז כקונטרה בא נניח משרד האוצר ומציג את התלוש שקיבלו העובדים שבו היה כלול מענק היובל לתקומת מדינת ישראל. איכשהו בביה"מ לוקיפ פתע כל הצדדים בהתקף חשאיות ולפחות שורת הנטו בתלוש לא נהוג שתופיע בפסה"ד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להבנתי, הגברים קודמו שלא כדין. בית המשפט הורה לקדם גם את הנשים באופן דומה, כדי שלא יטפלו לרעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני הגעתי לאיזשהו משפט בפסה"ד שאמר זאת. אבל עיון בסעיף 28 מבהיר שזו לא התמונה (לפחות לא לגמרי): "28.טוען הממונה על השכר כי קידום עובדים בדרגות שלא על פי הנהלים והכללים מהווה חריגת שכר מובהקת. לפיכך, אף אם ניתנו לעובדים הגברים דרגות שלא כדין, אין מקום להעניקן גם לתובעות. לא הובאו לפנינו ראיות בשאלה האם קידומם של ע"א וד"מ נעשה כדין, והממונה לא הוכיח טענה זו.יתר על כן, ד"מ וא"ע אינם צד להליך זה, ולא ניתןלדון בזכויותיהם מבלי לאפשר להם להשמיע את עמדתם (...). העירייה אף לא טענה זאת. לפיכך, אנו מניחים כי קידומם נעשה כדין[!]. זאת ועוד, העירייה אף לא טענה כי התובעות לא עמדו בקריטריונים הנדרשים לצורך קידומן, ולא ניתן כל הסבר לקידומם המהיר של העובדים. לפיכך אנו קובעים כי התובעות זכאיות לדרגה 8 מחודש 8/2003 , לדרגה 9 - משנת 2005, ולדרגה 10 משנת 2010 (בהתאם לתקופת עבודתן כאחראיות כוח אדם)." במקום אחר, אם הבנתי נכון, מדברים על תוספות שהגברים ד"מ וע"א קבלו שלא כדין לפני 1999. מאחר והסכם עבודה שנחתם בשנת 99 ונועד להפסיק את החריגות מהשכר ע"י תוספות הכיר בכל או בחלק מהתוספות הבלתי חוקיות שנתנו לפני 99 (ומכאן "תוספת 99"), הגברים זכאים לתוספת זו. באו העובדות ד' וג' ותבעו אף הן את התוספת. אאז"ן, זו אחת התביעות שנידחו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחת הרושם של הרשעתם של אהוד אולמרט ושולה זקן, נראהלי לכתוב את הדברים הבאים: א. ראינו בדיון זה את השחיתות של תחתית הסולם המלקטת תוספת קטנה מפה ועוד משהו קטן משם. חזינו היום בשחיתות של ראש הסולם החופנת מיליון קטן מפה ועוד חצי מיליון משם. ישעיהו פרק א: ה עַל מֶה תֻכּוּ עוֹד, תּוֹסִיפוּ סָרָה; כָּל-רֹאשׁ לָחֳלִי, וְכָל-לֵבָב דַּוָּי. ו מִכַּף-רֶגֶל וְעַד-רֹאשׁ אֵין-בּוֹ מְתֹם, פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה; ... כג שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים, וְחַבְרֵי גַּנָּבִים--כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד, וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים; ב. ביום כזה תפקידם של זקני העדה הוא להזכיר את אותם ימים רחוקים ויפים לפני 38-39 שנים, כאשר שני חברי כנסת צעירים ויפים, אז שני כוכבים עולים בפוליטיקה, התייצבו מול התקשורת האוהדת ולחמו את מלחמתו של הציבור בפשע המאורגן. הם עמדו באומץ מול איומים של פושעים פליליים ולא נרתעו אף מול הציניות של שופטים, עו"ד ופוליטיקאים ותיקים שטענו שאין אצלנו דבר כזה ועוד הוסיפו וסנטו בהם כי אצלנו שום דבר לא מאורגן וכיצד זה שדוקא הפשע יהיה מאורגן? הם המשיכו במאבקם עד שהוקמה ועדת שמרון למלחמה בפשע המאורגן והתפרסמה רשימה של 11 ראשי משפחות הפשע, בהם קבלנים ואנשי עסקים מוכרים ואף העיזו לבעוט בפרה הקדושה של אלופי צה"ל ופוליטיקאים שהתרועעו עם אותם עבריינים. שמם של חברי הכנסת האלו היה יוסי שריד ואהוד אולמרט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אתה חושב שקרה? מה בין אולמרט מודל 77' שמזין את ועדת שמרון במידע ודוחף אותה למסקנות לאולמרט מודל 97' שלוקח שוחד כדי לאשר את מפלצת הולילנד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יכול רק לשער שזה קשור לדברי ההיסטוריון הבריטי לורד אקטון שאמר: "כוח נוטה להשחית". בדמוקרטיות הקדומות ניסו להלחם בכך ע"י דמוקרטיה ישירה וחילופי שלטון תדירים. אלא שכבר במאה ה-18 ידעו ההוגים הפוליטיים שהשלטון ובפרט בחברה מתקדמת ומודרנית הוא משרה כל כך קשה וכל כך כפויית טובה שמספר הקופצים עליה אינו רב כל כך כפי שנוטים לחשוב. כאשר חברה אנושית מוצאת מנהיג שנראה לה סביר דיו, היא לא נוטה לוותר עליו ולהחליפו, גם אם היא יכולה. לכן היה צורך, להוסיף לחופש הבחירה את עיקרון הפרדת הרשויות שנועד להלחם בשחיתות השלטון. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |