חברות יוכלו לרשום פטנטים על גנים | 3502 | ||||||||
|
חברות יוכלו לרשום פטנטים על גנים | 3502 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
אם אנשי החברה פיתחו משהו והחברה רשמה פטנט- אני עוד מבין. אם החברה תמכור את הפטנט, זה מתחיל לעבור את גבולות האבסורד. צריך לשנות את החקיקה ואם יש צורך, גם תיקון לחוקה בארה''ב לגבי חוקי הקניין. לאסור מכירת פטנטים. קניין רוחני יכול להיות רק של האדם או הקבוצה שפיתחה אותו. |
|
||||
|
||||
אבל מה נעשה אם אדם מבריק פיתח פטנט ואין לו את היכולת להפוך אותו למוצר מסחרי, או שאינו מעוניין להקים עסק? שאלה אחרת: איך תתייחס למקרה שבו נרכשת חברה שבידיה קניין רוחני? (דוגמת מוטורולה מוביליטי). אם תחליט שכל הקניין הרוחני אובד בעת רכישה (ואני מניח שבמקרה מוטורולה זו עשויה להיות תוצאה רצויה בעיניך), הרי תפגע גם במכירות "לגיטימיות". |
|
||||
|
||||
אם אסור לך למכור משהו אז אתה לא באמת הבעלים שלו. |
|
||||
|
||||
אחד הסעיפים הנפוצים בהסכמי השקעה הוא סעיף חסימה (lock up) שמונע ממחזיקי המניות הקיימים למכור את מניותיהם לתקופה מסויימת (שיכולה להיות כמה שנים טובות) לאחר ההשקעה. האם סעיף כזה הופך את המייסדים ל"לא באמת הבעלים" של המניות הנ"ל?! |
|
||||
|
||||
עניין המכירה הוא לא רלבנטי. אפל "פיתחה" את הקונספט המבריק של מכשירם אלקטרוני מלבני, קיבלה עליו פטנט (http://www.wired.com/images_blogs/gadgetlab/2012/07/...), תבעה את סמסונג, וניצחה. יש עוד אינספור דוגמאות דומות. לא מקובל עליי שיש למאן דהוא איזשהיא זכות (קניינית או אחרת) על עיצוב, על גנים ספצפיים, על קניה בקליק אחד או על שאר ירקות. אני גם לא מאמין לטיעון שזה עוזר לממציאים ולכלכלה. |
|
||||
|
||||
לדעתי זאת סיטיה מרוח הפטנטים ויריה ברגל של התעשייה האמריקאית. סטיה מרוח הפטנטים, כמו שהסביר השופט השלישי בדעת מיעוט. איך ניתן לקבל פטנט על משהו שהאדם לא יצר אלא רק גילה אותו? אם החוקרים מכניסים שינוי בגן אני יכול להבין שהם יקבלו פטנט על השינוי, אבל על גילוי הרצף? יריה ברגל בגלל שזה יחסום פיתוח של המון דיאגנוסטיקה בשוק האמריקאי. חבל :o( |
|
||||
|
||||
לא להתרגש מדובר על דיווח מכלי שני או שלישי ב''הארץ'' כך שיכול להיות שהפטנט שאושר הוא על ערכת הבדיקה |
|
||||
|
||||
יכול להיות, אבל בחיפוש גוגל זריז של Myriad Genetics Patent הגעתי גם למקורות יותר נחשבים. |
|
||||
|
||||
אתה יכול גם להביאעוד מאה מקורות רק שים לב שכולם תשקורת סמולנית (הארץ, ניו יורק טיימס, ביביסי, רויטרס, וול סטריט ג'ורנל, פורבס....) עד שזה לא יופיע במקור אמין ואובייקטיבי (למשל, רוטר, ישראל היום או חדשות השועל) אתה לא באמת יכול לצפות שקונשטוק יאמין. |
|
||||
|
||||
וול סטריט ג'ורנל, במיוחד עמוד הדעות ודבר המערכת, נחשב לעיתון שמרני, ופורבס כמדומני גם כן. |
|
||||
|
||||
אני בספק אם הם ציוניים מספיק. |
|
||||
|
||||
אז מצאת את המקור שממנו "הארץ" העתיקו את הידיעה ולא ברור לי למה אתה חושב שהכתב המדעי או המשפטי של הני"ט הוא יותר אמין אני לא עורך דין ולא ביולוג אבל נראה לי שאי אפשר להוציא פטנט על חומר ביולוגי/כימי מה שכן אפשר לעשות זה להוציא פטנט על תהליך יחודי ליצור או גילוי החומר תהיה כאן סיבה לחגיגה אך ורק אם בית המשפט באמת החליט שלמיריאד יש פטנט על עצם גילוי נוכחות הגנים בלי קשר לשיטת הבדיקה כלומר שגם אם מישהו יפתח שיטה שונה לגילוי הגנים האלו הוא לא יוכל לעשות בזה שימוש מסחרי בלי אישור של מיריאד משני המקורות ("הארץ" וני"ט) לא ברור שזה מה שקרה וגם לא סביר שזה באמת מה שקרה הניחוש שלי לגבי מה קרה באמת: מיריאד הוציאה פטנט על השימוש בשיטה X לגילוי גן Y המתנגדים טענו ששיטה X לא פותחה על ידי מיריאד ובכל מקרה היא יותר מדי כללית מכדי להיות בסיס לפטנט בית המשפט קיבל את טענת מיריאד שהשינויים שהם עשו בX כדי להתאים אותה לגילוי Y הם מספיק יחודיים להצדקת פטנט על "שימוש בX לגילוי Y" . . מכל זה לא צריך להסיק שאני מסכים עם החלטת בית המשפט |
|
||||
|
||||
מדובר בפירוש על פטנטים שמתייחסים לרצף עצמו (של הגנים ברכה1 וברכה2). ציטוט מתחילת פסק הדין he challenged composition claims cover two “iso- ר' גם Association for Molecular Pathology v. Myriad Genetics [Wikipedia].
lated” human genes, BRCA1 and BRCA2 (collectively, “BRCA1/2” or “BRCA”), and certain alterations, or muta- tions, in these genes associated with a predisposition to breast and ovarian cancers. Representative composition claims include claims 1, 2, and 5 of the ’282 patent: 1. An isolated DNA coding for a BRCA1 polypep- tide, said polypeptide having the amino acid se- quence set forth in SEQ ID NO:2. 2. The isolated DNA of claim 1, wherein said DNA has the nucleotide sequence set forth in SEQ ID NO:1. 5. An isolated DNA having at least 15 nucleotides of the DNA of claim 1. |
|
||||
|
||||
לגבי 5, למעשה כל ניסוי על דנ"א מכל שורת תאים אנושית (ואני מנחש שגם כמה לא אנושיות) מפר את זה. למשל אם החלטת לרצף גן לא קשור, בשביל זה הפקת דנ"א ? אז ההפקה שלך באופן בלתי נמנע תכיל גם את 15 הנוקלאוטידים הנ"ל. נ.ב. אמנם גנים חשובים (ומאוד מועילים בצורתם הלא מוטנטית), אבל לא הייתי קורא לגן שקשור בסרטן ברכה. |
|
||||
|
||||
>>> "נראה לי שאי אפשר להוציא פטנט על חומר ביולוגי/כימי" ? אני משער ששמעת על פטנטים על תרופות. פספסתי את הכוונה שלך? |
|
||||
|
||||
בגלל זה אמרתי שצריך עורך דין ורצוי אחד שמבין בפטנטים למיטב הבנתי פטנטים על תרופות וחומרים אחרים לא ניתנים על החומר עצמו אלא על שיטת ייצור מסויימת של החומר |
|
||||
|
||||
אתה מוזמן לחפש. לא מעט עורכי דין שמבינים בפטנטים כתבו על כך. מחיפוש ראשוני וקריאת מספר סקירות: מדובר בפטנט גורף למדי על משהו שהוא בפועל גן אנושי. |
|
||||
|
||||
גם אני לא עורך דין ולא מבין במיוחד בפטנטים, אבל למיטב ידיעתי, הפנטנט הוא בדיוק על מה שקראת "החומר" של התרופה, שנקרא בדרך כלל "המולקולה". כשהפטנט פג (ראה תרופה גנרית [ויקיפדיה]), כל חברת תרופות מוזמנת לשבור את הראש איך לייצר את המולקולה (בלי להפר פטנטים אחרים בדרך). |
|
||||
|
||||
חוקי הפטנטים במדינות שונות הם שונים. בארה"ב נדרשו שלוש שנים והרבה שופטים, כולל דעת מיעוט שפויה, כדי להחליט לבסוף שהפטנט על הגנים BRCA מאושר. בארץ יהיה קשה יותר להוציא פטנט על גן, בשל ניסוח החוק הדורש שאמצאה כשירת פטנט תהיה "חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית" כלומר - בעצם שלא סתם גילית משהו המצוי בטבע אלא יצרת משהו חדש, חדני ומועיל, ובעברית של בני אדם - המצאת משהו. ניתן להוציא פטנטים כמובן גם בישראל על תרופות ועל קיטים לבדיקות, אבל לא ניתן למנוע ממישהו אחר לפתח קיט מקביל לביצוע בדיקה של אותו רכיב בגוף בשיטה אחרת. תחשבו על זה - למה רק גנים? כביכול כל רכיב בגופנו שיתגלה מעתה ואילך עלול להיחשב בארה"ב לכשיר לרישום כפטנט. הם עוד יאכלו את הכובע. מעניין לציין, שאצלנו לא ניתן להוציא פטנט על "תהליך לטיפול רפואי בגוף האדם". כלומר - על תרופה כן, על מכשיר, על קיט - בהחלט, אבל על שיטה לעשות ניתוח, או אולי על תרגיל פיזיותרפיה - לא. גם לא ניתן להוציא בארץ פטנט על "זנים חדשים של צמחים או בעלי חיים" - חוץ מאשר מקרה של "אורגניזמים מיקרו-ביולוגיים שלא הופקו מהטבע". בכך, חוק הפטנטים שלנו משנת 1967 חזה את התפתחות הביולוגיה הסינתטית המתפתח כיום בקצב מרשים, ומנגד אינו מרשה לרשום פטנט על מיני הכלאות וצמחים מהונדסים גנטית. במדינות אחרות זה בהחלט אפשרי. בקיצור - האמריקאים עוד יצטרכו לשנות את החוקים של עצמם כדי לא להיתקע מאחור, כי כל המפעלים במדינות מפרות פטנטים סדרתיות כבר מייצרים קיטים לבדיקות BRCA. להבנתי, האמריקאים הם כמעט היחידים בעולם שמכבדים את הפטנט הזה, כנראה. |
|
||||
|
||||
אם הממסד המדעי (נניח, קבוצה של אוניברסיטאות מחקר מובילות) יודיע שהוא מחרים את החברה הזו, יועבר מסר חשוב לחברות אחרות ששוקלות לדרוש הגנת פטנט על גנים. |
|
||||
|
||||
מכיוון שיש כמה אוניברסיטאות שצפויות בעצמן להרוויח כסף מהדברים הללו, יש לי הרגשה שזה לא יעבוד. גם אם זה יעבוד, החברה את ההמצאות שלה קיבלה. לכן את הלחץ היא תתחיל להרגיש רק עוד כמה שנים, במקרה הטוב. חרם לא מוצלח במיוחד. |
|
||||
|
||||
תלוי עד כמה החרם יהיה גורף. אם מוסדות אקדמיים יסרבו לבצע מחקרים בשיתוף החברה, לעשות review למאמרים שתנסה לפרסם, או להעסיק חוקרים שעובדים בה, זה בוודאי יקשה עליה להרוויח מהפטנט. אני לא מאמין שאוניברסיטאות יקפצו על העגלה הזו, מפני שהפסיקה נוגדת (להבנתי) את העקרונות שעליהם מושתת מחקר מדעי חפשי. |
|
||||
|
||||
היום כל האוניברסיטאות חייבות כדי להחזיק את עצמן כלכלית, לקיים חברות יישום וחברות ל''העברת טכנולוגיות'' משלב המחקר לשלב המסחרי. לכן, לאוניברסיטאות יש לפתע אינטרס אינהרנטי חזק ביותר לרשום פטנטים על המצאות שמומצאות במחקרים בתחומן. הן רושמות את הפטנט ונותנות ''רשיונות'' להמשך מחקר ושימושים מסחריים לגורמים אחרים באקדמיה ובתעשיה. אין היום חופש מחקר ומחקר טהור. זה עולם הולך ונעלם. |
|
||||
|
||||
כתבתי ''נותנות'' רשיונות. התכוונתי כמובן ''מוכרות''... |
|
||||
|
||||
אני שמח לבשר לך שגם היום, לא רק שרוב המחקר באקדמיה (לפחות בארץ) אינו נעשה למען תועלת כלכלית ספציפית, הדבר נכון גם במחלקות ה"חמות". ושאלה, למה "היום כל האוניברסיטאות" - איך זה שונה מאתמול ? "יש לפתע אינטרס" - כי קודם לא היה אינטרס ? פעם היה מספיק כסף באקדמיה ? מקורות המימון של האקדמיה נותרו כשם שהיו, בסדר הזה: מדינה, תורמים, שכ"ל ותמלוגים. יוצא הדופן היחיד בארץ זה מכון ויצמן. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |