 |
|
| המאמר המלא |  |
פרסומים אחרונים במדור "שאל ת'אייל"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם כבר אז יש לי שאלה משלימה מהיכן שואבות שאר החברות מים מינרליים והאם הן אינן פוגעות בסביבה? מלבד זאת, הרשו לי להיות הראשון שיברך על המדור החדש כל הכבוד על היוזמה וההשקעה |
 |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
''מי עדן'' שואבים את המים ממעיין סלוקי ברמת הגולן ועד כמה שאני יודע, הם לא פוגעים בסביבה. יותר מזה, קצרין מקבלת את המים שלה מאותו מעיין... אם אתה גר בקצרין אז אתה יכול לשתות ''מי עדן'' ישר מהברז ואפילו להתרחץ ב''מי עדן'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נביעות - עין זהב בקרית-שמונה (בתחום העיר). מי עדן - כמו שכתוב. עין סלוקיה נמצא בשמורת יהודיה כך שבעיני (לא אובייקטיבי) זו פגיעה בסביבה. אך לא גדולה (הנחל זורם). בהארץ לפני כמה שבועות התייחסו לעין-גדי. אינני מכיר מחקר אובייקטיבי אך בעיני ניצול מי המעיין באזור מדברי מהווה פגיעה ברורה בסביבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Where else are they supposed to get the water from?
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת שלא חייבים להביא מים מהמדבר. חברה מתחרה (נדמה לי שמדובר ב''טמפו'', אבל אני לא בטוח) מביאה מים מאיטליה, (תחת שם המותג ''סן בנדטו''),ובדרך פלא, מחירו של בקבוק מים מאיטליה אינו שונה מהותית ממחירו של בקבוק מים מהגולן, עמק החולה, או מדבר יהודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
And you are certain that they are not causing some kind of environmental damage in Italy? What kind of solution is that?
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שהאיטלקים עד כדי כך חלמאים שהם ישאבו מים מינרליים דווקא מהמקום הכי צחיח באיטליה, שבו המעיין היחיד הוא פנינת טבע ונוף. אבל כאן יש סבירות גבוהה שבפרסום ("מהאלפים אליך") יש אמת, והאיטלקים שואבים את המים מהאלפים. שם יש בוודאי נזק מקומי באזור השאיבה, אבל הוא מאוד מקומי; כללית יש באלפים הרבה מעיינות והרבה מים. תראה, אפילו התפלת מים גורמת לנזק סביבתי מסוים (יש דבר שנקרא "זיהום תרמי": מים חמים שנפלטים ממתקני התפלה / תחנות כוח משנים את סביבתם הימית). אבל אנשי העולם באופן כללי צריכים לשתות *משהו*. למעשה, כמות המים שדרושים לשתייה בעולם, ובכל ארץ בנפרד, לא ממש ניתנת למשחק. השיקול, לכן, הוא לצרוך מים ממקום שבו הם נמצאים כמה שיותר בשפע. צריך, כמובן, לאזן את זה עם המחיר הסביבתי של הובלת מים, או אריזה שלהם בפלסטיק. שלא לדבר על איזונים עם אינטרסים לא-סביבתיים (כלכליים, בטחוניים). אחרי כל זה, שאיבת מים לכלל אזרחי ישראל מנווה המדבר היפהפה של עין גדי היא, איך נאמר זאת בעדינות, שערורייה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לא ?? כדאי לייבא מים, למה לא ?? שיתפרנסו האיטלקים המסכנים... אנחנו נמשיך לפשוט יד בכל מקום ללא בושה, עד שנפשוט רגל.. גם קולה, סודה, מיצים וכל משקה שיש בו מים כדאי לייבא. גם כדאי לחסל את הרפתות כי הפרות שותות מים ומגדלים עבורם ירק, ובתנובה שוטפים את הרצפה לא ?? כדאי לכן לייבא חלב וגבינות לא? לא נדבר על פירות וירקות כמובן... חבל על המילים, הרעיון הציוני שלך זקוק לרענון |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי פשוט תגיד מראש שאתה תושב עין-גדי, או שיש לך קרובי משפחה שם או מניות במפעל וזהו? ולשאלתך - כן, אין שום סיבה שישראל תייצא לחו"ל אבטיחים, מלונים ועגבניות. מספיק שנגדל כמות מינימלית לצריכה בארץ, ולא מעבר לכך. לגבי הפרות, היה לנו גזע מקומי - "בלאדי", מותאם לתנאי הארץ. החליפו אותו בפרות הולנדיות, שכמובן צריכות יותר מים (ונותנות יותר חלב), אפשר בהחלט לשקול את החלפת זני הפרות, כדי שתצרוכנה פחות מים. וחוץ מזה - החרא של הפרות בגולן מגיע בסופו של דבר לכינרת. לא מאמין? תסתובב קצת ברגל בנחלי הגולן ואדמות המרעה מסביב. דומני שאם צריך לרענן רעיון ציוני, מדובר בשלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי המחקרים שנעשו בארץ נמצא שסן-בנדטו אלו המים הכי נקיים שנמכרים כאן! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזל טוב על המדור החדש. בנוגע לשאלה לא ידוע לי כי בגלל שאיבת מים מנחל יש פגיעה בסביבה מלבד יבוש או הקטנת זרם הנחל מה שעלול תמיד לפגוע בחיי מסביב וכדומה. אבל בהחלט שאלה מעניינת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יבוש - על זה מדובר. לפי מה שאני שמעתי, ואני ושלומי ניזונים מאותן שמועות, כנראה, השאיבה מהמעיין גורמת לכך שלא מגיעים מים לשמורה, והיא מתייבשת... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השמורה מתייבשת משאיבת יתר בנקודת אפס במדבר יהודה עבור מצפה יריחו וישובי הבקעה באזור יריחו. כמו כן מירידת כמות הגשמים והשאיבה בהרודיון. דמגוגיה זולה נגד קבוץ קטן, קלה יותר מהסבר לאומי על פגיעה בשמורות. אחוז אחד (זה כל מה שהמפעל לוקח)ממי הנביעות, לא מייבש ולא בטיח. תחשוב על כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דומני שמצפה יריחו קצת רחוק מכדי לייחס שאיבה בו לפגיעה בעין-גדי. אולי לנחל פרת, שאין לי מידע מה קורה בו. בהרודיון, ישראל מטרפדת מזה שנים יוזמות פלסטיניות לקידוחים לעומק. אין ספק ששאיבה משמעותית באזור הרודיון ודרומה, תפגע בשפיעת מעיינות עין-גדי. אשוב לאזור עין-גדי עוד חודשיים, ואולי אוסיף ממראה עיניי, אך צריך להיות ברור לדעתי, שהקיבוץ מנצל למעשה 100% (מאה אחוזים) ממי השמורה - ואפשר לראות זאת בשבילי השמורה: נחלי האיתן, דוד וערוגות, מגיעים יבשים לים המלח, לאחר שהקיבוץ שואב חלק מהמים ישירות מהמעיין, ואת כל השאר במורד הנחלים. המים היחידים שהקיבוץ לא מצליח לתפוס, הם בעת שטפונות באזור, ופחת זעום של התאדות וחלחול. לאור נתון זה, אינני חושב שיש כאן "דמגוגיה זולה" כלל ועיקר - אם הקיבוץ רוצה מפעל מים מינרליים, יתכבד ויצמצם את השאיבה הישירה מהמעיינות שמתבצעת בנפרד מהשאיבה למפעל המים הנ"ל. ממילא, הקיבוץ מקבל את המים הללו רק קצת יותר למטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להשכלתך, לא יזיק לך לדעת, לפני שאתה שופך ידענות 1. אין בעין גדי אפילו מתקן שאיבת מים אחד. המים היחידים שהגיעו לקבוץ, הם בגרויטציה דרך פתח המאפשר כניסה חלקית ומבוקרת ע"י נציבות המים. 2. ביום 2.05.2001, הרס שטפון אדיר את כל מערכת המים של נחל ערוגות. המערכת לא שוקמה עד היום, גם אין תכנית כזאת. אז איך הנחל האיתן ממשיך להתייבש ?? 3. במעיין עין גדי יש תפיסה של חלק המים (ומכיוון שאתה טייל אתה יודע, כי ראית) כשחלק זורם חופשי למדרון בכוון מזרח, מאז ועד היום. 4. כל התמרים מושקים במי ביוב מטופלים. הקבוץ מוותר כך על כמעט כל כמות המים להשקייה שקבל בזכות 5. מעיין הזילברשטיין מוזרם כולו לאכסנית הנוער ולבית ספר שדה של החברה להגנת הטבע. תלמד לדעת, שמפעל המים משתמש ב 1% של מי הנביעות, כשכל המים היו ויתור מרצון על מכסה של הקבוץ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב לקבל תגובה עניינית. מה שציינת לא היה ידוע לי, ואברר זאת אולי בטיול סוף השבוע הזה (אחד המדריכים היה מנהל בית ספר שדה בעין-גדי). אשים לב לעניין גם בביקורי הבא באזור. האם הכוונה ב"זילברשטיין" למעיין שנמצא מעל בית ספר שדה בהתחלת העלייה להר ישי ולקניון היבש? ורק עוד שאלה נוספת: התמרים מושקים בקולחין. ומה לגבי גינות הנוי של הקיבוץ עצמו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל תגובותיך אתה מראה ידע רב אבל על סמך מקורות לא אובייקטיביים. כשאתה רואה מפלס של מעיין אתה לא יכול להגיד אם ייבשו אותו או לא. מפלס נמדד ככלים שלובים ועל סמך מקום אחר. לכן הוא תלוי במי התהום או בקיצור בגשמים באותה שנה. לטעונותיך - נחל ערוגות וכן נחל דוד אינם קשורים למעיין עין גדי. בתור אחד שעבד בשמורה אני מכיר את הטענות המגוחכות של חלק קטן מהעובדים ושל מדריכים בלי מושג גיאולוגי. נחל ערוגות נראה יבש בגלל הסחף של השטפונות האחרונים ובעיקר של האחרון. למעשה מתחת זורמים מים בכמות שכבר לא היתה שנים רבות. נחל דוד שופע גם הוא. כיוון שהוא מדורג, שטפונות יוצרים בו בריכות ולא סותמים אותו בסחף כמו נחל ערוגות. איציק צודק. עין גדי משתמשים באחוז מזערי לשתייה ועדיין לא מתקרבים למכסה שניתנה להם. אני אפתיע אותך ואומר ממקור ראשון שהכתבה המפורסמת ב''הארץ'' היתה כולה ראיון עם אדם ששנים מתנכל לקיבוץ בשל העובדה המגוחכת שאישתו לא מצליחה להתקבל שם לעבודה בחינוך. לכן פרסם הרבה מידע שקרי. לא אציין את שמו רק אגיד שהוא מערד והוא היה או עדיין עובד בכיר בשמורה. אני אציין שוב שאני הייתי עובד שמורה, אני סטודנט לגיאולוגיה תואר שני ואני לא תושב הקיבוץ ואין לי קשר לשם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לך מושג על מה אתה מדבר. המעיין לא קשור לנחלים אלא מנביעה הרבה יותר עמוקה ונפרדת. השאיבה לא מייבשת אף נחל. נחל ערוגות נראה יבש בגלל הסחף מהשטפונות. ראה תשובתי בהמשך לעמית | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלת אגב: האם המים בברז לא נקיים יותר מהמים המינרליים (נביעות, מי-עדן - מה שתרצו)? עד כמה שזכור לי, היו תחקירים שקבעו שכן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי מה שאני הבנתי, המהים בברז לא נקיים יותר, להפך. עם זאת המים מהברז בריאים יותר, מכיוון שהם מכילים חיידקים שגורמים לגוף לפתח נוגדנים ולהתחסן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז ככה: יש בהחלט מקום לחרם צרכנים!!! משיחה אקראית עם פקח החברה להגנת הטבע ,שנערכה לפני כשנתיים, נודע לי שאכן היה מאבק משפטי (שקט מדי לטעמי.)כנגד הקמת מפעל הבקבוק ושאיבת המים ובו הפסידה החברה (כולה, לא רק להגנת הטבע).את הנזק הנובע מצמצום כמות המים הזורמים בנחל ניתן לראות בעין "בלתי מזוינת" לפי הצמצום בכמות ומגוון הצמחייה בשמורה בשנים האחרונות. ראוי שהלוגו של "מי עין-גדי" ישונה לגולגולת של אייל ,כי לשם השמורה חותרת. חרם צרכנים הוא הפתרון הטוב ביותר ,בשילוב עם העלאת העניין בפורומים ועתונות. מה שמביא אותי לשאלה הכללית יותר- באילו מצבים ראוי ש"שימור הטבע" יגבר על "טובת האדם"?? ולעניין טוהר המים בברז - הם לא נקיים יותר מהמינרליים (בעיקר עקב צנרת לקויה) ותרכובות הכלור/פלואור המוספות למים אמורות לחסל את רוב החיידקים במים כולל הפתוגניים .הבעייה העיקרית בשיטת טיהור זו היא תרכובות הנוצרות עם הכלור החשודות כמסרטנות וכן טפילים רבים שרמת הכלור לא גבוהה מספיק להדביר. כמו-כן בבארות שאיבה רבים בארץ יש רמה גבוהה מאוד של מתכות כבדות ושיירים אורגניים ורמת הניתור הארץ לא מספיק טובה (לו היו סוגרים את כל הבארות החורגים מהתקן לא היה מה לשתות). אגב, לתיירים ,שפעם פקדו את הארץ ,מומלץ להתייחס למי הברז בארץ כמו למים בהודו, ולצרוך רק מים מבקבוקים. אם זה מנחם מישהו ,אז גם האיטלקים קונים מים בסופר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב''כלבוטק'' אמרו לפני כמה שנים שהמים בברז בסדר גמור, והביאו בדיקות מעבדה ומחקרים וכד'. ההשוואה למים של הודו מגוחכת. יש הבדל בין ''חומרים מסרטנים'' מפוקפקים אשר עלולים אולי לגרום לסרטן במקרה אחד מתוך מאה אלף, לבין שלשול במקרה הטוב ומחלות זיהומיות חמורות יותר במקרה הרע שהן תוצאה כמעט ודאית של שתיית מים בהודו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אני מפספס פה ציניקן גדול ,אך לידיעתך: 1.המים בניו דלהי מוכלרים כמו בישראל 2.כמות הפתוגנים בתחנןת שאיבה רבות בארץ חורגת בהרבה מהתקן המקל )אם זכורה לך למשל התפרצות הפוליו בקידוח "אפק 2"( ולתייר המזדמן שתיית מי ברז בארץ הקודש חושפת אותו לפתוגנים חדשים בדיוק כמו שתיית מים בניו דלהי. 3. מאז תכנית כלבוטק הנ"ל (שגם אז לא הוותה מדגם מייצג) חלה הדרדרות מתמדת באיכות המים בארץ. אם אתה רוצה להמשיך ולסמוך על כלבוטק ומשרד הבריאות, סבבה, לבריאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין על מה אתה בדיוק מסתמך; יצאת בסוף השבוע לסיור בתחנות שאיבה עם ערכה לגילוי פתוגנים? נא לספר לי מאיפה, אה, שאובים הנתונים שלך. כמו כן, אני לא מבין מדוע אתה נטפל ל"תייר המזדמן". אני שותה מים מהברז כל חיי והכל בסדר. כך גם כל משפחתי, חבריי וכל מי שאני מכיר. מיליוני אנשים בישראל עושים זאת כל חייהם ונשארים בריאים לחלוטין, עם תוחלת חיים מהגבוהות בעולם. אז מה הפניקה? בקשר להודו, הידע המצומצם שלי מתבסס על מדריכי תיירות למיניהם, אשר בכולם כתוב באותיות אדומות גדולות, "יש להרתיח את המים בהודו". אולי המצב השתנה לאחרונה, אולי המצב בניו דלהי שונה משאר הודו, אני לא יודע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתייחס לתייר המזדמן ,כי הוא זה שבא עם מערכת חיסונית המורגלת לפתוגנים שונים מאלו של המזה''ת החדש. תחום עיסוקי קרוב לנושא, ויש לי גישה לנתונים אמיתיים,וכן שמעתי הרצאה מאלפת ממי ששימשה כאחראית על '' בריאות הציבור'' במשרד הבריאות ולצערי איני זוכר את שמה. המים בניו-דלהי ובעוד כמה ערים גדולות בהודו אכן שונים מבשאר הודו ,הם מטופלים ומנותרים טוב יותר . בענייני חשיפה לכל מיני כולרות ,מדובר תמיד בסיכון מחושב וכתייר בהודו לא כדאי לקחת סיכון ולכן מומלץ להרתיח בכל המדינה הנ''ל. גם ב''מדריכי תיירים'' של ישראל מומלץ לא לשתות מי ברז .אז לא שאני תומך בפניקה ,ושתיית מי ברז אקראית בארץ לא תגרום לאסון , אולם לדעתי כן כדאי לשתות מבוקבקים (ולו רק בגלל הטעם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במדריך של "לונלי פלנט", מהמוצדקים שבמדריכי ישראל, כתוב עלינו ב"סיכונים בריאותיים": אין סיכונים בריאותיים. איזו גאווה. חוץ מזה, בישראל, על כל מחדליה, יש מערכת בריאות מסודרת ואחראית, ולא נראה לי הגיוני שמדריכי תיירות ימליצו לא לשתות מהברז בשעה שמעולם לא נשמעה המלצה כזו ממשרד הבריאות. לדעתי האישית כל מי שאוהב מים כתוב לו על המצח, "אני אוהב דברים משעממים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פיגועים נחשבים סיכון בריאותי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח. צריך להרתיח פלסטינים בשביל זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מוזר מכיוון שישראל נחשבת גם על פי הגדרות משרד הבריאות כאזור נגוע כלבת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך "נגוע כלבת" אם פעם בחמש שנים שומעים על מישהו שנדבק במחלה? הלוואי והיינו נגועים באותו האופן באיידס (או באלימות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגלל החיסן הזמין והנוהל לחסן כל אדם שננשך ע''י חיה לא מוכרת נגד כלבת, המחלה לא הופכת למגפה בקרב בני האדם כאן אבל המחלה קיימת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא היה כל מאבק משפטי, לידיעתך. היה ערעור בועדה המחוזית, לחברה להגנת הטבע לא היה מה להגיד חוץ מלטרטר, מכיוון שהקבוץ ויתר על מכסת מים של פי כמה מהמכסה שהועברה למפעל. לאחר האשור במחוזי, כל מה שנשאר זה ללכלך ולהשמיץ. ד"א, בית ספר שדה של הרשות, על כל מדשאותיו והנוי הגדול, הוא צרכן מים גדול מאוד של מי השמורה. אז מה ?, הם מצמצמים את הדשא?, הם סוגרים פעילות? תחשוב על זה גם |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככל הידוע לי, דווקא צומצמה פעילות בבי''ס שדה. ובכל מקרה - ה''גן הבוטני'' עם כל העצים והירק של קיבוץ עין-גדי, צורך הרבה יותר מים מאשר בי''ס שדה, אכסניית הנוער והמוצב הצבאי גם יחד - וזה לפני שמדברים על מפעל המים המינרליים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנחלים לא קשורים לנביעות. המעיין הוא מנביעה נפרדת מהנחלים ואינו קשור אליהם. אם אתה יכול לראות את ייבוש נחל ערוגות בעין בלתי מזויינת אז תוכל לראות גם שזה הכל מסחף שטפונות. נחל דוד מדורג ולכן שטפונות משפיעים עליו בצורה שונה - יצירת בריכות. בתור פקח ומי שגר באזור שנים - עין גדי לא מייבשים שום נחל. דווקא אנשי השמורה ובית ספר שדה משתמשים במעיין שכן קשור לנחל והוא מעיין שולמית. אני מציע לך לברר פרטים טוב טוב לפני שאתה מפרסם באינטרנט. רוב הפקחים בשמורה הם צעירים , לא למדו גאולוגיה, לא מכירים את האזור ומושפעים קשות מהירוקים עד כדי המצאת וכן אני חוזר - המצאת פרטים לא נכונים בניגוד לטבע ולחוקי הגאולוגיה. אתה יכול לראות את תגובותי הקודמות ולהבין שהכל כאן סכסוכים אישיים - בדוק וידוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאן היו הולכים המים המבוקבקים לפני הביקבוק ולפני שהשקו בהם את שדות הקיבוץ (אני לא גיאולוג, כך שאני מחפש תשובות פשוטות, אם אפשר כאלה שאינן מכילות את הביטוי "קרקטיקון עליון")? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המים פשוט היו מחלחלים המדרון ההר לים. אני מדגיש שוב. נביעה לא נגמרת אלא מפלסה יורד. אתה מודד אותו בחוק כלים שלובים לפי נקודה אחרת. המעיין נראה כמו שנראה בגלל השנים השחונות שעברנו. נקווה שהמצב ישתפר. חקלאות של הקיבוץ היתה שם עוד לפני השמורה וחקלאות בכלל שהשתמשה במי המעיין והיתה על מדרון ההר היתה עוד מימי המקרא - הישוב הקדום בעין גדי. אני בטוח שגם בזמנו היו תקופות טובות ופחות טובות למעיין. שוב אני מזכיר שלנחל ערוגות אין קשר. הוא מלא במים אבל נראה יבש כי התכסה בשכבת סחף בשטפונות האחרונים. דרך אגב מי שטייל בשנות ה-80 וה-90 בנחל ערוגות וזוכר שבכניסה היה מן קניון עמוק יכול להבוא היום ולראות גובהו כמטר בלבד. זהו הסחף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובהשפעת מאמרו של עמית מנדלסון כאן באייל כל שאיבה של מים תגרום לאיזשהו נזק סביבתי למשל שאיבת מי השתיה "הרגילים" מהכנרת |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר נזק סביבתי - אולי מאות אלפי בקבוקי פלסטיק שמיוצרים ע"י חברות המים המינרליים בישראל. מה זה עושה לאיכות הסביבה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מרבית סוגי הפלסטיק ניתן למחזור ולהשתמש באופן חוזר מספר רב למדי של פעמים. פלסטיק מסוג PETE ניתן למחזר לחלקי מכוניות, מברשות צבע וצבעים תעשיתיים. פלסטיק מסוג HDPE ניתן למחזר לבקבוקי שמן, פחי אשפה וכו'. מודעות גדולה יותר לאיסוף ומחזור מסודרים של מוצרי פלסטיק (כמו גם חומרים אחרים) במדינתנו הנאווה הינה הכרח סביבתי, כלכלי ואסטתי. עדות אישית: לאחרונה צצו באיזור מגורי מספר רב מאוד של מיכליות גדולות למיחזור בקבוקי משקה מפלסטיק, ופקקיהם. יוזמה שיש לשבח ולהלל עליה, אם כי להכיר בחסרונותיה לעומת מיחזור בבית עצמו והפרדה לפחים נפרדים כבר בעת הזריקה, כפי שמתבצע במדינות אירופה המערבית השונות (וגם במספר ישובים מצומצם בישראל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באיזור הטכניון (נשר, וגם נווה שאנן, לפחות בתקופה בה גרתי שם) אין אפילו פחי מחזור לנייר עיתון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני כחודשיים הוסיפו פחי מחזור לפלסטיק גם באזור הזה - אחד בטכניון עצמו (מול בית הסטודנט) ואחד ליד השופר-סל במרכז זיו. נראה שיש גם אינטרס של איזו חברה מסחרית מאחורי פחים אלו - יש עליהם טלפון להזמנת רהיטי גן מפלסטיק ממוחזר. גלעד |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כאלו המכנים את אותם מיכלים לאיסוף בקבוקי פלסטיק "באנגומטים" (-; | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר למחזר - אבל מי באמת עושה את זה? יש את המיכלים האלה, אבל רוב האנשים מתעלמים מהם. ולמען האמת גם העיריות. אני גר בהרצליה, והמיכלים פה מרוקנים לעיתים רחוקות מאוד. גם לא נעשה שום מסע פרסום לעודד אנשים להשתמש בהם. ובכל מקרה - פלסטיק נשאר פלסטיק נשאר פלסטיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הריני לעדכנך בעדות עיני שלי, שבר''ג (אזור הבורסה) וברעננה (בכל העיר) לפחות, המיכלים הללו זוכים לעדנה, ומתמלאים ומתרוקנים תדיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרצליה, הרצליה....לו היית רעננה.... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם זו העתקה חסרת בושה מ-Slashdot :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבתי על החווה לפני זמן רב. הינה הקורות ומה שהיא עברה. אני יודע שזה לא ממש קשור אבל היות ונושא זה עלה כבר ולא ידעתי איפה להכניס אותו שוב הכנסתי במה שנראה לי הכי קשור. סליחה ותודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוצפה. וזה אחרי שהם התעלמו לגמרי מהפניה שלי אליהם כדי לכתוב על הנושא. אני תוהה אם יש סיכוי שהפניה שלי היא שעוררה אותם לבחון את הסוגיה בכלל... אז זה פי שתיים מרגיז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי האייל צריך יעוץ מעו''ד, שיעבור על ההתכתביוית מהסוג הזה עם כלי תקשורת אחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, לא. פניתי אליהם בהצעה לכתוב להם על הנושא כפרילנסר. מעולם לא קיבלתי תשובה, ועכשיו מסתבר שהם לקחו את הרעיון שלי ועשו עליו כתבה עם כתבת קבועה שלהם. מרגיז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני באמת לא יודע אם בגלל זה הם החליטו לעשות כתבה, אני יודע שהעיתונאית פנתה אלינו דרך גורם שאבי מכיר ולא באופן יזום שלה או של העיתון. בכל מקרה אני זה שהציע אז לך לעשות מאמר על הנושא ממש פה בגלל שכישורי כתיבת המאמרים שלי נמוכים. ושוב אני מתנצל במידה וזה פגע בך או במשהו אחר. רועי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא צריך להתנצל - לכם היה אינטרס שזה יגיע לעיתון, וזה ממש לא משנה לכם מי יכתוב. ההרגשה שלי היא שכישורי כתיבת המאמרים שלך לא היו משפיעים לכאן או לכאן - הארץ לא בידקו לראות עבודות קודמות שלי, הם פשוט התעלמו מההצעה שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אולי מי שצריך ייעוץ של עו''ד זה דווקא אתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בספק אם יכולים לחול דיני קניין רוחני על ''רעיון לכתבה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה עם "רעיון לספר" (ראה מקרה ג.ק.רולינג)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל. כתבה מבוססת על המציאות. אני לא יכול לקחת חזרה על המציאות. ספר הוא תוצר של דמיונו של היוצר, ולכן אם מישהו לקח רעיון של מישהו אחר, הרי שיש כאן ''גניבה רוחנית''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''אין טוב ממראה עינים''. זמן קצר לאחר הקמת המפעל טיילתי בשמורת עין גדי. צינורות שחורים גדולים התפתלו לעבר המפעל שממוקם מעט למטה מן המעיינות, שכמות מימיהם פחתה לאין שיעור מן התקופה שלפני כן. מחצית מן הבריכות הקטנות היו יבשות כמעט לגמרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצנור שראית, מוביל מי שתיה לקבוץ מאז שנת 1955. ממנו מתפצל במקום נסתר צנור שמוביל למפעל. הצנור הוא בגדל נתון ולא השתנה מאז ועד היום. אז מאיפה המים לבקבוקים?? הקבוץ ויתר על מי השתייה הנהדרים שלו והמיר אותם במים מטופלים ומוכלרים (כמו בתל אביב) לאחר שויתר ועקר יותר מ200 דונם תמרים. החלפה של ליטר בליטר. מה שנראה בעין זה תהליך של שנים ללא גשם, שאיבה פראית בבארות ההרודיון ובארות קו אפס המספקים מים לישובים באזור יריחו. ד"א, זה גם קורה בעינות צוקים, ללא מפעל מים... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן, שמטע התמרים לא נעקר לטובת המפעל, אלא לאחר שנפערו בו עשרות בולענים בעומק כמה מטרים, ואפשר לראות חלק מהם מהכביש. מאותה הסיבה, נסגר גם חניון הקמפינג שהיה בעין-גדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הקיבוץ ויתר על מי השתיה הנהדרים שלו, ובתמורה הוא מבקבק אותם למכירה, סימן שמזמן היו צריכים לאסור עליו לשתות את מי השתיה הנהדרים האלה ששייכים, ותנסה להפנים את זה, לכולנו. החלפה של ליטר בליטר זה *לא* מספיק טוב, אם הליטר המקורי ניתן לקיבוץ בלית ברירה ולפני אותן "שנים ללא גשם". לא יעזרו לך כל ההתפתלויות. העובדה היא שלוקחים את שמורת עין-גדי היחידה במינה והופכים אותה למפעל מים, ועוד מנסים להעניק לזה איצטלה ציונית. מעולם לא נראתה ה"ו" מיותרת יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שיטרח ויעביר כמה מכרסמים נגועים מהגולן לשמורת עין גדי יכול, אולי, לסיים את שוד המים המעצבן ביותר במזרח התיכון. אם מי עדן יכולים לקנות מים ממקורות אני לא רואה סיבה למה קיבוץ עין גדי לא יכול לעשות משהו דומה. (רק בבקשה להודיע על כך לציבור לפני שכמה אזרחים תמימים חוטפים את המחלה על לא עוול בכפם) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד אחד אני שותף למחאה על הפרטת מי השמורה. מצד שני אם אני רוצה לשתות את המים הטעימים ביותר בישראל אני שמח על כך שמישהו ביקבק לי אותם ושלח אותם למכולת השכונתית שלי, ואני לא צריך לנסוע עד עין גדי כדי ליהנות מהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, טרגדיית ההמונים מבטיחה את המשך קיומו של האבסורד הזה. שניפגש לדון בזה על מרק צבים1 או סטייק לוויתן? ______________ 1- לבושתי עלי להודות שאכלתי פעם. לא זוכר אם היה טעים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח נפגש מתישהו לארוחת שור הבר ולוויתן, אבל בוא נדחה את זה. רוב הזמן אני שותה מי ברז. אני קונה בדרך כלל את הבקבוקים של סן בנדטו. הם גם הכי טעימים לי, אבל הסיבה העיקרית היא כי הם הכי עמידים לשימוש חוזר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשמח אם כן לדעת שבביקורי בדולומיטים לפני כמה שנים עברתי גם דרך ברוך הקדוש, וגיליתי שאין שחר לחשש שהובע כאן באחת התגובות - המים בסן-בנדטו מופקים באיזור שופע מים שכשהוא לא גשום זה בעיקר משום שהוא מושלג. עם זאת, המחיר הסביבתי של בִּקבוק מים ואז שינועם למרחק של 1500 ק"מ ואל המכולת שלך הוא, ללא ספק, משמעותי בפני עצמו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(לטעמי ''הקדוש ברוך'' הוא שם יותר יפה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תבקר בסן בנדטו תראה שלא רק הקדוש ברוך הוא שם יותר יפה אלא גם העולם שהוא עשה יותר יפה שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא סלרטיברטפאסט, הוא עשה את הפיורדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם שם ביקרתי ואכן התרשמתי ממעשה ידיו. מעניין אם הוא גם זה שטיפל בפיורדים של צ'ילה וניו-זילנד או רק בנורבגיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי שהוא עבד על הפיורדים של אפריקה, אבל נראה שהפרויקט התבטל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או לפחות קצת שינה פורמט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו אלו בעין גדי. קשה לי להבין מדוע דווקא מעיינות שממוקמים במקרה בטריטוריה שלכם חשובים לכם יותר מאחרים. אם אתם רוצים להקטין את הנזק הסביבתי הנגרם מקיומכם, עברו בבקשה לאזור עשיר במים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם באזור שלנו (ונראה לי שאתה לא כותב מישראל?) יש אזורים עם פחות מים ויותר מים. נווה עין-גדי הוא נווה המדבר החשוב בישראל, וחלק ניכר מהשטח - כולל המעיינות - מוכרז כשמורת טבע. כיוון שהשמורה הוקמה לאחר קיבוץ עין-גדי ושטחי החקלאות הקטנים שלו, נאלצת השמורה להתחלק במים עם היישוב. לכך יש השלכות חמורות על השטח. בעבר, המים זרמו עד ים המלח. מזה עשרות שנים, המים נשאבים במעלה הנחלים. הצעות שהיו להעביר את המשאבות לאזור שפכי הנחלים לים המלח, ובכך להבטיח זרימת מים לאורך מאות מטרים נוספים בנחלים - נדחו ע"י הגורמים הרלוונטיים. מעיינות כמו עין זהב ועין סלוקיה שגם בהם יש מפעלי מים ממוקמים באזורים יחסית יותר עשירים במים, ועין זהב אפילו נמצא בתוך השטח העירוני של קרית-שמונה. ומעבר לכך, כידוע לך בוודאי - "עניי עירך קודמים". מה לעשות, אך לי קל יותר גם להזדהות וגם להשתתף במאבק להצלת עין-גדי מאשר, נניח, במאבק להצלת נווה המדבר אזרק בירדן (100 ק"מ מזרחה לרבת-עמון) - אזור ביצות שנפגע קשה כתוצאה משאיבת המים ממנו לרבת-עמון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיליון מעיינות? אני חולק עליך: אין בעולם עוד אף מעיין כמו עין גדי. מבחינת הצמחים והחיות המסויימים בו, מבחינת הירוק המסויים שבו, על רקע הנוף המסויים שמסביבו. לוגית, כל מעיין בעולם הוא ייחודי ("אינך יכול לטבול באותו מעיין פעמיים"). אבל יש כאלה שייחודיים יותר. קריטריון שקל למדוד הוא עד כמה המעיין מרוחק ממעיינות אחרים בעלי שפיעה דומה. מבחינת ערכי הטבע, יש יותר סיכוי להמצאותם בו של זנים ייחודיים של צמחים וחיות. מבחינת ערכי נוף, תשים לב בוודאי שלא כל מעיין באלפים הוא אתר תיירות מסדר הגודל של עין גדי. הנפגעים מהשאיבה, שעליהם אני מבקש להגן, אינם הצמחים והחיות; מדובר בנו, בני האדם שנהנים מאותם צמחים וחיות ומעריכים אותם. ברור, לכן, למה מעניינים אותי יותר מעיינות שממוקמים במקרה בטריטוריה שלי. הם נגישים לי יותר. אבל נכון שהייתי שמח לו היה כלל עולמי שאוסר על הקמת מפעלי מים מינרליים במעיינות מדבריים... הסוגייה של בחירת מקום מגורים על פי האפקט הסביבתי דווקא קיימת, ברמה לוקאלית: אנו מגדירים שמורות טבע, ולא מקימים בהן ישובים. לעשות זאת ברמת בחירת ארץ מגורים הוא רעיון פרוע יותר, אבל מעניין, ולו כתרגיל מחשבתי. סלח לי אם אקח אותו רגע ברצינות (שוב, כתרגיל): בתגובה ראשונה, שים לב כי מים זה לא הכל. באלפים, למשל, מים אינם בעיה, אבל הצמחייה רגישה מאוד לזיהום אוויר (יש אזורים באוסטריה שמנסים להגביל כניסה של מכוניות מסיבה זו). נדמה לי שמבחינת אפקט סביבתי כולל, דווקא חיים במדבר עדיפים אולי, אבל זה דורש בירור יותר מעמיק. מכל מקום, נניח כי היינו יכולים ליישב מחדש את כל אוכלוסיית העולם רק על פי קריטריונים סביבתיים. מה היתה חלוקה אופטימלית? אני לא חושב שזה ברור בכלל. למעשה, אין לי רעיון אפילו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליישב את כל אוכלוסיית העולם על פי גורמים סביבתיים? תלוי את מה אתה רוצה לשמר. אם אתה רוצה לפגוע בכמות קטנה ככל האפשר של בעלי חיים וצמחים, להקטין את זיהום האויר והמים, הפתרון האופטימלי יהיה לרכז את כל בני האדם בגושים גדולים, כלומר - בערים צפופות. כל גוש-אדם כזה הוא מקור לזיהום עצום, אך מוגבל במקום. מגורים רבים של בני אדם בפרברים או בערים פריפריות קטנות מגדיל את זיהום האויר הכולל, משום שהם נוסעים בכל יום אל העיר ובחזרה לצורך עבודה, בילוים ועוד. אם אתה רוצה לאפשר איכות חיים גבוהה למספר רב ככל האפשר של אנשים, מן הראוי יהיה לפזר אותם ככל הניתן בתוך חורשים טבעיים, מדבריות, מעיינות, ג'ונגלים, בקטבים ועל קרקעית הים. כל זה בצמוד לטכנולוגיה שתאפשר מגורים נעימים, ניידות גבוהה ותקשורת איכותית (פס רחב כבר אמרנו?). השאלה העיקרית היא עד כמה אתה מעוניין לפתור את הבעיות האקולוגיות או להשאיר את הבעיה לדורות הבאים. ככל שתדחה את פתרון הבעיות הן תהיינה קשות יותר. סביר שגם האמצעים הטכנולוגיים שלך ישתפרו בינתיים, אך מן הסתם לאט יותר, ובשלב מסויים תהיינה חלק מהבעיות לא הפיכות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החלט בעצמך, עבור עצמך ובהתאם לדברים שחשובים לך, היכן תגרום נזק סביבתי מינימלי ביחס לאורח החיים שאתה מבקש לנהל. אח''כ נדון על ישוב מחדש של אוכלוסיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יכולה לסבול את הת' הזאת. זה מזכיר לי מדורי סלנג של האייטיז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו, שאני מנהל מסע צלב קטן כדי להפוך את ה-ת' לאחת מאותיות בכל"ם (בכלת"ם?), על תקן קיצור מקובל וקביל של "את", בדיוק כמו ש-כ' היא קיצור של כמו ו-ל' היא קיצור של אל. אני גם חושב שאין שום סיבה לגרש אחרי ה-ת'. אגב, מה מקצרת ה-ב', כשחושבים על זה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב' אינה קיצור של משהו, וגם כ' אינה קיצור של ''כמו''. ה''מו'' שם הוא בדיוק ה''מו'' של ''במו'', הוא איננו חלק מ''כמו'' ואיננו חלק מ''במו'' או ''למו'' (''אל מו''). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מילון ספיר: "מו: רכיב להדגשת ההוראה של אותיות היחס בכ"ל: במו, כמו, למו (ראה במו עיניו)". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו הייתה תגובה הומוריסטית, בעיקר לקוראי GEB. אבל תודה בכל אופן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, לא הבנתי את ההומור... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Actually, it's "Hofst adter," if you examine it carefully.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה עם ה-מ'? קיצור של מן, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מ' - קיצור של ''מן'' ה' - שריד ל''הל'' (מזכיר את ''אל'' הערבית) ש' - כנראה מ''אשר'' בשלושת הנ''ל, בא דגש לאחריהן, בגלל ההשמטה. אחרי ''כ'', ''ב'' ו-ו' החיבור - אין דגש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אז זה יהיה כמו מ' ו-ש', וקצת כמו בכ''ל (בגלל ש-ה' הידיעה נטמעת לתוך ה-ת'). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה צריך להיות בדיוק כמו ה' הידיעה (שנדמה לי ששמה הרשמי הוא ''ה' היידוע'') - מנוקדת בפתח עם דגש באות שאחריה. כשאי אפשר דגש - אמורים לקרות כל מיני דברים לתנועה (הפתח הופך לקמץ, לפעמים) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הידעת? במגילות ששלח בר כוכבא לאנשיו, הוא מאיים עליהם שיעצור אותם: "חייכם שאני נותן תכבלים ברגליכם". כך בכתב ידו של בר כוכבא בכבודו ובעצמו! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עילג שכמותו! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא גם חתם בשגיאת כתיב ''שמעון בן כוסבה נסי על ישראל'' וצ''ל כמובן ''נשיא'' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תן לו קצת קרדיט - אני מניח שבימיו "נסי" היה כתיב מקובל, פחות או יותר. כרגיל בתקופת המשנה, ס' מחליפה ש' מקראית: אירוסין ולא אירושין, פרס ולא פרש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם ידוע לך היכן נמצאות איגרות בר כוכבא? ביקרתי ב"היכל הספר" לפני שבועיים בערך, והן לא היו מוצגות שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי במוזיאון רוקפלר (האיגרות המפורסמות יותר - ממערות מורבע'ת בנחל דרגה - אלו שחתומות ע"י בר-כוכבא עצמו - נמצאו בשטח ירדני לפני 1967). האיגרות שנמצאו בנחל חבר (מערת האימה ומערת האיגרות) צריכות לדעתי להיות במוזיאון ישראל. דף היכל הספר בעברית באינטרנט לא זמין. הקישור הבא באנגלית מתייחס למערת האיגרות בנחל חבר - האיגרות אמורות להיות בהיכל הספר: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום התפרסם מאמר בהארץ על הנושא הזה. הקישור תקף לשבוע. מסקנתי מהמאמר - יש להחרים לא רק את מפעל מי עין-גדי, אלא גם את הקיבוץ עצמו ששודד את מי השמורה בלי חשבון! קישור: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוקר טוב, התעוררתם אל מדינת האבסורד או בקצרה איך מייבשים את השמורה, מסתבר שכמות המים במדבר קטנה, רובם נובעים ממעין עין גדי שמספק את כל תושבי האזור: הקיבוץ, האכסניה, ביס"ש וחוף הרחצה. בנוסף ישנה החלטה לתת לחלק מהמים לזרום גם בנחל ע"מ לספק מים לאחד המקומות המיוחדים בעולם מבחינת החי והצומח ולכן הגיעו להסכם חלוקה. לפני מס' שנים החליט הקיבוץ למכור את המים בבקבוקים לכלל האזרחים ובתמורה היה אמור לייבש חלק מהמטעים, פעולה שמשום מה נדחתה למועד מאוחר יותר. ביום בהיר אחד הונח צינור במרכז השמורה הפקח האחראי לא עשה כנגדו דבר, לתופעה מוזרה זו הסבר פשוט כאשר חבר קיבוץ הוא פקח רשות! ציפינו שהישועה תגיע מבית ספר שדה אבל אחרי נסיונות גישוש טרחו אנשי הקיבוץ להזכיר לאנשי החב"להט באיזה בית ספר ילדיהם לומדים, ומאז שקט חוץ מכמה ציוצי ציפורים. המים נעלמים לבקבוקים שקופים(איפה חוק המיחזור) מספר היעלים קטן במאות, הצמחים מתיבשים אבל הכל סבבה כל עוד הרשות והקיבוץ עושים קופות. זוהי הפרשיה בצמצום ובאמת נמנעתי מהכפשה, תאמינו לי, יש עוד |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנהל השמורה לא מעין גדי ואין אפילו פקח אחד בשמורה מהקבוץ. הקבוץ ייבש מטעים (תבדוק במשרד החקלאות). אין בבית הספר בקבוץ אפילו תלמיד אחד שהוא בן של עובדי הרשות (תבדוק במועצה האזורית) כבר שלוש שנים שאין משיכת מים מנחל ערוגות כי הצנור נהרס בשטפון ולא שוקם. אבל השמורה מתייבשת. איך תסביר את זה ??? ד"א, אף אחד לא נרדם בשמירה. נציבות המים ורשות שמורות הטבע מחזיקים בידיהם הן את המידע והן את המנעולים לשעונים. בהסכמתם המלאה המאוגנת בחוזים קשים שאין דוגמתם בארץ הם שולטים על מערך המים באזור. כשנאמר, לך למד ואז דבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה היא לא שהקיבוץ חורג מהחוזים, אלא שהחוזים האלה מטומטמים מלכתחילה. זה שהשמורה מתייבשת ממילא רק מגביר את האוילות של ביקבוק מים ממקום כזה. גם עם החוקים למניעת זיהום אויר, האויר בת"א מלוכלך. זה אומר שהחוקים האלה מיותרים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מציע לך לשקול מילים. אין שום פקח מהקיבוץ. אני פקח ותיק ואני מודיע חד משמעית הנחל לא התייבש. הנחל מלא בסחף. הוכחה? ראה נחל דוד. הוא פשוט בנוי אחרת. הוא מדורג ושטפנונות יוצרים בריכות. לעומתו נחל ערוגות מישורי ולכן מתמלא בסחף. המעיין (בפעם העשירית) לא קשור לנחלים. הוא מנביעה נפרדת. להפך השמורה משתמשת בכמות גדולה יותר לבית ספר שדה ולתושבים בו. אני מציע לך לפני שאתה מפזר סיסמאות על חרם - תחשוב. אחד מעובדי השמורה כבר נתבע על זה. אתה יכול להיות הבא בתור. ראה תגובותי לאחרים ותבין את הסיבה האמיתית לפרסום. דרך אגב המעיין לא התייבש. מפלסו ירד בשל השנים השחונות יחסית. לא בגלל השאיבה. מפלסו תלוי בגשמים. נקווה שהשנים הבאות יהיו יותר טובות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום, אני תלמיד, יש לי להגיש עבודה בגיאוגרפיה, מישהו יכול לעזור לי? בבקשה....אני צריך את רשימת הגופים העוסקים בתחום המים בישראל.....לדוגמא: מי עדן,נביעות,מקורות.... בתודה מראש ......diag0nal. lol
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקורותי מוסרים שמחר (ו') בערב ב"אולפן שישי" בערוץ 2 תהייה כתבה על המים של עין גדי. סמנו ביומנים שלכם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ראיתי את התוכנית ותמיד ידעתי שחברת המים המינרלים עין גדי פוגעת במעין ובחיי הבר שבסביבתו. היום האמת זועזעתי עד כמה שחמורה הפגיעה בשמורת הטבע. ממה שנראה, אין עתיד רב לאיזור הזה. הנה, לאחר כמעט 3 שנים ששהודעה הראשונה נשלחה, ניתן לראות, יותר מתמיד את חומרת הפגיעה באיזור עדין זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דו"ח שיוצג היום לכנסת קובע: שמורת עין גדי תשוקם רק אם תוגבל צריכת מי המעיינות של חברי הקיבוץ והגן הבוטני שלו. "הארץ": http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהבתי את המשפט הזה: "אבנימלך מציין שכיום שותים האורחים בבית ההארחה בעין גדי מי נחלים שעברו טיפול תברואתי ואילו חברי הקיבוץ שותים מי מעיינות באיכות גבוהה". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הסכם היסטורי על חלוקת המים בין קיבוץ עין-גדי לבין השמורה". NRG: http://www.nrg.co.il/online/35/ART1/574/530.html | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |