 |
343 |
 |
|||
 |
|
 |
|||
 |
|
| המאמר המלא |  |
פרסומים אחרונים במדור "פילוסופיה ומוסר"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
 |
הבעיה עם הסתמכות על המוסר במקום על החוק, היא שהחוק אמור לשקף את המקסימום מוסר שאפשר לכפות על האזרחים מבלי לפגוע בזכויותיהם. נסיון ליצור מוסר-יתר בחקיקה, גורם בהכרח לפגיעה בזכויותיהם של אנשים מסויימים. ניקח, למשל, את המוסר של קאנט, כפי שהוצג במאמר: אדם דתי חושב שצריך לאסור אנשים שמקיימים יחסי מין הומוסקסואליים. האם הוא מוכן שהחוק יחול גם עליו? ודאי, הוא הרי אינו מתכוון לקיים יחסי מין הומוסקסואלים. על פי קאנט - הציווי לאסור הומוסקסואלים הוא "מוסר אוניברסלי". ברור לכל כי תפישה מוסרית שכזו פוגעת באוכלוסיית ההומוסקסואלים. גישתו של בנתהם גם היא נוגדת את חרות האדם. התפישה כאילו השאיפה צריכה להיות לאושר מקסימלי לכמה שיותר אנשים נראית טובה על פניה, אבל היא מגלמת בתוכה את האפשרות של גרימת סבל איום למיעוט. הגישה הדמוקרטית גורסת כי המטרה היא לגרום סבל מינימלי לכלל האנשים, גם אם זה אומר שאף אחד לא יהיה לגמרי מאושר. ברור לכל כי תפישות המוסר הללו נוגדות את הרוח הדמוקרטית-ליברלית שמנחה את המחוקק בישראל. המוסר היחיד שמותר לשופט להשתמש בו הוא המוסר המוכתב על-ידי החוק עצמו. העובדה היא כי דעת הרוב הצליחה למצוא דרך (גם אם עקלקלה ומתחמקת) להראות כיצד החוק עצמו הינו לטובת הנערה ולא לטובת הזוג, מבלי לפגוע במוסר המוכתב על-ידי המדינה. דומני כי זאת דרך הפעולה העדיפה. |
 |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קשה להגיד כי הרוח הדמוקרטית-ליברלית מנחה את המחוקק בישראל. הגוף המחוקק בישראל הוא הכנסת, ובהרכבו הנוכחי הוא אינו מצטיין לא בדמוקרטיות ולא בליברליות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תפישות מוסר אינן אבסולוטיות, השימוש בשתי תפישות הנחשבות מנוגדות נועד להדגים עובדה זו.להטוטנות דעת הרוב לוקה בצביעות,כיוון שמסתירה את העובדה שגם הם פעלו בהתאם לתפישות המוסר האנדיווידואלי שלהם. לא הכרזתי על תמיכה בגישה מסויימת בנוגע למקרה הספציפי הנ''ל ,אלא על האומץ שבחשיפת אמת זו.אמת שנוטים להתעלם ממנה. פעמים רבות שופטים פועלים בהתאם לתפישות ערכיות-מוסריות שלהם ואח''כ מתאימים את התוצאה לחוק. בדומה לזריקת חץ כאשר המטרה מצויירת מסביב לו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המאמר מציג את הדילמה אצל השופט בבואו להחליט אם להכריע לפי החוק או לפי מצפונו. כשאני בוחן פסקי דין של בית המשפט העליון בעניינים ערכיים שהתפרסמו בתקשורת, אני מגיע למסקנה שבעצם הבעיה שהועלתה שכפי שמספרת לנו המחברת, גם בעבודותיהם של פילוסופים מפורסמים אינה בעצם הבעיה. הנקודה היא לגמרי אחרת. הנקודה היא פרשנות החוק שאינה כל כך פשוטה כפי שמקובל לחשוב. אני רוצה להוסיף לדוגמה שהביאה המחברת גם את "פסיקת הביציות". במקרה ההוא שבעה שופטים של בית המשפט העליון הכריעו פה אחד לטובת הגבר. אחר כך בדיון חוזר הכריעו תשעה שופטים גם כן פה אחד לטובת האישה. לכך אני רוצה להוסיף אמירה של עורך הדין פלדמן בראיון בטלוויזיה: "בלילה שלפני הכרעת הדין בבית המשפט העליון בעניין שבו אני מייצג את אחד הצדדים איני ישן בלילה. אין לי שום שמץ של מושג מה תהיה התוצאה." אולי אוסיף גם את ההכרעה בקשר לכביש בר אילן. ישבו שבעה שופטים בדין. אחד פסק עבור הדתיים וששת האחרים עבור החילוניים. "במקרה" היה שופט המיעוט, טל , אדם דתי וחבריו חילוניים, אך כולם שפטו לפי אותו "חוק". אחד מתשעת השופטים במשפט הביציות שאותו הזכרתי, השופט טירקל שהיה אולי יותר כן מחבריו כתב בפסק הדין: "הלכתי אחר לבי". זה בעצם העניין. קודם מסמנים את המטרה, כפי שכל אחד מאתנו "ההדיוטות" היה עושה. אחר כך כותבים את הנימוקים, ובכך מתבטא יתרון המשפטן המלומד על ההדיוט. הם יודעים את השפה המשפטית. הנימוקים הכתובים שלהם מרשימים. אבל מבחינת התוצאה , איני יודע אם הם מגיעים לתוצאה שונה ממה שהיה מגיע אליה ההדיוט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נניח שתי הנחות הראשונה: האדם הוא תבנית נוף מולדתו. ערכיו מגובשים ומעוצבים במהלך חייו, על פי הרשתות החברתיות אליהן הוא שייך. השניה: המוסר איננו אבסולוטי. גם לא האמת והצדק (דוגמא, רצח על כבוד המשפחה בחברות מסויימות לעומת החברה המערבית). אם כך, בית המשפט העליון בעל ההרכב הדי הומוגני (גברים, 50+, מעמד סוציו אקונומי גבוהה, אשכנזים וכו) -הוא בעייתי משהו. גם בית משפט בערב הסעודית היה יכול לשפוט על פי תפיסתו של קאנט - לכפוף את החוק לטובת הצדק. אלא שאז אני לא בטוח שהפסיקה היתה אותה פסיקה. המוסר והצדק שונים בכל מקום ומקום. המאמר של שלי מעניין והוא מציג את הדילמה של החוק מול המוסר. למקרא הפלפול הלכתי של חשין לטובת המוסר שלו (ושלי, באותו עניין) אני מוצא את עצמי מחוייך ומסופק על כי ה"שכל היישר" ניצח את החוק היבש. אלא שכאן אני וחשין באותה הדיעה. מה עם הסוגיות שלגביהן אני חלוק עליו? כאן ההומוגניות של בית המשפט העליון מטרידה אותי. לכן, המוסר האישי של השופטים בעייתי כשהוא עומד אל מול החוק. כי לפחות את החוק, חוקקו 120 חברי כנסת, שלפחות מתיימרים לייצג את העם היושב בציון. ועדיין אין לנו על מה לסמוך אלא על השכל הישר של השופטים. ובבעיות של דת ומדינה, לגחך כאשר השופט הדתי בדעת מיעוט. רק תמיד לזכור כי השופטים הם בשר ודם ולא שליחיו עלי אדמות של אלוהים. מותר ואף רצוי לבקר אותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האב הוא פושע שבעל קטינה. מקומו בבית הסוהר. לפיכך הוא לא כשיר לקבל חסות על הילד. אין שום סתירה בין החוק למוסר במקרה זה, חבל על ההתפתלות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רציתי לשאול איך יפעל קאנט (לפי חוקי המוסר שלו) במקרה הבא: כאשר יש שני חברים שהולכים במדבר, שניהם גוססים והדרך היחידה שלהם להשאר בחיים זה אם ישתו כמות מסויימת של מים, מכיוון שנשארה רק כמות מים שתספיק לאחד מהם נוצרת דילמה.... אשמח אם תענה על שאלתי. מירי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנשים לא מבינים ששני האונסים האלה ספציפית היו מוכרים לסביבה הקרובה שבהם הם התבצעו ואף אחד לא עשה עם זה כלום... החרבה דפוקה אני לא מוצאת מילה אחרת לעובדה שאף אחד לא קם ועשה עם זה משהו, ולמה? כי הוא פחד שינדו אותו חברתית אם הוא יחעזור לקורבן... אי אפשר לא להגיד שהחרבה לא נאנסה כי היא כן!! ואיך אפשר להגיד שלא? השופט בפרשת האונס בשמרת תחילה שיחרר את האנסים ללא שום אונס כי הם באו מבית טוב, כי כל הקיבוץ היה בעדם, כי הילדה שנאנסה הייתה "ילדה מותרת", כי הם רצו ללכת לקרבי וזה לא אומר כלום!! מי שאונס הוא חולה נפש וצריך לתת לו עונש לכל החיים וקשה! כי הוא לא מבין שהוא דפק למי שהוא אנס את החיים לתמיד... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מי שאנס הוא חולה נפש, אז אין להענישו, כמו שאיננו מענישים חולים אחרים אלא מטפלים בהם. יש להעניק לו טיפול רפואי למחלתו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מרחיב מאד את ההגנה המשפטית לחולי נפש. אם האנס הוא חולה נפש אבל מסוגל להבחין בין מותר לאסור, הוא אינו פטור מעונש. רוב האנסים הם מהסוג הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי הבעיה מתחילה כבר בקביעה בתגובה 250232 בקביעה "מי שאונס הוא חולה נפש". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיים ציבור שבשבילו הבעיה האמיתית היא בקביעה הנגזרת באופן אוטומטי לכיוון ההפוך: "מי שחולה נפש הוא אונס/רוצח וכו"'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ושוב מעניין לראות את העתון שחושב כנראה שזאת לא ידיעה מעניינת ל''אנשים החושבים'', ולכן היא אינה מתפרסמת שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא גם כנראה לא מעניינת את כולם, כי היא גם לא התפרסמה ב"[ה]עיתון של כולם". בקיצור - קטנוניות לשמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בגלל שהייתה זונה או התלבשה פרובוקטיבית אלא מפני שהם רצו שהיא תציית להם. הם השתמשו נגדה ב''אם לא תהיי צייתנית, קשובה, מנומסת וצנועה תקבלי עונש חמור'' וכל הקיבוץ גרם לכך בעקיפין בזה שגרם לה להאמין ש''רק אם אהיה ילדה טובה מספיק אולי יתייחסו אלי יפה, אמצא לי חברים, יפסיקו להציק לי והכל יהיה בסדר''. לדעתי הדבר שבאמת מושך אנסים וסוטים זה הצייתנות והפסיביות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היכרתי כמה וכמה נשים שנאנסו. הדבר האחרון שאפשר לומר עליהן הוא שהן צייתניות או פסיביות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין פרופיל אחד ואחיד לנאנסת. זה משתנה בהתאם לנסיבות, כך שנאנסת ע"י אדם זר, ברחוב ריק בחושך, יכולה להיות שונה מאוד מנאנסת בת 13 שחברי כיתתה מפעילים עליה לחץ ואיומים במשך חודשים. היכרת כמה וכמה נשים שנאנסו? באיזה נסיבות היתה ההיכרות הזאת? (אם מותר לשאול) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי שאין פרופיל אחיד, רציתי רק לומר שגם צייתנות ופסיביות אינן שייכות לעניין הפרופיל האחיד. וההיכרות איתן - היכרתי אחת בנסיבות חברתיות, אחת מהאוניברסיטה, ואת האחרות - מהשנייה, שה''חוויה'' המפוקפקת שעברה שלחה אותה לארגון פמיניסטי, שם היא התיידדה עם נשים אחרות שעברו את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויש חלק מהמורשעים שקיבלו עונשי מאסר שעובדים ביחד עם בני נוער | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |