חלבון כחול ירוק | 3346 | ||||||||
|
חלבון כחול ירוק | 3346 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
צירוף מקרים - בדיוק היום צפיתי בפרק הראשון של Human Planet מאת ה-BBC, אשר עוסק באינטראקציה אדם-ים. צוין שם כי כ-50% מן החלבון נצרך ע"י האנושות מגיע מן הים, בניגוד ל-7% המצוין לעיל (ול-93% חלבון מביצים חלב ובשר). מי צודק? |
|
||||
|
||||
השורה הרלוונטית בדיווח נוסחה מחדש, אך עדיין, עפ"י המאמר שבגליון המודפס, רק 7% מן החלבון אותו אנו צורכים מקורו בדגים. מעניין מה מקור ההבדל. למעשה, עפ"י המאמר גם אחוז זה מופרז מאחר והדגים שבחוות רבות מואכלים בשאריות תעשיית הבשר היבשתית ולכן ניתן לטעון שמקורם של חלק מאותם 7% גם הוא יבשתי. |
|
||||
|
||||
מאכילים אותם בפסולת בשר? אני שוקלת להוריד גם את הטונה/סלמון (והסרדינים) שאני צורכת. |
|
||||
|
||||
אפשר לחשוב שהירקות לא מקבלים פסולת בשר. |
|
||||
|
||||
טונה נחשב כיום לבעייתי, בכמויות גדולות יש חשש להרעלת כספית. על הסלמון איני יודע, אבל סרדינים הם הדגים הבטוחים ביותר שיש. בגלל מחזור החיים הקצר שלהם הם לא אוספים הרבה זיהומים ולמיטב ידיעתי לא מגדלים סרדינים בכלובים. |
|
||||
|
||||
תודה. ה"ניקיון" מכספית, למרות שהוא חשוב, פחות מדאיג אותי - כאן זה יותר הגועל (הפסקתי לאכול בשר, אז למה שאוכל אוכלי-בשר?) |
|
||||
|
||||
אי אפשר לצאת מזה, תוצרי הלוואי של התעשייה נמצאים מסביבך בכל אשר תפני. ומה עם בני האדם שסביבך, הם לא אוכלים בשר ונועלים נעלי עור? אין ברירה, צריך להתעלם. |
|
||||
|
||||
בדיוק. אין סיבה שתפסיקי לאכול בני אדם. |
|
||||
|
||||
או נעליים? |
|
||||
|
||||
אבל לא התחלתי! עכשיו אני לא יודעת מה אני אמורה לעשות. |
|
||||
|
||||
לא, לא. אני בעד לצמצם את המופעים היותר בוטים של השימוש בתוצרי התעשייה הזו, עד כמה שאני יכולה. לגבי בני האדם, אני אכן מתעלמת כמיטב יכולתי. מה לעשות שהם כל הזמן פונים אלי בפייסבוק. |
|
||||
|
||||
הולנדית נחמדה עוברת על הרבה מוצרים שלטענתה מכילים חלקי חזיר, כולל קוסמטיקה, בעיקר בשביל ברק ומרקם חלק. אם המטרה היא להימנע מגועל, בטח עדיף להתעלם מחלק מהמידע הזה. |
|
||||
|
||||
תודה. ואם קונים רק מוצרים שלא היו כרוכים בניסויים בבע"ח, האם זה פוטר אותנו מהמרעין בישין שהזכרת? או שאין קשר בין הדברים? |
|
||||
|
||||
לא היו ניסויים על בעלי חיים? מה עשו במקום? ניסויים על בני אדם? (או ששרפו הרבה אנרגיה בהדמיות מחשב מסובכות ולכן תרמו לאפקט החממה...) |
|
||||
|
||||
ברצינות אתה שואל? יש ניסויים ברקמות. יש חומרים בעלי פוטנציאל נזק מזערי ידוע. יש גם הסתמכות על ניסויי עבר של גורמים אחרים (שבזה משתמשות בעצם חברות לא מעטות, אבל לפחות לא עושות חדשים). |
|
||||
|
||||
את מתכוונת אולי לניסויים בתרבית תאים (או תרבית רקמה) ? למיטב ידיעתי1 אין היום תחליף מלא מוצלח לניסויים בבעלי חיים. אפשר לפסול חומרים בניסויים מקדימים על תאים, אבל עד שאת לא מחדירה את החומר לבעל החיים, את לא יודעת איזה שינויים הוא הולך לעבור ואיך הוא ישפיע על איברים שונים. בתור דוגמא סתמית מתבקש להזכיר מתנול, לתאים מתנול רעיל בערך כמו אתנול2, אבל אחרי שהכבד מנסה לפרק אותו, הוא הופך רעיל מאוד ופוגע בין היתר בראיה ובכליות. 1 ואני מכיר מישהו שקיבל הרבה מאוד כסף מהאיחוד האירופי לפתח תחליף כזה, אז כנראה שגם להם אין אחד מוצלח. 2 נו, מה שאמא מוסיפה לקפה בבוקר. |
|
||||
|
||||
בלי להתבסס על הוידאו, אני מנחש שניסויים בבעלי חיים חיים הם לא באותה סירה כמו חומרי גלם מן המת. |
|
||||
|
||||
אנחנו מתייחסים אל האוקיינוס במאה האחרונה כמו לפח אשפה כשהוא בעצם המקרר הגדול ביותר של האנושות. לא מבינים את המצב שנעמוד בו כשאוכלוסיות דגים יתחיל לקרוס בסיטונאות. הגידולים הימיים בעומק ובקרבת החוף גרמו כבר לנזקים לא פשוטים. אף אחד ממדעני ציי הדייג לא יודע למה, אבל נסיונות השיקום שנעשו באזורים פגועים לא העלו סיפורי הצלחה מדהימים. המספרים שאני מכיר לגבי צריכת חלבון מהים גבוהים קרובים יותר ל 80%. זה שכולם מדברים על המתכות בטונות לא אומר שבורים נקיים יותר. כנ"ל לגבי הסרדינים. |
|
||||
|
||||
אם יש לך בעייה עם זה שפה ושם מישהו מפנק את הסרדין שלך בתרנגולת דשנה או אולי אף בבן בקר עסיסי, תמיד אפשר לחזור למלפפונים. ואם כבר מלפפונים, אז רק כאלו שהושקו במי-חופש (מים שלא עברו בצינורות או בכלים סגורים והם משווקים עם תו תקן של ''פה לדומם''). |
|
||||
|
||||
נראה לי שתרומת החלבון מצמחים (במיוחד מדגנים) הרבה יותר גדולה מ- 7 אחוז. ברוב בדגנים אחוז החלבון הוא בערך 11 אחוז. גם אם הניצולת שלו אינה מלאה עדיין הרי הניצולת עולה ככל שהאיש האוכל דגנים סובל ממחסור בחלבון. חלבון מצמחים זול יותר מחלבון מן החי. יתכן שהמספרים לקוחים מצריכת מזון במדינות עשירות (שבהן אנשים צורכים יותר מזון מן החי). לגבי השאלה האם מקורות המזון המוגבלים יתוגברו על ידי ברכות דגים בים, זו אופציה "שמרנית". אופציה מתקדמת יותר היא על ידי גידול צמחים ימיים (עדיין לא עושים דברים כאילו, אבל לא שמעתי טענות על כך שזה לא אפשרי). |
|
||||
|
||||
הרעיון הכביר הוא שילוב של דגנים וקטניות. לא אכילת דגנים בלבד. |
|
||||
|
||||
ומה אם אני לא אוהב סושי? |
|
||||
|
||||
איפה יש לך דגנים + קטניות בסושי? סושי זה שילוב של דג ודגן. |
|
||||
|
||||
רוטב סויה |
|
||||
|
||||
חוששתני שרוטב סויה נחשב "קטניות", ממש כמו שהרסיסי פרי ביופלה או במיץ נחשבים "פירות". משל למה הדבר דומה? למי שאומר לך שאתה צריך לאכול יותר דגים, ואתה משיב לו, "אבל אני לא אוהב מילקי1". 1 הג'לטין במילקי. עצמות דגים. |
|
||||
|
||||
תיקון: לא עצמות דגים אלא עצמות בקר. פרשת המילקי |
|
||||
|
||||
איך אפשר לכתוב משפט כמו : "כדי לקדם את חוות הדגים האקולוגיות, החלה הקרן העולמית למען חיות הבר, בשיתוף עם אירגונים אחרים, במהלך של תקינה ופיקוח, שיעניקו רישוי לחוות דגים מן הסוג החדש, העומדות בתקן. במקביל, מתנהל בארה"ב מאבק נגד השדולות החקלאיות שהביאו לסיבסוד ממשלתי המעודד, בין השאר, הטלת רשתות ענק הגורפות את קרקעית הים תוך הרס אזורי מחיה והשמדת יצורי ים רבים (כ-50% מן העולה ברשתות), שמושלכים לאחר מכן בחזרה לים." בלי להתפלץ? |
|
||||
|
||||
תקינה זה דבר חשוב, כך שנדע אם המוצר עומד בתקן כך שהוא לא פוגע בסביבה. תקן דומה יש ליערות המשמשים להפקת עצים - תקן ליערות ברי קיימא - מספר העצים הנכרתים שווה למספר העצים הנשתלים, כך שאין צמצום בגודל היער, תוך שמירה על תנאי סביבה כאלו ואחרים. אתה צריך להבין שלפגיעה בסביבה יש משמעותיות חמורות, כגון הצמצום העולמי בדגה, שהיא מקור חשוה לאוכל. חוות דגים ברישיון (כרגע הרישיון הוא ללקוח בלבד - הלקוח יוכל לבחור אם לקנות מוצרים העומדים בתקן ולא פוגעים בסביבה, או שלא), לכן יש אינטרס לקדם חוות דגים ששומרות על משאב חשוב זה. סיבסוד לפעילויות כלכליות באופן כללי הוא דבר די גרוע אלא אם יש לשימוש תועלות חיוביות שאנשים לא מוכנים לשלם עליהן (כמו : רוצים שאנשים יוכלו ירקות טריים, אז מסבסדים ירקות טריים). |
|
||||
|
||||
השימוש ברשתות גריפה הוא בעייתי. יש מספר סוגי רשתות גרירה. בכולם אחוז ה- by catch (נספחי שלל (?) מפלצתי ולא מוסרי > לפעמים מעל 90% משלל רשת שנגררת על הקרקעית מוחזר לים בהעדר ערך מסחרי. |
|
||||
|
||||
דיג יכול לגרום נזק גם ללא תמריצים ממשלתיים: שיטות דיג שבהן קוטלים את הדגה ע"י חומר נפץ, זרם חשמלי, או רעל הצליחו לגרום נזקים לא מעטים ונחשבות לא חוקיות. יש מאבקים מוצלחים. אבל אני מבין שאתה מחובבי הדיג בעזרת גרירת חכות. |
|
||||
|
||||
''רבותיי, זה בשביל הדגים, ובשביל הפצצות, וכל הברדק שאתם עושים בים... ושכה אני אחיה, שזו רק ההתחלה.'' |
|
||||
|
||||
מצאתי את ההמשך: > |
|
||||
|
||||
אני חובב לוקוס ופירות ים התפלצתי מזה שאנשים בוגרים במאה ה21 יכולים לכתוב פסקה שבה שהסיפא שלה (הנזקים שפיקוח ותקינה גורמים בחקלאות הימית) סותר את הרישא (פיקוח ותקינה יקדמו את החקלאות הימית) |
|
||||
|
||||
אני מנצלת כדי לשאול ידענים אם הם נמצאים פה או שיזדמנו לכאן במקרה. הגוף זקוק לכך וכך סוגי חלבונים ואת רובם הוא מסנטז בעצמו. איזה חלבונים הגוף אינו יודע לסנטז, מה התפקיד שלהם, איזה מזון מכיל אותם, ואיזה כמות מהם נחוצה לנו. |
|
||||
|
||||
הנה מה שהדודה מספרת |
|
||||
|
||||
תודה לדודה, ניסיתי לקרוא ושוב נתקפתי סחרחורת, יש לי הרגשה שהמספרים מוגזמים ולמעשה אנחנו זקוקים להרבה פחות, אבל לכי תוכיחי. |
|
||||
|
||||
ייתכן כי הסחרחורת קשורה למחסור בליזין ו/או בהיסטידין הגבירי את צריכת הפיסטוק חלבי (לא זה הקשור באחים עופר) ואל תקמצי בפקאנים. |
|
||||
|
||||
לא, תה עושה סחרחורת. |
|
||||
|
||||
טד דנסון, אוהב דגים, יוצא נגד חוות הדגים, בעד אכילת דגים קטנים, וגם אומר כמה מילים טובות על התאגידים: " "זה אולי כיף לזרוק אבנים על מוסדות ועסקים, אבל זה לא מוביל לשום מקום", הוא אומר. "התחברנו עם כמה מחברות הנפט שנאבקנו בהן בכל יום וגילינו אנשים נהדרים, שאנחנו יכולים למצוא דברים שאנחנו כן מסכימים עליהם."" - כלכליסט |
|
||||
|
||||
המפתח הוא בהמשך הציטוט: "אתה חייב לעבוד עם העסקים הגדולים, אין דרך להשיג דברים אם לא נעבוד יחד איכשהו". יש לו חוש פוליטי, והוא לא אנרכיסט שמרגיש חופשי לומר כל מה שבא לו. חוץ מזה, מרגיז אותי התרגום האוטומטי מאנגלית (וחבל כי יש עורכים טובים באכסנייה הזו): "... זה עניין של להיות מסוגל להמשיך לאכול אותם לנצח". בעברית היה אפשר לומר "העיקר הוא שנוכל לאכול אותם לנצח". או "הנושא הוא הרצון שלנו להמשיך לאכול דגים גם בעתיד". או "חשוב יותר שנוכל להמשיך לאכול דגים". או כל תרגום חופשי אחר. מרואיין באנגלית הוא לא קהלת ולא מחבר תהילים, ואפשר לתקן לו מילה פה ושם כדי שהעברית תישמע טוב יותר. |
|
||||
|
||||
אני מניח שמטרתו היא באמת לשנות ולא סתם לעשות רעש לשם מיתוג חברתי או פורקן של חרדות. אבל גם זה לא אומר שהוא ממציא את האפשרות שגם לאלו שבראש הפירמידות הכלכליות עשויות להיות תחושות של אחריות ומחוייבות לעולם טוב יותר, תחושות שאותן הוא כנראה מצליח להגביר ולמנף. לגבי התרגום - למרות שמדובר בביטוי לא עברי, תרגום המילולי כאן דווקא נעים לאוזניי ונראה לי מתאים. |
|
||||
|
||||
נראה לי שקראת בתגובתי קנטרנות שאין בה. (והאם ניתן לקרוא בדבריי צידוד ב"אנרכיסט", או סלידה מ"בעל חוש פוליטי"? בסך הכל יש מקום גם לאלה וגם לאלה וטוב שכך). |
|
||||
|
||||
זה לא את, זה אני - הפכתי אותך לאשת קש (מזל גדול שהפסקת לעשן) והתנסחתי בטון שנשמע בטעות כעוס או מקונטר. למעט באשר לנושא התרגום, שזה עניין של טעם, אין ביננו מחלוקת. |
|
||||
|
||||
החלב ומוצריו יתייקרו ב-45%, הבשר ב-30% ; בעשור האחרון הוכפלו מחירי המזון בעולם ; ב-2050 צפוי רעב המוני במדינות המתפתחות ומחצית האוכלוסייה בעולם תסבול ממחסור במים: |
|
||||
|
||||
מלתוס, מי יגל עפר מעיניך? אגב, המאמר המצוטט מתעלם מכך שלמרות "הירידה בשטחי הגידול למזון צמחי באוסטרליה ואירופה, שהוסבו ליצור ביו-דיזל" יש עליה מתמדת ביצור החקלאי בעולם. |
|
||||
|
||||
התפיסה היא כנראה ש"אין חלב ובשר = אין אוכל". |
|
||||
|
||||
הדיווחים הרבעוניים שג'רמי גראנטם, המייסד והאסטרטג הבכיר של חברת ההשקעות GMO (מנהלת כמעט $100 מליארד) נוהג לשלוח ללקוחותיו נוגעים בנושאים רחבים של כלכלה, חברה ותרבות. המכתב למשקיעים שהוא כתב בקיץ <(קישור http://www.gmo.com/websitecontent/JGLetter_ResourceL... קובץ pdf>) מתרכז בבעיות שצפויות לנו בעשורים הבאים, החל מאנרגיה, חקלאות (מחסור במים ודילדול חומרי דשן), והתפוצצות אוכלוסין. הבעיה העקרית לדעתו היא הדילדול של אדמה פוריה, בעיקר באפריקה אך גם בארה"ב ושאר העולם. הוא מראה בגרף שהשטח העולמי ירד בערך בחצי בחמישים השנים האחרונות, ועקירת יערות היא הסיבה העיקרית לדילדול משאבי האדמה, וזו מגבירה את עקירת היערות. "במשך 40 השנה האחרונות העולם איבד כשליש אדמה ראויה לעיבוד וכל שנה העולם מאבד 100,000,000 דונם...". יש לו גם בשורה טובה ל"מלתוסיאנים". הוא מספר על שיטות חקלאיות "ללא חריש", שמנסים אותן בדרום אפריקה וארה"ב, שיכולות להאיט את הדילדול וגם להגדיל את כמות האדמה הפוריה, ללא השקעה מסיבית חוץ מאשר "הרצון לשנות את הדרך שלך, דבר שחוואים לא כל כך מצטיינים בו". |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |