חלבון כחול ירוק

3346

האם חוות דגים אקולוגיות הן המקור המתאים לאספקת חלבון לאנושות?
חברה וכלכלה • המערכת • יום ב', 30/5/2011, 22:00
אחת הבעיות המרכזיות עמן צריכה האנושות להתמודד מאז החל תהליך העיור, היא בעיית אספקת המזון לריכוזי האוכלוסיה ההולכים וגדלים, בקצב שהואץ משמעותית החל מאמצע המאה ה-‏20. מרכיב מרכזי בתעשיית המזון הוא החלבון. עקב העלייה המתמשכת הן בגודל האוכלוסיה והן ברמת החיים העולמית עולה הדרישה לחלבון בקצב גבוה במיוחד. 93% מהחלבון אותו אנו צורכים כיום בא מביצים, מוצרי בשר וחלב, דגנים וירקות. ואולם מקורות אלו יוצרים לחץ אקולוגי גובר, עקב המים המתוקים והדלקים שהם צורכים, הפסולת שהם יוצרים ובירוא היערות שהם מצריכים. ספק אם לחץ זה יוכל להימשך כאשר אוכלוסיית העולם תעבור את ה-‏9 מיליארד, בעוד כ-‏40 שנה על־פי התחזיות. פתרון אפשרי לבעיה זו נסקר בגיליון יוני־יולי של סיינטיפיק אמריקן בכתבתה של שרה סימפסון – "מהפכת המזון הכחולה". כיום רק 7% מן החלבון אותו אנו צורכים מגיע מן הדגה, ההולכת ומתמעטת. שיעורם הגבוה של המים בפני כדור הארץ – 70%, רומז שאולי ניתן לנצל מקור זה באופן יעיל משנעשה עד כה. בכתבה נסקרת ההתפתחות בתחום חוות הדגים, שרובן מצויות כיום בסמוך לחופים, והן שמספקות כ-‏47% מתנובת הים שבתפריט האנושי. במקרים רבים חוות אלו מזהמות את הסביבה, ואף פוגעות בדגת הבר. הזיהום נובע מהצטברות פרש הדגים מתחת לכלובים, פרש שגורם להתפתחותן של אצות קטלניות. הירידה בדגת הבר מתרחשת בגלל שתי סיבות: מחלות שהתפתחו בכלובים הצפופים והופצו החוצה תוך פגיעה בדגי הבר, והדיג הגובר של דגי בר קטנים (כדוגמת אנשובי וסרדינים) בהם הואכלו דגי הכלובים. כדי לפתור בעיות אלו החלו כמה מגדלים להציב את הכלובים הרחק מן החוף, בתוך זרמים חזקים, המסלקים את ההפרשות, ולעיתים תוך גידול בסמוך של אצות ורכיכות המפרקות את פרש הדגים. שיפורים נוספים בתזונה ובטכנולוגיה הורידו את התחלואה בכלובים והאיצו את גדילתם של הדגים. גם כמות הדגים הקטנים בהם מואכלים דגי הכלובים הופחתה בחלק מן המקרים מ-‏80% ל-‏30% ממזונם. בחברת "קונה בלו" למשל הצליחו להגיע עד ליחס של 1.6 ק"ג אנשובי לכל ק"ג דג טונה. המטרה היא להגיע ליחס של 1:1 ואולי אף פחות, עקב פריצת דרך מחקרית בתחום של מיצוי אומגה 3 מאצות, בהן ניתן להאכיל את הדגים. בטבע אגב, צורך דג הטונה כ-‏100 ק"ג דגים קטנים לכל ק"ג ממשקלו. אחת הטענות הנשמעות נגד תעשייה זו היא שיעיל יותר לצרוך ישירות את הדגים הקטנים, ואולי גם בריא יותר (מבחינת שיעור המתכות הכבדות ו-PSB הגבוה יותר בדגים גדולים). ישנן גם הטענות המוכרות מן הכיוון הצמחוני, דהיינו שיעיל, בריא ואקולוגי יותר לצרוך את החלבון ישירות מן הצומח. כדי לקדם את חוות הדגים האקולוגיות, החלה הקרן העולמית למען חיות הבר, בשיתוף עם אירגונים אחרים, במהלך של תקינה ופיקוח, שיעניקו רישוי לחוות דגים מן הסוג החדש, העומדות בתקן. במקביל, מתנהל בארה"ב מאבק נגד השדולות החקלאיות שהביאו לסיבסוד ממשלתי המעודד, בין השאר, הטלת רשתות ענק הגורפות את קרקעית הים תוך הרס אזורי מחיה והשמדת יצורי ים רבים (כ-‏50% מן העולה ברשתות), שמושלכים לאחר מכן בחזרה לים. השנה זכה "סיינטיפיק אמריקן" בפרס החברה האמריקנית של עורכי כתבי העת בארה"ב (ASME) על הצטיינות כללית.	קישורים מהפכת המזון הכחולה - כתבה מאת שרה סימפסון סיינטיפיק אמריקן זכה בפרס ASME סיינטיפיק אמריקן - האתר העברי

פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"

האם תוספת הכנסה משפרת כושר השתכרות?

המערכת • חברה וכלכלה • 24/9/24 • 151 תגובות
תוכנית האלומות של קנדל וצור

המערכת • חברה וכלכלה • 13/7/24 • 12 תגובות
תרופות ההרזיה - הזהב החדש של תעשיית התרופות

המערכת • חברה וכלכלה • 23/3/24 • 28 תגובות

הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

סתירה?

572334

גיל	יום ב', 30/5/2011, 23:37

צירוף מקרים - בדיוק היום צפיתי בפרק הראשון של Human Planet מאת ה-BBC, אשר עוסק באינטראקציה אדם-ים. צוין שם כי כ-‏50% מן החלבון נצרך ע"י האנושות מגיע מן הים, בניגוד ל-‏7% המצוין לעיל (ול-‏93% חלבון מביצים חלב ובשר).
מי צודק?

סתירה?

572339

אפופידס • בתשובה לגיל

יום ג', 31/5/2011, 0:02

השורה הרלוונטית בדיווח נוסחה מחדש, אך עדיין, עפ"י המאמר שבגליון המודפס, רק 7% מן החלבון אותו אנו צורכים מקורו בדגים. מעניין מה מקור ההבדל. למעשה, עפ"י המאמר גם אחוז זה מופרז מאחר והדגים שבחוות רבות מואכלים בשאריות תעשיית הבשר היבשתית ולכן ניתן לטעון שמקורם של חלק מאותם 7% גם הוא יבשתי.

סתירה?

572354

ברקת • בתשובה לאפופידס

יום ג', 31/5/2011, 9:57

מאכילים אותם בפסולת בשר? אני שוקלת להוריד גם את הטונה/סלמון (והסרדינים) שאני צורכת.

סתירה?

572356

צפריר כהן (אתר) • בתשובה לברקת

יום ג', 31/5/2011, 10:36

אפשר לחשוב שהירקות לא מקבלים פסולת בשר.

סתירה?

572369

אנטילופה • בתשובה לברקת

יום ג', 31/5/2011, 15:06

טונה נחשב כיום לבעייתי, בכמויות גדולות יש חשש להרעלת כספית.
על הסלמון איני יודע, אבל סרדינים הם הדגים הבטוחים ביותר שיש.
בגלל מחזור החיים הקצר שלהם הם לא אוספים הרבה זיהומים ולמיטב ידיעתי לא מגדלים סרדינים בכלובים.

סתירה?

572370

ברקת • בתשובה לאנטילופה

יום ג', 31/5/2011, 15:18

תודה. ה"ניקיון" מכספית, למרות שהוא חשוב, פחות מדאיג אותי - כאן זה יותר הגועל (הפסקתי לאכול בשר, אז למה שאוכל אוכלי-בשר?)

סתירה?

572381

איילי • בתשובה לברקת

יום ג', 31/5/2011, 18:47

כדי לנקום בהם?

סתירה?

572384

ג'וד • בתשובה לברקת

יום ג', 31/5/2011, 19:46

אי אפשר לצאת מזה, תוצרי הלוואי של התעשייה נמצאים מסביבך בכל אשר תפני. ומה עם בני האדם שסביבך, הם לא אוכלים בשר ונועלים נעלי עור? אין ברירה, צריך להתעלם.

סתירה?

572388

אורי גוראל גורביץ' (אתר) • בתשובה לג'וד

יום ג', 31/5/2011, 21:05

בדיוק. אין סיבה שתפסיקי לאכול בני אדם.

סתירה?

572390

אנטילופה • בתשובה לאורי גוראל גורביץ'

יום ג', 31/5/2011, 21:39

או נעליים?

http://www.youtube.com/watch?v=mtZTIwSIuGw

סתירה?

572392

ג'וד • בתשובה לאורי גוראל גורביץ'

יום ג', 31/5/2011, 21:54

אבל לא התחלתי!
עכשיו אני לא יודעת מה אני אמורה לעשות.

סתירה?

572389

ברקת (אתר) • בתשובה לג'וד

יום ג', 31/5/2011, 21:33

לא, לא. אני בעד לצמצם את המופעים היותר בוטים של השימוש בתוצרי התעשייה הזו, עד כמה שאני יכולה.
לגבי בני האדם, אני אכן מתעלמת כמיטב יכולתי. מה לעשות שהם כל הזמן פונים אלי בפייסבוק.

סתירה?

572396

אא • בתשובה לברקת

יום ד', 1/6/2011, 0:29

קשה, קשה, להיות פופולרית.

סתירה?

572429

מיקסר • בתשובה לברקת

יום ד', 1/6/2011, 20:10

ומשחת שיניים?

http://www.youtube.com/watch?v=BRETz2F-heQ

סתירה?

572431

ברקת (אתר) • בתשובה למיקסר

יום ד', 1/6/2011, 20:26

אפשר תקציר?

סתירה?

572442

מיקסר • בתשובה לברקת

יום ד', 1/6/2011, 22:23

הולנדית נחמדה עוברת על הרבה מוצרים שלטענתה מכילים חלקי חזיר, כולל קוסמטיקה, בעיקר בשביל ברק ומרקם חלק. אם המטרה היא להימנע מגועל, בטח עדיף להתעלם מחלק מהמידע הזה.

סתירה?

572446

ברקת (אתר) • בתשובה למיקסר

יום ד', 1/6/2011, 22:46

תודה.

ואם קונים רק מוצרים שלא היו כרוכים בניסויים בבע"ח, האם זה פוטר אותנו מהמרעין בישין שהזכרת? או שאין קשר בין הדברים?

סתירה?

572451

צפריר כהן (אתר) • בתשובה לברקת

יום ד', 1/6/2011, 23:39

לא היו ניסויים על בעלי חיים? מה עשו במקום? ניסויים על בני אדם?

(או ששרפו הרבה אנרגיה בהדמיות מחשב מסובכות ולכן תרמו לאפקט החממה...)

סתירה?

572471

ברקת (אתר) • בתשובה לצפריר כהן

יום ה', 2/6/2011, 8:44

ברצינות אתה שואל? יש ניסויים ברקמות. יש חומרים בעלי פוטנציאל נזק מזערי ידוע. יש גם הסתמכות על ניסויי עבר של גורמים אחרים (שבזה משתמשות בעצם חברות לא מעטות, אבל לפחות לא עושות חדשים).

סתירה?

572537

האלמוני המזוהה • בתשובה לברקת

יום ה', 2/6/2011, 21:21

את מתכוונת אולי לניסויים בתרבית תאים (או תרבית רקמה) ?

למיטב ידיעתי‏¹ אין היום תחליף מלא מוצלח לניסויים בבעלי חיים. אפשר לפסול חומרים בניסויים מקדימים על תאים, אבל עד שאת לא מחדירה את החומר לבעל החיים, את לא יודעת איזה שינויים הוא הולך לעבור ואיך הוא ישפיע על איברים שונים. בתור דוגמא סתמית מתבקש להזכיר מתנול, לתאים מתנול רעיל בערך כמו אתנול‏², אבל אחרי שהכבד מנסה לפרק אותו, הוא הופך רעיל מאוד ופוגע בין היתר בראיה ובכליות.

‏¹ ואני מכיר מישהו שקיבל הרבה מאוד כסף מהאיחוד האירופי לפתח תחליף כזה, אז כנראה שגם להם אין אחד מוצלח.
‏² נו, מה שאמא מוסיפה לקפה בבוקר.

סתירה?

572452

מיקסר • בתשובה לברקת

יום ד', 1/6/2011, 23:40

בלי להתבסס על הוידאו, אני מנחש שניסויים בבעלי חיים חיים הם לא באותה סירה כמו חומרי גלם מן המת.

חבית הדגים

572437

יונה עם קשקשים (אתר) • בתשובה לאנטילופה

יום ד', 1/6/2011, 21:22

אנחנו מתייחסים אל האוקיינוס במאה האחרונה כמו לפח אשפה כשהוא בעצם המקרר הגדול ביותר של האנושות.
לא מבינים את המצב שנעמוד בו כשאוכלוסיות דגים יתחיל לקרוס בסיטונאות.
הגידולים הימיים בעומק ובקרבת החוף גרמו כבר לנזקים לא פשוטים.

אף אחד ממדעני ציי הדייג לא יודע למה, אבל נסיונות השיקום שנעשו באזורים פגועים לא העלו סיפורי הצלחה מדהימים.
המספרים שאני מכיר לגבי צריכת חלבון מהים גבוהים קרובים יותר ל 80%.

זה שכולם מדברים על המתכות בטונות לא אומר שבורים נקיים יותר. כנ"ל לגבי הסרדינים.

סתירה?

572530

אפופידס • בתשובה לברקת

יום ה', 2/6/2011, 19:03

אם יש לך בעייה עם זה שפה ושם מישהו מפנק את הסרדין שלך בתרנגולת דשנה או אולי אף בבן בקר עסיסי, תמיד אפשר לחזור למלפפונים. ואם כבר מלפפונים, אז רק כאלו שהושקו במי-חופש (מים שלא עברו בצינורות או בכלים סגורים והם משווקים עם תו תקן של ''פה לדומם'').