 |
כלכלת סין הפכה לשניה בגודלה בעולם | 3235 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
באופן מוזר, הרבה אמריקאים שפגשתי רואים בשגשוג הסיני איום קיומי. | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האם הביטוי "אגרות חוב" עלה בשיחות שלך איתם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ממש. אבל אני לא בטוח שגם הן מהוות איום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העובדה היא שהכלכלה האמריקאית בצרות, אז זה לא מפתיע שהם חוששים מעליה של מעצמה כלכלית אחרת. מה שמעניין הוא ההפרדה בין ישות פוליטית לכלכלית- פר נפש, המערב (ויפן) עוקפים בהרבה את סין, אבל פר ישות פוליטית, הסינים מתקרבים למערב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתכן שהם חוששים מירידת כוחה של ארה''ב כמעצמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בדיוק הענין. אם שכנך מתעשר, במה נגרע חלקך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פחות מקום חניה בשדה שמול הבית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעשיר היחיד בכפר יש יותר כוח מאשר אם יש שני עשירים בכפר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פחות כוח יחסי, ופחות כוח פוליטי. אבל סיכוי לא רע להרוויח מהעליה בביקוש, ולהנות מתוספת היצע המוצרים - שלא להזכיר את ההתקדמות הטכנולוגית. התחרות על משאבים גלמיים היא חסרון, אבל לא נוראית כשהשכן הזה גר מעבר לאוקיאנוס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מן הסתם הרבה יוקרה מונחת על הכף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מכבר הסינים למדו לחצות אוקיאנוסים. והם לא מתביישים בכך: http://hebrew.cri.cn/1/2010/04/21/2s5267.htm | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך הקישור: "היא [סין] משקיעה משאבים רבים בפיתוח תשתיות, מעניקה סיוע בדמות הטבות כלליות, מתן הלוואות והעמדת ערבויות בשווי של מיליארדי דולרים. היא מימנה את הקמתו של אצטדיון הכדורגל החדש בקוסטה-ריקה, מעניקה מלגות לימודים לסטודנטים מונצואלה, מקימה מפעלי רכב באורוגואי ומעניקה הלוואות לברזיל." איפה בדיוק הבעיה? נראה לי שזה רק מוכיח את הטענה המקורית שלי, שלא רע שיהיה עשיר שני בכפר. סביר מאוד שמתישהו זה גם ישתלם גם לעשיר הראשון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאוד יכול להיות שלכפר יותר טוב שיש עוד עשיר. אבל העשיר הראשון, מעמדו נפגע. הוא צריך להתחרות על משאבים, וכבר לא יכול להתנות את ההלוואות והמתנות שלו בהתנהגות של הכפריים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלא לדבר על יכולתו של העשיר השני לרכוש או לפתח כלי משחית שעלולים לאיים על העשיר הראשון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה יפה שחוזים מה יקרה ב2030 אבל יש מספר גורמים שיש לקחת בחשבון. עד 2030 אירופה ארה"ב ויפן יהיו חייבים להחזיר חובות או לפשוט רגל. על פי תאוריית שיא הנפט הנפט הולך להתייקר מאוד מה שייקר משלוחים בצורה משמעותית לכן היצוא מסין יהפוך להרבה פחות כדאי. מעבר לזה באופן כללי מדינות נסגרות ומתנגדות לגלובליציה, אם התהליך יימשך זה גם יכביד על הייצוא של סין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החובות אינן הבעיה הגדולה של ארה"ב. הבעיה הגדולה היא היעלמות מישרות רבות בתעשיה בארה"ב -העברתן לחו"ל. בשנות ה-60 היה אחוז הרווחים מהמגזר הפיננסי בארה"ב פחות מ-10%, אינני זוכר אם 4% או 6%. בשנות ה-2000 היה האחוז של הרווחים במגזר הפוננסי 40% . ארה"ב יכולה להשתלט על החוב ללא קושי אבל ההכרעות צריכות להיות פוליטיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שאמרתי מדינות נסגרות. בארה"ב זה קורה גם פיזית (גבולות הופכים להיות פחות עבירים) גם בהתנגדות העקרונית לכניסת מהגרים, שהחומות זה אספקט אחד אבל יש לדוגמה כבר קריאות לביטול האזרחות של אנשים שנולדו בארה"ב. כמו כן יש התנגדות הולכת וגוברת לסחורות מחו"ל הן על ידי מכסים (עם סין יש להם בעיות משפטיות אבל הרצון קיים) והן על ידי כפייה של ערכים (לדוגמה האיסור על הימורים דרך חו"ל). לכן עקב הסגירות ארה"ב תייבא פחות ולכן תוכל לייצר יותר. האמת היא שיש גם תהליך הפוך שהתקשורת משתכללת לכן הדברים ה"וירטואליים" הופכים גלובליים יותר ויותר, גם התהליך הזה כנראה ימשיך. ===>"ארה"ב יכולה להשתלט על החוב ללא קושי אבל ההכרעות צריכות להיות פוליטיות" עובדתית כבר הרבה זמן היא לא עושה את זה. אבל בכל מקרה אם וכאשר היא תחליט להחזיר חובות זה ממש לא יהיה "ללא קושי" כסף הוא שמן מצוין ואם יש דבר שפוליטקאים לא אוהבים זה מחלוקות אמיתיות והכרעות קשות (למרות שעל הביטוי "הכרעות קשות" הם משוגעים) מעבר לזה בשביל חיסכון אמיתי צריך להתבונן בפרטים הקטנים, עוד דבר שפוליטיקאים לא משוגעים עליו. מכיוון שאני מניח שאתה מדבר גם על הצבא אני אזכיר לך מה קרה בארץ, כשרצו לקצץ לצבא הצבא התנגד בצורה תקיפה לאחר מכן הסתבר שהקיצוץ הוביל לכך שהמחסנים היו ריקים, או במילים אחרות הצבא לא נגע ב"בורות השומן"(שברוך השם ישנם) אלא קיצץ במה שהופך את הצבא ליעיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתכוון גם להוצאות הבטחון וגם לתפיסת העולם הפוליטית-חברתית. הנה במקרה נפלה עיני על מישהו שמתאר את הדברים די טוב אם כי מתעכב רק על חלקם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך לזכור שהחוב של ארה"ב (להבדיל מכל פושטי הרגל בפועל ובפוטנציה ששם עלה לכותרות לאחרונה) הוא בדולרים. כלומר ארה"ב תמיד יכולה להדפיס מספיק דולרים כדי לכסות את החוב שלה1, בלי לפשוט רגל. ישראל למשל, לא יכולה לעשות את זה, כי חלק ניכר מהחוב שלה הוא גם כן בדולרים. לאור החידושים במדע בחמש השנים האחרונות, אני לא חושב שב2030 עלות הנעת רכב לקילומטר תהיה גבוהה מעלותה היום. 1 כן, זה יגרור אינפלציה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי יכולתה העתידית של ארה"ב להדפיס דולרים: כותב איש כלכלת צד ההיצע שאינו אוהב במיוחד את ישראל כפי שרואים במאמר: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) דיברתי על סחר בין מדינות רחוקות, זה לא נעשה על ידי מכוניות. 2) מכונית היברידית היא יותר יקרה (כבר היום ותתיקר עוד בעתיד) והרווח ממנה הוא בעתיד כך שכדי לקנות אותה אתה צריך להיות אמיד ובעל מודעות מה שחסר לסין כמדינה שתושביה עניים כך שכמו הלוואה תמיד לטווח הקצר משתלם לא לקנות היברידית . אז כנראה עד שמחיר הנפט לא יהיה ממש יקר אנשים לא יעברו להיברידיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחירי משלוח סחורות דרך הים (אמצעי התובלה העיקרי) נמוכים מאוד, ולא מהווים גורם משמעותי בעלות של רוב המוצרים הסיניים הנצרכים בארה''ב. אני לא חושב שהיברידית זה פתרון, לא לאיכות הסביבה ולא לבעיית הנפט. כטכנולוגיות שראוי להזכיר, יש דרכים אלטרנטיביות להפקת דלק מהאדמה (פצלי שמן שהוזכרו לאחרונה באייל, הפקת נפט ממקורות שלא היו כלכליים עד כה בקנדה, מעבר למינוע רכבים בגז, הפיכת פחם לדלק נוזלי), טכנולוגיות בפיתוח להפקת דלק משאריות של גידולים חקלאיים, דלק כגידול חקלאי (אצות ועוד) עם ובלי תוספת פד''ח ממפעלים שורפי פחם ובעתיד אולי גם שיפור באיכות הסוללות (למרות שאני לא ראיתי משהו מהפכני שיבשיל לשוק בשנים הקרובות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל הדרכים האלטרנטיביות להפקת נפט יקרות יותר ואיטיות יותר כך שמחיר הנפט כן יגדל, לגבי גז מדובר בטכנולוגיה מאוד בעייתית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומתי נעבור למכוניות חשמליות? ולאוניות משא חשמליות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המכונית שאגסי משווק לא יכולה להיות פתרון כולל, אם 10% יעברו אליה זה כנראה ישפר את מצבנו אבל לא כולם יכולים לעבור אליה כי לשם כך צריך לבנות עוד תחנה פחמית. הפתרון הבאמת מוצלח הוא מכוניות אולטרה לייט אבל לשם כך צריך לתכננן כבישים יחודיים. הפתרון העוד יותר מוצלח הוא שאנשים בריאים יעשו את רוב סידוריהם ברגל אבל בשביל זה צריך לתכנן מחדש את הערים מה שכנראה לא יקרה עד 2030. על אונית משא חשמלית לא שמעתי ולא נראה לי שזה יהיה עד 2030. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, בשביל ש-10 אחוז מכלי הרכב יעברו להנעה חשמלית דרושות מספר שנים1, מספיק בשביל לבנות עוד תחנות כח, גרעינית (וישא"ק), גז, פחם, או שמש. שנית מניין לך מספר הקסם 10 אחוז? אולי כבר חמישה אחוז ימוטטו את משק החשמל? אולי רק כשנגיע ל20% זאת תתחיל להיות בעיה? שלישית, הרי ישראל (כמעט ו) לא משפיעה על מחיר הדלק העולמי, השאלה היא איך תיכנס המכונית החשמלית בעולם, באירופה, ובארה"ב. 1 בישראל כ-2.5 מליון כלי רכב (כולל הכל), ונמכרים בערך 250 אלף כלי רכב בשנה. כך, שגם אם 30 אחוז מהמכירות מדי שנה יהיו של כלי רכב חשמליים (ודיה לצרה בשעתה...) ייקח 4 שנים עד ש-10 אחוז מכלי הרכב יהיו חשמליים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) ישראל כבר צריכה תחנת כח עוד מספר שנים, בכל מקרה להחליף הנעה בדלק בהנעה בפחם זה לא כזה שוס גדול. 2)יתכן, בכל מקרה מכונית חשמלית היא לא כדור כסף. 3)ברוב העולם המכונית החשמלית לא תתפוס כי הדלק יותר זול והמרחקים יותר ארוכים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטווח הבינוני והארוך (ובמידה מסויימת גם בטווח הקצר), מכוניות חשמליות יאפשרו להחליף הנעה באמצעות דלק מאובנים, בהנעה באמצעות ביקוע גרעיני (ומ יודע, עוד 15-30 שנה, אולי גם בהיתוך גרעיני). זה זול, בטוח, נקי ומקור האנרגיה אינו מתכלה. מה עוד אפשר לבקש? * אולי אם גם במקור הכינוי היה מופיע ללא ה'-הידיעה, היה נחסך הרבה בלבול? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תשים כור גרעיני שמסוגל לספק חצי מהצריכה של ישראל אז תוכל להשתמש בחצי מכמות הפחם שמשתמשים היום, אם תשתמש בכור בשביל מכוניות חשמליות זה כאילו שהשתמשת בפחם. ==>זה זול" זה זול כי אין ביקוש ===>"זה בטוח" אני שמח שאירן לא מדאיגה אותך. ===>"נקי" פה אתה צודק. ===>"ומקור האנרגיה אינו מתכלה" יש כמות מוגבלת של אורניום, קיימות טענות שהגענו לשיא תפוקת האורניום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אם תשתמש בכור למכוניות חשמליות אז חסכת את כל הנפט, זה זניח בעיניך? 2. זה זול כי אין ביקוש ==> זה נכון שהיצע וביקוש קובעים את המחיר, אבל אתה לא יכול להשתמש בזה כמו ג'וקר. הפקת אורניום, הובלתו וכו' זולים בהרבה מהמקבילות, והעתודות גדולות בהרבה, אז כנראה שהמחיר יהיה יותר זול. 3. שים כור גרעיני בנגב, זה יותר בטוח מלשים תחנת כוח ובתי זיקוק בתוך חיפה, או את המטכ"ל באמצע תל אביב. 4. נקי זה נכון. 5. הכמות אמנם מוגבלת אבל "שיא התפוקה" לא רלוונטי כאן. מה זה בכלל שיא התפוקה? יש עתודות ליותר ממאה שנה (בחרתי מספר נמוך מאוד מאוד, יש כנראה ליותר מאלף שנים), וזה בתנאי שנמשיך להשתמש בטכנולוגיה הבזבזנית של שנות השבעים ולא נתחיל להתמש בפיתוחים משני העשורים האחרונים. וכל זה לא רלוונטי למסגרת הדיון הגדולה יותר (על המכוניות החשמליות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אכן "נקי זה נכון"? עד כמה שאני יודע אין שום פיתרון לבעית הפסולת הרדיואקטיבית (בספקטרום האחרון היתה סקירה מקיפה של הפתרונות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה פסולת כזו יש? עד כמה מדובר בבעיה יחסית לבעיות הזיהום שנוצרות משריפת פחם או גז? (הקישור מוליך לדף שגוי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוזר, אולי אני מצליח להכנס מהעבודה. בכל אופן, אולי תצליח להגיע מכאן: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי הטמנה של הדלק המשומש היא אמנם לא פתרון מושלם, אבל מספקת מרוב הבחינות. לא מכיר פתרון אחר (הלינק אכן לא עובד, אבל אשמח לשמוע אם יש כזה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעבר לכמות המגוחכת של פסולת גרעינית יחסית לזיהום מפחם (כמדומני מספר ההרוגים המיוחסים לכלל ייצור אנרגיה גרעינית במערב בארבעים השנים האחרונות נמוך ממאה), יש היום נסיונות לפתח תחנות כוח גרעיניות שמשתמשות בפסולת בתור דלק. יש על זה הרצאה בטד של ביל גייטס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בכל הפסולת, רק בחלקים הטובים.. האטומים הרדיואקטיביים הבעייתיים נשארים בחוץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נפח הפסולת (הקטן מלכתחילה) מצומצם ב99% ? כלומר נפח הפסולת העתידית קטן מנפח הפסולת הנוכחית (שתשמש כדלק) ? מה עוד אפשר לבקש1? 1 שאלה רטורית, אבל שזה לא יעצור אף אחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא מדויק, תמיד תתוסף פסולת, כחלק מרכזי בתהליך שיוצר אנרגיה (ביקוע של אטום כבד מאוד יוצר אנרגיה, נייטרונים וכן שני אטומים שמשקלם בערך חצי מהמקורי, מה שנקרא תוצרי ביקוע שהם רדיואקטיביים). המחזור הוא הפרדה של פלוטוניום (ובמקרים מסויימים אורניום) שנוצר ע''י קליטה של נייטרונים (ולא ע''י ביקוע) מהדלק המשומש, שמכיל ברובו אורניום (או תוריום), קצת פלוטוניום (או אורניום) ותוצרי ביקוע. למעשה המחזור לא פותר כלל את בעית הרדיואקטיביות, אם כי את הנפח הוא אכן מקטין. זה בעצם מה שאפשר לבקש - שייפטרו גם מהקרינה. בינתיים קוברים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקון לקישורית | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה לשניכם, מאוד מעניין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1)חסכת את הנפט על ידי שימוש בפחם. 2)יש דרך טובה להסתכל על מקורות אנרגיה היא נקראת החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה שזה כמה יחידות אנרגיה אתה מקבל על כל יחידת אנרגיה. על פי המקור שהבאתי באורניום המספר הוא 4, שזה לא כזה גבוה. אם אתה מכיר מקור אחר אז בבקשה. 3) הסיכון לא נובע מהכור עצמו אלא מהשינוע והזליגה, אם יש משאית שמובילה אורניום אזי היא יכולה לעשות תאונה,יכולים לחטוף אותה או הנהג יכול להשלים הכנסה על ידי מכירת קצת אורניום לטרוריסטים. ככל שיהיה יותר אורניום בדרכים ובמדינות מפוקפקות כך אתה מגביר את הסיכונים. 5) כשאתה משתמש בבאר נפט התפוקה שלה נראית כמו פעמון הקצה העליון של הפעמון נקרא שיא התפוקה, אותו רעיון ברמה הגלובלית נקרא שיא תפוקת הנפט [ויקיפדיה] ואותו רעיון תקף לכל מחצב. אם תוכל להביא לינק שמראה שיש עתודות למאה שנה זה יהיה נחמד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. לא, בנינו כור גרעיני בשביל זה. 2. אני לא מכיר את האתר שקישרת אליו, והמקור שעליו המספר מבוסס לא פעיל. בכל מקרה כל התייחסות להחזר על השקעה אינה רצינית אם היא מייחסת מספר יחיד למגוון טכנולוגיות שחלקן אפילו מייצרות אנרגיה תוך כדי שימוש (breeder). בכל מקרה המספר הזה לא מלמד שום דבר על טענתך המקורית ("זה זול כי אין ביקוש"). 3. דלק טרי (גם מועשר קלות) אינו מסוכן, גם לא בידי טרוריסטים. דלק משומש הוא אכן מסוכן יש הרבה דברים מסוכנים ואפשר להזהר. אפשר לכמת את זה או שזה עניין של תחושת בטן? 5. לינק: אם אנחנו מדברים על המשך השימוש הרגיל באורניום, אז שמונים שנה בהתבסס על מקורות מוכחים, וככל הנראה הרבה יותר מזה אם הדרישה תעלה את המחיר (כלומר יש הרבה מקורות שיש בהם אורניום בסבירות גבוהה אך לא בוודאות) Supply of Uranium. אבל ישנן טכנולוגיות מודרניות יותר שכבר עובדות במקומות שונים בעולם שמסוגלות להפוך תוריום או אורניום 238 (ויש הרבה מאוד משני אלה) לדלק, ואז זה הרבה הרבה יותר ממאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) שוב אני אחזור על הטיעון: אם תשים כור גרעיני שמסוגל לספק חצי מהצריכה של ישראל אז תוכל להשתמש בחצי מכמות הפחם שמשתמשים היום, אם תשתמש בכור בשביל מכוניות חשמליות זה כאילו שהשתמשת בפחם. 2)המספר הזה הוא מספר אובייקטיבי שלא תלוי בפסיכולוגיה, תיאורטית הוא אמור לקבוע את המחיר. 3)לא יודע איך מכמתים סכנה, אני יודע שאחד החששות העיקריים של הממשלות היום היא זליגה של אורניום לטרוריסטים. 5) הלינק שלך מדבר על 160 שנה בצריכה של היום, השאלה מה יקרה כשאורניום יחליף את הנפט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אתה לא סופר את הנפט שחסכת, לא ברור לי מדוע. 2. אבל מה עם ה breeders? להסביר מה זה או שאין טעם? 3. יש ממשלות שמפחדות גם מהאינטרנט. 5. מה יקרה אם אורניום לא יחליף את הנפט? וכמו שאמרתי ואתה בוחר להתעלם בשלישית, יש גם טכנולוגיות פועלות ומוכחות שמקפיצות את המספר פי כמה וכמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) עניתי פעמיים, אבל לא אכפת לי לענות עוד פעם. נניח לשם הפשטות שיש לך שני תחנות כח המונעות בפחם ומכוניות המונעות בדלק אם תבנה כור אטומי המסוגל להפיק חשמל כמו אחת מתחנות הכח אזי יש לך שתי אפשריות, או לכבות תחנת כח פחמית אחת או להעביר את כל הרכבים ךרכב חשמלי ואז להשתמש בשתי תחנות כח פחמיות. כלומר במקום לשרוף דלק שרפת פחם. מעבר לזה יצור המכוניות דורש אנרגיה ומשאבים מוגבלים. 2) תמיד יש טעם, אבל בשביל שלא תתאמץ הנה כתבה שמסכמת יפה את החיוב והשלילה של כורי התרבית בקצרה: כורי התרבית מייצרים חומרים שניתן להשתמש בהם לפצצה גרעינית ולכן הם מסוכנים ובעייתיים מבחינה פוליטית. הם גם מאוד יקרים לייצור אולם מצד שני הם בסופו של דבר מחזירים את ההשקעה. כלומר אנחנו קודם צריכים להסכים שמחיר האורניום יתייקר ואז לחשוב האם הם כדאיים. 3)צריך באמת להפריד את הדיון הזה לשניים, מה יקרה ומה עדיף שיקרה. ממשלות בינתיים אחראיות על קבלת החלטות לכן חשוב להבין מה הן חושבות, יתכן שהן טועות אבל זה חשוב רק לשאלת מה עדיף שיקרה. 5)אורניום לא יחליף את הנפט. אולי עדיף שזה יקרה אבל זה לא יקרה. מעבר לזה יכול להיות שהגבתי מהר מדי על סמך טכנולוגיות פופולריות. אילו טכנולוגיות לדעתך יכנסו לשימוש נרחב ( או היו יכולות להיכנס אילו הממשלות היו חכמות) עד 2030? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. יש פה איזה בלבול או חוסר בהירות שגורם לכם להעלות את אותם הטיעונים שוב ושוב. אני רוצה לנסות לפרק את הטענה: נניח לצורך הפשטות ש: א. תחנת כוח אחת צורכת מיליון טונות פחם בשנה ב. כל הרכבים בארץ צורכים מיליון טונות נפט בשנה ג. מבחינת עלויות וזיהום, נפט ופחם הם שקולים לחלוטין ד. התפוקה של תחנת כוח אחת שקולה לתפוקה של כור גרעיני אחד וכל אחד מהם שקול לצריכה של כל הרכבים בארץ. נניח שהיום יש לנו שתי תחנות פחמיות, ורכבים מונעים בנפט. סה"כ הצריכה היא של 3 מיליון טונות (נפט|פחם) בשנה. נניח שאנחנו בונים כור גרעיני אחד. עכשיו יש לנו שתי חלופות: חלופה א': מכבים תחנת כוח אחת. הצריכה יורדת ל-2 מיליון טונות (נפט|פחם) בשנה. חלופה ב': מחליפים את הרכבים המונעים בנפט לרכבים המונעים בחשמל. הצריכה יורדת ל-2 מיליון טונות פחם בשנה. (אין יותר צורך בנפט). בכל מקרה, לא משנה איזו חלופה בוחרים, הצריכה יורדת מ-3 ל-2, שזה מה שז'קו מנסה להגיד לך. מצד שני, אם שתי החלופות באמת שקולות, אז אין סיבה להשקיע את המאמץ בהחלפת הרכבים כשאפשר פשוט לכבות תחנת כוח, שזה, אם אני מבין נכון, הטיעון שלך. אני מניח שז'קו בעיקר חולק על אחת מההנחות שלמעלה. הבנתי נכון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגדול אתה צודק, לפחות בחלק שלי. כנראה שאת סעיף ג' הייתי מחליף במשהו יותר מתוחכם, אבל צריך קודם לראות אם זאת הנקודה שז'קו חולק עלי בה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני התערבתי בשיחה כי נראה לי שהטענות שלך מתגובה 548932 לא נכונות, או לפחות לא מספיק נכונות בשביל להוות טיעון נגד שימוש באנרגיה גרעינית. ישראל הבין את כוונתי והסביר אותה טוב ממני בתגובתו, בכל הנוגע לנקודה הראשונה. אני שמח שהסכמת לדבריו. בקשר לשאר - 2. כבר התרחקנו מהנקודה המקורית. אתה טענת שאנרגיה גרעינית זה "זול כי אין ביקוש". אני רק אמרתי שסביר שזה יהיה זול מדלק מאובנים, ובטח שטענתך לא מהווה טיעון נגד אנרגיה גרעינית. נתון "החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה" שלך לא רלוונטי וגם הלינק לא משהו. את עניין הברידרז הזכרתי כדי להמחיש שהנתון לא שווה כלום כי לכל טכנולוגיה גרעינית יהיה "החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה" שונה. אתה טוען שאנרגיה גרעינית תהיה יקרה יותר? אם לא אני לא מבין מה זה רלוונטי; אם כן אז אולי אתה טועה. 3. עניין הבטיחות לא מספיק חזק. גם אם נניח שזה לא מתאים לישראל (ולדעתי זה יכול להתאים), יש עוד מקומות בעולם. 5. שוב, התרקחנו מהנקודה המקורית. אורניום אמנם מתכלה, אבל איך בכלל אתה משווה בינו לבין דלק מאובנים? יש יותר עתודות אנרגיה גרעינית מאשר עתודות של דלק מאובנים. האם אנחנו מסכימים על כך? וגם אם העתודות היו בערך מאותו סדר גודל (והן לא) השריפה של דלק גז ופחם היא בעצמה משאב מוגבל (כלומר לא כדאי להמשיך לזהם את הסביבה בתוצרי השריפה ב 100 השנים הבאות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה,כן. אני זוכר את התגובה ההיא. זה היה כמדומני באוגוסט, החום היה לא אנושי ואני חשבתי שכדי לחשב עלות של חשמל מספיק להסתכל על חומרי הגלם. ובכן על פי http://en.wikipedia.org/wiki/Cost_of_electricity_by_... הנוסחה היא קצת יותר מסובכת צריך להתבונן גם בעלות הקמת התחנה,תפעולה ועלות הכסף (כלומר ריבית). על פי החישוב הזה רוב המקורות שהם מביאים (כולל המקור הכי חדש) טוענים שאנרגיה גרעינית יותר יקרה מפחם וגז. ומכיוון שעלות הקמת התחנה היא כל כך גבוהה לטווח של 20 שנה זה עוד יותר לא משתלם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יופי, זאת כבר טענה יותר מוצלחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכיף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אין ביקוש? לאורניום? לפלוטניום? מה גורם לך לכתוב דבר כזה? מה שכן יש, זה הרבה מאד היצע. מה שמביא אותי לטענה המוזרה שלך בדבר שיא תפוקת האורניום. מחוץ לתגובה שלך, איפה עוד מופיעות טענות כאלה? כשהדבר נדון לאחרונה באייל (תגובה 470692), המסקנה הייתה שיש חומר זמין לכמה עשרות אלפי שנים של שימוש. בקשר ל-"זה בטוח" - כן, יש *היום* מגוון בעיות פוליטיות עד הקמה של כורים גרעיניים (ולכן למשל כנראה שבישראל לא יהיה לנו אחד בקרוב). אבל היא קטנה, מהסיבות הבאות: (א) ארצות הברית, רוסיה, אירופה, סין ואוסטרליה הן רק חלק מהמדינות עליהן הבעיה הפוליטית הזו לא חלה. אז אם בישראל ובאירן ימשיכו להשתמש בפחם, זו תהיה בעיקר בעיה פרטית שלהן, ולא בעיה גלובלית של האנושות. (ב) אפשר לחשוב על פתרונות לוגיסטיים חלקיים. (ג) זו הסיבה הכי חשובה, ולכן אקדיש לה פסקה משלה: הטכנולוגיה הגרעינית מתקדמת כל הזמן, ובמהירות. כורים גרעיניים הופכים לבטוחים יותר ויעילים יותר, ובעלי פוטנציאל נמוך יותר לניצול לרעה1. אפילו מה שפעם היה מדע-בדיוני, כמו כורי-היתוך, כבר איבד את התואר "בדיוני", בזכות כמה-וכמה פרוייקטים מבטיחים2, שחלקם צפויים להפוך לישומיים אפילו תוך 10 שנים. בהקשר של רכב חשמלי, בהנתן שהטכנולוגיה *היום* כבר במצב משביע רצון, וישנם הרבה יותר מסתם אינדקציות קלושות לכך שהיא יכולה להשתפר בזמן קצר, מתבקש להשקיע באמצעי בתחבורה חשמליים. הרי כל הטכנולוגיות האלה עובדות רק בקנה-מידה גדול (הפקה מרכזית, בתחנות כוח) - וצפויות לעבוד רק כך בעתיד הנראה לעין. לכן הפקה מרוכזת של אנרגיה, והפצה שלה באמצעות התשתית הפשוטה שכבר קיימת, של רשת-החשמל, לשימוש מבוזר בה (בין השאר, בכלי רכב), היא המודל הנכון להשקיע בו היום (מנקודת המבט של הציבור). (ובהערת אגב: גם ללא מקורות אנרגיה חלופיים, מעבר כללי להנעה חשמלית יקטין משמעותית את צריכת הדלק המאובני, מטעמי נצילות). 1 לדוגמא: http://en.wikipedia.org/wiki/Energy_amplifier ג 2 לדוגמא: http://en.wikipedia.org/wiki/ITER. קראתי לא מזמן סקירה מאד מעניינת על ההתפתחות האחרונה בתחום, אבל לא מצאתי אותה עכשיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
==>"למה אין ביקוש? לאורניום? לפלוטניום? מה גורם לך לכתוב דבר כזה?" העובדה שכמות האנרגיה המופקת מאורניום יחסית לפחם ונפט היא נמוכה. ===>". מה שמביא אותי לטענה המוזרה שלך בדבר שיא תפוקת האורניום. מחוץ לתגובה שלך, איפה עוד מופיעות טענות כאלה?" לדוגמה peak uraniom [Wikipedia] ואם נצטט Pessimistic predictions of future high-grade uranium production operate on the thesis that either the peak has already occurred in the 1980s or that a second peak may occur sometime around 2035. Optimistic predictions claim that the supply is far more than demand and do not predict peak uranium. Also, they do not report changes in the production rate of uranium. Peak uranium is not about running out of uranium , but the peaking and subsequent decline of the production rate of uranium
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין את חשיבות הנתון "שיא תפוקת האורניום" בעיניך. מה אתה למד ממנו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנעה בפחם היא לא כדור כסף מבחינת הזיהום, היא כן כדור הכסף מבחינת המחסור בנפט, למיטב הבנתי יש (עדיין) הרבה יותר פחם מאשר דלק, שיספיק להרבה יותר שנים. אבל, בכל מקרה, גם אם תחנות הכח יופעלו בדלק, הרי שמטעמי יעילות אנרגטית יישרף פחות דלק מאשר נשרף היום עבור המכוניות. כך שמכונית חשמלית תוריד את צריכת הדלק באופן משמעותי (?) גם כך, ותאפשר לטפל בזיהום באופן מרוכז. בכל מקרה, יום יבוא וניאלץ להיגמל משריפה של כל מיני דברים (בין אם אורניום פחם או גז) שלא מתחדשים בשביל להפיק אנרגיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ארבעים דולר חבית באלברטה נשמע לי כמו די מציאה. שלושים עד חמישים לאחר התבססות הטכנולוגיה לגבי פצלי שמן (וקידוחים אופקיים אמורים להוזיל את זה עוד). לגבי איטיות, התנודתיות במחיר הנפט גרמה לקנדה לקצץ בתוכניות להרחבת התפוקה, מכאן שכבר כיום לא פועלים במלוא המרץ. אם מחיר הנפט יעלה, יעלה גם קצב פתיחת השדות בטכנולוגיות חלופיות. מה הבעיתיות הגדולה בגז ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) 40$ היום, המחיר של חבית נפט לוקח בחשבון גם את הנפט שדרוש כדי לייצרה כשמחיר הנפט יעלה גם הייצור ייתיקר. 2) אם קנדה אכן תהפוך לאחת מחמשת יצרניות הנפט הגדולות זה יהיה נהדר בשבילה ובשביל ארה"ב אבל קצת פחות מוצלח בשביל סין. סביר להניח שהיא תעדיף לייצר קודם לעצמה,אחרי זה לארצות הברית ולאירופה ורק אחרי זה לסין, סין כנראה גם תצטרך לשלם מחיר כלכלי וערכי בשביל הנפט הזה. 3) הגז נחשב לאנרגיה "מקומית" השינוע שלו מאוד מסובך ויקר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. קנדה כבר היום יצואנית נפט נטו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעבר לחמדנות הכתבה הזאת גם מגדירה מחדש את המילה אירוניה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין שלא מציינים את האפשרות לקדם תחבורה ציבורית יעילה1 כדרך להתמודד עם עליית מחירי הנפט. 1ובמקרה של סין, חזרה (או המשך?) לשימוש נרחב באופניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההודעה שלך סותרת את עצמה. או במילים אחרות, מי לא מציין? 1 בסין יש זיהום אויר שכנראה רק ילך ויחמיר מה שהופך את האופניים לאפשרות לא אטרקטיבית, במיוחד אם יש לך מכונית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ורכבת מתל אביב לירושלים נראה לנו פרויקט הנדסי מורכב. הסינים מתכננים רכבת מסין לאירופה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ארה"ב לא באמת יכולה להדפיס כמה דולרים שהיא רוצה כדי לשלם את החוב שלה, כי באותו הרגע האמון במשק האמריקאי יצנח, ואנשים/מדינות ילוו לה כסף רק ברבית מאוד גבוהה או תמורת מוצרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע כמה זה "כמה שהיא רוצה", אבל ארה"ב כן מדפיסה הרבה מאוד כסף. מסתבר שאנשים לא ממהרים לזרוק את האמון לפח כשמדובר בכלכלה הגדולה בעולם (מישהו זוכר משהו דומה על איבוד האמון ברוסיה כשזו שמטה חובות?), אבל הריביות כן השתנו (מה שרק אומר שהם יאלצו להדפיס עוד כסף במידת הצורך). ברור שלהדפסת כסף יש מחיר, אבל בתהליך הדרגתי זה מונע ממדינה לפשוט רגל. להבדיל ממדינות רבות אחרות, לארה"ב תהיה את האפשרות לבחור בין התהליכים הללו אם וכאשר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לתקופות קצרות בכל פעם, לפני שהוא משונע לגל האשפה. בין היתר: בלנדר מוט - נזרק כעבור שבוע כשהוכנס למרק חם והתעקם, תחתונים - התפרמו ונזרקו אחרי לבישה אחת, שלל נורות ניאון עם אחריות לשנתיים - כבו לעד תוך מספר שבועות, קומקום חשמלי - התחיל להשיל חלקי פלסטיק מרגע שיצא מהקופסה ושבק חיים כעבור שלושה חודשים, חמישה פותחני קופסאות שימורים - נזרקו תוך 5 דקות כשהתברר שקופסאות שימורים הם לא פותחים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שני, הבגדים שאת קונה עולים פחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמדומני זה אותו צד, גם הקומקום עולה פחות אבל הוא לא שווה כלום ולכן הוא בעצם יקר, לא רק לי אלא לפלנטה. יש שם למין כלכלה כזאת? כלכלה על ריק שמבוססת על שני דברים: מפעלים נטולי שם ומחיר זול. שני אלה מביאים לכך ששוק הצרכנים תמיד קיים כי אנחנו אף פעם לא יודעים איזה "מותג" לא לקנות, והמחיר הזול מפתה אותנו שוב ושוב לקנות, לקלל, ולזרוק. זה שוק מאד יציב ולראייה הוא קיים כבר לפחות 15 שנה ולא נראה שזה הולך להשתנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם רוב המוצרים היו מחזיקים מעמד כ''כ מעט זמן, גם מוכריהם היו מושמדים. הקומקום שלי עובד בסדר גמור. כך גם הקודם, שקניתי חמש שנים או יותר קודם, אך לא היה נשלף, ובשלב מסויים זה כבר נמאס לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים עם ג'וד - יש כאן כשל שוק. מה שקרה, לעניות דעתי, זה שהסינים הפכו על פניו את המודל העסקי המקובל של איכות מול מחיר. הלקוח משלם מחיר קבוע עבור הסחורה אבל מהמר על איכותה. בשוק האלקטרוניקה ממש נראה כאילו שהתעשיה הסינית העבירה את בקרת האיכות ללקוח- אתה קונה מוצר, אם הוא לא פועל אתה חוזר לחנות ושם מחליפים לך אותו במוצר זהה, ללא הרבה שאלות. ההבדלים באיכות בין שני מוצרים של אותו היצרן הם מדהימים. כשמדובר בשעון דיגיטלי, ההחלפה היא קלה, אבל כאשר משאבת המים שלך לא עומדת בספיקה הרשומה, זה כבר נהיה בלגן. כל זמן שהמחירים נמוכים מספיק, יש ציבור גדול שמוכן לקבל את הטירחה הזאת. הבעיה היא שזה מחסל מצד אחד את השוק של התוצרת האמינה, מצד שני, יש גם זחילה איטית כלפי מעלה של מחירי המוצרים שאינם אמינים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אישית לא מטריד אותי במיוחד לקבל על עצמי את בקרת האיכות של המוצרים שאני רוכש (אם כי לגבי החללית המשפחתית למאדים הייתי חושב פעמיים), ואני יכול לראות את ההגיון הכלכלי במודל הזה כל עוד אחוז הפגומים סביר - נגיד משהו כמו 5%. הבעיה היא שחלק גדול מהרכישות של מוצרים כאלה אני מבצע באינטרנט, כך שההחזרה של הפגומים הרבה פחות נוחה. לשמחתי החוויות שתיארה ג'וד אינו מאפיינות את מה שקורה לי, ברוב הגדול של המקרים הסחורה משביעה את רצוני בהתייחס למחירה. יוצאים מן הכלל הם באמת פותחני שימורים שנקנו בסופר המקומי והוחזרו אליו תמורת זיכוי; כנראה הם מיועדים לפתיחת קופסאות שימורים שאף הן יוצרו בסין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במוצרים המוניים אולי זה נכון (גם לתעשיה היפנית היה פעם שם כזה). במוצרים בהזמנה, אתה צריך להיות ער לתרבות השיחה והסיכום. אנחנו רגילים למו''מ בו אתה מנסה להוריד את המחיר עד כמה שאפשר וסומך על כך שהספק ידע להציב בפניך את הגבולות. הסינים יורידו את המחיר אבל במקביל יורידו עלויות-על חשבון האיכות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, מכירה את זה: גיברת, אף אחד עוד לא התלונן על זה! באמת אף אחד לא מתלונן, הרי לא יתכן שהפותחנים הללו רק אצלי לא פותחים, ובכל זאת איש לא מתלונן. גם אני לא התלוננתי. אם יש לך אמון כה רב בתוצרת הסינית אשריך, בטח לא תוטרד כמוני ממפסק פחת תוצרת סין, כי אין להשיג משהו אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להתלונן? לדרוש את הכסף בחזרה. אם המוכר יצטרך להשקיע זמן וכסף בטיפול בתלונות, הוא ירוויח פחות על המוצרים ויצטרך לקנות אותם יותר ביוקר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מאמין בתיאוריית "היו משומדים" ניקח את הקומקום כדוגמה, המקרה שתואר לעיל הוא קצת קיצוני, אבל בוא נניח שיש דרך לייצר קומקום שישרוד חמש שנים ויש דרך לייצר קומקום שישרוד שנה (אך נמכר ב50 אחוז מהמחיר של הראשון), כמה זמן ייקח עד שהיצרן השנתי יפשוט את הרגל? מי בכלל משווה פירמות של קומקומים? כשהאדם הסטנדרטי ניגש לקנות קומקום, הוא נכנס לחנות, ורואה עשרה קומקומים בטווח של בין 60 שקל ל250 שקל, אין לו שום דרך לדעת במה יותר טוב הקומקום של ה-250 שקל (אין לו יותר מגה פיקסלים וגם הרזולציה שלו זהה). נדמה לי שרובנו נקנה את הקומקום הזול או את זה שמעוצב הכי יפה ועדיין לא נורא יקר, או את ההוא שהפירמה שלו נשמעת באופן עמום מוכרת1 (אולי כי זאת הייתה הפירמה של הקומקום שהתקלקל...). ונניח והקומקום התקלקל אחרי שנה, האם כאשר תיגש לחנות ותהיה לך בחירה בין קומקום ב60 שקל לכזה ב85 שקל, תעמוד בפיתוי? 1 וזה הזמן להזהיר את הציבור מפני מוצרים של חברת kennedy (מה הסיכוי שכשהציבור יגיע לחנות חשמל הוא יחשוב, "קנדי, שמעתי עליהם דברים רעים באייל" ולא סתם "קנדי, שמעתי עליהם, זאת חברה ידועה"?). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך לזכור שלפני סין היו טיוואן, הונג-קונג, דרום קוריאה ועוד כמה מדינות שהתחילו את דרכן כיצרניות הזבל של המערב והפכו לכלכלות מפותחות שמתחרות עם יצרנים מערביים על שווקים למוצרים מתוחכמים. תני לסינים עוד קצת זמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בגלל שאתה סנילי (או סתם צעיר). היתה תקופה שהתוצרת היפנית נחשבה לזולה ונחותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. מתוך "בחזרה לעתיד" הראשון - Young Doc: No wonder this circuit failed. It says "Made in Japan".
Marty McFly: What do you mean, Doc? All the best stuff is made in Japan. Young Doc: Unbelievable. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומתוך ארמגדון: American components, Russian Components, ALL MADE IN TAIWAN!
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על פי השמועה היפנים הקימו איזה איזור תעשייתי שקיבל את השם אוּסָא כדי שיוכלו לרשום על המוצר "made in usa". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני שמעתי את השמועה הזאת. חבל להפריך אותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה יש הבדל בין סין לבין הנמרים האסיאתים שציינת. אחד ההבדלים הוא שסין השתלטה על כ-ל תחומי השוק העולמי, מאלקטרוניקה דרך כלי עבודה וכלה בטקסטיל. טיוואן, דרום קוריאה וכולי עסקו בעיקר באלקטרוניקה, ובעיקר שימשו יצרניות זולות למפעלים מערביים. יפן כמדומני, ייצרה במיוחד צעצועים מכניים... היתה פעם כתבה על היבואנים מסין. יבואן כושל פתח את המחסן שלו והראה מדפים על גבי מדפים של תוצרת פגומה שהוא קיבל ואין לו מה לעשות איתה. לדוגמה שלף האיש הממורמר פטיש, נתן מכה על המשקוף, והברזל התפרק מהמוט. מן הסתם הפטישים האלה לא שוכבים שם עד היום, הם כבר מזמן עשו את דרכם לחנויות, נמכרו ונזרקו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שואל את מי שאולי מבין. סין לא אמורה לעבור תהליך של התמחות ביתרון היחסי שלה? זה באמת ייתכן שהיא תשתלט על "כל" השוק, ותתחיל למשל לייצר מוצרים עתירי הון ומכונות ולא מוצרים עתירי כוח עבודה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה לי פטיש כזה פעם, כשהגענו לקנדה. קניתי אותו בדולר אחד. הוא הספיק לי כדי להרכיב כמה רהיטים בסיסיים שקנינו כשהגענו לכאן, ובסוף התפרק לגורמים. מצד שני - דולר, ומאז לא נדרשתי לפטיש. יותר זול לי לקנות פטיש זבל כל פעם שאני צריך אחד מאשר לקנות פטיש נורמלי ב-12 דולר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאותם חומרים ועם אותה כמות אנרגיה שהושקעה בייצור ובהובלה היה אפשר לייצר פותחני קופסאות שגם פותחים. מאותם חומרים ועם אותה כמות אנרגיה היה אפשר לייצר פטיש שמחזיק מאה שנה. פעם מעדר היה עובר מאב לבנו ומהבן לנכד, יש לנו בבית פצירה כזאת ומקדח ידני ועוד כמה כלים. בעצם החומרים והאנרגיה הושקעו כדי לייצר משהו ש"נראה כמו" כדי שתקנה אותו, אבל זה לא באמת פטיש, זה PROP להצגה. מישהו משלם את ההפרש במחיר. מי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאת אומרת "מאותם חומרים ועם אותה כמות אנרגיה שהושקעה בייצור ובהובלה" את מתכוונת "באותה עלות", או שיש כאן משהו שפספסתי? אם התשובה היא "כן" (כלומר, עלות הייצור של הכמו-פטיש-בדולר היא כמו עלות הייצור של הפטיש-נצח-בעשרה-דולר), אז היצרנים של פטיש הנצח הם חמדנים גדולים (כי גם מוכרי הכמו-פטיש ודאי מצליחים להתפרנס). מזל שיש סינים שמכריחים אותם להוריד את המחיר. דרך אגב, מבחינתי פטיש בדולר שמחזיק זמן קצר עדיף בהרבה על פטיש יקר, כי ממילא אאבד את שניהם אחרי זמן קצר. באותו אופן אני מעדיף לקנות למחשב הנייד מטען חלופי ולא מקורי - בכל מקרה פתיל חייו ייגדע באיבו, מהצד שאי אפשר להחליף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התכוונתי לעלות. נדמה לי שהמרכיב העיקרי של העלות הוא כוח האדם, והפועל בגרמניה צריך להרוויח פי 10* מהפועל הסיני. זה לא סותר את זה שחברות מתמחרות את המוצרים שלהן לפי כמה שמוכנים (לפעמים בלית ברירה) לשלם עליהם. להבא אני מייעצת שתכתוב על הפטיש שלך שם וכתובת, ואולי גם מסר למוצא הישר. זה יעלה ב-900% את הסיכוי שישוב אליך. ------- *אני לא יודעת פי כמה, פי הרבה! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מילא מטריה, אבל פטיש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתגעגע לזמנים שבהם טלפון נייד היה עובר מאב לבנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במכשירים מהסוג של טלפון נייד אף אחד לא טורח לתחזק יותר מדי את התוכנה. אחרי שיצא הדור החדש של המכשירים כמעט לא יטרחו להעביר את התוכנה החדשה למכשירים הישנים. טכנית זה אפשרי. מעשית זה מעלה פלאים את עלות התחזוקה, ואף אחד לא ישלם על זה. ומכיוון שלהבדיל מטלפונים ישנים החדשים אפילו לא כבדים, הרי שהם גם לא יצלחו לתפקיד של משקולת נייר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שיש כאן איזו נישה כלכלית קטנה: טלפון שמיוצר בצורה הוגנת (אבל כמובן שבסין) ועם קצת מחשבה על הסביבה: ממה ששמעתי עליהם, נראה שיש כאן משהו רציני. יש לשים לב שמדובר על משהו שנמצא עדיין בשלבי תכנון והם טוענים שבשלב זה המכירות המוקדמות (pre-sale) הן לאירופה בלבד. כמוכן, שימו לב לכתובת השאפתנית של דף הקניה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, דווקא מאותם החומרים אי אפשר היה לייצר פטיש שיחזיק שנים. הידית של הפטיש הזה הייתה עשויה ממשהו שמרגיש קצת כמו קלקר... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, תיארתי לעצמי שהידית היא החוליה החלשה, אבל בכל זאת נראה לי שהבעיה היא לא בידית עצמה אלא בחיבור - קוטר הידית קטן ב-3 מ"מ ממה שנחוץ, או משהו כזה. אותה בעיה כמו בפותחנים. בכל זאת אין ספק שהסינים מייצרים מחומרים נחותים. מצד שני, בכמה היו חומרים איכותיים מייקרים את הפטיש? ב-30 סנט? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל העניין הזה של הפותחנים, אני חייבת לשאול - על איזה קופסאות שימורים מדובר? אלו שלי (כמו חלקים נרחבים מבקבוקי הבירה) מגיעים עם פותחן בילט-אין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלי בבית זה פשוט, יש רק שני מוצרים שקונים בקופסאות שימורים. טונה מגיעה עם פותחן מובנה (לפחות אצל רוב היצרנים), עגבניות מרוסקות לא (כנ''ל). אנחנו משתמשים בפותחן מהסוג של טיולים של פעם - חתיכת ברזל קטנה עם כיפוף של תשעים מעלות ושפיץ. לא שיא הנוחיות בפתיחה, אבל כן שיא הנוחיות בניקוי ובמקום אחסון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לטעמי פותחן הטיולים הזה יותר נוח מכל פותחן מגונדר בעל ידיות בצורת T ומגוון גלגלי שיניים. ויש לו גם את השפיץ הזה שאין כמותו לחדור בין המכסה לבין הפחית ולהפריד ביניהם בסיום פעולת הפתיחה, שלא לומר למנוע את הנפילה הטרגית של המכסה כולו לתוך הקופסה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והמשוכלל יותר הוא הפותחן של מנות הקרב. (כמעט) אותו פותחן, אבל עם שכלול אדיר לאחסון: במקום חיבור קשיח ב 90° בין הלהב לניצב, חיבור עם ציר המאפשר השטחת הפותחן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון! בעצם זה מה שהיה לי בראש מלכתחילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כי אני מוצאת שהשכלול מקשה על הפתיחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצת מקשה, אבל אפשר לשים אותו בכיס המכנסיים בלי לפחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קופסאות השימורים הן הקופסאות הרגילות, אפונה, תירס, לפעמים הן באות עם מכסה נשלף ולפעמים לא. דומני שהקופסאות הגדולות יותר, כאלה שמוכרים בהן למשל עגבניות מרוסקות, הן תמיד בלי מכסה נשלף (אין לי אחת במזווה כדי לבדוק). הפותחנים הם הפותחנים הרגילים, מהסוג שמחלקים בצבא והם נראים בדיוק כמוהם. ממש נראה שהסיני קיבל פותחן כזה ומדד אותו, בנה על פיו שטנץ וייצר כמה מיליוני יחידות, ורק פספס במילימטר פה ובמילימטר שם או במעלה אחת, וזה כל ההבדל. כמה חבל שזרקתי אותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי משלם? יצרני הסחורה העמידה וכמובן הסביבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. לפני כמה זמן שאלתי ממישהו אקדח סיכות לצורך איזה תיקוני רפדות. זהו מין מכשיר "סיני" קל משקל נתון בתוך פלסטיק צהוב. הסיכה הראשונה עשתה קליק וננעצה בקלות בעץ הקשה (בוק, כמדומני). התת מודע שלי התפלא. המשכתי לעבוד והסיכות ננעצו בזו אחר זו, שוב ושוב ושוב. עכשיו כבר הייתי מבולבלת בגלוי - משהו מוזר מתרחש כאן. הרכבתי משקפיים, קירבתי את המכשיר לעיניי וקראתי - MADE IN SWEDEN. קנו מהר לפני שייעלם מהמדפים! והמחיר? סיני לגמרי, מאה ומשהו שקלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
WTO Rules for Standards < קישור http://www.crcp.org.pk/PDF%20Files/WTO%20Mazhar.PDF מקור>
In the new trade regime, previously voluntary standards are gaining quasi- legal status and being integrated in international and national legislations to create quality culture. Two WTO agreements have special significance with reference to quality and standards namely Sanitary and Phyto-Sanitary Agreement (SPS) and Technical Barriers to Trade (TBT). These agreements are binding on the Member countries. SPS agreement allows the Member countries to enforce such measures, which are necessary to protect human, animal and plant life or health, provided these requirements are based on scientific principles and do not constitute a means of arbitrary or unjustifiable discrimination between the Members where the same conditions prevail. The agreement encourages the Member countries to capitalize on international standards and regulations for the sake of harmonization with standards and safeguard measures of other countries and to reduce the risk of disputes. TBT also recognizes the need to enforce standards, provided they do not cause unnecessary barriers to trade. The standards under this agreement take into account quality aspects, packing, and labeling etc. Although the SPS and TBT Agreements encourage adoption of international standards, they do not prevent Members from adopting national standards according to local conditions. This flexibility in WTO rules provides a space to develop indigenous specifications and take safeguard measures. This can prevent inflow of low quality products and services on one hand, and enhance export potential of domestic industry by making it competitive with the international market actors. Pakistan will have to create conditions that allow compliance with quality-related provisions of these agreements. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, נדמה לי שאת מתארת שיעור חריג של מוצרים פגומים, גם בסטנדרט הסיני. נראה שמעורבת כאן גם מידת חוסר מזל הטעונה בדיקת מזוזה (למרות שבשלב זה כבר די ברור היכן זו יוצרה...). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:-) אני נוטה להאמין שהסטטיסטיקה אצלנו היא אותו דבר, ורק הספירה שלנו אחרת. אתה אומר: "אֶה, מה קרה לגרביים?", ואני אומרת: "אוף, שוב זבל סיני". אתה אומר: "אֶה, הכפתור לא עובד", ואני אומרת: "עוד פעם סחורה סינית". אתה אומר: "אופס, התפרק הפטיש, כנראה לא הייתי מספיק עדין", ואני אומרת - נו, אתה יודע מה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חשבתי על אפשרות זו, אבל יתכן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, וכשהסינים ישתפרו ויהפכו ליפאן, אז גם האפריקאים ישתפרו (אינשאללה!) ויהפכו לסין. אנחנו עדיין נישאר עם אותו זבל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשהסינים ישתפרו ויהפכו לאירופה, והאפריקאים ישתפרו ויהפכו לסין, היפנים יהפכו לאירופה ויתחילו לעבוד פחות שעות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד בענייני גלובליזציה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואפילו הן קשורות: http://en.wikipedia.org/wiki/Human_trafficking_in_th... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגמרי לא בטוח שאפשר לייצא את המודל המזרח-אסיאתי לאפריקה. בין אם נקשור את זה בתרבות או בסוג המשטר, לאפריקה כרגע אין את מה שדרוש כדי לקיים את ה''המדינה התפתחותית'' של מזרח אסיה. מודל יותר רלוונטי (אם כי לא פחות בלתי סביר) הוא המודל ההודי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ל"אפריקה" אולי אין את זה, אבל לא יכול להיות של"אוגנדה"1 יש את זה? 1 הכנס כאן שם של מדינה אפריקאית שקיבלה כותרות חיוביות לאחרונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא עניין של כותרות חיוביות. אני לא אומר שמדינות אפריקניות לא יכולות להגיע לדמוקרטיה (בגלל זה דיברתי על מודל הודו), אלא שהסיכוי שלהם להשיג את סוג המשטר (המאוד לא דמוקרטי, אבל בצורה מסוימת) של הנמרים האסיאתיים הוא נמוך עד כדי בלתי סביר בעליל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? מה מאפיין את צורת המשטר של הנמרים האסיאתיים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלטון מרכזי מאוד חזק עם מסורת ביורוקרטית מפותחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם בהודו יש מסורת בירוקרטית מפותחת (אבל גמישה ומשונה להפליא). ______ העלמה עפרונית, קצת מתגעגעת |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מערכת המחשב Tianhe-1A מהמרכז הסיני הלאומי למחשבי על השיגה ביצועים ברמה של 2.57 פטה-פלופ לשנייה (קוואדריליון חישובים לשנייה). הישג זה מציב את המערכת במקום הראשון במהדורה ה-36 של רשימת 500 מחשבי העל החזקים בעולם. מתוך אתר "הידען". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי לגרוע הרבה מההישג, אולי כדאי להזכיר שהמעבדים בהם נעשה שימוש הם מתוצרת אינטל ואנוידיה (ההישג הוא בארכיטקטורת העיבוד המקבילי של אלפי הצ'יפים האלה יחד). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך newsgeek: "סין מתהדרת היום במערכת GPS פרי פיתוח עצמאי, שבקרוב תוכל לספק לשוק האזרחי והצבאי הסיני את הצורך במערכת מיקום מבוססת לווין, שאינה נשלטת על-ידי זרים." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנתיים רק במזרח אסיה ובלי אישור עצמאי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |