המאמר המלא |
פרסומים אחרונים במדור "יצירות אמנות"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
זה שיר תמיכה להתעללות בנשים? |
|
||||
|
||||
זה שיר התגרות באנטישמים (היא - עם ישראל, אתה - שונאי ישראל: לפי הסדר - פרעה, טיטוס, חמליסקי, היטלר ואחמנידיג'אד אם אני מבין נכון). |
|
||||
|
||||
שכחת את בריטניה הרשעה ועוד כל מיני מרעין בישין, וכמובן את גולדסטון. |
|
||||
|
||||
התעללות? תראה כמה צמידים הוא קנה לה. (תשעה, ספרתי). |
|
||||
|
||||
אלוהים ישמור אותנו ממתנות כאלו - בסך הכל יעזרו להטביע את הגופה מהר יותר... |
|
||||
|
||||
ת'אמת, הדיבורים על מזוודה, ועל הטבעה, העלו אצלי אסוציאציות לא נעימות. |
|
||||
|
||||
נראה לי שאצל כולנו השיר הזה העלה את אותן האסוציאציות הלא נעימות האלו, ולכן מיעוט המגיבים. |
|
||||
|
||||
אני חושב שאצלי לא... על מה אתם מדברים? |
|
||||
|
||||
רוז ז''ל. |
|
||||
|
||||
אבל כאן זה לא ''היא במזוודה'', אלא ''אלוהים אצלה במזוודה'', ולא ''אתה יכול להטביע אותה'' אלא ''אתה יכול לנסות להטביע אותה... אתה תטבע''. |
|
||||
|
||||
מה לעשות, זה טיבן של אסוציאציות, שהן לא אחראיות, ולא נצמדות לנושא, ומעלות כל מיני דברים אופ-טופיקיים אל פני השטח. |
|
||||
|
||||
אני חשבתי שזה שיר על אחת שמאוהבת מעל הראש במישהו אחר בזמן ש''אתה'' מחזר אחריה. |
|
||||
|
||||
של השיר. |
|
||||
|
||||
לי המשפט הזה מזכיר סצנה ב-''לקרוא את לוליטה בטהרן'' שבה סטודנט אסלאמי מנסה לשכנע בלהיטות את הכותבת למה לבישת צעיף מכבדת אותה כאשה. (אוי, האירוניה). |
|
||||
|
||||
אהבתי מאוד. נראה לי כמו תאור של אפס הסיכויים לנסות לכבוש את ליבה של מישהי שתקועה באהבה בלתי ממומשת (בלתי מושגת?) למישהו אחר. |
|
||||
|
||||
הדוברת בכלל לא התכוונה לומר את שרובכם הבנתם. בצירוף המילים החוזר "אתה יכול...." אין הכוונה אני מבקשת, מתחננת וכו'. אלא והיה אם אז.... הדוברת חשה תחושה גדולה של אושר פנימי שאף אחד לא יוכל לקחת ממנה ושתגבר על כל קושי בנוגע למין השני. היא חשה שהגורל עומד לצידה ושכל אירוע שינסה להפריעו בדרכו והיה אם יהיה אירוע כזה, גורלה לצידה והיא תנצח. אולי תנסו לקרוא עכשיו את השיר שוב? בברכה גליה אבן-חן |
|
||||
|
||||
אני דווקא הבנתי את ''אתה יכול...'', באופן הנכון, כלומר - ''אפילו אם אתה תעשה כך וכך, לא תוכל למנוע את אושרי''. אבל למרות זאת, הרושם החזק שעולה מהשיר הוא שמדובר על אושר מתוך שכנוע עצמי (אולי אפילו אשליה עצמית), כשהמציאות האובייקטיבית היא מציאות של זוגיות מלאה סבל. זה בולט שהצד הנשי בזוגיות הזאת הוא הצד המאוד פגיע, והדיבורים על אושר לא מצליחים לבטל, לטשטש או להחביא את הפרט הזה, לא מהקורא וכנראה גם לא מהדוברת עצמה. |
|
||||
|
||||
חבל שמשוררים לא נותנים מן הקדמה קטנה לכל שיר שהם כותבים וכך למנוע מקוראים פרשנויות. |
|
||||
|
||||
להיפך. הטענה המקובלת היא שפרשנותו של המשורר אין בה יותר מפרשנותו של הקורא, וההמלצה היא שאם המשורר רוצה להגיד משהו, שיעשה את זה בשיר, ואת הפרשנות ישאיר לקוראים. |
|
||||
|
||||
מה, באמת? |
|
||||
|
||||
מה זה "גורלה לצידה"? ה"גורל" כגורם מיסטי? אני מקווה שלפחות בתחומים החשובים בחיים ובגבולות מסויימים, אנחנו עצמנו קובעים את גורלנו. לפעמים, עם כל ההסתייגויות, המעבר מ"גורל רע" ל"גורל (יותר) טוב" מחייב עזיבת בן זוג שהוא מתעלל רגשי או שמסיבה כלשהי פשוט רע לנו איתו. |
|
||||
|
||||
בתור הקורא חסר הבנת השירים רק רציתי להעיר שאת תגובת המשוררת קראתי בהתחלה: "לא משנה מה שתעשה, יש גורילה לצידה". סוף סוף שיר שמבינים אותו, וגם ההבנה הזו שגויה? :-) |
|
||||
|
||||
תודה. |
|
||||
|
||||
השיר אכן נכתב בתקופה של מצוקה גדולה. בדידות מוחלטת ללא חברים, ללא בן-זוג. אבל מתוך אופטימיות מסויימת שדברים יסתדרו גם מול האויב הגדול ביותר. כך שאכן יש בו המון עצב אבל גם תקווה. |
|
||||
|
||||
את הגבת לאלמוני שהסתפק בלומר "תודה" (וזה נחמד כשלעצמו, אך מותיר תעלומה מסויימת באשר לכוונותייך). "האייל האלמוני" הוא לא אחד אלא רבים - כל אלה שהגיבו מבלי לכתוב שם או ניק בשורת ה"שם", אבל לא נורא... דיון 1009, שאלה 23. |
|
||||
|
||||
זה כל כך מקסים. אלוקים שלה איתה. איתה על כל רבדי הנוכחות, על כל ההדרגתיות שבהם. אלוקים איתה כמשאב פנימי (מזוודה), כמקור השראה (יציף), כמקור לאושר, כנוכח מוחשי וכרע מקסים(יספר לה בדיחות שיצחיקו אותה) הוא הפרטנר שלה לשירה, אולי פה פסגת הקשר שבינהם. המכשולים שאתה תציב יהפכו לסוג של בדיחה פרטית ולחומר הכתיבה המשותף שלהם. והקשר הניגודי והמשלים בין הפגיעה שלך לבין תגובת האלוקים שלה שבאה לידי ביטוי ב"אני" שלה המתואר כפועל יוצא הוא נאדר (מעל לנהדר). [אתה תטביע, והוא יציף. אתה תראה אותה בוכה, הוא יצחיק. אתה תשים אצעדות, הוא ילטף (פה גם תצא השירה..)אתה תסגור, היא תשמע קולות של חופש] הנה חוסר השליטה שלך עליה, על מה שהיא באמת. המקום שלך ממונף על ידה והיא הופכת לאכילס נטול עקבים..אולי יש לומר: נטול עכבות בשחרורה המוחלט, במעופה אל מעבר למקום שבו פגיעותיך אפשריות. כי אלוקים שלה מספר לה על החופש. החופש הוא סיפור אלוקי. (צר לי על ה- ק' המחליפה לאורך מכתבי את ה- ה' הגרונית והיפה והההההאלוקית. זה האלוקים שלי, שהוא מעבר ל- ה' ול- ק' גם יחד..) תרשי רק לשאול לגבי המשמעות של "שלה" בפיסקה שלפני האחרונה: "אצלך הוא יהיה כפתור/ללא שמלה/ הוא אלוקים שלה". (ה- ש' בחיריק, מה היא אומרת?) תודה על ההנאה הצרופה בר' |
|
||||
|
||||
אלוהים הוא טיפוס סבלני למדי, ובדרך כלל הוא לא מעניש אנשים שמחליפים את ההא שלו באותיות אחרות. אבל לא כדאי לנסות את סבלנותו יותר מדי. |
|
||||
|
||||
לדעתי בכלל לא מדובר על עונש, הוא איתה מנקודת מבטה שלה. |
|
||||
|
||||
התכוונתי שאלוהים לא אוהב שקוראים לו אלוקים, כמו שהגברת בץ עשתה. |
|
||||
|
||||
למה אתה עויין? אז מה עם גיליתי משהו מתפיסת עולמי הדתית? לא חבל לערב זאת עם אלוקים האומנותי? |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |