2686 |
|||||
|
המאמר המלא |
פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
הבעיה של ניו אורליאנס הרבה יותר מסובכת ממה שהובא כאן ולכן הכל מתעכב כי פשוט ממש לא יודעים מה לעשות. זאת בהחלט עבודת שיקום ברמה פדראלית ולא ברמה אישית או איזורית, הייתי מציע אפילו רמה עולמית. אבל הבעיה היא שאם רוצים לשקם את המקום אז בעצם צריך לחרוש את כל המקום, לשטח אותו מחדש, לזרוק את הפסולת ולהתחיל מבראשית, כלומר לבנות את הכל מחדש כולל תשתיות. אין כאן שום עניין של אפלייה בשלב זה, פשוט כדאיות פשוטה. יש לזכור שכל בתי המגורים ועוד בתים אחרים שהיו מתחת למים בחלקם או לגמרי, אינם יאים למגורים. צריך להרוס אותם וכאן מדובר בכמות ממש דימיונית. בעצם עדיף היה לו היתה פורצת שם שריפה כך שהכל היה נעלם. כאן גם מתחילה הבעיה לאן להעביר את הפסולת ומה לעשות אתה. לא תמיד אפשר למחזר. הבתים רובם ישנים וכוללים אסבסטוס ועופרת ועוד כל מיני דברים לא נוחים שמקשים על מחזור ואפילו אי אפשר לשרוף את החומרים. אפשר רק לקבור את הפסולת רחוק מהעיר או להשאיר אותה זה במקום פתוח רחוק מהעיר. הבעיה קשה כי יש ישובים אחרים בסביבה והמקום הכי הגיוני לזה הוא המדבר. בנוסף קיים זיהום סביבתי גדול מאד שממש קשה לנקות ודורש סכומים גדולים. כלומר צריך לבנות את העיר מחדש ועם זה גם באה השאלה למה לבנות דווקא במקום הישן? הרי ברור שהוא מסוכן, מתחת לפני הים וגם מאבד שטח לים. אפילו אם בעוד מאה שנים יהיה עוד הוריקאן כזה אז בשביל מה לקחת סיכון לבנות דווקא שם? שאלה אחרת היא מי יגור שם? מה יחזיר את התושבים המקוריים לשם? כרגע לתושבים האילו אין שום קשר פיסי למקום, אולי חוץ מאשר פיסת האדמה שעליה היה ביתם, ואולי יש להם קשר ריגשי או זכרונות אם הצליחו להתגבר על מוראות ההוריקאן. רוב התושבים המקוריים עברו צפונה או למדינות הסמוכות ומצאו עבודה אחרת וגם מגורים. לרובם ככולם לא היה ביטוח על הבית או המיטלטלים כך שלא יקבלו כסף לבנות אלא אם כן הממשל יחליט לבנות את המקום מחדש על חשבונו. אז הממשל ישאל מה יש שם בכלל? האם בגלל הרובע הצרפתי צריך לבנות את העיר? . אז גם אין תכנית, חוץ מאשר מס שפתיים, להחזיר את האנשים למקום כי מה יחזיר אותם לאיזור אם יש להם מקומות אחרים? בקשר לנמלים בסביבות שפך המיסיסיפי את זה אפשר לשקם אבל בשביל זה לא צריך להקים את עיר. נראה לי שעוד זמן רבה העיר תהיה עיר רפאים. |
|
||||
|
||||
מהמספרים ששמעתי, במערכת הנמלים והרציפים של ניו אורלינס עובדים כ 170,000 אישה ואיש. מחישוב פשוט של גודל משפחה ממוצע, והתשתית העירונית שדרושה כדי לקיים חיים בסדר גודל כזה עולה שבעצם אתה כן מדבר על עיר. |
|
||||
|
||||
אל תשכח שכרגע העובדים גרים במקום אחר ולמה שיעברו? יש להם בית וחברים במקום אחר. 170,000 עובדים, אם המספר נכון, נראה לי קצת מוגזם עבור פעילות נמל או בתי זיקוק, זה לא עיר בסדר גודל של ניו אורליאנס עם כל הפרברים שלה. אבל אני לא מוציא מכלל אפשרות שאפשר להקים עיר כפי שאתה מציע, אולי לא בדיוק במקום הישן בהתחשב בתנאי ההסביבה ומזג האויר וגם בהתחשב בכל הזוהמה שנשארה לאחר ההוריקאן שצריך לנקות. זאת בעצם הבעיה וכאן לא יודעים מה בדיוק לעשות במיוחד שאין בעיה חריפה כרגע. |
|
||||
|
||||
לא ברור לי על סמך מה אתה קובע שהעובדים גרים במקום אחר, והיכן הוא. מההסברי המדריכים השונים בעיר למדתי שמערכת הרציפים והמחסנים היא הגדולה ביותר בעולם (אאז"נ משהו כמו 8 ק"מ) וכמות הסחורה והאוניות היא עצומה. אני חושב שכבר הבאתי פעם את הלינק למאמר של ג'ורג' פרידמן שמנתח את החשיבות של מערכת הנמלים בדרום לואיזיאנה וניו אורלינס, ואת ההיסטוריה שלה. "בזמן המלחמה הקרה [נהגו לחשוב] שהסובייטים יהרסו בפצצה אטומית [את] וושינגטון או ניו יורק. [עבורי] התשובה היתה פשוטה: ניו אורלינס. אם נהר המיסיסיפי יחסם לתעבורה, המסד הכלכלי יתערר. מינרלים תעשייתיים לא יגיעו לבתי החרושת, העושר החקלאי לא יזרום החוצה...גם הגרמנים ידעו זאת: בזמן מלחה"ע-2 ערכו צוללות גרמניות התקפה במוצא המיסיסיפי." |
|
||||
|
||||
אין לי מידע כמה בדיוק עובדים שם עכשיו אבל ברור שהאנשים העובדים שם גרים באיזה שהוא מקום ולא בחורבות ניו אורליאנס. גם אף אחד לא אמר שכולם באו מניו אורליאנס. חוץ מזה אם צריך או לא צריך לבנות את העיר במקומה הישן הבעיה הגדולה היא שיש שם היא הזוהמה שצריך לנקות אם יחליטו לבנות מחדש את העיר. גם המאמר בקישור שהבאת אומר בחלקו את אותו דבר שאמרתי קודם: It appears to us that New Orleans and its environs have passed the point of recoverability. The area can recover, to be sure, but only with the commitment of massive resources from outside – and those resources would always be at risk to another Katrina. זה בערך הבעיה לא שאי אפשר לעשות את זה אבל זה עולה הרבה וצריך לשאול אם צריך או כדאי לעשות את זה. אפילו לפי הקישור שהבאת הרי הבעיה שעולה מהכתבה היא האם צריך להקים את העיר מחדש כדי שיוכלו להפעיל את הנמל או בתי הזיקוק. אם תיקח בחשבון את כל הוצאות בנית העיר מחדש, אפילו במקום אחר, פתאום יתברר לך שכל עניין ההובלה הזולה על המיסיסיפי, כפי שהובא בכתבה, הופך להיות יקר מאד. לא ראיתי שהכותב בקישור נגע בעניין הזה. במקרה כזה עדיף אולי לשנע לנמל אחר. אפשרות אחרת היא פשוט להביא רק את העובדים ולשכן אותם בבתים מיוחדים ליד הנמל או בית הזיקוק, גם זה לא דבר חדש.אפשרות אחרת היא למכן את פעולת הנמל. זאת הזדמנות מצוינת במיוחד ליצוא הסחורה החקלאית. ברוב המקרים עובדי הנמל והאיגוד המקצועי שלהם התנגדו לזה מחשש לאבוד מקומות עבודה. ואם לא התנגדו אולי לא היה כדאי למכן בהתחשב בשכר העובדים. אבל עכשיו לאחר ההרס ולאחר שרוב העובדים עזבו אפשר לעשות את זה. זה יהיה הרבה יותר זול מאשר לבנות עיר בסדר גודל של ניו אורליאנס. אני מניח שתהינה עוד הרבה אפשריות. |
|
||||
|
||||
אם כך אין מה לדאוג, כוחות השוק ידאגו שלפחות 170K ומשפחותיהם יתקיימו בצורה סבירה בסיסת ניו-אורלינס. |
|
||||
|
||||
הקשות של ניו אורלינס, כפי שהיא משתקפת מראיונות (רבים עד מאד) עם הפליטים בכלי התקשורת, היא שכמעט אין מקום גרוע יותר לחיות בו בארה"ב אם אינך נמנה על בני המעמד השולט/משפחות הפשע המאורגן. מרואיינים שמצאו את עצמם במקומות כמו יוטה, טקסס, וויסקונסין ואריזונה אומרים כולם "עכשיו אנחנו גרים כאן, לא ברור אם ומתי נחזור". |
|
||||
|
||||
"מהמפה המראה את כמות היבשה שאבדה לים במאה השנים האחרונות" יש לינק? |
|
||||
|
||||
ראיתי אותה בתצוגה של מוזיאון ניו-אורלינס ההיסטורית, אך לא מצאתי מפה מקוונת. |
|
||||
|
||||
מישהו יכול להסביר לי את הכותרת? לא הבנתי. (זה משיר?) |
|
||||
|
||||
הבט בקישור הראשון המוזכר במאמר, בצד שמאל למעלה. |
|
||||
|
||||
It is not nice to be the “bad” guy, but I have been in New Orleans for a convention in 2001.
I heard a lot of stories on the great night life and culture of that city. However, I found a very poor and mostly ugly city. In the famous France quarter, people hang out drunken 24 hours a day, holding huge plastic beer cup, and, consequently, they urinate at every corner- and the smell was as you can imagine… I did not like it at all. From my point of view, and apparently as someone wrote- most of the people who are not extremely reach, this city better disappear… |
|
||||
|
||||
I was very saddened to read of you negative experience from your single visit to New Orleans. I concur with your description of alcohol and loud music, as reflected in my story, but beg to differ since the French Quarter (sic!) encompasses more than Bourbon Street, and New Orleans is much more than the French Quarter, its larger vicinity not withstanding.
As for your conclusion, it seems that you should formulate a letter to the people of NOLA (and any other qualified peoples), saying something like: Dear Madam, Dear Sir, Based on our aesthetics criteria, our assessments have deemed you to be bellow par, hence unsuited for public and civic participation. Therefore, we are to notify you that under the 2006 CURE Act (Criteria for Ugliness and Revolting Exhibition), you are to remove yourself from appearing in public within 48 hours. If you are unable to perform the required self-immolation due to ugliness incapacitation, please contact our office immediately to acquire expert assistance. |
|
||||
|
||||
Well Ron, as someone who loves dark humor, I like your replay.
But to me more serious, let us look at the issue this way: New Orleans city start as a port city- and it is and probably will remain an economically important port. For that (and other people pointed that already) you do not need such a huge city. The city is far below sea level. With the increase number of Hurricanes and the rise in sea level who accompanied the global worming, the chances of another Katrina are quite good. Most of the poor resident (and most of the resident were poor...) who had to leave the city for the first time in their life, do not want to go back- it was their once in a life time chance to improve their life. The cost of renovating the city is enormous. So- why to bother? Again, being serious, no one would think about destroying New Orleans 2 years ago, but it happened by “force major” The Q is- should we stick to the old faulty-developed city, or take this chance and admit, with all the sorrow, that it was a mistake. |
|
||||
|
||||
Well now, you have changed your argument. No longer do you refer to the ugliness of the inhabitants and their environ, and its affect on their deservedness for preserving what is theirs. Of that I was very serious, no humor dark or otherwise was intended.
|
|
||||
|
||||
אלי גלעד מעיד על עצמו שהוא בחו"ל, ומן הסתם אין לו את היכולת, או שפחות נוח לו, להגיב בעברית. מצד שני, בעצם תגובתו באתר הוא מוכיח שהוא קורא (ומבין) עברית. למה לענות לו באנגלית? |
|
||||
|
||||
בשביל אנגלית כזו זה שווה. |
|
||||
|
||||
מקבל את ההערה בעלת הניחוח המרקסיסטי, ניחוח שבא מההתעלמות מהפן (במובן הכפול בעברית ואנגלית) הספיריטואלי :) |
|
||||
|
||||
רון, המון תודה. אינפורמטיבי ומעציב. האם יצא לך לראות, במהלך הביקור, את אוניברסיטת טוליין (http://www2.tulane.edu)? מה המצב שם? |
|
||||
|
||||
לא, לא ביקרתי שם. למדת בטוליין? |
|
||||
|
||||
לא, אבל יש לי כמה עמיתים שעבדו שם; חלקם נקלטו (זמנית) במוסדות אחרים. מאתר האינטרנט נראה שהרבה ציוד ניזוק אבל שהסטודנטים ברובם רוצים להמשיך ללמוד שם, כך שהייתי סקרנית לדעת איך זה נראה. |
|
||||
|
||||
מאמר מעניין שהנופך האישי מוסיף לו איכות. |
|
||||
|
||||
המעט שאפשר לעשות, וגם להנות בדרך, הוא להאזין לתחנה המעולה הזו . אפשר גם לתרום. אני מאזין לה כבר שנים כמעט כל יום. קצת מניו אורלינס כשרחוקים משם. אפשר גם לקנות הקלטות חיות מjazz and heritage festival -התמורה ברובה הולכת לאמנים. wwoz.org התחנה מוזכרת דרך אגב בחיבה רבה בספר של בוב דילן. גם ב"נרדפי החוק" של ג'רמוש.
|
|
||||
|
||||
הייתי בניו אורלינס ביוני 2005, כחודשיים לפני פגיעת קתרינה. זו ללא כל ספק עיר מיוחדת במינה, שהכיעור, העוני והעזובה של חלקים ממנה מהווים חלק מהקסם שלה. ניו אורלינס, בהשוואה לכל עיר אחרת בארה"ב, היא לא ממש עיר אמריקנית, אך היא גם לא צרפתית או היספנית (כמו מיאמי). במידה רבה, היא קטגוריה בפני עצמה. יש בניו אורלינס שכיות חמדה היסטוריות, אדריכליות ועירוניות יוצאות דופן, שבשבילן שווה לשמר את העיר, גם אם הן טובעות בים של זוהמה ועזובה. אבל יותר מכך, כל אזור מפרץ מכסיקו, שרובו ככולו נפגע מהוריקנים רבים, הוא אזור יפהפה וקסום, שניו אורלינס מהווה רק חלק ממנו. לצערי אני לא אופטימי ביחס לשיקום של האזור, מכיוון שבתפיסה האמריקנית השיקום הוא בראש ובראשונה עניינו של בעל הנכס, ויכול להיות מצב שבו חלקים ניכרים של האזור יישארו הרוסים למשך שנים רבות. |
|
||||
|
||||
אני בטוח שבורסת ניו אורלינס רוטחת |
|
||||
|
||||
כן, זה מאוד אופייני לקפוטליזם האמריקאי, הפיתוח הכלכלי העצלני וההזנחה. לא היה מזיק להם ללמוד מאיתנו. אצלנו שיקום נכסים הוא אף פעם לא עניינו של בעל הנכס לבדו אלא להיפך, לוקחים כסף בכוח מאנשים אחרים כדי לשקם את הנכס. |
|
||||
|
||||
תודה על המאמר המעניין, רון. אותי מעניינת המחאה שגוועה. זמן קצר לאחר הסופה נדמה היה כי הגיע הקץ לשלטונו של בוש, עם כל המחדלים והפינוי הלקוי והעניים שנשארו מאחור וכוחות ההצלה שאיחרו בגלל שהיו בעיראק. האם האמריקנים שכחו הכל? האם אתה צופה שבמערכת הבחירות הבאה ייעשה שימוש בניו אורלינז, או שזה כבר יהיה לא רלוונטי? |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח עד כמה המחאה אכן גוועה. נכון שרמת הקולניות שכחה, וזה טבעי, אבל הוויכוח עדיין נמשך. אני מניח שהבחירות שיבואו בעוד חודשיים יהוו אינדיקציה קריטית למשקל שיש לטרגדיה הניו אורלינסית (ובל נישכח, שאר האזורים הפגועים שבמפרץ מקסיקו), באם הדמוקרטים יצליחו להקטין או לסגור את הפער הקטן שיש לרפובליקנים בקונגרס. בקשר לזה יש היום בני"ט מצגת יפה מאד (לפחות מבחינה טכנית וויזואלית, אם כי אותי היא קצת בילבלה מבחינת התוכן): כמו כן, הזמנתי את הספר החדש של פרנק ריץ' המבקר החריף של ממשל בוש בו הוא כותב על המערכה התקשורתית של הרפובליקנים בנסיון "למכור" את המלחמה בעירק ואת חוסר המעש בעקבות קתרינה. לספרים כאלה, של עיתונאים מהשורה הראשונה, יש סיכוי לגרום להד תקשורתי ברמות הגבוהות שאולי תחלחל גם למטה. |
|
||||
|
||||
הסנטור ג'ון מקיין, המועמד הרפובליקני [המשוער] לנשיאות, מבקר בניו אורלינס במסגרת "סיור במקומות הנשכחים של אמריקה." כמעט 3 שנים אחרי האסון, מקיין ענה שהוא רואה באסון כשלון המגיע עד לראש המנהיגות. הטיפול באסון היה "נוראי ומביש, בראשות אנשים לא מתאימים, שלחלוטין לא הבינו את מימדי האסון." (לא, לא זכרתי את התגובה הזו, אבל נתקלתי בה כשרציתי לתת לינק לכתבה על מקיין וראיתי ששאלת על ניו אורלינס והבחירות). |
|
||||
|
||||
מאז קתרינה, שזרעה הרס בלואיזיאנה ומיסיסיפי, פחות ממחצית 485,000 תושבי ניו אורלינס שבו כדי לשקם את הריסות חייהם. אפילו ברובע הצרפתי ששרד את החורבן נראים הרבה שלטי "למכירה." ובכל זאת, כיצד יכול התייר החסכן להנות כשבכל פינה אורבים לו בנינים וחיים חרבים? האם אין התייר מנצל את הכלכלה הנכה של העיר? וכיצד התיירות יכולה לעזור לעתידה של ניו אורלינס? בתמונת הפתיחה ניראה מועדון הג'אז "החתול המנומר" ברחוב פרנצ'מן. התיאור "מועדון ג'אז" הוא הגזמה פרועה לחנות החשוכה עם כמה כורסאות מהוהות, בר מצומצם ביותר ונגנים שפשוט באים, מתיישבים ומנגנים. אני, לפחות, בליתי שם כמה שעות של הנאה. |
|
||||
|
||||
מאמר נוסף בסידרת מאמרים הסוקרים את השיקום המקוטע של העיר ותושביה. שנתיים לאחר ההצפות, ואחרי השקעה של מליארד דולר, העיר עדיין חשופה ופגיעה. יש סרטון וידאו בן כ-6 דקות המספר על עבודות השיקום של חיל ההנדסה וגם על מאבק ביורוקרטי בנושא הפקעת אדמות לצרכי בנית הסכרים. בוידאו יש גם מצגת של חיל ההנדסה שמראה אחוזי סיכון להצפה של הרובעים השונים של העיר. |
|
||||
|
||||
מפחיד, במיוחד בהתחשב בכך שעוד הוריקן אדיר ממדים בדרכו למפרץ מקסיקו. אמנם כרגע התחזית היא שיפגע בטקסס, אבל יש בהחלט סיכוי שהוא ישנה כיוון. |
|
||||
|
||||
"תוך רגע הכל יעלם ושוב נהיה לבד, בתוך הריקנות". מחכים לגודו בשכונה הרוסה של ניו אורלינס. למעלה משנתיים לאחר האסון, העיר סובלת ממחסור חמור בבתים ודמי השכירות הוכפלו. מספר חסרי בית גדול ממספרם לפני קתרינה ואליהם יצטרפו אלפים שעומדים להיות מפונים מהטריילרים הזמניים של fema. חלק ממחוסרי הבית גרים באוהלים בפארק שמול העיריה. |
|
||||
|
||||
שופט פדרלי קיבל תביעם של שישה תושבים ועסק אחד שטענו ל"מחדל כביר" של חיל ההנדסה האחראי על תחזוקת התעלות והמעברים בנהר המיסיסיפי והמפרץ. התובעים יקבלו 720000$ והפסיקה מעמידה את הממשלה בסכנה של תביעות ענק מצד 100000 תושבים, עסקים וגופים ממשלתיים שונים. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |