 |
שני מקרים של הרג כלבים בימים האחרונים | 2615 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
ומה היא "מלוא חומרת הדין" במקרים של התעללות בחיה שמסתיימת במוות? | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע, אבל אני יודע מה היא צריכה להיות לדעתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והיא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודעת, אבל זה עניין מפחיד מאוד. שלא לדבר על כך שבהרבה מקרים רוצחים (שרצחו בני אדם) מתחילים את "הקריירה" שלהם בהתעללות/רצח חיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
... או בהנחת ראש סוס במיטה של מישהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כבר מעבר לטווח היכרותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הצלחתי למצוא את התמונה המקורית, אבל מסתבר שעושים כריות כאלה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והילדים שישנים עליהן הופכים לווטרינרים... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הודגם יפה(?) כשיטה של המאפיה בסרט "הסנדק". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) תשנ"ד 1994, העונש על עינוי, התאכזרות או התעללות בבעל חיים הוא עד שלוש שנות מאסר. נראה לי שזה החוק הרלוונטי לעניין זה, אבל בטח יש חוקים נוספים בנושא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות במקרה השני מדובר גם על איום. זה נחשב עבירה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את השאלה. בכל מקרה, כוונתי הייתה שיכול להיות שיש סעיף חוק ספיציפי בחוק העונשין שמתייחס להתעללות/הרג בעל חי, ללא תלות בשאלה אם יש או אין לו בעלים ובנוסף לחוק צער בע"ח. לגבי השאלה אם אפשר להעמיד לדין או לתבוע אדם על פגיעה בבעל חי בעילה של פגיעה ברכוש, אני לא יודעת. בכל מקרה, אם קיים סעיף חוק קונקרטי שמתייחס לבע"ח, אין סיבה לפנות לסעיף חוק כוללני יותר שמתייחס לרכוש, ללא תלות לשאלה אם אני חושבת שהולם או מוסרי לנהוג בבע"ח באותה הדרך בה מתייחסים לרכוש דומם. אם זה מאד מטריד אותך, אני יכולה לברר. _______ העלמה עפרונית, גם כן לא חרדית ולא עורכת דין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש סעיף חוק ספיציפי בחוק העונשין שמתייחס להתעללות/הרג בעל חי, והוא אותו סעיף חוק ספיציפי בחוק העונשין שמתייחס להתעללות/הרג רווק חי, או גרוש חי. ____ ובמילים אחרות: אין דין בעל חי כדין בעל חיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי את יכולה להפנות אותי לחוק שמגן על בני אדם מפני עינוי, גרימת סבל, התאכזרות והתעללות מצד כלבים? יש לי כמה כאלה ליד הבית. התלוננתי ברשות המקומית והבטיחו לשלוח לוכד כלבים ולא שלחו. התלוננתי אצל השוטר הקהילתי והוא בא וראה ושמע, ואמר שגם דיבר עם השכן, ולא עזר. הכלבים האלה ממררים את חיי וחיי בני משפחתי בנביחותיהם האינ-סופיות, מ-4 בבוקר ועד אחר חצות . מה עושים? לירות בעצמי מותר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דבר אל הכלב, אולי הוא יקשיב.. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי תפנה לאגודה לתרבות הדיור. (אני יכולה להבין אותך. פעם היה לי שכן עם כלב שנבח לילות שלמים. זה היה נוררא). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שהסעיף הרלוונטי יכול להיות מצוי בפקודת הנזיקין. אין לי אותה מולי, אבל יש שם סעיף שמתייחס לעוולה של גרימת נזק (במקרה הזה - מטרד) באמצעות חיה. לירות בעצמך - אסור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קל וחומר בשטח בנוי, אם תירה בעצמך בשטח בנוי, עוד יקחו לך את האקדח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נסה ירי ברובה אוויר... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי שלפני איזה שנה מישהו (אלון?) המליץ על הספר נסיתי לקרא אותו (לא בתרגום) אבל הוא לא משך אותי. עכשיו סיימתי להקשיב לגירסת האודיו בהקראת ג'ף וודמן והתלהבתי. אולי בגלל שוודמן מצליח להעביר בקול שטוח וחסר אינטונציה מודגשת את חוסר רגש של ילדים אוטיסטיים, את הראיה הרציונלית כריסטופר, הנער שמספר את הסיפור. (אני יודע שזה לא כ"כ קשור לידיעה, אבל בכ"ז. נדמה לי שזה מתקשר לתגובה של דובי מלפני כמה ימים, אבל אני לא מצליח להיזכר בה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה די נדיר להחמיא לשחקן על חוסר האינטונציה ועל הקול השטוח שלו. אני יכול להזכר רק בעוד דוגמא אחת - דוגלאס ריין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא זוכר לגמרי את הספר, אבל ממה שזכור לי לא התרשמתי שכריסטופר הוא רציונלי במיוחד, אלא יותר ''מנותק''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי שחלקים נבחרים ממכרי התלהבו בצורה לא סבירה מהספר, הצלחתי להניח עליו את ידי, וקשה לומר שהבנתי ממה ההתלהבות. או יותר נכון, הבנתי למה אנשים התלהבו ממנו, אבל ללא ספק לא התחברתי לפרגון הלא נגמר לספר הזה. יכול להיות שבגירסת אודיו לעומת זאת, זה באמת אחרת. אבל הספר עצמו ממש לא עשה לי את זה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(למה אנשים התלהבו ממנו?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה *אני* חושבת שאנשים התלהבו ממנו? כי הוא כתוב בשפה מאד רזה, מה שמאפשר לאנשים שלא רגילים לקרוא לצלוח אותו די בקלות ולהרגיש שהם "קראו משהו טוב, לא זבלון". וכי הוא מעביר סוג-של תחושה, לטעמי, של "וואו, יש כאן משהו ייחודי" שלא דורש ממך מאמץ. למען האמת, קראתי אותו לפני שמונה חודשים או משהו כזה, ככה שאני לא זוכרת בדיוק מה גרם לי להגיע לתובנות אודות קוראי הספר, אבל אני זוכרת במעומעם את התחושה שאני מסוגלת להבין *למה* הוא כל כך מצליח ולמה זו בדיוק הסיבה שלא נהניתי ממנו בכ-לל1 אבל אולי זו רק אני. 1ולאור העובדה שיש לי חבילת ספרים על המדף שאני *רוצה* לקרוא, אני לא מתכוונת לחפש שוב את הספר ההוא רק בשביל להזכר מה חשבתי עליו, עמך הסליחה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אלה אותם אנשים שהתלהבו מ"התפסן בשדה השיפון". ואולי אלה אנשים שלא קראו את "התפסן", ומשום כך התלהבו :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חוזר על ההמלצה מתגובה 377580, יש מי שבדק את הדברים האלה (ז"א, מה הסיכוי שאם אהבת סופר מסויים תאהב גם סופר אחר). קל לראות שמי שאהב את מארק האדון כנראה יאהב כנראה גם את אנדראה לוי ואת האווארד פאסט1, ומי שאהב את הסאלינג'ר כנראה יאהב גם את סדריס ואורוול2. באופן כללי, אם מישהו התלהב מספר והוא ממליץ עליו, כדאי שתבדקו על איזה ספרים עוד הוא ממליץ, וכמה הטעם שלכם קרוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אז לפי הלינק הראשון שלך, מרק האדון נמצא בחברתם המכובדת של פוקנר, הארדי, רות', גראס, פורנייר, לואיס קארול, פורד מאדוקס פורד, פאט ברקר, ד''ר סוס וגם דן בראון. רווח לי לדעת שנהנתי להקשיב לספר שגבוהי המצח מאשרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאתה יכול לראות שם זה שמי שאהב את האדון, אהב לרוב גם את הסופרים שנמצאו לידו במפה, זה לא אומר דבר על איכותו של הסופר או של שכניו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה דינו של מי שאוהב את הרדי, גראס, קרול ופורד, קורא את פוקנר, סובל את בראון, ואין לו כל יחס לאחרים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צ''ל ''לאחרים ברשימתך'', כמובן... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשאל את סמיילי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העיקרון של האתר פשוט. אתה נכנס1, כותב שלוש שמות של סופרים שאהבת, והאתר נותן לך שם של סופר נוסף שאהבו מי שאהבו את שלושת הסופרים. אם אתה מכיר אותו, אתה יכול לסמן אם אתה אוהב אותו או לא, ואז האתר יתן לך שם של סופר נוסף לסמן. אם לא, אז הנה האתר מצא לך סופר שאנשים עם הטעם שלך אוהבים. עכשיו, שים לב שבזמן הזה אמרת לאתר איזה סופרים אתה אוהב ואיזה לא, ואת המידע הזה הוא מוסיף ומשקלל לטובת האדם הבא. בדרך הזאת האתר יודע למפות את הסופרים (או מוזיקאים, או סרטים). ז"א, המפה הזאת היא מפה סטטיסטית, אין מאחוריה שום גבוה מצח שיושב וחושב מי קרוב למי, ומי דומה למי, הכל לפי הנתונים שאלפי אנשים ברחבי העולם נותנים לו. למשל, אם אתה אוהב את טולסטוי קפקא וצ'כוב, האתר יציע לך את קאמי. זה לא באמת כל כך מורכב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חצי אוף-טופיק - בנספח לספר הנ"ל, כמדומני, מסביר הנער המספר כיצד פתר את אחת השאלות מבחינת הבגרות במתמטיקה שלו. באחד השלבים בפיתרון, הוא מסתמך על משפט פיתגורס כדי להראות שמשולש שארכי צלעותיו מקיימים a^2 + b^2 = c^2, הוא ישר זווית. זו כמובן טענה נכונה, אבל משפט פיתגורס מבטיח בדיוק את הכיוון ההפוך של הגרירה הלוגית, ולכן לא ניתן להסתמך רק עליו כדי להוכיח אותה. האם רק לי הפריעה הנקודה הזו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שני המשפטים האחרונים בספר הראשון מבין שלושה-עשר הספרים של "יסודות", משפטים 47 ו- 48, הם משפט פיתגורס וההיפוך שלו. לפעמים קוראים גם להיפוך "משפט פיתגורס" (למשל בגלל שההיפוך נובע ישירות מהמשפט עצמו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר סקיצה של ההוכחה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכלים של ימינו, הוכחה בנפנוף מקלדת תהיה : אם נקבע את הצלע הגדולה להיות שרירותית אחד (שהרי כל משולש אפשר לדמיין לכזה) אזי השתנות סכום הריבועים של הצלעות תוך התחלה מנקודה כל שהיא והגדלת הצלעות בהדרגה היא פונקציה מונוטונית עולה ממש, כמו כן גם שינוי הזוית מול הצלע הגדולה היא פ' מונוטונית אך יורדת, מכאן שאם יש להן חיתוך הוא יחיד. עכשיו רק נותר לטעון שלכל נקודת התחלה אפשר להגיע בכיוון ההפוך מזוית ישרה, לכן אין חשיבות לנקודת ההתחלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(ותודה אישית לעוזי ולך) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני? מה אני עשיתי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה אל תיתמם. מכירים אותך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתון משולש ABC שצלעותיו, באורכים a,b,c, מקיימות את תנאי המשפט. נקצה מהנקודה C (ממנה יוצאות הצלעות שאורכיהן a,b) אנך באורך b, מאותו צד של הישר BC שבו נמצאת הצלע המקורית CA; לפי משפט פיתגורס (בכיוון הרגיל) נוצר משולש DBC כך ש- BD=BA ו- CD=CA. לכן DAC ו- DAB שווי שוקיים, ואנך האמצעים העולה מ- AD פוגע גם ב- B וגם ב- C - סתירה (אלא אם A=D, שאז המשולש המקורי ישר זווית). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מגניב. (אני מניח שב-b אתה מסמן את האורך של AC דווקא, או שהאנך שאתה מקצה מאונך ל-AC). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכוונה היתה ש- x הוא האורך של הצלע שמול X, והאנך הוא אנך ל -BC. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם האגודה לצער בעלי חיים, מגינה על כל בעלי החיים? לרבות מקקים, עכבישים, או רק על כלבים וסוסים שהם ידידי האדם? מתי יצור מתחיל להיחשב חי, ומתי פגיעה בו מתחילה להיחשב להתעללות או כפגיעה בנפשו? משמע יש לו נפש. ואם יש לו נפש, הרי שלקיחת נפשו צריכה להידון בבחינת רצח? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שכל הריגה לא ממוסדת של בעל חיים גדול (נגיד מעל קילו) נחשבת ללא נורמטיבית בחברתנו (אינני מזכיר התעללות כי הרג הוא לא בהכרח התעללות), הדבר תקף במיוחד ליונקים ונחלש ככל שמתרחקים יותר במורד העץ הפילוגנטי (דגים למשל). כמובן שאותו מעשה כשהוא ממוסד, בין אם ע''י גופים האמונים על כך או ע''י אנשים פרטיים, כמו צייד חוקי, נחשב לנורמלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לחסל יונק כזה פצפון כשאפשר לשבור את גב הגמל |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוזר שלא מוזכר שם כלל בעל הגמל. הרי קשה להניח שהגמל הזה איננו שייך לאיש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אם הגמל הזה היה שייך למישהו, היה אפשר לתבוע אותו על רשלנות. הוא הפקיר את חייו, ובכך חיים של בעל חי דומים לחיים של תינוק. הוא חי, אך עדיין אינו יודע את זה. באשר אין לו מודעות, גם אין לו אחריות, אבל גם אין לו יכולת לתבוע את זכויותיו. אנו מכירים בעלים של בעלי חיים, שתבעו פיצויים על פגיעה בחיות המחמד שלהם, וזכו, ומצד שני בצער בעלי חיים, משמידים - מרדימים כלבים ללא בעלים. 2. על הורים חלה חובה לדאוג לצרכי ילדיהם עד הגיעם לגיל 18. לפי משל זה היה על הבעלים להיות אחראי על צרכי בעל החי שלו כל חייו. אבל בעל החי לא נולד מחלצי בעליו, ולכן הוא דומה לרכוש. בכך הוא דומה לעבד. הוא נותן לבעליו זכויות וחובות של רכוש. רכבך פגע, אתה אשם, בעל החי שלך תקף אתה אשם. אבל בהיותו בעל חיים יש לו זכויות הנובעות מעצם היותו בעל חיים. חלה עליך חבות אם מת הדג באקוואריום שלך כי לא האכלת אותו. אבל צריך שיהיה מי שיתבע זאת ממך. אבל זה פרדוקס. מכיוון שעצם בעלותך מעניקה לבעל החי את הזכויות הנובעות מעצם החיים. בהעדר בעלות, בעלי החיים מאבדים את הזכות לחיים. כמה שאני יודע אין לתבוע את המדינה למשל או כל ארגון אחר על הפקרת חייהם של בעלי חיים. להפך, בעלי חיים ללא בעלים צריכים להיות מושמדים. איך ייתכן שאותם נערים יהיו אשמים על הרג כלבים, אבל לא המדינה? 3. לבסוף נשאלת השאלה איך נרכשת בעלות על בעל חיים? איפה זה נרשם? ישנו כלב רחוב שעובר כאן מפעם לפעם, אני משאיר לו אוכל, האם בכך הייתי לבעליו? הוא רובץ אצלי בחצר, ומתנהג כאילו זו טריטוריה שלו, למרות שגירשתי אותו לא פעם, ויום אחד הוא תופס אומץ ותוקף עובר ושב. האם אני אחראי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יורשה לי לשאול - מה נפל עליך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה היה צריך ליפול עליו משהו? הוא העלה שאלה לגמרי הגיונית ושום דבר לא נפל עליו. הנושא הוא מסובך ולכן גורם קצת פיתולים והסתבכויות כשמנסים לדון בו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכלב משוטט הרובץ בחצרך, ספק אם למישהו תהיה עילה משפטית מספיק חזקה להאשים אותך בתקיפה שלו. בדרך כלל הבעלות על חיות מחמד וחיות משק נקבעת באמצעות רכישה רגילה, הכוללת תשלום כספי ומתן קבלה רשומה. חיות המטופלות היטב עוברות גם חיסונים ובדיקות וטרינריות, דבר המוביל לעוד סוג של תיעוד ורישום. כך שלא נראה לי שיש מקום לדאגה אמיתית ביחס לכלב, פרעוש או ג'וק שהחליטו להשתדך אליך ללא הסכמתך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אם הכלב או הפרעוש מאמצים אותו כחוק - מה אז? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקומות רבים בארץ מוחזק רישום מסודר של הכלב ובעליו ברשויות המקומיות, אני מניח שהעדר רישום יטיל על הצד הנפגע להוכיח שאתה אכן הבעלים בפועל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כן הרישום הוא רישום של רכוש. הקבלה מקנה לך זכויות קניין על מה שרכשת. כאשר אני רוכש חפץ דומם, למעשה אני רוכש רק זכויות. כשארצה פשוט אשליך אותו לפח. ובכן לאחר שהכלבה שלי המליטה על פי רצונה שלה ועל פי טבעה שלה כבעל חיים, החלטתי לעשות אותו מעשה, לקחתי את הגורים לטיול והשארתי אותם באזור המזבלה. גדלו הגורים והחלו לתקוף אנשים. האם אני אחראי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבחינה חוקית לא, הרשות המקומית אחראית לנושא. מכל בחינה אחרת אתה* חרא של בן אדם. * אתה מהדוגמא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחראית על השמדתם אתה מתכוון. אם כן בעלות על בעל חי אינה מחייבת יותר מבעלות על חפץ דומם. ברצוני אני פשוט נפטר מבעלות זאת, על ידי שאני משליך את הכלב, בלי שאני אפילו מתחייב בכל רישום שהוא. האחריות עוברת לרשות המקומית באופן אוטומטי. אפילו בעלות על כלי רכב מחייבת יותר, והיא ממשיכה להתקיים גם אם השארתי אותו במזבלה, אם לא דיווחתי על השבתת רכב למשל במשרד הרישוי. בוודאי אין הדבר דומה לבעלות שרכשתי בהליך של אימוץ, נאמר של תינוק, אשר במהלכו התחרטתי והחלטתי למסור אותו הלאה. כאן בוודאי אני מתחייב ברישומים, אף עלול למצוא את עצמי נתבע על הפרת הבעלות שרכשתי. נאמר אם כן שלבעלי חיים אין כל זכות לחיים הנובעת מעצם חייהם. אין שום גורם אשר מחוייב לתת להם לחיות בעצם. נשאר לברר על סמך מה פועלת אגודת תנו לחיות לחיות, ומה היא מבקשת מאותם נערים בכלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלת הבעלות אינה רלבנטית פה כלל. ברמה החוקית, חוק צער בע"ח אוסר על התעללות1 בבע"ח, ואגודת תנו לחיות לחיות מבקשת למצות איתם את הדין. ברמה המוסרית, האגודה מתנגדת לפגיעה בבע"ח ועל סמך זה היא פועלת. אגב, לידיעת הקוראים, גם בתינוק אסור לך להתעלל אפילו אם הוא לא שלך. 1 מושג רחב, אבל יש עוד הרבה כאלו בספר החוקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"פועל הגיע לבית מעסיקו בלוד, והשניים התווכחו. כשבעל הבית יצא, רוצץ הפועל את גולגולת הכלב ותלה את הגופה על המנורה בסלון. כעת מחפשים במשטרה אחר הפועל" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו דומים לבבונים ואוכלים סנאים ,כלבים זה רק תחביב. בונגה בונגה! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הארץ" חושף היום שיש המנצלים את מדורות החג למטרות נוראות (http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?...). אימו של חבר עימו גדלתי, בהיותה חיילת, תפסה ילדים שעשו זאת. כבר לא ניתן היה להציל את גורי החתולים והיא כילתה את זעמה בילדים שעשו זאת. היא ישבה על כך בכלא. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |