איזה סרט פולחן אתם הכי אוהבים? | 2479 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
איזה סרט פולחן אתם הכי אוהבים? | 2479 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
הסרט הטוב ביותר ברשימה הוא כמובן ספרות זולה המופתי אבל כלבי אשמורת יותר טוב. וסרטים כמו ממנטו וביחוד מועדון קרב היו גם מוסיפים יותר איכות לרשימה. |
|
||||
|
||||
השאלה היא לא מהו הסרט הטוב ביותר אלא מהו הסרט שאתם הכי אוהבים ומבחינת הקאלטיות ספרות זולה עולה בהרבה על כלבי אשמורת (אני גם לא מסכים שהוא פחות טוב). העוול האמיתי בסקר הוא אי הכללת "מבצע סבתא" שהפך בשנים האחרונות לסרט הפולחן הישראלי האולטימטיבי. הייתכן כי מחברי הסקר קשישים מלהכירו? |
|
||||
|
||||
באמת לא ראיתי (אבל גם לא הייתי בין מחברי הסקר). גם הכוכב הכחול נכנס לקטגוריה הזאת, לא? (אוי ואבוי, שכחנו את האחים בלוז! ראיתי אותו אולי 20 פעם). |
|
||||
|
||||
אני אביך את עצמי ואשאל. "הכוכב הכחול"? |
|
||||
|
||||
סרט מעולה אם אתה על אותו חומר שהגיבור לקח (לא מניסיון, אבל ראיתי צופים אחרים שמאוווווד נהנו). |
|
||||
|
||||
my name is inigo muntoya. you killed my father. prepare to die.
|
|
||||
|
||||
נדמה לי שבמהלך חיי, רק בשני סרטים צפיתי יותר מפעמיים. (בהתנדבות. כי לא בהתנדבות פו הדב לוקח בהליכה). בנעורי הרחוקים זה היה המימרחון הזה - http://www.imdb.com/title/tt0079510/ (כפפה לאוהבים, עם ברברה סטרייסנד וראיין אוניל) דביק כמו שזה נשמע. כשהשגתי את עשתונותי בחזרה, זכה בכבוד http://us.imdb.com/title/tt0107048/ (לקום אתמול בבוקר, עם ביל מורי ואנדי מק'דואל) גם פה לא ממש טפלון. אבל, הי - שמאלציות זה קריטריון מקובל לסרטי פולחן, לא ? |
|
||||
|
||||
טוב, אם סופרים איזה סרט ראיתי הכי הרבה פעמים (בקולנוע, דוד/וידאו לא נחשבים) אז אין ספק שזכוכית שבורה1 לוקח בגדול. כל אחד והפרנסות שלו (דיון 2151). ___ 1מה שנשאר מהסרט זה השיר: http://www.leoslyrics.com/listlyrics.php?hid=ojoSOK9... |
|
||||
|
||||
לפני כמה שנים חיפשתי אותו בנרות. הימים היו ימי טרום אינטרנט ולא ידעתי מהו השיר, מי שר ומיאזה סרט. פיזמתי אותו לעשרות מוכרי "האוזן" לדורותיהם עד שמצאתי. אני ראיתי את "דבר אליה" פעמיים, באותו שבוע. כנ"ל אבודים בטוקיו וחומות של תקווה. לדעתי זה הכי הרבה שהגעתי. לא אוהבת וידיאו. כמה פעמים ראית אותו? |
|
||||
|
||||
"לקום אתמול בבוקר" הוא אכן הסרט האולטימטיבי לצפייה חוזרת ונשנית :-) אגב, למי עוד היה חלום רקורסיבי אחרי שראה אותו לראשונה? |
|
||||
|
||||
מה יש, "מציצים" לא מספיק בון-טון? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אפילו קניתי את הדוד לאמי (לי אין מכשיר דוד). |
|
||||
|
||||
האמת, פורסם לאחרונה כי מדובר ב DVD הנמכר בישראל. כנראה מדובר בסרט הקאלט של חלק נכבד מהאוכלוסייה (ואם להיות מדוייקים - סרט הקאלט של האוכלוסייה שקונה DVD-ים). כך אולי אפשר להסביר את הנצחון בסקר :) |
|
||||
|
||||
מעניין מדוע דווקא הסרט הזה (לי אין רעיון להסבר). תשובות מסוג ''כי הוא נורא חמוד ומצחיק'' לא מספקות. |
|
||||
|
||||
כי טחנו אותו הרבה בשידורים חוזרים ונשנים. אין לי הסבר אחר. וילו והנסיכה והנסיכה הקסומה יצאו בערך באותו זמן. (1988 ו-1987, בהתאמה). אני זוכרת שראיתי את שניהם בקולנוע באותה שנה עברית. שניהם הצליחו מאוד בקולנוע. ובכל זאת, את הנסיכה הקסומה ראיתי מאז עשרות פעמים - הסרט שודר הרבה מאוד בטלויזיה, ואת ווילו לא ראיתי מאז ועד לפני כמה חודשים, אחרי שהצלחתי להוריד את הסרט1. 1 אני משתייכת לבעלי הילדות העשוקה שגדלו ללא כבלים וללא וידאו, וקפצו ישירות לדוד. כל האמור על טחינה חוסרת ונשנית מתייחס לערוצים אחת ושתיים. |
|
||||
|
||||
זוכרת שיצאו ביחד, ובאמת קשה לי מאוד להבדיל ביניהם (צפיתי פעם אחת בלבד). לאותו ז'אנר שייך גם שרק, אגב. נחמד מאוד, אבל זהו. |
|
||||
|
||||
אני לא משוכנעת שלאותו ז'אנר. שרק מצוייר. או ליתר דיוק - מאונמץ. ושני אלה לא. מה שיוצר הבדל גדול. |
|
||||
|
||||
דווקא התכוונתי לז'אנר סרטי ה''דאחקות על אגדות'' (וגם לז'אנר ה''קאלט שלא באשמתם''). |
|
||||
|
||||
"ווילו והנסיכה" ו"הנסיכה הקסומה"1 הם לא סרטי דאחקות על אגדות. הם סרטי אגדות. שרק הוא אכן סרט דאחקות על אגדות, הואיל והוא מצטט אגדות ועושה שימוש בדמויות מתוך אגדות ספציפיות. 1 למה נסיכה - לא ברור. היא לא נסיכה יותר ממני. וההורים שלה קולאקים או משהו דומה. ולמה קסומה - זה ממש לא ברור. איזה קסם יש כאן? |
|
||||
|
||||
נסיכה כי יש princess בשם הסרט. "קסומה" כי זה סרט אגדות וחייבים להוסיף "קסום" לסרטי אגדות (טוב, לא לכולם). אגב, "הנסיכה הקסומה" אמנם לא עושה דאחקות על אף אגדה ספציפית, אבל הוא מלגלג קצת על סיפורי אגדות באופן כללי. |
|
||||
|
||||
זה שיש princess בשם הסרט גם באנגלית עוד לא עושה את זה בסדר. הגברת היא עדיין בת של קולאקים. ולא נסיכה. בטח שלא לפני שהתחתנה עם מר המפרדינק. |
|
||||
|
||||
זה אמנם לא בסדר, אבל גם באנגלית זה לא בסדר (האמת, תמיד חשבתי שבאנגלית יש איזה משחק מילים שאני לא מבין, ואני עדיין לא מבין. אולי הכוונה ל-prince's bride?). אולי הרמיזה היא שנסיכות מתחילה בתוכנו, או משהו כזה. |
|
||||
|
||||
גולדמן (מחבר הספר, ובהמשך התסריטאי) סיפר שהוא שאל את בתו (בנותיו? לא זוכר) על מה לכתוב לה ספר, והיא בקשה "נסיכה-כלה". כלומר השם הוביל לספר, ולא להיפך. |
|
||||
|
||||
תזהר, אתה הורס את אשליית מורגנשטרן והבן הבלון... צריך אזהרת ספוילר על הודעה כמו זו. |
|
||||
|
||||
לפי מה שהוא כותב בספר, הוא יצר את הכלה הנסיכה מהחלקים הכי טובים בספר של מורנשטרן. וכל זה התחיל כשהוא בקש מאשתו למצוא את הספר - לא מצאה - התקשר לחנויות בעצמו - והזמין בטלפון כשהוא בקצה השני של המדינה (הוא אבא ובעל ברבע משרה). תוך הוראה לילד לקרוא ולהנות. הילד ניסה לקרוא. לא נהנה בכלל. הפסיק. ואז כשמורגנשטרן העיף מבט בספר, הוא גילה שזה ספר גדול ומשעמם ושאבא שלו פשוט הקריא לו רק את החלקים הטובים. כמובן שיש סיכוי גדול מאוד שכל זה פיקציה. בין השאר בגלל שהוא מוציא את אשתו, את בנו (ואת עצמו) רע מאוד בכל הסיפור הזה. והוא לא היה יכול לחיות אם זה היה נכון - הם היו עושים לו את המוות. |
|
||||
|
||||
זו אכן פיקציה, וישנם מעריצים רבים של הספר שהתקשו להתאושש מהגילוי שמורגנשטרן, המשפחה המופרעת והספר המקורי להד''ם. |
|
||||
|
||||
תן לי לנחש. הם חרשו את חנויות הספרים המשומשים והעתיקים בחיפוש המורגנשטרן, ולא מצאו דבר. ___________ ולהבדיל, פעם היה ילד שכתב לאסתר שטרייט-וורצל שהוא חרש על אופניים את איזור צומת גנות והסביבה בחיפוש אחר בית הספר החקלאי, והעלה חרס. |
|
||||
|
||||
טוב, זה כי ההשראה לאליפים היתה כנות. |
|
||||
|
||||
אולי היא עברה את מבחן העדשה? |
|
||||
|
||||
את ליידי נץ שידרו יותר פעמים משניהם. |
|
||||
|
||||
1. את ווילו אפשר להוציא מכלל חישוב. ההגיון אומר שהוא לא שודר. אם הוא היה משודר פעם אחת הוא היה משודר בלי הרף בדיוק כמו ליידי נץ והנסיכה הקסומה. כנראה פשוט לא קנו אותו1. 2. לא יודעת אם יותר פעמים מה נסיכה הקסומה, אבל שודר המ-ון. אני חושבת שראיתי אותו פעמיים במהלך מלחמת המפרץ בלבד. |
|
||||
|
||||
קודם, "נורא חמוד" זו סיבה ממש טובה - מדובר בסרט 'חמוד ומצחיק' שכיף לראות. הרבה מאוד ילדים נהנים ממנו. וסרט שילדים אוהבים, אבל שמתבגרים לא מפסיקים לאהוב אותו? מתכון בטוח לקאלט. ואיך מכירים אותו - הנה סברה מהשרוול: ככה הוא התחיל בילדות של כל אחד - ילד חולה, ההורים שלו שמים לו "הנסיכה הקסומה" בוידאו, והוא מתמכר. בנוסף, ילדים קטנים נוטים להיות חולים המון, ורואים המון פעמים את הסרט. נשמע טפשי, אבל ככה שני חברים שלי הפכו אותו לסרט הקאלט שלהם. מצד שני, אני לא כזה, אני אהבתי אותו "סתם". |
|
||||
|
||||
סיבות הכרחיות אבל לא מספיקות. גם ''פיטר פן'' כזה (אהוב על ילדים ומבוגרים), והוא לא קאלט. גם ''מרי פופינס'', וגם ''שוליית הקוסם'', וגם ''וואלאס וגרומיט'' ועוד ועוד. ההסבר עם הווידאו נשמע לי אנקדוטלי מדי. |
|
||||
|
||||
שוליית הקוסם = פנטזיה כמובן. |
|
||||
|
||||
'אהוב' זה סקאלה. יש סרטים יותר אהובים, ויש כאלו שפחות. אולי <מתמטיקה בגרוש> מכפלת כמות האנשים שצפו בסרט "הנסיכה הקסומה" ברמה הממוצעת שהם אוהבים אותו </מתמטיקה בגרוש> גדולה יותר מזו של "שוליית הקוסם". וההסבר עם הוידאו היה בהחלט אנקדוטלי. |
|
||||
|
||||
לא שיש לי בראש את לוח השידורים של ערוצים אחת ושתיים ב-20 השנה האחרונות, אבל כמדומני "פנטזיה" לא שודר בהם מעולם. "הנסיכה הקסומה" כן. סרט שנטחן בטלויזיה 1. יותר אנשים יצפו בו. 2. ליותר אנשים תהיה הזדמנות להקליט בוידאו ולבדר באמצעותו את ילדיהם החולים 1. סרט שלא נטחן בטלויזיה רק האנשים שטרחו וקנו יוכלו לצפות בו. 1 אתה אמרת. אצלי המקסימום היה לצפות בתוכניות הטלויזיה החינוכית. הילדים משכונת חיים, שניים אוחזין ו-here we are. ואבא שלי עוד היה אומר (תמיד) שאבא שלו אמר שכשחולים גם העיניים חולות ולכן אסור לקרוא. |
|
||||
|
||||
פנטזיה הוא סרט של דיסני. הם לא משדרים אף אחד מהסרטים שלהם (המצויירים, לפחות, אבל נראה לי שכולם) בטלויזיה. |
|
||||
|
||||
את המצויירים אולי לא (אף פעם לא חשבתי על זה). מצולמים כבר יצא לי לראות. |
|
||||
|
||||
"ואבא שלי עוד היה אומר (תמיד) שאבא שלו אמר שכשחולים גם העיניים חולות ולכן אסור לקרוא". אז מה עושים כשחולים? חולים עוד יותר? |
|
||||
|
||||
אבא שלי היה אומר את זה כבדיחה. אבא שלו אמר את זה בשיא הרצינות1. כנראה שזה מאוד דכא את אבא שלי בילדותו. טלויזיה עוד לא היתה. ולקרוא אסור. אז מה תעשה כשאתה חולה, תבהה בתקרה? 1 עוד מאמרות השפר של סבא שלי: garlic a day keeps the doctor away. ובאותה נשימהgarlic a day keeps everybody away.
|
|
||||
|
||||
אמרות השפר החדשות נשמעות טוב יותר. זו שבעניין הקריאה בעת מחלה - לבי לבי לאביך כילד חולה... |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
ואולי מופע אבני האימה? שמו של הסרט הוא: The Rocky Horror Picture Show או בעברית...מופע הקולנוע של רוקי הורור. |
|
||||
|
||||
הידעתם? מבין כל הסרטים ברשימה, ביג ליבובסקי (שעבורו הצבעתי) מוביל בכמות השימוש במילה fuck: סה"כ 281 פעמים, ומקום 11 בכל הזמנים. בפיגור קל מאחורה: - הסרט ספרות זולה עם 271 פעמים, מקום 15 בכל הזמנים. - הסרט כלבי האשמורת (לא מופיע בסקר, אבל הוזכר כאן) עם 252 פעמים, מקום 16 בכל הזמנים. יתר הסרטים בסקר משתמשים במילה פחות מ 100 פעמים, ולכן לא מופיעים ברשימה שבידי. ונסיים בדוגמית: The Dude: Fuck sympathy! I don't need your fuckin' sympathy, man, I need my fucking johnson!
Donny: What do you need that for, Dude? |
|
||||
|
||||
אני מניח שאתה שואב את הנתונים הללו מתוך איזה אתר. יש קישור? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
מעכשיו בכל פעם ששואלים אותי למה אני כל כך אוהב את ויקיפדיה (יום אחד מישהו עוד ישאל), אני מקשר לעמוד הזה. |
|
||||
|
||||
אל תשכח את http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%A... (דיסכלייזמר: אני תרגמתי את הערך הזה מאנגלית) |
|
||||
|
||||
רציתי לשאול כבר מזמן: מה מקור הביטוי "דיסכלייזמר", והאם הוא נמצא רק כאן, באייל, או בשימוש כללי ברשת? |
|
||||
|
||||
מקורר הביטוי הוא ''דיסכליימר'' (באנגלית, הסרת האחריות, הסתייגות). האות השביעית נוספה לו באדיבות השכ''ג, והיא גם מחזקת (''מחמשת'') אותו וגם מחברת אותו ל''כלייזמר''. |
|
||||
|
||||
אני זוכר שזה היה במומלץ היומי באנגלית. חבל שבוחרים לאחרונה דברים יבשים. למי אכפת משחקן הבייסבול הראשון שהיו לו שלושה משחקים מושלמים באותה עונה (או משהו כזה)? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אין ספק שמבחינת שימושיות לחיים,וצפיה חוזרת ,ביג לבובסקי לוקח. ולמרות שהתלבטתי גם בין מונטי פייתון לנסיכה הקסומה,ביג לבובסקי הוא היחיד שהשתבץ אצלנו בלקסיקון באןפן קבוע ,עם משפטי מפתח שנהפכו די מהר לאלמותיים,(SHUT THE FUCK UP DONNYֱ,YOUR KILLING YOUR FATHER LARY,המונולוג של קוינטאנה,וכמובן המשפט שמופיע בכותרת ,ומשמש בקודש בכל פעם שמשהו מתפקשש) אני עוצר כאן כי הפיתוי להמשיך לזרוק משפטים פשוט גדול מדי,ומוכיח כמה הסרט הזה אהוד,ולא רק אצלי. האם זה מספיק להוות סרט פולחן? אני לא יודע,אולי בעוד מספר שנים כשיופיעו מחוות אומנותיות,זה יהיה ברור מספיק. |
|
||||
|
||||
ביג ליבובסקי הוא סרט שמעורר רגשות קיצונים. או שמאוד אוהבים אותו (ויש רבים כאלה) או שמאוד שונאים אותו (ואני אחד מהם). אצט שוב מה שכתבתי פעם מזמן בעין הדג: הסרט עשוי מרסיסי סצינות והרבה קטעים לא רלבנטים באמצע. במילה אחת - מריחה. על דברים כאלה בתחום המוזיקה, נוצרה מהפיכת הפאנק. |
|
||||
|
||||
ומה עם טריינספוטינג? אומנם הוא ממש מהזמן האחרון (1996) אבל מאז הוא כבר מיצב את עצמו כאחד מסרטי הפולחן של שנות ה-90, לפחות בבריטניה ובאירופה (וגם בישראל). |
|
||||
|
||||
את מופע הקולנוע של רוקי הספקתי לראות בקולנוע 'פאריז' עם כל האביזרים הנילווים, זרקנו אורז לכבוד החתונה, התיזו עלינו מים בגשם והיו שם כמה מחופשים ומאופרים להפליא. לפני כמה חודשים הקרינו את הסרט שוב בערוץ הסרטים והופתעתי לגלות שעדיין נהניתי מאד וכשרוקי התגנב למיטתה נזכרתי בצעקה הקולקטיבית: תזהרי! חוץ מזה הוא עדיין נע בחושניות ערמומית, כיף גדול. |
|
||||
|
||||
היתה הקרנה שלו על החוף בת''א, היה נורא משעשע לראות ערס מקומי שחשב שהוא פשוט תופס סרט חינם נדהם ומתעצבן כשמתחילים להשפריץ עליו מים ולזרוק עליו אורז, די מהר הוא ברח. |
|
||||
|
||||
מלבד היותו המוצלח בסרטי הפולחן, הוא כנראה גם האנונימי שבהם, וזה ודאי דבר להתגאות בו. |
|
||||
|
||||
אכן, עוד יצירת מופת. |
|
||||
|
||||
שים לב : פ-ו-ל-ח-ן. לא מ-ו-פ-ת. |
|
||||
|
||||
אין סתירה בין השניים. זה יכול להיות גם זה וגם זה. |
|
||||
|
||||
סרט מצוין - מצחיק, אפל, נוגע ללב, וגם רענן מאוד למרות שהוא פוסע בדרכיהן של המון יצירות אחרות שעוסקות בלופים של זמן ומקום. |
|
||||
|
||||
אתה יכול בבקשה להסביר לי למה יש להתגאות בכך שהסרט אנונימי? |
|
||||
|
||||
כנראה שמקרינים אותו בלווי הבורקס של ברקת. |
|
||||
|
||||
מה, להיות "סרט פולחן אנונימי" זה דבר של מה בכך, בעינייך? |
|
||||
|
||||
לדעתי סרט הפולחן שהכי חסר בסקר הזה... חבל... |
|
||||
|
||||
שגעון בחלל זה SpaceBalls? אם כן, הוא אכן ראוי להכלל. וגם Galaxy Quest. |
|
||||
|
||||
כבר שאלתי שאלה דומה ב"עין הדג" אבל גם כאן זה מסקרן: מה בעצם טוב ב-Galaxy Quest? ראיתי אותו פעם אחת, אבל לא מההתחלה ובחצי עין. הרושם שקיבלתי היה שזו פרודיה חללית סוג ז', כמו SpaceBalls, רק מטופש יותר ועלק מודע לעצמו. מה השוס? |
|
||||
|
||||
גלאקסי קווסט הוא פרודיה על תופעת ה- Fandom, ההערצה לסדרות מדע בדיוני (ספציפית סטאר טרק). בגלאקסי קווסט הצחוק הוא על חשבון המעריצים המקבלים את העולם הבדיוני כאמיתי וגם על חשבון השחקנים שמחלטרים בתור קלינגונים בכנסים כדי לגרד כמה ג'ובות מתהילת העבר. הסרט נעשה מנקודת מבט יחסית אוהדת לחובבים ולכן בקהילות האלה הוא מתקבל כמין "הומור עצמי" ומאוד אוהבים אותו. שגעון בחלל הוא פרודיה (סוג א') על סרטי חלל ולכן קהל היעד שלו הרבה יותר כללי. חוץ מזה שלדעתי הוא יותר טוב מ"שיגעון בחלל". |
|
||||
|
||||
שגעון בחלל כמובן יותר טוב מגלאקסי קווסט. שמות שני הסרטים, אגב, זכו לתרגום מזעזע: "שגעון בחלל" (http://www.fisheye.co.il/story_551) הוא SpaceBalls ו- Galaxy Quest הוא "כיבוש הגלקסיה" (http://www.fisheye.co.il/story_1062). |
|
||||
|
||||
האם SpaceBalls מתקשר באיזשהו אופן ל-Space Cakes? (כלומר, האם המילה Space בהקשר הזה רומזת גם למצבים תודעתיים מלאכותיים?) |
|
||||
|
||||
כלומר, מי שלא נמצא עמוק בתוך סצינת קהילת המד"ב (איש כנסים נלהב וכו') לא יכול לצחוק מזה? די חלש (מצד שני, גם ב"נפילת המלאכים" של ניבן ופורנל לא הבנתי מה הקטע). אגב, יש מעריצים שמקבלים את העולם הבדיוני כאמיתי? אני חושב שמדובר רק על המקרים הקשים שזקוקים לפסיכולוג, לא? |
|
||||
|
||||
המקרים הקשים שמקבלים את העולם הבדיוני כאמיתי, זקוקים לפסיכיאטר, לא לפסיכולוג. |
|
||||
|
||||
קצת קשור, ונעים להיזכר: מערכון מבריק של SNL: |
|
||||
|
||||
לא חושב שיש מקרים כל-כך קשים, אבל יש בהחלט אנשים שמתייחסים לכל העסק ברצינות "קצת" מוגזמת. למשל, מאמץ כביר ליישב סתירות בין פיסות טריוויה חסרות משמעות שהופיעו בפרקים שונים. עד לא מזמן חשבתי שזה ייחודי לחובבי סדרות טלוויזיה. לאחרונה התברר לי כי במשך יותר ממאה שנה (ועד היום) יש מעריצים שעושים את אותו דבר בדיוק עם... סיפורי שרלוק הולמס. על כל פינה של אי-דיוק, כל שביב של חוסר התאמה בין סיפורים שונים, כל פרשיה שמוזכרת אך אינה מפורטת, נבנו תילי-תילים של תיאוריות מפולפלות ופורסמו מאמרים בכנסים מלומדים. הכל, מתוך נקודת הניתוח לפיה הסיפורים אמיתיים, ווטסון והולמס היו אמיתיים, וקונן דוייל היה רק הסוכן הספרותי של ווטסון. אם, למשל, באחד הסיפורים פונה אשתו של ד"ר ווטסון אל בעלה בשם "ג'יימס", בעוד ששמו בעצם "ג'ורג"' (או אולי להיפך? לא חשוב), קשה להאמין כמה דיו נשפך על המקרה הזה. האפשרות שמדובר פשוט בטעות סופרים של קונן דוייל אינה קיימת. אפשרויות אחרות נעות מ"שם חיבה", דרך "התבלבלה עם שם בעלה הקודם", ועד "זו בעצם הסיבה לגירושי הזוג". זה לא, חלילה, שגירושי הזוג מוזכרים היכן-שהוא בסיפורים, אבל עובדה, האישה לא מוזכרת באף סיפור מאוחר יותר... וזוהי רק דוגמא שולית. בניגוד לטרקיז, כאן מדובר בדרך כלל באנשים מבוגרים יותר, מעורכי-דין ועד אחד מנשיאי ארה"ב, שחברים במועדוני מעריצים ומפרסמים את המחקרים הללו. |
|
||||
|
||||
השאלה היא רק אם הסיפור הזה עובר מאב לבנו כל השנים האלה. |
|
||||
|
||||
השם המלא של ווטסון הוא ד"ר ג'ון ה. ווטסון (John H. Watson). אישתו קוראת לו פעם אחת ג'יימס. |
|
||||
|
||||
כבר שכחתי, האם ד"ר ווטסון היה נשוי שלוש או ארבע פעמים? |
|
||||
|
||||
קרא את הביקורת של בוג'י בעין הדג (קישרתי אליה בהודעתי הקודמת), היא מסכמת את העניין בצורה יפה. |
|
||||
|
||||
ראיתי אותו רק פעם אחת, אבל אני לא אשכח לעולם את הפתיחה שרואים את החללית האין סופית עוברת על המסך. לא יודע אם היום כל כך אצחק מזה, אבל כשחבר שלי ואני ראינו את הקטע הזה בקולנוע חטפנו כזה התקף צחוק מטורף שבקושי הצלחנו לנשום כמה דקות. |
|
||||
|
||||
אפרופו "עוברת על המסך" - ברברלה! פולחן אירוטי קורע מצחוק למתקדמים. |
|
||||
|
||||
אכן. פעם ג'יין פונדה היתה כוסית. |
|
||||
|
||||
אכן היתה, אבל הדבר הזה שבכרזת הפרסומת אין לו דבר וחצי דבר עם הפונדאית האמיתית, והשד הנשקף שם, משמאל, לצידה של מכונת היריה(?), אינו אחד מדודיה של הנ"ל ואף לא דוד ולא בן דוד מדרגה שלישית או רביעית, של צמד הדודים. |
|
||||
|
||||
את אומרת את זה מידע אישי? |
|
||||
|
||||
יש לי קשרים בחלונות הגבוהים :-] . |
|
||||
|
||||
למרות שגם אני זוכרת עוד כמה סרטים שהיו יכולים להכלל ברשימה, אני ממילא לא מצליחה להחליט בין הסרטים הכלולים. |
|
||||
|
||||
והסצינה המעולה עם האוטובוס צעצוע שמזנק מעל לגשר הנפתח. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
זה לא סרט פולחן? אחת הפארודיות המבריקות ביותר אחרי פנינה רוזנבלום. |
|
||||
|
||||
האפשרות האולטימטיבית, ודווקא אותה שכחתם... |
|
||||
|
||||
ומה עם סימה וקנין מכשפה? |
|
||||
|
||||
הסרט כמעט הכי גרוע שראיתי, אפילו יותר מסלאח שבתי. |
|
||||
|
||||
אין סתירה בין ''סרט גרוע'' ל''סרט פולחן''. מישהו אפילו הציע את ''מבצע סבתא'' בתור סרט פולחן. |
|
||||
|
||||
מה קורה באמת עם רשימת "הסרטים הגרועים ביותר" שלך? אני מחפשת המלצות. |
|
||||
|
||||
פחד ותאוב בלאס וגאס. והגירסה הישנה משלימה אותו בקטגורית הסרטים שאולי יותר טובים מהספר. ודויד פאקן ליייינץ'' - כביש אבוד |
|
||||
|
||||
כביש אבוד? סמים? |
|
||||
|
||||
לא. סליחה - סתם שמתי לב בסוף שלא הזכירו את דיויד לינץ'. |
|
||||
|
||||
אתמול הלכנו (אני וחברי) לראות את הסרט "דראם" בפסטיבל. 1. המחיר של הכרטיסים היה מופקע בעיני. 37 ש"ח לכרטיס רגיל. גם אם יש לך הנחה המחיר הנמוך ביותר שאפשר להשיג הוא 30 ש"ח. הזמנו את הכרטיסים באינטרנט כדי לחסוך זמן ולהבטיח מקום. עקב כך זכינו בעמלה של 15 ש"ח (פר הזמנה). אמרתי לעצמי: לא נורא, עדיפה איכות מכמות. נסתפק בסרט אחד. 2. הנפקת הכרטיסים נעשתה בצורה מאד לא יעילה. בכניסה לאולם שלנו (פנורמה 1) ישב איש קצר רוח עם רשימה מודפסת וערמה של כרטיסים לא מסומנים. לקח לו לא מעט זמן ובלבול למצוא את השמות שלנו ברשימה ולכתוב בעט, על כל כרטיס, מספר מושב ומספר שורה ומחיר. בזכותו אותו איש פספסנו את ההתחלה של הסרט. מאחורי הקבוצה שלנו היה זוג שהתייאש והלך משם. 3. כאשר נכנסנו לסרט המקומות לא היו מסומנים, והאולם היה ב overbooking . קצת מרגיז, מכיוון שהזמנו את הכרטיסים מראש, ובחרנו את מקומות הישיבה דרך אתר האינטרנט. רוב האנשים נאלצו לשבת במעבר. בחורה חיפאית שהיתה בקבוצה שלנו אמרה שזה ככה כל שנה. הפסטיבל רץ כבר 20 שנה והיה אפשר לצפות שמישהו יצליח לפתור את הבעיה הזו. אגב, במרחק מטרים בודדים מהאולם קיים פתרון פלא שעובד מידי יום ביומו: קופת קולנוע מסודרת שיש בה מדפסת כרטיסים עובדת ותקינה. נ.ב. הסרט עצמו היה בינוני לטעמה של רוב הקבוצה. אפשר לוותר. |
|
||||
|
||||
3. "רוב האנשים נאלצו לשבת במעבר" - כנראה היו שם *המון* אנשים. |
|
||||
|
||||
תודה על התיקון. רוב האנשים בקבוצה שלנו נאלצו לשבת במעבר. רוב האנשים באולם שמחו לאידנו וחככו כפיהם ברשעות. אלוהים העניש אותם בסרט בינוני למדי. |
|
||||
|
||||
היתי פעם בהקרנת חצות של בלייד ראנר בסינימטק ולא רק שלא היה מקום פנוי. גם המדרגות היו מלאות. אנשים עמדו צמודים לקירות וכשכבר לא נשאר מקום לזבוב סגרו את הדלתות ואלו שנשארו בחוץ הלכו הביתה מאוכזבים. |
|
||||
|
||||
גם אני הייתי בהקרנה כזו, די מזמן. אחרי כשעה הסרט נקרע בשל היותו ''עותק במצב בינוני''. אחרי עוד חצי שעה ויתרתי. |
|
||||
|
||||
אותו דבר עם ''הנסיכה הקסומה'', בסינמטק בת''א. עותק קטסטרופלי, חלקים חסרים, ויותר סבל מהנאה. אל תלכו להקרנות סינמטק של הסרט הזה. |
|
||||
|
||||
אגב עותקים נוראים וסרטים עם חלקים חסרים: ראיתי פעם את "קזבלנקה" בסינמטק ירושלים. (אזהרת ספוילר1) המפרי בוגרט עומד עם קלוד ריינס על מסלול ההמראה, מביט במטוס המתרחק שנושא את אהבת חייו, ואומר: ",Louis". הסרט קופץ. מופיעה כתובית The End. 1 האם מן הראוי להזהיר שאני הולך לתאר את הסוף של קזבלנקה? לדעתי, מי שלא ראה את הסרט - אין לו שום זכויות. |
|
||||
|
||||
זה עוד כלום. אני פעם ראיתי ( בסינימה 1 בשכונת קרית יובל בירושלים, לפני שנים רבות) את "מזימות בין לאומיות". קרי גרנט מגיע לשדה תירס, מטוס ריסוס ברקע,<קפיצה>, קרי גרנט מנקה מעצמו אבק כשברקע עשן שחור. |
|
||||
|
||||
כנראה שבאותה פעם הוא הצליח להסתתר ממש טוב. |
|
||||
|
||||
ורובם ("ביג ליבובסקי", "הנסיכה הקסומה" ו"מונטי פייטון") גם נמצאים בסקר. אבל שני סרטי הפולחן הגדולים ביותר שלי, ושני סרטים מופתיים בכלליות, דווקא לא נמצאים בה. הסרט הראשון הוא "spaceballs", או בעברית, "שיגעון בחלל". סרט כל כך אינפנטילי, גרוטסקי וכל כך מצחיק, שאני לא מבין איך הוא בכלל לא ברשימה. מל ברוקס בסרטו הטוב ביותר יחד עם "חרדות". הסרט השני הוא "cube", סרט קנדי בבמויו של וינסנט נטלי (אני חושב שהוא הוקרן בארץ לפני כמה שנים, תחת השם "קיוב", אבל אין לי כוח לבדוק עכשיו). "cube" הוא ללא ספק אחד מהסרטים המפחידים ביותר שראיתי בחיי (יחד עם "הזבוב" של קרוננברג, אבל זה לא העניין). שלא תבינו לא נכון, זה לא סרט אימה, ובטח שלא סרט אימה טראשי כמו "צעקה" או "אני יודע מה עשית בקיץ האחרון", זה סרט מדע בדיוני סוחף, קלאסטרופובי, מלא באווירה לירית מהפנטת, משוחק נפלא (למרות שיש אנשים רבים באתר מסויים שלא יסכימו איתי לגבי זה) ונשאר איתי הרבה זמן אחרי שהכתוביות ריצדוט על המסר. סרט כמעט מושלם, שלדעתי לא קיבל את היחס המגיע לו מהקונצזוס |
|
||||
|
||||
מה באמת כל כך מצחיק בספייסבולז? אני זוכר שראיתי אותו והסצינה היחידה שבה ממש גיחכתי הייתה הפארודיה על הנוסע השמיני המזמר. גם זה לא היה כל כך מצחיק. |
|
||||
|
||||
בעוד ש Spaceballs עונה על לפחות חלק מהמאפיינים של סרט פולחן, מה עושה את Cube לכזה? יש לו מעריצים שמצטטים שורות מחץ מתוכו? עושים לו הקרנות מיוחדות למעריצים? מה כל כך פולחני בו? |
|
||||
|
||||
אבל הוא כן סרט שאני והחברים שלי ראינו שוב ושוב ושוב ושוב ועוד המון פעמים. אני אישית ראיתי אותו כבר 7 פעמים בדיוידי, והיד עוד נטוייה. שלא לדבר על כך שהוא סרט נפלא. מבחינתי, זה מספיק כדיי להיחשב אצלי כסרט פולחן. |
|
||||
|
||||
הממ. אני אישית לא מסוגלת לראות אותו יותר מפעם אחת (ואני מחובבי הצפיה החוזרת ונשנית בסרטים). |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |