 |
מזוז: ''שר לא יטפל בפניות חברי מרכז'' | 2130 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
כלומר, יפה מאד שמזוז מגדיר (שוב) את הנורמה הרצויה, אבל בפועל, כתבי אישום? נו, באמת. | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנחש שאמירת מזוז לא הגיע סתם כך. מן הסתם היתה פניה או אפילו יותר בנושא זה משרים מוטרדים. ייתכן ומדובר באיום מוסווה על קבוצה מסויימת, שיודעת שהיא נמצאת עכשיו תחת אור הזרקורים המשפטיים של היועץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה קצת מיתממת אבל האם אסור לשר לקבל פניות מהציבור ולטפל בהם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תן דוגמא לפניה שהשר צריך לטפל בה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אסור לאזרח לפנות לשר עם הצעות שונות? השרים: שר הבריאות ושר האוצר הנושא: תרופות שאינם בסל. השרים: שר החינוך שר האוצר ושר הבריאות הנושא: אמצעים לימודיים לנכים השרים: שר הביטחון הנושא: שחיתות בדרגים הבכירים בצה"ל |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רצוי כמובן שהשרים יקבלו משוב מהציבור על המשרדים שלהם. תרופות שאינן בסל: מותר ללחוץ על השרים להכניס תרופה לסל. מותר להם לשנות את הרכב הסל; אסור להם להכנע לחולה אחד ולתת את התרופה על בסיס פרטני (רק בגלל שעוזי כהן הרים טלפון). אמצעים לימודיים: המשרד מממן מקלדות לעוורים, או לא? אם כן, שיתנו לכל מי שעונה לקריטריונים. אם לא, במה עדיף האדם שיש לו גישה ישירה לשר על אלו שאין להם? שחיתויות: אם השר מרוצה מן הטיפול של הצבא בתלונות כאלה, הוא ימהר להפנות את המתלונן אל הגורמים המוסמכים. אם לא, שיתחיל לעבוד (לא על-ידי טיפול פרטני). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני מבין את שאלתו של ראובן, המקרה(1) הוא לא שעוזי כהן הרים טלפון, אלא שאותו אזרח (או מישהו המקורב לו, אבל לא לשר) הרים טלפון. (מספר הטלפון של לשכת השר מפורסם וגלוי לעיני כל). ___ (1) הראשון. אחרי שנענה על זה נעבור למקרה הבא, בו האזרח הוא עוזי כהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דורון היקר - חבל שאתה מתעלם מתוכן הודעתו של מזוז. ההודעה לא אסרה על שר לטפל בפנייה של אזרח שהרים טלפון אל השר אלא אך ורק במקרים בהם הפונה אינו אזרח מן השורה אלא דווקא חבר מרכז מפלגה. במקרה שכזה (ואני מדבר מנסיון - כעובד מדינה) הטיפול האישי של השר הוא לא מכיוון שהפניה נראית לו חשובה במיוחד אלא מכיוון שהוא מעוניין להבחר שנית. גם מזוז לא אסר על שרים לטפל במקרים של אזרחים תמימים שבקשותיהם נראות לשר ראויות להתערבותו האישית. אשר לבקשותיהם הראויות של חברי מרכז - גם לגביהן לא קבע היועמ''ש שאין לטפל בהן, אלא שהטיפול בהן יעשה בידי הדרג המקצועי - מנכ''ל, סמנכ''ל, מנהל אגף, מנהל מחלקה, פקיד וכו'. האם לא נכון יותר שהטיפול בבקשות אלו לא יעשה על ידי מי שעתידו עלול להיות מושפע באופן ישיר מיחסו אל הפונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ננסה שוב. יש מקרים רבים ש''נופלים בין הכסאות'' והנהלים המקובלים לא בדיוק מתאימים. צריך התערבות אנושית , כמו כל המקרים הגבוליים של העולים החדשים שילדיהם מגורשים אבל עליהם יש עיכוב יציאה, או מקרה פתולוגי אחר. זה אחד מתפקידי נציגי, גם בכנסת וגם בממשלה- לטפל בחריגים. עכשיו, לא תמיד הם בכלל יודעים שיש חריגים עד שהם לא מקבלים מכתב, או טלפון. חברי הכנסת (ואולי גם השרים, אני לא בקיא) מקבלים תקציב כדי להיות בקשר עם הציבור. שיתחילו לעבוד. כמו שאמרתי, השאלה היא מעט מיתממת, כי ברור שיש הבדל בין המכתב של אחד ע.ו. שמציע לשרת החינוך שיטה נהדרת ללמד גיאומטריה דיפרנציאלית בגני הילדים ( בדידים אלסטיים בחמישה מימדים, שמשנים צבע לפי ערכי העקמומיות הרימנית), לבין טלפון מחבר מרכז ששואל אם אין איזה משרה פנויה במחלקה להכשרת מורים, כי הוא ''מכיר מועמד מה זה מתאים''. אבל הגבול הוא דק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם מקרה פתולוגי הובא לידיעת השר - הוא לא יכול להבין מעצמו שיש עוד מאות כאלה שלא הובאו לידיעתו? (שאלה רטורית, אני מאד מקווה שהתשובה חיובית). שיקים וועדת חריגים. (וועדת החריגים צריכה לשמור תעוד של השיקולים שהנחו אותה בכל מקרה והקריטריונים אד-הוק שהתגבשו, כדי להעביר אותם לעיונו של מבקר המשרד בסוף השנה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, מותר לו. שאלה מתממת: האם לשופט אסור לשמוע עדויות ולהכריע במשפט לטובת צד זה או אחר? (תשובה: כן, מותר לו. לא כאשר קיים חשש לניגוד אינטרסים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, לשופט אסור לשמוע את עדותו של מי שיושב (או יש סיכוי סביר שישב, או שהוא מקורב למי שיושב) בועדה למינוי שופטים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה לגבי צד, אשר מיוצג ע"י עו"ד שיושב (או יש סיכוי סביר שישב, או שהוא מקורב למי שיושב) בועדה למינוי שופטים? נלך הלאה, מה לגבי עו"ד שכותב (או שיש סיכוי סביר שיכתוב, או שהוא מקורב למי שכותב) ציון במשוב השופטים? עוד קצת הלאה, מה לגבי פרופסור שצריך לתת ציון לסטודנט שכותב (או שיש סיכוי סביר שיכתוב, או שהוא מקורב למי שכותב) ציון במשוב המרצים? וכן הלאה, וכן האלה. לא ניתן לנטרל לחלוטין קשרים. ניתן לבחון לאחר מעשה האם ההחלטה היתה סבירה או שיש חשש למשוא פנים קיצוני. לפעמים האזרח הקטן נטחן בין גלגלי הבירוקרטיה, ודווקא טלפון קטן מעוזי כהן יכול לעשות עימו צדק (כפי שראינו ב"בולדוזר" לא מזמן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יופי טופי. ומי יעשה צדק עם אזרח קטן אחר שלא מכיר אישית את עוזי כהן, ואולי בעוונותיו הוא אפילו לא חבר ליכוד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיקי רוזנטל. וברצינות - דעתי על שימוש בקשרים בכלל, ועל עוזי כהן בפרט, השתנתה לחלוטין לאחר הכתבה של רוזנטל ב''בולדוזר'' על חולת הסרטן שקופת החולים לא הסכימה לממן את תרופותיה, עד שעוזי כהן הרים טלפון למי שהרים וסידר את העניין. (למען הסר ספק - היא לא היתה חברת ליכוד). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז נמנה את עוזי כהן לנציב פהיות הציבור במשרה מלאה. כל יומו יעבור עליו בטיפול בבקשות של אזרחים מן השורה ובקידומן. זה ישפר את תפקוד המערכת. ושאלה יותר רצינית: מה עם מי שלכבוד העוזי כהן לא היה זמן לטפל בפנייתו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן חבל מאוד שאנשים נזקקים לעזרה מ''מקורבים'' בסגנון עוזי כהן, אבל במדינה כמו שלנו, שבה האזרחים הקטנים נטחנים בין גלגלי הבירוקרטיה, טוב שיש אנשים כמוהו, שיכולים לחלצם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להבדיל ממדינות אחרות, בהן אין ביורוקרטיה, אין קופות חולים, ואותה אישה היתה צריכה לממן את טיפוליה באופן פרטי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו שיטה תקשורתית ידועה: מחפשים את הצדק מתחת לפנס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה, אם הוא כבר שופט, מה יכול לעשות לו חבר בועדה למינוי שופטים? במקרה כזה, אני חושב, מי שיאלץ לפסול את עצמו מלדון בעניינו של השני יהיה דווקא הנאשם שעשוי לשבת בועדה למינוי שופטים. (סתם עד לא משנה שום דבר - הוא עד, הוא לא בעל העניין כאן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יש לו שאיפות להתקדם לבית המשפט העליון, כבוד בית המשפט המחוזי יישמר מלדרוך על יבלותיו של השר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואיזה פרקליט יחליט בעניין בעלה של נשיאת בית המשפט העליון הבאה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ר''ל ''הנשיאה הבאה של בית המשפט העליון''. לא הייתי מעיר על זה לאף אחד אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען האמת, השתמשתי בניסוח שלך מקודם, ואז החלטתי לשנות. איני רואה פגם גדול בנוסח שבחרתי. למה להעיר דווקא לי? אני משתדל שלא לתקן אחרים, אם אין סיבה מיוחדת או עניין יוצא דופן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאז העלמותו המסתורית של אשר לבשן אתה מתפקד כאן, אם תרצה ואם לאו, כנציג העברית התקנית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא תקין לבתוב סמיכות כפולה. ''בית המשפט'' זאת סמיכות, אז אי אפשר לחבר את הביטוי עם עוד סמיכות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אקסיומת וישנה ב. תקין (ת' קמוצה וק' רפה, דווקא!) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אקסיומת וישנה קובעת כי אם תתקן את העברית של כותב כלשהו, תיפול שגיאה מביכה בתגובתך שלך. הסממן היחיד להשגחה עליונה בימים אלו של הסתר פנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אורמן החמישי שאל "מה?" על ב', ואתה הסברת את א'. אני לא בטוח למה התכוון ידידה בהדגשה וההרפיה, אבל אני מניח שהוא כתב "תקין" והתכוון פשוט לעמוד על כך ששרשור סמיכויות מקובל וטבעי בעברית, ומוגבל רק על-ידי גבולות הטעם טוב. דוגמאות אהובות: "קיצור תולדות היקום", "ספר דברי הימים", "דברי ימי עם עולם", "לשכת מנהל בית החולים". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תעיף מבט בכותרת התגובה, ותראה על מה עניתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכחתי את הקלאסיקה: "תפס אום מצמודת הקנה" (לא שצה"ל הוא סמכות בענייני עברית אסתטית, כמובן). ואני מטריד את דף הדיונים המתמשכים שלכם רק כדי לתהות: האם יש דוגמה לשרשרת סמיכויות בת 5 חוליות? לא בעיה לרקוח אחת כזו, כמובן, אבל אני רוצה משהו שיישמע טבעי, או לחילופין שהופיע היכן שהוא לא כבדיחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגיעה אלי בדואל דוגמה מיצוינת: "ממלא מקום ראש מנהלת ההתנתקות". אפשר לקשט ב"יושב" לקראת האמצע, אבל זה לא באמת יוסיף לשרשרת, כי קשה לומר ש"מקום" נסמך על "יושב". או שמא כן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להוסיף את "יושב", מדוע לא? הלא "מקום" עדיין תנוקד בשווא. ניסיתי לחשוב על דוגמה בת חמש מילים ממקורותינו, אבל עדיין לא הצלחתי... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במדבר י"ד: "לפני כל קהל עדת בני ישראל" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזכיר לי ביטוי של אבי: מפקד חצי-יחידה מצומצמת בדרג בלתי-מוסמך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(סגן-מפקד חצי חוליה מוקטנת שמחפה לאחור ביבש בח"קים בעיתות-שלום. בה"ד 1, 1988 לערך). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סגן יושב ראש ועד הנהלת עין יעקב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סגן יושב ראש ועד הנהלת עין יעקב אבינו... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דזבין אביך בתרי זוזי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדרך כלל אני משתדל מאוד לא לתקן את מה שאנשים אומרים או כותבים 1, אבל במקרה הזה כבר תיקנו את ידידיה, רק שלא היה ברור מה בדיוק תיקנו. אני פשוט עניתי על שאלה שלו על זה. 1 בגלל שבד"כ עדיף שמישהו ידבר/יכתוב לא נכון מאשר להביך אותו מול כולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתחילה חשבתי שאתה הוא כותב תגובה 257014. נראה לי שכוונתו היתה לשיפור הסגנון, כך ש"נשיאה" לא תופרד מ"הבאה". על כך עניתי בתגובה 257024. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעשה בר' ישראל, ראש העיר חלם, שחשקה נפשו בקואליציה רחבה. נטל את כיס המעות שלו והלך לחלות את פניו של חבר המועצה ר' אלימלך מלאכי, יהודי נשוא פנים שכולו מצוות ומעשים טובים - ורק חסרון אחד לו, שהשטיבל שלו חייב מאה וחמשים אלף זהובים. נמלכו זה בזה, וגמרו לאמור: בתי מדרש ושטיבלך של עיירות, הרי הם מסורים לכלל ישראל חברים, לחזקם ולשמרם. מיהר ר' ישראל לקנות את שטרי החוב של השטיבל במעות המועצה. ולא נתקררה דעתו, עד שמינה את אלימלך לשומר באר המים, הוא ובניו אחריו, עד בוא גואל צדק בב"א. הלך ר' ישראל אצל חבר מועצה שני, ר' יהושע, איש מידות שבנותיו הגיעו לפרקן ונדוניה מנין. ולרש אין כל, מלבד חורבה ישנה שקיבל בירושה מחותנו, העומדת בקצה העיר וכמשונים עלו בה. קפץ ר' ישראל על המציאה: יתכבד נא ר' יהושע וישב באותה כנסיה של יהודים המכונה "קואליציה", ובכספי ציבור ישכרו את החורבה למען תעמוד בשממונה ותהי נכס למועצה. לימים, קפץ עליהם רוגזו של הפריץ אדוני המחוז, והיה חוקר ודורש מאין בא זהוב זה, ולהיכן הלך זהוב זה. נענה ר' ישראל והודה לו: אף אנו לא היינו יודעים אם כנים מעשינו. עמדנו וכתבנו אותם לזכרון עולם בפנקס הקהילה. עתים יעלה ספק בליבנו אם טוב אנו עושים, נציץ באותו פנקס, ורחב לנו: הנה כמנהג ישראל קדושים אנו נוהגים. ואם ראיה תדרוש כי אמת בליבנו, הנה הפנקס לפניך. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |